האופרה האחרונה של צ'ייקובסקי בבכורה באופרה הישראלית בבימויה של שירית לי וייס ובניצוחו של דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית/ מאת: שרית יוכפז

 

https://www.youtube.com/watch?v=T0YGoTxdftk

"יולנטה" מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי

 

האופרה האחרונה של צ'ייקובסקי בבכורה באופרה הישראלית

בבימויה של שירית לי וייס ובניצוחו של דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית

 

18-28 בינואר 2026

בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בתל אביב

 

האופרה הישראלית גאה להציג הפקה חדשה של "יולנטה", יצירתו האחרונה והאישית ביותר של צ'ייקובסקי, שעולה בפעם הראשונה על במת האופרה הישראלית. זוהי אופרה לירית יוצאת דופן, המשלבת מוזיקה עדינה עם עומק רגשי, ומעניקה לקהל חוויה מוזיקלית ודרמטית נוגעת ללב.

 

במרכז האופרה סיפורה של נסיכה עיוורת, אהבה וגילוי עצמי. הנסיכה העיוורת יולנטה גדלה בגן מבודד בארמונו של אביה המגונן, המלך רנה, שמסתיר ממנה את עיוורונה, את קיומם של אור וצבע ואפילו את דבר היותה נסיכה. כאשר הרופא  איבן-האקיה מגיע לטירה עם הבטחה לריפוי, הוא מציב תנאי מיוחד: יולנטה תוכל להירפא רק אם תרצה בכך מרצונה החופשי, לאחר שתגלה את מצבה. באותו זמן מגיע אל הגן האביר וודמון, והאהבה ניצתת בין השניים. האהבה שמתעוררת בליבה של יולנטה מעניקה לה את הכוח לבחור - לבחור לראות, לבחור באהבה, לבחור בחיים. כאשר היא זוכה בחוש הראייה ובאהבה, היא מגלה תובנות חדשות על יופיו ומורכבותו של העולם שנגלה לעיניה לראשונה. הסיפור חושף את עולמו הרגשי של צ'ייקובסקי ומעניק פרשנות פיוטית לכוחם של האמנות, האהבה והרצון החופשי כמרפאים את הנפש.

 

פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (1840-1893) היה אחד מגדולי המלחינים הרוסים, שיצירותיו, ביניהן "אגם הברבורים", "מפצח האגוזים" ו-"יבגני אונייגין", הפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה הקלאסית. "יולנטה" היא האופרה האחרונה שכתב בשנת 1891, שנתיים בלבד לפני מותו. הליברית נכתבה על ידי אחיו, מודסט צ'ייקובסקי, בהתבסס על המחזה הדני "בתו של המלך רנה" מאת הנריק הרץ. הבכורה העולמית התקיימה בדצמבר 1892 בתיאטרון מריאינסקי בסט פטרסבורג, בערב אחד יחד עם הבלט "מפצח האגוזים". למרות שלא זכתה לפופולריות מיידית, בשנים האחרונות זוכה "יולנטה" לעניין מחודש ושבה לבמות הגדולות בעולם במאה ה-21, כולל הפקות בווינה, בברלין, ובניו יורק.

 

 

"יולנטה" נחשבת לאופרה לירית יוצאת דופן, המשלבת מוזיקה עדינה ואינטימית עם עומק רגשי. נראה כי צ'ייקובסקי, שבמהלך חייו נאלץ להסתיר את זהותו המינית וחש לא פעם ניכור חברתי, הזדהה עם עולמה הסגור של יולנטה. האופרה, שנכתבה בתקופה רגישה במיוחד בחייו, מתוארת לעיתים כביטוי אישי לתחושת בדידות, כמיהה לאהבה וקבלה עצמית. מבלי לחשוף במפורש את רגשותיו, הלחין צ'ייקובסקי יצירה פיוטית ונוגעת ללב - סיפור של אור המבקיע מתוך החושך.

