יום ראשון, 30 באפריל 2017

חלק מהמוזיאונים ללא תשלום ביום העצמאות מאת: שרית יוכפז




צילום אוסף מכוניות בתפן - תקשורות יעל שביט
מוזיאונים ללא תשלום ביום העצמאות
המוזיאונים הפתוחים של סטף ורטהימר בתל-חי, תפן ועומר
מזמינים את הקהל הרחב - ביום העצמאות- 2 במאי
ללא תשלום!

צילום דובת קוטב עם שני גוריה בקוטב הצפוני - רועי גליץ

ביום העצמאות, 2 במאי, מזמינים המוזיאונים הפתוחים בתל חי, תפן ועומר את הקהל הרחב לביקור ללא תשלום! זוהי מסורת רבת שנים שמנהיג יוזם גני התעשייה והמוזיאונים, התעשיין סטף ורטהימר מלוחמי הפלמ"ח, שבחר להקים את גני התעשייה בפריפריה, כתפישה ציונית לחיזוק הנגב והגליל! את המוזיאונים בגני התעשייה פותח ורטהימר בחינם, למען הקהילה וקירוב הקהל לתעשייה ואמנות. בכל ימות השנה פתוחים המוזיאונים ללא תשלום לחיילי צה"ל!


                                                     צילום פלמינגו מצוי - דויד מונסונגו
                                                   
המבקרים בגני התעשייה ביום העצמאות יחשפו לתערוכות המוצגות ולפעילויות המגוונות במוזיאונים:

במוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי
תערוכת צילום - 'מוזיקת רקע'- תצלומים מארכיון התזמורת הפילהרמונית הישראלית, המוצגת בשנת השמונים לייסודה של התזמורת. פרי יוזמתה של טלי גוטליב, מנכ"לית קרן התזמורת הפילהרמונית הישראלית ומבוססת על ארכיון התצלומים של התזמורת המכיל כ- 15,000 תצלומים.
תערוכה של צלם הטבע רועי גליץ'עולם הולך ונעלם'- צילומים שעוסקים בתיעוד בעלי חיים נדירים. סיפורים אישיים של בעלי החיים שבסכנת הכחדהתערוכה של הצלם דויד מונסונגו- 'בגובה העיניים'-  צילומי ענק של בעלי חיים וטבע. החיה הניבטת מהתצלום מישירה אל הצופה מבט נוקב ומשתפת אותו ברגע האינטימי מול המצלמה. צילומי התקריב של דויד כמעט ומבקשים מהצופה לגעת בצבע העז בקשר עין מול החיה והצמחייה.
תערוכת צילומים- 'מסע אל חיים שנגדעו - מקרית שמונה לפולין', רגעים ומראות דרך עדשת המצלמה, של תלמידי כיתות יב' מתיכון 'דרכא דנציגר' ו'ברנקו וייס', מקריית שמונה, במהלך מסעם למחנות ההשמדה בפולין.
עוד במוזאון- צילומדע- אגף אינטראקטיבי מרתק וחוויתי לכל המשפחה- בעזרת מתקני הפעלה, משחקים טכנולוגיים, טאבלטים ותצוגות מצלמות מכל הזמנים, חוויה לימודית הממחישה את עולם הצילום על מכלול היבטיו. שעות פתיחה ביום העצמאות בין השעות 11:00-14:00.

במוזיאון הפתוח בגן התעשייה תפן
"המופע הגדול"- תערוכה מקיפה של עבודותיה של עפרה צימבליסטה ז"ל. בתערוכה מוצגות עבודות הפיסול של האמנית לאורך השנים, המתארות קבוצות. לתערוכה הובא בשלמותו הסטודיו שלה מאשדוד.
תערוכה במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית- "חפצים מגלים", המספרת את סיפורם של העולים מארצות מרכז אירופה, שהגיעו לארץ ישראל בין השנים 1933-1938. עוד במוזיאון- אוסף מכוניות קלאסיות- שכולן נסעו על כבישי הארץ, תערוכת הגלגל- תערוכה אינטראקטיבית, ושלל מכשירים העשויים מגלגלים להפעלה, מוזיאון ליהדות דוברת גרמנית מורשת הייקים. גן פסלים רחב ידיים, חנויות מפעל ומשחקיה. שעות פתיחה ביום העצמאות בין השעות 11:00-16:00.

במוזיאון הפתוח בגן התעשייה עומר
תערוכה של האמן ארדין הלטר, ציורי שמן והדפסים (אותם הוא מדפיס במכון הדפס בלונדון), המשקפים מעבר למיומנות בטכניקות, אמנות ברמה גבוהה של רישום וצבע, גם הלך רוח אותו מבטא הלטר באמצעות עבודותיו- אנושיות ויצירה תחת איום ורצח עם, על העניין הקיומי שלנו כבני אדםצילומים מחיי ראשי ממשלה מבעד לעדשה - מארכיון צלם לשכת העיתונות הממשלתית משה מילנר. בתערוכה שלושים ושבעה צילומים של רגעים ציבוריים ואישיים, המאפשרת לקהל לראות מקרוב ללא איפור ותפאורה את המנהיגים כמות שהם במבט קרוב שהתאפשר למילנר כצלמם הרשמי והאישי.
"סיפורים עגלגלים"- מתחם פעילות בנושא עיגולים וגלגלים המשלב אמנות, סיפור ודמיון.
עוד במוזיאוןחדר אמנות מדע "בין מציאות לדמיון, חדר "המצאות על גלגליםגן פסלים ועוד. שעות פתיחה ביום העצמאות בין השעות 10:00-15:00.
לפרטים נוספים- המוזיאונים הפתוחים: www.omuseums.org.il


צילום ראש הממשלה יצחק רביןשר הביטחון שמעון פרס ומייסד התעשייה האווירית אל שווימר טרם טקס חניכת מטוס הכפיר- 14 באפריל 1975- משה מילנר

צילום חברי התזמורת לפני נסיעה מתל אביב לחיפה ברכב משוריין לקונצרט, 1948- צלם לא ידוע
צילום דובת קוטב עם שני גוריה בקוטב הצפוני - רועי גליץ
צילום פלמינגו מצוי - דויד מונסונגו
צילום האגף האינטרקטיבי במוזאון הפתוח לצילום בתל חי - תקשורות יעל שביט
צילום אוסף מכוניות בתפן - תקשורות יעל שביט
צילום ילד עם חישוק - רחל לזר
צילום יום העצמאות במוזאון הפתוח לצילום בתל חי - אריה שגיא
צילום בוסתן – אבי חי
צילום ראש הממשלה יצחק רביןשר הביטחון שמעון פרס ומייסד התעשייה האווירית אל שווימר טרם טקס חניכת מטוס הכפיר- 14 באפריל 1975- משה מילנר

יום רביעי, 26 באפריל 2017

במסיבת עיתונאים שקיימו קרן אדמונד דה רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים היום (ד'), הוכרז פרויקט התחדשות בחשיפת האוצרות הגנוזים של קיסריה מאת: שרית יוכפז

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.


קרן אדמונד דה רוטשילד משקיעה יותר מ-100 מיליון ₪
בחשיפת האוצרות הגנוזים של קיסריה ובשדרוג המוצר התיירותי
-------------------------------------------------------------------
במסיבת עיתונאים שקיימו קרן אדמונד דה רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים היום (ד'), הוכרז פרויקט התחדשות חסר תקדים, שישדרג את המוצר התיירותי הישראלי ויעצים את העבר המפואר ואת העתיד של קיסריה ושל המרחב כולו
בין התגליות הארכיאולוגיות שנחשפו ומונגשות לקהל - המזבח של המקדש שבנה המלך הורדוס לפני כ-2000 שנה לכבוד קיסר אוגוסטוס ורומא, ואשר הוזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו
ובית הכנסת של קיסריה
   
התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.
צילום: שרית יוכפז

קרן אדמונד דה רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים הודיעו היום (ד') על שיתוף פעולה חסר תקדים בהיקפו, לחשיפתם, שימורם והנגשתם של מבני הציבור החשובים של קיסריה העתיקה שבגן הלאומי קיסריה, ופיתוח והנגשה של חופי היישוב. זאת, בהשקעה כוללת של יותר מ- 100 מיליון ש"ח, שהקצו לפרוייקט קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה.






צילום:  חברה לפיתוח ק יסריה{ פסל איל שנתגלה בחפירות}

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

במסיבת עיתונאים אשר התקיימה היום בגן הלאומי בקיסריה, בהשתתפות סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד , גיא סברסקי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה מיכאל כרסנטי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין וארכיאולוג מרחב מרכז של רשות העתיקות ד"ר דורון בן עמי, נחשף לציבור פרויקט התחדשות קיסריה העתיקה, שמעשיר ומשדרג את חוויית הביקור בגן הלאומי קיסריה כאתר העתיקות המוביל בארץ לצד ירושלים. הפרוייקט מתבצע במסגרת מימוש חזון 3 מיליון תיירים בקיסריה עד 2030, והופך עוגן תיירותי-כלכלי חשוב לתושבי האזור.
אחד המאפיינים הייחודים של הפרוייקט הוא הירתמות הציבור הרחב – תלמידים מאור עקיבא, שוחרים וצוערים, סטודנטים ואזרחים מן השורה, המגיעים להתנדב וליטול חלק בחפירות הארכיאולוגיות באתרים השונים ברחבי קיסריה – הופכים את עברה המרתק של קיסריה לעתיד מזהיר למרחב כולו.

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

מאז הקמתה לפני כ-2030 שנה, ולאורך התקופות השונות, הייתה קיסריה עיר נמל תוססת. חשיבותה ועושרה האדריכלי, הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית. החפירות הארכיאולוגיות המתנהלות באתר בשנים האחרונות מטעם רשות העתיקות, הממשיכות את חפירות שנות ה-90, חשפו שרידים ארכיאולוגיים רבים, החל מימי הורדוס ועד לתקופה הצלבנית.
לצד החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות, מתנהלות בגן הלאומי קיסריה פעולות רחבות היקף של שימור, שיחזור ופיתוח הנמל, ולמעשה, מדובר באחד הפרויקטים השימוריים הגדולים והחשובים שנעשו עד היום בארץ. אין עוד אתר בישראל בו הושקעו לאחרונה תקציבים, משאבים ומאמצים כה רבים של שימור ופיתוח. מדובר במבצע מורכב, שמציב אתגרים רבים בתכנון ובביצוע, תוך הקפדה על שמירת ערכי המקום. את הפרויקט מובילים המשמר יורם סעד והאדריכלית יערה שאלתיאל ממינהל השימור ברשות העתיקות. כשיסתיימו פעולות אלה, יקימו החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים מרכז מבקרים מתקדם, מתקנים לרווחת המבקרים, פארק ארכיאולוגי מרהיב, וטיילת קסומה, שתחל באמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט) ותתחבר לטיילת החומות והביצורים  של קיסריה העתיקה.

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

צילום: שרית יוכפז

סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד גיא סברסקי ציין כי "קרן אדמונד דה רוטשילד תרמה מאז ייסודה מאות מיליוני שקלים לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל והובילה מיזמים חדשניים בכל רחבי הארץ. הקרן קיבלה החלטה אסטרטגית, להשקיע מעל  100 מיליון ₪ לגילוי רבדי ההיסטוריה ולחשיפת עברה המרתק של קיסריה העתיקה. לפרויקט הענק הזה חשיבות ארכיאולוגית חסרת תקדים, אבל לא פחות מכך, היא גם מהווה זרז לפעילות תיירותית וכלכלית לטובת ולרווחת המרחב כולו. עושר הממצאים שכבר התגלו בחפירות מעצימים את חוויית הביקור בגן הלאומי ובנמל קיסריה, ומאפשרים הצצה נדירה לסיפור ההיסטורי של קיסריה – כבירה רומית, ביזנטית וישראלית לאורך אלפי שנים. עברה היהודי הקדום של העיר, של רבי עקיבא ועשרת הרוגי

המלכות נחשף לנגד עינינו". 

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.
צילום: שרית יוכפז


מיכאל כרסנטי מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, מוסיף:" לראשונה, חוברים שלושת הגורמים הרלבנטיים – רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח קיסריה, לביצוע  תכנית המבטיחה שמירה קפדנית על הערכים הארכיאולוגים ההיסטוריים וערכי הטבע של קיסריה לאורך כל התקופות, יחד עם הנגשה ראויה שלהם לציבור עצום של מבקרים מהארץ ומהעולם. מדובר בעבודות חשיפה, שימור והנגשה של העיר העתיקה והנגשת אוצרותיה לקהל המבקרים מהארץ ומחו"ל. אנחנו מקפידים על "סטנדרט קיסריה" – רמת תכנון וביצוע גבוהות ביותר, כמקובל בכל פעילות שמבצעת  החברה לפיתוח קיסריה . הכוונה היא להעשיר ולחשוף את  מוקדי התוכן הארכיאולוגי, התרבותי והדתי בכל רחבי קיסריה העתיקה -  מג'סר א זרקא בצפון דרך האקוודוקט, הנמל העתיק, ועד קיבוץ שדות ים  והאודיאון - ולהפוך אותם  לאתר הביקור המרכזי במרקם התיירותי בישראל, לצד ירושלים. זו תנופת פיתוח כוללת, שתשנה את המציאות ותהפוך את המרחב כולו למוקד תיירות ברמה בינלאומית".


התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.
צילום: שרית יוכפז

לדברי מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין, "בקיסריה כתבה חנה סנש את התפילה "אלי אלי שלא יגמר לעולם.. תפילת האדם" אני רואה בשיר התפילה של חנה סנש המשך לתפילות שנאמרו בבית הכנסת העתיק שנמצא והולך להיות משוקם במסגרת הפרויקט. בקיסריה גם הוצא להורג רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" ונהרג יחד עם עשרת הרוגי מלכות על ידי הרומאים. השקת הפרויקט המרגש הזה דווקא בימי הזיכרון הלאומיים מסמלת את החיבור לשורשים ולהיסטוריה של העם והארץ הזאת. קיסריה הייתה עיר נמל חשובה, ושער לתרבות העולם בארץ ישראל. אנחנו שמחים מאוד על שיתוף הפעולה המצוין עם שאר הגורמים ומקווים כי האתר ימשיך להוות מוקד משיכה עבור המוני המטיילים. רשות הטבע והגנים פועלת על מנת לפתח את אתרי המורשת בישראל ופרויקט זה הוא נדבך חשוב בגילוי חלקים נוספים בסיפורה של ארץ ישראל.

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.


לדברי מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, "הפרויקט המשותף נועד לחשוף, לשמר ולהשמיש את צפונות קיסריה, להנאת הציבור הרחב. עד כה, נחשפו רק כ-6 אחוזים מהממצאים של קיסריה וטמונים בחולותיה ממצאים מפוארים בקנה מידה עולמי. יוזמה זו, חייבת להיות יריית פתיחה לפרויקט לאומי מתמשך, לפיתוח האתר קיסריה במלוא תפארתו. יש לציין, כי מעבר לפעילות הארכיאולוגית, נעשית פעילות שימור פורצת דרך בהובלת מנהל השימור ברשות העתיקות. אנחנו רואים בפרויקט הזה אפשרות לטיפוח פעולות חינוכיות ברמה האזורית והארצית ומזמינים את הציבור והחיילים המשוחררים לבוא, לעבוד, להתנדב, ולהיות שותפים ביצירה".
כרמל סלע, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, ציין כי: "חשיבותה של קיסריה, על אוצרותיה ההיסטוריים, כעיר נמל מרכזית וציר לאורך חופי הים התיכון, מהווים ערך חשוב נוסף בחוף הכרמל ובמדינה כולה. בקרוב, הציבור יוכל ליהנות מפרויקט חוף הקשתות, פרויקט ייחודי ברמה הארצית אשר יכלול, בין השאר, שימור היסטורי של אמת המים העתיקה, הקמת שבילי אופניים והליכה, פיתוח נופי ועוד. אני מודה לשותפים שלנו - החברה לפיתוח קיסריה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות, על הוצאת החזון מן הכח אל הפועל".
במסיבת העיתונאים הוצגו לראשונה מספר תגליות ארכיאולוגיות משמעותיות ופעולות שימור








עם טל רבינא

* מערכת קמרונות שבחזית "במת המקדש" שבנה המלך הורדוס:
במרכז פעילות החפירה והשימור עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של קיסריה מלפני כ-2030 שנה - המתחם המקודש שבנה הורדוס בקיסריה כמחווה לפטרונו אוגוסטוס, קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא.
על הקמת המקדש של אוגוסטוס ורומא, אשר השקיף אל הים, סיפר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים (א, 414-408): לדבריו, הורדוס בנה את המקדש בראש הגבעה, והוא היה נפלא בגודלו ומראהו. בתוך המקדש עמד פסל ענק של הקיסר בדמות זיאוס האולימפי, ופסל נוסף של האלה רומא, בדמות הרה מארגוס. פסלים אלה טרם נמצאו בחפירה, ויתכן כי הם נלקחו מהמקום בתקופות מאוחרות יותר.
הגבעה הנזכרת אצל יוסף בן מתתיהו, היא למעשה פלטפורמה (הגבהה) מלאכותית רחבת ידיים הניכרת בשטחגם היום, ושטחה  כ-13 דונם. הגבהה זו מכונה בפי הארכיאולוגים "במת המקדש".


התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.




בחפירות האחרונות, המנוהלות על ידי ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות, נחשפה מערכת קמרונות מרשימה שעמדה בחזית המערבית של "במת המקדש". חזית זו כללה שני אולמות שצידם המערבי היה פתוח לכיוון הנמל, וכל אחד מהם ( 20X25 מטרים)  היה מחולק ל-4 קמרונות. בין שני האולמות הוקמה מערכת של
קמרונות קטנים יותר, שנשאה על גבה גרם מדרגות מונומנטלי בו עלו הבאים מהנמל, אל עבר המתחם המקודש.
במקום מבוצע אחד הפרויקטים הגדולים בארץ של שימור ופיתוח מונומנט ארכיאולוגי. בתום שלב ייצוב ושחזור הקמרונות על ידיי צוותי מינהל שימור של רשות העתיקות, יוקם בתוכם מרכז המבקרים הראשי של האתר, אשר בו יסופר סיפורה של קיסריה לאורך השנים. 


התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

צילום: שרית יוכפז.


לאחרונה נחשפה תגלית חשובה ונדירה בחזית המקדש - מסד של מזבח אבן גדול אשר ניצב בתוך היכל פתוח לשמיים, בדומה ל'מזבח השלום' (ה"ארה פאקיס") של אוגוסטוס ברומא
. מזבח זה, שימש להקרבת קורבנות לכבוד הקיסר אוגוסטוס. לצד המזבח, נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים במידותיהם. עשרות נקבים עמוקים אשר התגלו בחפירה מסביב למזבח המרכזי, נועדו, לדעת החופרים, להחזיק לפידים או ניסים (סמלי הלגיון הרומי אשר נשאו החיילים על גבי מוטות). יוסף בן מתתיהו מספר, שכאשר הצבא הרומי פרץ להר הבית, הציבו החיילים את נסיהם מול שער הקדים, הקריבו קרבן, והכריזו על טיטוס כאימפרטור (מנצח).
לדברי החוקרים ד"ר גנדלמן וחאטר, "יתכן שגם בקיסריה נהגו חיילי הלגיונות להשאיר את ניסיהם לצד המזבח, בעת שהעלו קורבן לכבוד הקיסר במקדשו. כל אלה, מלמדים על הקשר האמיץ שהתקיים בין קיסריה לרומא, שפרשה על העיר את חסותה, ועל טכסי פולחן שהתקיימו לכבוד הקיסר אוגוסטוס והאלה רומא במקום".
בסוף המאה החמישית, בתקופה הביזנטית, חל שינוי מהותי במתחם המקודש. על גבי יסודות מקדש אוגוסטוס והאלה רומא הוקמה כנסייה שצורתה מתומנת. המזבח שבנה הורדוס פורק, נבנו מערך כניסה וגרם מדרגות חדש, שחיברו בין המזח לכנסייה. על גבי יסודות הקמרונות ההרודיאניים, נבנו קמרונות חדשים, ששימשו כמחסנים. במאות ה-9 וה-10, עם הקמת קיסרי האסלאמית על חורבות קיסריה הרומית והביזנטית, חזרו להשתמש בחלק מהמבנים שעוד עמדו על תילם, ובִשְטחים סמוכים הוקמו מבנים חדשים.

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.
עם טל רבינא ואהובה

בית הכנסת העתיק של קיסריה - בית הכנסת העתיק בקיסריה התגלה לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20. חפירות ארכיאולוגיות באתר, חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1500 שנה. בין הממצאים שהתגלו - כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים, ושברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה. בקיסריה הוקמו בתי כנסת מאז ימי הורדוס: יוסף בן מתיתיהו מספר בספרו "מלחמות היהודים" על חילול בית כנסת בקיסריה, אשר הוביל לפרוץ המרד הגדול בשנים 70-66. בתלמוד אף מסופר על "כנישתא דמרדתא" (בית הכנסת של המרד). עוד ידוע, שלאחר דיכוי מרד בר כוכבא (132-136 לספירה) בידי הרומאים, הובא רבי עקיבא למשפט בקיסריה, והוא הוצא להורג כאחד מעשרת הרוגי מלכות.
באתר בית הכנסת העתיק ייערכו עבודות פיתוח שכוללות שימור של השרידים, שחזור של פסיפס בית הכנסת והנגשת האתר לקהל הרחב
תוך הצגת תכנים הקשורים במורשת היהודית של קיסריה העתיקה.
ה"שוק הצלבני" - בחפירה שניהלו ד"ר עוזי עד, דן קירזנר ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות באזור המזרחי של במת המקדש, נחשפו, בין השאר, שרידים מרשימים  של שוק תוסס שפעל בקיסריה בתקופה הצלבנית, לפני יותר מ- 700 שנה. בקומת הקרקע של המבנים שנחשפו פעלו חנויות, וקומתם השנייה שימשה למגורים. חלק מהחדרים רוצפו בפסיפס צבעוני, ואחרים בלוחות שיש.

https://youtu.be/TOEhJq6_Bbk



התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

צילום: שרית יוכפז
מזרקה ציבורית (נימפאון) מרהיבה מהתקופה הרומית - במאה ה-1 לספירה נבנתה בפינה הצפון מערבית של "במת המקדש" מזרקה ציבורית. קירות הנימפיאון והבריכה טויחו ונמשחו בציורים, ובשלוש גומחותיו הוצבו פסלי שיש. המזרקה נחשפה מחדש בשנת 2014 ומינהל השימור של רשות העתיקות ביצע במקום עבודות שיחזור של התעלה סביב הבריכה, והמים שבו לזרום במקום.
ממצאים מיוחדים נוספים:
חפירות השנים האחרונות בקיסריה הניבו ממצאים מעניינים, בהם חלקים של פסלי שיש, כותרות ועמודי גרניט ושיש שעל שניים מהם נחרתו כתובות וציורים, מטבעות, כלי חרס ואבן, חפצי מתכת ועצם ועוד.

ממצא רב חשיבות שהתגלה אך באחרונה במהלך עבודות שימור הקמרונות מעיד על החיים היהודיים שהתקיימו בקיסריה מאז ייסוד העיר על ידי הורדוס לפני 2000 שנה:  לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים
התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

מנורת שבעת קנים ומחתה. בתקופות הרומית התיכונה והביזנטית, הייתה קיסריה מרכז יהודי חשוב, והיהודים היו חלק בלתי נפרד מהמערך הכלכלי והחברתי של העיר הרב-תרבותית.
ממצא נוסף בעל חשיבות שהתגלה בפרויקט החפירות בקיסריה, היה פסל אַיִל שהתגלה בסמוך לקמרונות  שבחזית במת המקדש. באמנות הנוצרית מופיע האיל כשהוא נישא על כתפי הרועה הטוב (ישו, המתואר כרועה הדואג לצאנו), ולעיתים ניצב לצידו. יתכן שהפסל היה חלק מעיטור הכנסייה המתומנת מהמאה ה-7-6 בקיסריה, או שהוא קדום יותר - מהתקופה הרומית, ושולב במבנה הכנסייה בשימוש משני.

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.
צילום שרית יוכפז

ממצא נוסף מעניין, הוא שבר פסלון של ראש גבר עטור זקן מהתקופה הרומית, שגולף בשיש. לדברי ד"ר רבקה גרשט מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב, "הראש בן ה-2000 שנה מתאר את אסקלפיוס, אל הרפואה. לאסקלפיוס ולביתו היגיאה, אלת הבריאות, הייתה חשיבות רבה בקיסריה הרומית והביזנטית. מעניין לצין שעד כה נמצאו בקיסריה מספר פסלים של אסקלפיוס, אך זו הפעם הראשונה שהראש שלו שרד".