דברי הבמאית, שירית לי וייס:

 

"יולנטה שלי לכודה בחלל רגשי שמעברו רק חושך, מעין מצב ריחוף מעגלי, חיפוש וייאוש תמידיים. יולנטה חיה בתוך עצמה. היא פראית, ילדותית ומלאת תשוקה לא ממומשת.

הבמה כחלל רגשי, היא חיוורת, מלאה בבורות, בעליות ובמורדות, כאשר מתחת לפני השטח פצעים שחורים, המייצגים זיכרונות, טראומות ופחדים, שאותם הנשים שעוטפות את יולנטה מנסות להסתיר בפעולה סיזיפית אין סופית. רק עם גילויו הבלתי נמנע של הפצע מגיעים ההכרה והאור.

מיולנטה נלקחת הידיעה, חופש ההחלטה והחירות. אביה והעולם הגברי הנמצא מחוץ לחלל הרגשי שלה פורצים ופוצעים את נפשה, צופים בה, מסתירים ממנה, ועל ידי כך שולטים בה.

מקור האור הוא פנימי, אינו תלוי ראיה. החלטת יולנטה על גורלה מתוך מציאת האמת הפנימית וההתמודדות מולה למרות הכאב, מביאים את השינוי המהותי בנפש ובגוף. תשוקתה של האישה משחררת.

האופרה יולנטה היא למעשה מהלך פסיכולוגי, המוביל אל הנשיות ואל המיניות, אל התמודדות והשחרור. ובבמה שלנו, כמו בנפשנו, הלבן והשחור הפכפכים ומורכבים, ומקורו של האור מתעתע".

 

דברי המנצח, דן אטינגר:

"ליצור ולהעלות על הבמה בפעם הראשונה באופרה הישראלית את האופרה האחרונה שהלחין צ'ייקובסקי היא חוויה מיוחדת במינה.

"יולנטה" הוא מסע של כשעה וחצי ללא הפסקה לתוך נפשה של הגיבורה הראשית יולנטה העיוורת, החברה והחיים עימם היא מתמודדת בסיפור אהבה אופראי המגלה לה את האור - כל אלה עטופים בעושר הסימפוני והרגישות כמו גם העוצמה הדרמטית האינסופיים של צ'ייקובסקי".

 

צוות היוצרים:

ניצוח: דן אטינגר

בימוי: שירית לי וייס

עיצוב תפאורה: אדם קלר

עיצוב תלבושות: אולה שבצוב

עיצוב תאורה: נדב ברנע

מנצח המקהלה: איתי ברקוביץ'

בהשתתפות התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ומקהלת האופרה הישראלית.

 

שפת השירה: רוסית

כתוביות: עברית ואנגלית - תרגום: ישראל אובל.

משך המופע: כשעה ו-40 דקות

 

בהפקה ישתתפו הסולנים:

יולנטה (סופרן): אני יורנץ / אנג'לינה אחמדובה

וודמון (טנור): אלכסיי דולגוב / פאבל וולוז'ין

המלך רנה (בס): אלכסנדר צימבאליוק / סווה וומיק

רוברט (בריטון): עודד רייך / סמיון אנטקוב

איבן-האקיה, הרופא (בס/בריטון): בלינט ז'בו / יונוץ פאסקו

אלמריק (טנור): עדי עזרא / פאבל וולוז'ין

ברטרנד (בס): יורי קיסין

מרתה (מצו-סופרן): שי בלוך / עדנה פרוחניק

בריגיטה (סופרן): שלומית לאה קובלסקי / ורוניקה אודינצוב

לאורה (מצו-סופרן/סופרן): ענת צ'רני / תמרה נשרי

 

תאריכים ורכישת כרטיסים:

 

יום ראשון | 18.1.26 | 20:00

יום שני | 19.1.26 | 19:30 * פרמיירה חגיגית

יום שלישי | 20.1.26 | 20:00

יום חמישי | 22.1.26 | 20:00

יום שישי | 23.1.26 | 13:00

שבת | 24.1.26 | 20:00

יום שני | 26.1.26 | 18:00

יום רביעי | 28.1.26 | 18:00

 