19. סרטון ההדמיה של מיצגי הקמרונות  https://www.youtube.com/watch?v=bqrzkgCI6BA&feature=youtu.be

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

מאת: שרית יוכפז- כתבת  ועורכת ראשית 

יום שלישי, 25 באפריל 2017

במסיבת עיתונאים לקראת פסטיבל ישראל בירושלים יתקיים ביוני 2017 . מאת :שרית יוכפז

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.
פסטיבל ישראל ירושלים 2017
הזדמנות נדירה למפגשים מרגשים עם גדולי היוצרים לצד השמות העכשוויים החמים על מפת אמנויות הבמה בעולם 
מרוברט וילסון אשף התיאטרון הפוגש את סמואל בקט ועד לוסינדה צ'יילדס מהיוצרות המשפיעות של המחול במאה ה-20, מישראל גלבאן, ה"ניז'ינסקי של הפלמנקו" ועד אנג'ליקה לידל מהשמות המובילים בתיאטרון הפוסט דרמטי ויוסי יזרעאלי, מגדולי היוצרים בתיאטרון הישראלי,
מבארוק עם הפרויקט "וינה איסטנבול - מוזיקה בין שתי אימפריות" ועד למוזיקה סימפונית במחווה לספר תהילים, "סאונד צ׳ארטר" התרחשות מוסיקלית בחללי תיאטרון ירושלים ועד להפקה מקורית לציון 40 שנה למותה של המשוררת תרצה אתר
פתיחה עם הילולת גרוב סוערת תחת כיפת השמיים עם מיטב הזמרים וההרכבים הישראלים
"משמרת לילה":  אירוע רב-תחומי אל תוך הלילה ברחבי תיאטרון ירושלים עם אמנים מהארץ ומהעולם
"הפסטיבל מוקדש בשנה זו למיכה לבינסון שהלך לעולמו בטרם עת. מיכה היה מעמודי התווך של הפסטיבל בשנות התשעים, ומי שבחזונו האמנותי, ובאנושיותו, התווה את ערכי היסוד של הפסטיבל ותרם רבות לביסוס מעמדו ויוקרתו בארץ ובעולם. אנחנו גאים להיות ממשיכי דרכו.״ (איל שר, מנכ"ל)
1-18 ביוני 2017


בשנתו ה-56, מציע פסטיבל ישראל בירושלים תכנית אמנותית מקורית, חדשנית, עשירה ומגוונת, שממשיכה לקבע את מעמדו כפסטיבל הרב תחומי החשוב בישראל.

במסגרת התכנית יארח הפסטיבל את גדולי היוצרים העכשוויים הפועלים כיום בעולם בתחומי המחול, המוזיקה, התיאטרון והפרפורמנס, לצד העלאת הפקות מקור מישראל, מופעים במרחב הציבורי,  כנסים ומפגשים מקצועיים.

הפסטיבל שיתקיים בין התאריכים 1-18 ביוני 2017, יתרכז השנה במתחם תיאטרון ירושלים על אולמותיו וחלליו השונים. ביום חמישי האחרון לפני סיומו יתקיים אירוע רב תחומי אל תוך הלילה ברחבי מתחם התיאטרון.

הפסטיבל בראשותו של המנכ"ל איל שר יוקדש בשנה זו למיכה לבינסון שהלך לעולמו בטרם עת: "אנחנו מבקשים להקדיש את הפסטיבל לחברינו מיכה שהיה מעמודי התווך של הפסטיבל בשנות התשעים, ומי שבחזונו האמנותי, ובאנושיותו, התווה את ערכי היסוד של הפסטיבל ותרם רבות לביסוס מעמדו ויוקרתו בארץ ובעולם. אנחנו גאים להיות ממשיכי דרכו.״(איל שר)

תחת ניהולו של המנכ"ל, איל שר, ולצדו המנהל האמנותי, איציק ג'ולי, ממשיך הפסטיבל לאתגר את הקהל בקו אמנותי לא מתפשר שמבקש להרחיב את המנעד ולצייר קשת צבעונית ומגוונת של פרשנויות לאמנות חיה עכשווית. התכנית האמנותית נעה בין המסורת לעכשווי והמעודכן ובין הפורמלי למתנער ומנער, ומזמינה את הצופה לדיאלוג רוחש על הכאן והעכשיו של עולם האמנות.

ברוח שני הפסטיבלים הקודמים כבר נכתב כי: "הפסטיבל הוא זירה אמנותית מעוררת השראה״ ( יון פדר במאמרו ״דרך חדשה:  הרנסנס של פסטיבל ישראל ynet  16.5.15)  ועוד, בשנה שאחריה: "איך שלא תהפכו בתכניה של פסטיבל ישראל 2016 מדובר לא רק בהישג אלא במהפכה. שינוי הכיוון המרענן [...] מגדיר מחדש את הפסטיבל ומתאים את עצמו לזמן ולמציאות המשתנה בכל תחומי הבמה והאמנות", (מרב יודלביץ' ynet, מאי 2016).
התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

צילום: שרית יוכפז.


צוות הפסטיבל: יו"ר ההנהלה הציבורית: דן הלפרין, מנכ"ל הפסטיבל: איל שר, מנהל אמנותי: איציק ג'ולי, מפיקת הפסטיבל: מירי מנירב, מנהלת שיווק: אלישבע בראון לפידות, מנהלת תוכן וקשרים בינלאומיים: שירה ויטלי, יועץ מוסיקה: עמנואל ויצטום, יחסי ציבור: אורה לפידות.  את השפה הגראפית מעצב קובי לוי "הליגה", זוכה פרס משרד התרבות בעיצוב לשנת 2017, לצדו שי ענבר מהכישרונות הצעירים הבינלאומיים של ישראל, זוכת פרס .TDC  חברת דייס, בראשותו של נמרוד דוויק, אמונה על השיווק הדיגיטאלי, ומשרד הכרטיסים הוותיק ״בימות״ ממשיך לנהל את הקופות.

יו"ר ההנהלה הציבורית דני הלפרין: "כמי ששותף לדרכו של הפסטיבל כמעט 30 שנה, ובפרספקטיבה רחבה וארוכת שנים, אין זה מובן מאליו שפסטיבל בישראל מצליח לשמור על חיות, התחדשות ורלוונטיות במשך 56 שנים. לאורך התקופות שינה הפסטיבל את פניו בעידוד ההנהלה הציבורית, ברוח הזמנים ובהתאם לטעמם האמנותי וסדר היום של מנהליו. במקביל, יצר לעצמו מעמד איתן בעולם התרבות הישראלי והבינלאומי. מעמד זה והעובדה שמיקומו בירושלים הבירה -מתבטאים ברצון העז של אמנים וגופים חשובים מרחבי העולם וישראל – להופיע בפסטיבל, ולהפוך אותו לנקודת ציון ברזומה שלהם ואף לשתף פעולה בפרויקטים ייחודיים שלעתים ממשיכים לחיות ולבעוט אחרי כן. הפסטיבל מצליח להיות גם עכשיו חוצה גבולות ושפות אמנותיות ומספק סיבה טובה לקהל לעלות לירושלים ולפסטיבל ולזכות בחויות שנצרבות בזיכרון".התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

מנכ"ל הפסטיבל איל שר: ״התכנית האמנותית היא תוצר של אינספור שיקולים ואילוצים, זמינות של האמנים, צרכים טכניים, עלויות, איזון בין סוגי מופעים, וכו'. אבל בלב ליבה, התכנית נקבעת קודם כל על בסיס הקו האמנותי המוגדר של הפסטיבל, שמבקש להעשיר את נוף התרבות בארץ להנאת הצופים ולהרחיב את השיח האמנותי על ידי הצגת שפות בימתיות חדשות.   פסטיבל 2017 מציג עשייה אמנותית שמחפשת את ביטוייה ועצמאותה אל מול רוח התקופה בה אנו חיים -  חגיגה של מופעים בינלאומיים נועזים ופורצי גבולות, שלא ניתן לראות במסגרות אחרות בארץ לצד יצירות מקור ישראליות בבכורה, מופעי חוצות פתוחים לקהל, מפגשים מקצועיים ועוד״

המנהל האמנותי איציק ג'ולי על תכנית הפסטיבל השנה: "השנה יתמקד הפסטיבל בקומפלקס האולמות של תיאטרון ירושלים, כהצעה להתקבצות ציבורית תוך הפנית זרקור על היחיד. היוצרים מכוונים מבט אל האינדיבידואל ואל שאלת הזהות של היחיד. האם החברה מאפשרת ליחיד מקום או דוחקת ומכוונת למחנאות? האם הכלים שאיתם אנו בוחנים ומגדירים אינדיבידואליזם וזהות רלוונטיים בעת הזאת?  מהלך זה של התכנסות בתיאטרון ופוקוס על זהות - יחיד וטרנספורמציה, יגיע לשיאו באירוע 'משמרת לילה' שבמהלכו יתקיימו בחללי התיאטרון וסביבתו רצף של מופעים והתרחשויות לאורך הלילה".

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.
עם רוני דלומי  שדרנית ברדיו  
מה בפסטיבל

פתיחה עם הילולת גרוב סוערת בבריכת הסולטן עם טיפקס, כנסיית השכל, קותימאן והאורקסטרה, יאמן בלוז,פירקאת אל נור, נסרין קדרי, A-WA ועוד
הפסטיבל יפתח בבריכת הסולטן, בהילולת גרוב סוערת שמחה ובלתי מכופתרת, החוגגת את הפלורליזם התרבותי של העיר, תחת כיפת השמיים ובהשתתפות סוללת אמנים ששינו ועודם משנים את מפת המוזיקה והגרוב המקומיים: תזמורת פירקאת אל-נור, שמנגנים בה מוזיקאים יהודים וערבים, תארח את נסרין קדרי, נסיכת הגרוב ההודי-ישראלי, ליאורה יצחק תביא לבמה את בוליווד, וההרכבים A-WA ויאמן בלוז יתנו בראש בסאונד התימני הכי חם במזרח התיכון ומחוצה לו. עוד ירקידו במופע הפתיחה: האיש שכבש את היוטיוב והעולם קותימאן והאורקסטרה, והלהקות הענקיות טיפקס וכנסיית השכל שהביאו את הפריפריה למרכז והשפיעו עמוקות על הבניית הזהות המוזיקלית המקומית.
המופע בשיתוף עם עירית ירושלים ולציון 50 שנה לאיחוד ירושלים- יתקיים במעמד שרים, ראשי ערים, דיפלומטים ואורחים בינלאומיים של הפסטיבל. (יום חמישי, 1 ביוני, 20:30, בריכת הסולטן).

התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.
תיאטרון ופרפורמנס
מפגשים נדירים עם ענקים: רוברט וילסון במונודרמה של בקט, נסיכת האופל של התיאטרון הפוסט דרמטי אנג'ליקה לידל בהפקה הנוגעת בשורשי האלימות, הבמאי הישראלי יוסי יזרעאלי באורטוריה רחבת היקף בעקבות אשת איוב, ,"נערות מופרעות מצילות את העולם" מופע הפרפורמנס המטורף של הבימאית והכוריאוגרפית היפנית, טוקו ניקאידו  והפקת תיאטרון-מוזיקלי מסקרנת של היוצר טום לוז, כוכב עולה בשמי התיאטרון עם סיפור על רוחות רפאים, ובמרחב הציבורי - קרקס לה פוטיקה מצ'כיה בכיכר ציון ו"מבצע כפפות משי", של אנסמבל כאן במוזיאון ישראל
רוברט וילסון, מענקי היוצרים והבימאים בדורנו, יגיע לפסטיבל עם המונודרמה "הטייפ האחרון של קראפ"- מחזה המופת מאת סמואל  בקט. וילסון, מביים את המחזה, מעצב את התפאורה ואף מגלם בעצמו, בביצוע מבריק, את קראפ הזקן המאזין להקלטות שלו כצעיר ומתמודד עם זהותו, זיכרונותיו וקיומו בהווה. הצגת היחיד, שעשויה ביד אמן, היא הזדמנות נדירה להציץ מקרוב אל טכניקות העיצוב, הבימוי  והמשחק של יוצר עלית עם איכויות עוצרות נשימה במפגש מכונן עם טקסט אגדי. דואט מופלא בין שני ענקים. ("מטפורות בימתיות אלגנטיות, טכניקה שהיא כיתת אמן בפני עצמה, ועוצמה אמוציונאלית שלא ניתן להתעלם ממנה. 'הטייפ האחרון של קראפ' בביצועו של רוברט וילסון, מרגש ויפהפה בשל ההבנה האנושית הרגישה שלו." The Guardian, 2014))
(שני, 5 ביוני, 20:30 | שלישי, 6 ביוני, 20:30, אולם שרובר, תיאטרון ירושלים)
הסופרת, המשוררת, הבמאית, היוצרת והפרפורמרית הספרדיה אנג'ליקה לידל - נסיכת האופל של התיאטרון הפוסט דרמטי, צוללת ביצירתה החדשה, "ומה אעשה בחרב הזאת?" (שהוצגה בבכורה בפסטיבל אביניון האחרון), לפינות האפילות של הטבע האנושי. במופע טווה לידל חוטים שקופים בין שני אירועי אמת שהתרחשו במציאות: סטודנט יפני שרצח ואכל את חברתו ללימודים בשנת 1981, ופיגוע הטרור שהתרחש במועדון הבטהקלן בנובמבר 2015 בפריז. לידל נעה ברווחים שבין המוסרי לחייתי, ההגיוני לבלתי נתפס וצוללת עמוק אל מקורות הטרגדיה. בשפה ויזואלית מרהיבה, שנשענת על גדולי הציירים הקלאסיים, היא מחברת בין יופי, ארוטיקה ומוות. המופע נפרש על פני ארבע שעות וחצי, וכולל עירום.
(שישי, 9 ביוני, 14:00 , אולם שרובר ירושלים.)
מיפן תגיע קבוצת מיס רבולושנרי איידול בראשותה של הבימאית והכוריאוגרפית טוקו ניקאידו עם המופע "נערות מופרעות מצילות את העולם". ניקאידו מתייחסת לתרבות ההערצה לאנימה ולמנגה (אנימציה וקומיקס יפניים). היא ו-20 פרפורמריות מכניסות את הקהל לטראנס של פופ יפני צבעוני ואינטנסיבי ומספקות הצצה לעולמן של נערות יפניות החיות בעולם הטכנולוגי-דיגיטלי .הכוח והאנרגיות ביצירה, שואבים השראה מהאמזונות ומדמויות נשים מיתולוגיות אחרות. המופע גדוש בהקרנות וידאו, במוזיקת פופ-אנימה, בכמות עצומה של אביזרים, קונפטי, מקלות זוהרים, דליים של מים ואצות. הקהל יצויד בכניסה במעילי גשם.("לעתים תכופות נאמר לנו 'מעולם לא ראית דבר כזה'. במקרה של 45 הדקות הללו שמגיעות אלינו היישר מיפן זה בדיוק כך!". (גארדיאן 2016 ).
(שישי, 2 ביוני, 16:00, 12:00 | מוצ"ש, 3 ביוני, 23:30, 21:00, האולפן, תיאטרון ירושלים)
הבמאי השוויצרי טום לוז המסומן כאחד היוצרים המסקרנים בתחום התיאטרון המוזיקלי, יציג בפסטיבל את "כשאמות – סיפור רפאים מוזיקלי"– תיאטרון מוזיקלי לשלושה נגנים, שחקנית ושחקן , הנע על הגבול הדק שבין העולם הזה לעולם הבא. לוז יצר מחזה המבוסס על סיפורה האמיתי של רוזמרי בראון, אלמנה ואם לשתיים שחיה בלונדון ולטענתה זכתה לביקורי בית קבועים של רוחות מלחינים דגולים בהם  ליסט,  גריג, באך, דביסי, שופן, שוברט, סטרבינסקי, ברהמס ואחרים. למרות היותה חסרת הכשרה מוזיקלית, כתבה סונטות, סימפוניות ופנטזיה שלדבריה הוכתבו לה על ידי המתים. במרכז היצירה, עומדות שאלות שאין עליהן תשובות כמו נוכחותן של רוחות רפאים בחיינו, גלגול נשמות והתמודדות עם היעדר. "דימויים משתנים, מלאי פרטים מפתיעים והומור מהפנט ומפתה המשאירים את הצופים נפעמים"Tages Woche)).
(שני, 5 ביוני, 22:00 | שלישי, 6 ביוני, 22:00, אולם רבקה קראון, תיאטרון ירושלים)
הפקה ישראלית יוצאת דופן שתעלה בפסטיבל היא "איוב", של תיאטרון האינקובטור והבמאי יוסי יזרעאלי זוכה פרס איבסן. יזרעאלי, מגדולי היוצרים של התיאטרון הישראלי, משתף פעולה בעבודה זו עם המלחין המוערך יוסף ברנדשווילי. התוצאה: אורטוריה רחבת היקף, מסע מוזיקלי-תיאטרלי בעקבות הטרגדיה התנ"כית של איוב. היצירה מתמקדת באשת איוב, דמות שנויה במחלוקת, שיש אף שכינו אותה "שליחת השטן". דרך כאבה משתקפים ייסורי איוב ודבקותו באמונה. בהצגה משתתפים ששון גבאי (בתפקיד איוב), קרן הדר (בתפקיד אשת איוב), אריק עשת (בתפקיד אלוהים) ושחקני תיאטרון האינקובטור.
(ראשון, 4 ביוני, 21:00 ,אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים)
גם השנה ממשיך הפסטיבל את פעילותו המסורתית במרחב הציבורי. במשך יומיים רצופים ולכבוד שבוע פראג בישראל, תהפוך כיכר ציון, לזירת פעילות ערה וצבעונית בניצוחו של אחד ההרכבים המסקרנים ביותר בעולם בתחום הקרקס העכשווי: קרקס לה פוטיקה מצ'כיה שיגיע  לכבוד שבוע פראג בירושלים. הקרקס בוחן את תרבות הפאבים הצ'כית במופע ספקטקולארי ומלא הומור שמשלב מחול, תיאטרון, אקרובטיקה, תיאטרון בובות ומוזיקה חיה. המופע שיתקיים בשעות הערב, ייקח את הקהל מדמדומי החשיכה, אל התפוצצות תוססת וצבעונית של תנועה ותיאטרון פיזי לצלילי מוזיקה מאת מוצרט, הנדל, שוסטקוביץ' ועוד. (יום רביעי, 7.6, 17:00, 21:00, יום חמישי, 8.6, 17:00, 21:00, כיכר ציון ירושלים)
הפקה נוספת במרחב הציבורי והפעם במוזיאון ישראל וחלליו, היא "מבצע כפפות משי", של אנסמבל כאן. הקהל יוזמן לסיור פרפורמטיבי שיפגיש אותו עם המוזיאון באופן מפתיע ולא צפוי. בגלריות השונות יערערו ארבע דמויות את הנרטיבים המושרשים שמרכיבים את הזהות הקולקטיבית-המקומית כפי שהיא משתקפת מתוך  אוספי המוזיאון. אחת הדמויות היא מש"קית חוי"ה שבסיור תרבות יום א תגולל באופן פחות שגרתי את נרטיב השואה והתקומה של העם היהודי על כל מרכיביו הסימבוליים ומנגנוניו הרגשיים. דמות נוספת היא מאבטחת שתפנה זרקור לאנשים "השקופים" שעובדים במוזיאון ולסיזיפיות שבתחזוקה היומיומית של ה"מקדש המודרני".
(שלישי, 6 ביוני, 19:00 | שישי, 9 ביוני, 12:00 | שלישי, 13 ביוני, 19:00 | שישי, 16 ביוני, 12:00מוזיאון ישראל)
התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