מחירי כרטיסים: 210-490 ש״ח

 

לינק לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים:

https://www.israel-opera.co.il/show/%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%94/

בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')
כתובת: שאול המלך 19 תל-אביב
טלפון: 03-6927700
תיוג אינסטגרם: israeliopera@

מרגש . יצירת מופת . מומלץ בחום לכו לראות

האופרה האחרונה של צ'ייקובסקי היא יצירה לירית אישית ואינטימית, שמבטאת את כוחה המרפא של האהבה.

צילום :יוסי צביקר.

מאת: שרית יוכפז

Good news: מגזין תרבות תיירות עיצוב ויופי מאת שרית יוכפז

כאן גאים ומתרגשים להכריז: נועם בתן הוא נציג ישראל לאירוויזיון 2026 בווינה, אוסטריה. מאת: שרית יוכפז

 

כאן גאים ומתרגשים להכריז: נועם בתן הוא נציג ישראל לאירוויזיון 2026 בווינה, אוסטריה

נועם בתן הוא הזוכה הגדול בגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" של קשת 12 שנערך הערב, וייצג את ישראל בתחרות הזמר הגדולה בעולם – האירוויזיון – שמציינת השנה 70 שנה, ותשודר בכאן במהלך חודש מאי הקרוב.

בתן, בן 27, מרמת השרון, נולד למשפחת עולים מצרפת וגדל ברעננה. הוא זמר ויוצר, דובר צרפתית, שהחל את דרכו המוזיקלית לפני כ-8 שנים. מאז הוציא אלבומים וסינגלים, שכבשו את המצעדים ברדיו וזכו להצלחה גדולה גם בפלטפורמות הסטרימינג. עכשיו עולה נועם אל הבמה הגדולה בעולם, כדי לייצג את ישראל עם המוזיקה שאנחנו יודעים לעשות כל כך טוב, בשנה חגיגית ומרגשת במיוחד לתחרות ולאחר שבשנה שעברה זכתה יובל רפאל במקום השני והמכובד בתחרות.

חצי הגמר הראשון של האירוויזיון, בהשתתפות ישראל, ישודר ב-12 במאי מיד אחרי החדשות. חצי הגמר השני ישודר ב-14 במאי, והגמר הגדול ישודר בשבת, 16 במאי – כל המשדרים, בליווי הפרשנות של עקיבא נוביק ואסף ליברמן, יועברו בשידור חי בכאן 11, בכאן BOX ובאפליקציות של כאן.

השיר שייצג את ישראל ייבחר על ידי ועדה מקצועית של כאן, וייחשף במשדר חגיגי מיוחד שישודר בכאן במהלך חודש מרץ. פרטים נוספים על המשדר החגיגי יפורסמו בהמשך.

נועם בתן בתגובה ראשונה לזכייה: ״אני כל כך מתרגש! איזו זכות אדירה לייצג את המדינה ולהיות הקול של העם שלנו בבמה הענקית הזו. תודה על האמון והאהבה שלכם! תודה שבחרתם בי! מבטיח לתת את כל כולי באירוויזיון הקרוב באוסטריה”

קרדיט צילום: טל גבעוני

מאת: שרית יוכפז

בית ליבלינג הינו מרכז תרבות לשימור, אדריכלות ועירוניות מייסודה של עיריית תל אביב-יפו וממשלת גרמניה ומהווה חלק מבתי כיכר ביאליק. מתקיימת תערוכה חי צומח עיר .פתוחה עד 18-4-2026.מאת שרית יוכפז

 

מאת: שרית יוכפז

חי, צומח, עיר

100 שנים לתכנית גדס לעיר הגנים של תל אביב  

פטריק גדס (1854–1932), ביולוג, בוטנאי, תיאורטיקן נוף, סוציולוג, מתכנן ערים ובמילה אחת הוגה רב־תחומי, נחשב לאחד מאבות התכנון המודרני. גישתו ראתה בעיר מרקם חי שבו חברה, טבע, סביבה ותרבות שזורים זה בזה, ותפקידו של התכנון הוא לייצר איזון בין צרכי האדם לבין סביבתו.

בתחילת שנות ה־20 של המאה העשרים הוזמן גדס על ידי מאיר דיזנגוף להכין את תוכנית האב הראשונה לתל אביב. התכנית, שאושרה בשנת 1925, הגדירה לראשונה את דמותה של העיר כעיר גן מודרנית, עם רחובות מוצלים, שדרות רחבות, כיכרות וגינות ציבוריות. בניגוד לתכניות ערים אחרות של גדס בעולם, התכנית, שהייתה טקסט חזוני מפורט, מומשה כמעט במלואה והיא הטביעה את חותמה על אופייה של תל אביב ועל השיח התכנוני בארץ בכלל. מאה שנים אחרי, החזון של גדס ממשיך להיות רלוונטי במיוחד לאור שאלות עכשוויות של קיימות, חברה ומרחב ציבורי.

התערוכה עוסקת בחזון התכנוני והחברתי של פטריק גדס. היא נבנתה בהתאם לאופי הקומות השונות בבניין ובהתאמה לפעילות היומיומית המתקיימת בו. הבניין עצמו, שמדגים את מימוש חזון המגורים בעיר הגנים, משמש כחתך אנכי ואופקי המאפשר הכרות עם החזון של גדס מההיסטוריה והמחקר דרך פרשנויות עכשוויות בת"א בפרט ובעולם ככלל, ועד לחשיבה לגבי עתיד העיר:

קומת הקרקע – בקומה זו יוצג מבוא היסטורי ארכיוני לצד מחשבות על העיר היום ובעתיד.
בחלל המרכזי שמוצגת בו תערוכת הקבע ההיסטורית, תתאפשר היכרות עם מסמכי התכנית ועם הביוגרפיה האישית של גדס בהקשר של חזונו, תוך אפשרות להעמקה בחומרים ובצילומים שיוצגו במגירות. החלל הסמוך מתמקד בהוויה העכשווית של התכנית וחדר הפרויקטים, מציג מיצב אדריכלי-ספקולטיבי המהווה את הנספח העתידי לתכנית גדס.

הקומה הראשונה – מרחב הספרייה והמעבדה הופך לזירת מחקר על גדס כאיש אקדמיה הממשיך לחקור את העיר. מוצגים בה ספריו וספרים שהשפיעו עליו, לצד עבודות מחקריות החושפות את תל אביב כמעבדה ניסיונית דרך רעיונותיו. במסגרת זאת, בטרקלין המרכזי מוצגים אובייקטים המציגים חקר סטודנטים מבית הספר לארכיטקטורה בבצלאל.

הקומה השנייה – גלריות האמנות, האדריכלות והעיצוב מציגות פרשנויות רב־תחומיות של כשלושים יוצרים מהארץ ומהעולם. עבודות אלה מתייחסות לפרויקטים של גדס בתל אביב ובעולם ומייצרות הד עכשווי לחזונו, בין אם אמנותי, עיצובי או ביקורתי.

גג הבניין – מרחב השהייה והתצפית הופך לגן גג ציבורי־אינטימי עם פינות ישיבה וגינת גג מודרנית ומציאותית. זהו מרחב של מחשבה והרהור אל מול קו הרקיע של העיר, המזמין לדמיין את עתיד תל אביב לאור חזונו של גדס. בחזיתות הבניין וסביבותיו יוצגו עבודות בהשראת התפיסה של גדס לקשר שבין הבניין, גבולותיו והרחוב כמרכיבים של בית הגידול העירוני המשותף. העבודות ישקפו את החזון לגינה העוטפת את המבנה ויוצרת מרחב חיים משמעותי ודיאלוג עם הבניין ודייריו.