מחול
קשת רחבה של סגנונות ושפות תנועתיות: לוסינדה צ'יילדס, מהיוצרות המשפיעות במאה ה-20 , ישראל גלבאן מגדולי הרקדנים והיוצרים של הפלמנקו העכשווי, הכוריאוגרף והאמן הרב תחומי הצרפתי כריסטיאן ריזו והכוריאוגרפית הברזילאית המוערכת ליה רודריגס
בתחום המחול, הפסטיבל גאה לארח את לוסינדה צ'יילדס מהרקדניות והכוריאוגרפיות המשפיעות של המאה ה-20.  צ'יילדס שהחלה את קריירת המחול שלה בשנות ה-60 כרקדנית בקולקטיב הניו יורקי Judson Dance Theatre ובשנת 1976 הייתה שותפה ליצירת האופרה האוונגרדית איינשטיין על החוף עם רוברט וילסון ופיליפ גלאס. מאז יצרה 50 עבודות שזיכו אותה במעמד והכרה עולמיים.
בפסטיבל תציג צ'יילדס את "DANCE", יצירתה המכוננת שנוצרה בשנת  1979 ונחשבת לאבן דרך בתולדות המחול הפוסט מודרני. כעת מקבלת היצירה מימד היסטורי כאשר רקדני הלהקה רוקדים לצלילי יצירתו המקורית של פיליפ גלאס "Dance nos. 1-5" וברקע מוקרן הסרט שיצר האמן הקונספטואלי המנוח סול לויט עבור המופע ב-79'.  ("פעמים מעטות, אם בכלל, במהלך עשור נוצרת עבודת אמנות שפורצת דרך, מגדירה תפיסה ורגש באופן חדש, ושבאופן ברור שייכת לעתיד באותה מידה שהיא שייכת להווה. כזו היא היצירה Dance" .וושינגטון פוסט)
(מוצ"ש, 17 ביוני, 21:00, אולם שרובר, תיאטרון ירושלים)
אירוע חשוב נוסף בפסטיבל הוא בואו של הוירטואוז  ישראל גלבאן מגדולי הרקדנים בדורו, הנחשב לפורץ דרך ייחודי בתחום הפלמנקו ומכונה על-ידי רבים "ניז'ינסקי של הפלמנקו". גלבאן, בן למשפחת אמני פלמנקו: אביו הוא הרקדן המסורתי הידוע חוסה גלבאן (Jose Galvan) ואחותו היא הרקדנית פסטורה גלבאן (Pastora Galvan), והוא מזוהה עם סגנון ריקוד אישי שבו פרשנות עכשווית יוצאת דופן השומרת על זיקה חזקה למסורת לשפת הפלמנקו . ביחד עם שישה מוזיקאים יבצע את  FLA.CO.MEN -יצירה הקוראת תיגר על הדימוי המיתולוגי של רקדן הפלמנקו, מפרקת ובונה מחדש את המסורת המוקפדת של ז'אנר הפלמנקו .("לכתוב על גלבאן כי הוא רקדן נפלא, יהיה כמו לכתוב על אלברט איינשטין שהוא די טוב בפיזיקה. מעולם לא ראיתי משהו מרחיק לכת כמותו. הדיוק והשליטה המוחלטת באיזון ובשיווי המשקל מעניקים לו את כרטיס הכניסה לליגת הגאונים. עוצר נשימה." Daily Express, 2011).
(שישי, 2 ביוני, 15:00| מוצ"ש, 3 ביוני, 21:00 , אולם רבקה קראון, תיאטרון ירושלים)
הכוריאוגרף והאמן הרב תחומי הצרפתי כריסטיאן ריזו יתארח לראשונה בפסטיבל עם "מבוסס על סיפור אמיתי"- אירוע בימתי -מעין פולקלור עתידני. ביצירה, שעלתה בבכורה באולם הסדלרס וולס היוקרתי בלונדון, וזכתה לביקורות משבחות, מחוללים שמונה גברים לקצב רוק ההולך ומתגבר של שני מתופפים המנגנים בלייב על הבמה. הם נעים בין מקצבים שבטיים לרוק נטול מעצורים, בתנועה המבוססת על זיכרון שחווה ריזו במופע פולקלור לו נחשף באיסטנבול. הקהל נסחף לחוויה הנעה בין טקס פולחני למסיבת רייב פסיכדלית. ריזו, מנהלו האמנותי של מרכז המחול ICI במונפלייה, חוקר את הקשר בין מחול לקהילות כמו גם את השאלה כיצד תנועה מחברת וקושרת בין אינדיבידואלים. ("שמונה רקדנים מובילים אותנו למה שנראה כרייב רוק נאו - מסורתי. וכששני המתופפים משחררים את המעצורים, הם תופסים את הקהל בבטן הרכה והופכים אותה על פיה." (לה מונד 2013).
 (יום ג, 13 ביוני, 21:00, אולם שרובר, תיאטרון ירושלים)
ליה רודריגס כוריאוגרפית היוצרת בתוך הפאבלות בברזיל ומהקולות המרעננים והמובילים בסצנת המחול הברזילאית, תבצע עם להקתה את פינדורמה מופע העוסק בסופה כתופעת טבע. היא ממקמת את הקהל על הבמה ומאפשרת לו לצלול לסערה הבימתית שמסביב. ("שצף של מצבים קצרים ויפים, אלימות ועדינות של נצח שלובים זה בזה." לה מונד 2013). (רודריגז תופיע גם במסגרת אירוע הסיום "משמרת לילה").
יום ד, 14 ביוני, 20:30 | יום ה, 15 ביוני, 20:00 במת שרובר, תיאטרון ירושלים.
מוזיקה
לאחר הפתיחה עם הילולת הגרוב הסוחפת, תחת כיפת השמיים יתכנסו מופעי המוסיקה אל אולמות וחללי תיאטרון ירושלים.
בארוק עם פרויקט "וינה-איסטנבול - מוזיקה בין שתי אימפריות" , מוזיקה סימפונית במחווה לספר תהילים, "סאונד צ׳ארטר"-התרחשות מוסיקלית תלויית מקום של היוצר והאוצר אילן וולקוב בחללי תיאטרון ירושלים והפקה מקורית לציון 40 שנה למותה של המשוררת תרצה אתר
פרויקט מיוחד של הפסטיבל הוא "וינה-איסטנבול- מוזיקה בין שתי האימפריות" ובמסגרתו יבוצעו  שלושה קונצרטים המתמקדים במוזיקה מהמאה ה-18 ומפנים זרקור לאופן שבו תרבויות וזהויות מושפעות על מיצירה מוזיקלית ומשפיעות עליה. החגיגה המוזיקלית הזאת תפגיש את הקהל עם הופעות חד-פעמיות של מיטב ההרכבים הבינלאומיים שיגיעו במיוחד לפסטיבל.
האנסמבל האוסטרי, ארס אנטיקווה אוסטריה, בראשותו של גונאר לצבור מהכנרים המובילים בעולם, יבצע בבכורה עולמית, קונצרט מיוחד בשם "צבען של תרבויות", שבמרכזו דיאלוג בין יצירות של מלחינים וינאים שהושפעו מסגנונות חוץ-אוסטריים לבין יצירות שכתבו מלחינים שהגיעו לווינה ממדינות שונות בממלכה האוסטרו-הונגרית. ההרכב, שהוקם בשנת 1995 עוסק בחקר וביצוע יצירות אוסטריות אותנטיות שנוצרו בתקופת הבארוק אך לא זכו לחשיפה והכרה.
 (שישי, 2 ביוני, 13:00, אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים)
מצ'כיה יגיע לביצוע הקונצרט "וינה 1709" אנסמבל טורביון בניצוחו האמנותי של פטר ואגנר, מנגני הויולה דה גמבה המובילים כיום. האנסמבל שחוקר ומבצע מוסיקה עתיקה מן המאות ה-17 וה-18 יארח את זמרת הסופרן הישראלית, רויטל רביב וביחד יבצעו אריות, אופרות ואורטוריות שנכתבו למשפחת המלוכה על ידי מיטב המלחינים בהם פוקס, בונצ'יני ואריוסטי.
 (שישי, 9 ביוני, 14:00, אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים)
מתורכיה יגיע אנסמבל סרבנד המתמחה במוסיקה עתיקה מהאימפריה העות'מאנית. האנסמבל פועל בהנהגת נגן כלי ההקשה והלוטה, ולדימיר איוונוב, שהיה מועמד לשני פרסי גראמי וזוכה פרס התעשייה הגרמנית בתחום מוזיקת העולם. חברי האנסמבל, מוזיקאים ממוצאים ומרקעים תרבותיים שונים, יוצרים שיח בין תרבותי המחבר בין המוזיקה היהודית, המוסלמית והנוצרית. מעשה הרקמה העדין של האנסמבל שוזר ביחד אלמנטים מערביים ומזרחיים ומייצר פס קול חדש הכולל יצירות של מלחינים כמו עלי אופקי, וויצ'ך בובובסקי מפולין, הנסיך קנטמיר מרוסיה לצד מלחינים קלאסיים אירופים חשובים שהושפעו מהסגנונות המוזיקליים שהתפתחו בממלכה העות'מאנית.
(שישי, 16 ביוני, 14:00, אולם רבקה קראון, תיאטרון ירושלים)
ספר תהילים, מפסגות היצירה השירית, יעמוד במרכזו של שיתוף פעולה מיוחד בין התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת ע"ש מנדי רודן של האקדמיה למוסיקה בירושלים, מקהלת האקדמיה למוסיקה בירושלים ומקהלת האקדמיה למוזיקה של ויימאר.  בקונצרט בניצוחם  של סטנלי ספרבר ואיתן גלוברזון, יבוצעו סימפוניית תהילים מאת סטרווינסקי, "מזמורי צ'יצ'יסטר" מאת ברנשטיין, "מזמורי "תהילים" של צבי אבני, הפרק השני של סימפוניה מס' 1 של פאול בן חיים ופיוטי תהילים בנוסח יהדות ספרד על ידי הרב חיים לוק מגדולי הפייטנים בדורנו.
(רביעי, 7 ביוני, 20:00 אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים)
במלאת 40 שנה למותה של המשוררת, הפזמונאית, הסופרת והמתרגמת תרצה אתר, יעלה הפסטיבל בהפקה מקורית את " מערבה מכאן" מופע שיצרו בנה של אתר, המוזיקאי נתן סלור, המפיק האמנותי משה ברון והמוזיקאי והמפיק והמנהל המוזיקלי ערן צור. במופע יבוצעו  שיריה המוכרים של אתר בעיבודים ים תיכוניים ובעיבודים עכשוויים אלקטרוניים. בין השירים :  "אהבתיה", "אני חולם על נעמי", "שבת בבוקר", "מערבה מכאן", "בלדה לאשה", "אהבה יומיומית" כמו גם שירים בחשיפה ראשונה שיולחנו במיוחד עבור ערב זה. הזמרים המשתתפים הם  אפרת בן צור, דיקלה, יובל דיין, נתן סלור, שלומי סרנגה וערן צור.
(יום ה, 8 ביוני, 21:00, אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים)
הפקת מקור נוספת היא סאונד צ׳רטר –  שנוצרה במיוחד לחללי תיאטרון ירושלים על ידי היוצר והאוצר אילן וולקוב. וולקוב מציב את נגני אנסמבל המאה ה-21 ביחד עם מאיה דוניץ, מיכל אופנהיים, אסף תלמודי והזמרת הפולנייה מנוחה ביקונט, בפינות שונות ברחבי התיאטרון ויוצר משחקי מיקום-סאונד מפתיעים שמזמנים לקהל האזנה שיוצאת מהקונבנציה. המסע שמתחיל ברחבת התיאטרון ומסתיים במופע באולם רבקה קראון. במהלך הערב ינוגנו יצירות מוכרות וחדשות מסירינקס של דביוסי, מוטטים של וויליאם בירד ושל היינרך איזאק מתקופת הרנסנס, פנטזיות מאת פרסל מתקופת הבארוק ועד שורה של יצירות מהמאה ה-20 ומיצבי סאונד עכשוויים.
(רביעי, 7 ביוני, 21:00, 3 שעות ברחבי תיאטרון ירושלים)
ובמסורת של 40 השנים האחרונות, יתקיימו במסגרת הפסטיבל שבתות של מוזיקה קלאסית במרכז עדן תמיר שבשכונת עין כרם הציורית. לאורך שלוש שבתות בפסטיבל יבוצעו שלושה קונצרטים: רסיטל לפסנתר מיצירותיו של י' ס' באך, קונצרט שלישיות פסנתר מאת רחמנינוב וצ'ייקובסקי, וקונצרט מאת שומאן וברהמס שבו יבוצעו נוסחי דואו לחמישיות הפסנתר.
(שבת, 3 ביוני, 11:00, שבת, 10 ביוני, 11:00,שבת, 17 ביוני, 11:00)
נשארים ערים עם הפסטיבל ב"משמרת לילה"
אירוע פסטיבלי שוקק בחללי תיאטרון ירושלים  עם רצף אירועים משקיעה ועד זריחה:
הסרטThe Ferryman  :מפגש פסגה בין הכוריאוגרף דמיאן ג'לטו, הבמאי ג'ילס דלמאס והאמנית האגדית מרינה אברמוביץ', מופע יחיד של האמן הרב תחומי אוליביה דה סאגאזן מצרפת, הקברט הפרוע של האמן היווני יוריפידס לאסקארידיס, להקת האינדי רוק הדנית MEW; התערבות אמנותית ויזואלית-אודיאלית בחלל אולם רבקה קראון לציון 30 שנה לבית הספר מוסררה, סטיאן ווסטרהוס, אחד הגיטריסטים העוצמתיים בסצנת המוזיקה האקספרימנטלית במופע סולו
וסיום בתקלוט של יאנוס ראסמוסן, הצלע האלקטרונית של הצמד האיסלנדי-פארואזי המצליח קיאסמוס, על במת שרובר
לקראת סיום הפסטיבל יקיים אירוע שיא מתמשך: "משמרת לילה"- שיתקיים בחללי תיאטרון ירושלים, משקיעה ואל תוך הלילה ב-15.6.17. לאורכו של הלילה יתרחשו אירועי מחול, פרפורמנס, פופ, תקלוט ווידאו – השוברים את התבנית הפרונטלית של קהל- אמן והופכים את הבאים לחלק מההתרחשות.
הפסל, הצייר, הפרפורמר והביולוג ,אוליביה דה סאגאזן יזמין את הקהל להצטרף אליו ל"טרנספיגורציה" – מופע יחיד הנע בין פרפורמנס לאמנות פלסטית. בהשראת מנהגים שבטיים הוא מקיים טכס פולחני שבמהלכו הוא מפסל את ראשו בחמר ומפרק את זהותו. עיניו מכוסות וקהל הצופים משמש לו כעיניים. המופע נוצר בשנת 1999 כחלק מסדרת עבודות העוסקות בחיפוש אחר קיום שאמאני, חייתי ובלתי ניתן לביות של הטבע האנושי.
(רביעי, 14 ביוני, 22:00 | חמישי, 15 ביוני, 22:30, אולם מיקרו, תיאטרון ירושלים)
באולפן שבתיאטרון ירושלים, יבצע היוצר והפרפורמר היווני, יוריפידס לאסקארידיס (ששיתף פעולה עם במאים רבים ובהם רוברט וילסון) את "שריד קדוש" – מופע יחיד פרוע ומלא הומור העוסק בחיפוש אחר מקום וזהות. במופע ששואב השראה מהז'אנרים קברט וודוויל, הוא נע כשלגופו חליפת גוף מבליטת חמוקיים, הופך לדמות אנדרוגינית וגרוטסקית הפורצת במונולוג בג'יבריש, רוקדת בגמלוניות ומחפשת חיבור עם הסביבה בה היא נמצאת. המופע, נבחר לפתוח את פסטיבל Aerowaves שבברצלונה, ומאז הוצג בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם.
(חמישי, 15 ביוני, 20:00 ,21:30, 40 דק' ללא הפסקה, אולפן, תיאטרון ירושלים)
ליה רודריגס הכוריאוגרפית והיוצרת הברזילאית תקיים שוב את המופע שלה ושל להקתה גם במסגרת זו של אירוע הנעילה. כאמור המופע פינדורמה עוסק בסופה כתופעת טבע ובו היא ממקמת את הקהל על הבמה ומאפשרת לו לצלול לסערה הבימתית שמסביב.  ("שצף של מצבים קצרים ויפים, אלימות ועדינות של נצח שלובים זה בזה." לה מונד 2013).
(יום ד, 14 ביוני, 20:30 | יום ה, 15 ביוני, 20:00 אולם שרובר, תיאטרון ירושלים).
באולם הנרי קראון, תופיע לראשונה בארץ להקת האינדי רוק הדנית MEW. הלהקה נחשבת למשפיעה הגדולה של סצנת המוזיקה הצעירה בארצה, מבצעת מוזיקה הנעה בין פופ חלומי לרוק פרוגרסיבי כאשר כחלק מן המופע מוקרנים דימויים שיצר הסולן יונס בייר שהיוו השראה ליצירת השירים. 
(חמישי, 15 ביוני, 22:15, אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים)
באולם הקולנוע של תיאטרון ירושלים יוקרן הסרט The Ferryman של הכוריאוגרף דמיאן ג'לט והבמאי ג'ילס דלמאס . הסרט המלווה בקריינות של האמנית האגדית מרינה אברמוביץ' ופסקול שהלחין ריוצ'י סאקאמוטו. זהו שיתוף פעולה קולנועי-כוריאוגרפי שבמרכזו מסע מטאפורי פואטי של דמות שחציה צבי וחציה צַיד – העולה במעלה הר שמסמל מחזוריות של לידה ומוות.
(חמישי, 15 ביוני, 20:00, 23:00, קולנוע, תיאטרון ירושלים)
הפסטיבל יציין את חגיגות ה-30  לבית הספר מוסררה ללימודי אמנות רב-תחומיים בערב שבו ישתלטו תלמידים, מורים ובוגרים על אולם רבקה קראון ויציגו הופעות, מיצגים, הקרנות ומיצבי וידאו. ברצף של פעולות יופר הסדר שבין המושבים, הבמה והמעברים, החלל יהפוך חי ודינאמי, וההפרדה בין הקהל והמופיעים תיטשטש. ביחד עם האמנים יהפוך המרחב המשותף למרחב של יצירה ניסיונית שבה נשברים הכללים שבין צופה-יצירה-יוצר. 
(יום ה, 15 ביוני, החל ב-20:00,  אולם רבקה קראון, תיאטרון ירושלים)
מנורבגיה יגיע, סטיאן ווסטרהוס, אחד הגיטריסטים העוצמתיים והמיומנים ביותר שפועלים בסצנת המוזיקה האקספרימנטלית ,המתמחה ביצירת מוזיקת סולו וטכניקות המותחות את  המדיום בעזרת משחקים עם אפקטים והגברה. לאורך הקריירה שלו שיתף פעולה עם מוזיקאים מוכרים, בהם הרכב הסינת'פופ האגדי מונוליטיק, להקתו של חצוצרן הג'אז נילס פטר מולבאר ועוד. הקהל יוזמן להאזין מקרוב לשברי המוזיקה שהוא יוצר ולמלאכת הרכבה שלהם. ("מעט מאוד אמנים בקאנון הקיים של גיטרת הסולו יכולים או להתעלות על הגיטריסט סטיאן ווסטרהוס. אלבומו מגדיר לגמרי מחדש את הקונספט של הקלטות סולו"(All about Jazz, 2012).
(יום ה, 15 ביוני, 23:30, אולם שרובר, תיאטרון ירושלים).
הלילה הסוער יסתיים במסיבה על הבמה בתיאטרון שרובר עם יאנוס ראסמוסן, הצלע האלקטרונית של הצמד האיסלנדי-פארואזי המצליח קיאסמוס, שיתקלט מוזיקת טכנו בסאונד אלקטרו-פופ נורדי ייחודי. קיאסמוס ההרכב שבו שותף גם המוזיקאי והפסנתרן אולפור ארנלדז, שחרר את אלבומו הראשון ב-2014. האלבום, שתואר כ"מרשים, מעודן וחשוף לחלוטין", משלב מוזיקה אקוסטית עם צלילי סינטי ואלקטרו-אקספרימנטלי חלומי.
(יום ו, 16 ביוני, 00:30, במת שרובר, תיאטרון ירושלים)
כנסים, שיחות וכיתות אמן
לראשונה יתקיים בפסטיבל כנס אי"ב (ארגון יוצרים עצמאיים בתיאטרון המטפח את תחום היצירה התיאטרונית העצמאית בישראל כדי ליצור אופק פעולה ליוצרים עצמאיים, ולקדם יצירה עצמאית ישראלית בארץ ובעולם). הכנס מציע פלטפורמה מקצועית לקהילת היוצרים העצמאיים הפועלים בשדה האמנות והתרבות בתיאטרון הישראלי. במהלכו יארח את אורחי הפסטיבל: הבמאי רוברט וילסון והיוצר טום לוז.על הפרק דיון ביצירה העצמאית בתחום התיאטרון ואמנות המופע והשאלה מהי יצירה עצמאית. (*האירוע מתאפשר הודות לתמיכת משרד התרבות, מפעל הפיס, והודות לשיתוף הפעולה עם פסטיבל ישראל).
שיחות אמן וכתות אמן:
2 ביוני, 12:00 – שיחה עם גונאר לצבור (ארס אנטיקווה אוסטריה) – צבען של תרבויות
2 ביוני, לאחר המופע – שיחה עם ישראל גלבאן – FLA.CO.MEN
9 ביוני, לאחר המופע – שיחה עם פטר ואגנר (אנסמבל טורביון) – וינה 1709
15 ביוני, לאחר המופע – שיחה עם ליה רודריגז – PINDORAMA
15 ביוני, 15 דק' לאחר המופע – שיחה עם יוריפידס לאסקארידיס – שריד קדוש
18 ביוני, 10:00, שיחה עם הכוריאוגרפית לוסינדה צ'יילדס (DANCE) במרכז האמריקאי לתרבות
בנוסף ובשיתוף עם עיריית ירושלים, אגף תרבות, המחלקה לתיאטרון והמחלקה למחול, משיק הפסטיבל סדרת סדנאות ומפגשים עם מיטב היוצרים הישראלים ועם היוצרים הבינלאומיים שיופיעו בפסטיבל. שיתוף פעולה זה נועד לייצר חיבור בין תכני הפסטיבל לבין יוצרים מקומיים בתחומי התיאטרון, המחול ואמנות המופע, ולהקנות רעיונות וכלים יצירתיים בתחומים אלה.

מאת שרית יוכפז עורכת ראשית