אוצרות ועיצוב - שירה לוי בנימיני ואדר׳ לימור יוסיפון גולדמן | חוקרת בכירה – דר׳ אדר׳ קתרין רושאנט | אוצרת משנה - אדר׳ ענת לוי | עוזרות מחקר והפקה - אביגיל פייטן, טליה הורוביץ | התקנה - ליאב לוי, איה צייגר

נעילת תערוכה: 18.4.2026

כתובת: אידלסון 29, תל-אביב-יפו

בית ליבלינג הינו מרכז תרבות לשימור, אדריכלות ועירוניות מייסודה של עיריית תל אביב-יפו וממשלת גרמניה ומהווה חלק מבתי כיכר ביאליק.

מומלץ..

אירוע על חלל בטכנודע חדרה ב-25/1 אסטרונומיה VS אסטרולוגיה ערב חווייתי לכל המשפחה .מאת שרית יוכפז

צילום יח"צ

אירוע על חלל בטכנודע חדרה ב-25/1

אסטרונומיה VS  אסטרולוגיה ערב חווייתי לכל המשפחה בטכנודע חדרה

במסגרת שבוע החלל הישראלי, מזמין אתכם הטכנודע חדרה לערב מרתק ומשולב מדע, היסטוריה ותרבות - מסע מרהיב בין העולם המסתורי של האסטרולוגיה העתיקה לבין האסטרונומיה המודרנית והמדעית.

במהלך הערב תגלו כיצד נוצרו המזלות, מה באמת מתרחש בשמיים, אילו תגליות מדעיות מאירות את גרמי השמיים וקבוצות הכוכבים, ומה עומד מאחורי המודל המדעי של היקום. נלמד על ההיסטוריה של המזלות, נבין מדוע הכוכבים אינם קשורים זה לזה פיזיקלית, ונפגוש גם את סוגיית “המזל ה-13” והשינויים שנגרמים עקב נקיפת כדור הארץ.

מה מחכה לכם בערב?
הקרנת סרט ייחודי בפלנטריום ב-360° בליווי הסבר מודרך, פעילות חקר אינטראקטיבית בטאבלטים עם דמות אסטרולוגית וירטואלית, כולל איתור קבוצת הכוכבים האישית
סדנת Maker לבניית דגם אישי של קבוצת כוכבים באמצעות מעגל חשמלי, חידון Kahoot אינטראקטיבי נושא פרסים, הדגמות מדעיות חיות בנושאי אסטרונומיה ופיזיקה על במת האודיטוריום, תצפיות בטלסקופים מהמשוכללים בישראל (בכפוף למזג האוויר), חוויה לילית בפארק המדע הפתוח.

טכנודע חדרה הוא מהמוזיאונים המובילים בישראל בתחום החלל, עם מצפה כוכבים מקצועי, פלנטריום מתקדם ותכניות לימוד ייחודיות - המקום המושלם לגלות בו מה באמת מאיר את שמי הלילה.

פרטים חשובים:
תאריך: 25.1.26
שעות: 16:30–20:00
האירוע פתוח למשפחות, ילדים, נוער וחובבי מדע וחלל

    -------

לרגל יום הרופא הבינלאומי שהתקיים החודש

תכירו את ד"ר יערה סעדתי שיצאה למסע מסקרן כילדה בטכנודע חדרה במסלול מחוננים והפכה עם השנים לרופאה שמלווה נשים ברגעים הכי משמעותיים בחיים.

 

ד"ר יערה סעדתי, בוגרת הטכנודע כיום רופאה מתמחה במיילדות וגינקולוגיה בבית החולים הלל יפה, נזכרת בתקופה שלמדה שם כילדה סקרנית: ״אני זוכרת את התקופה בטכנודע כתקופה מעוררת סקרנות וחשיבה, שבה עודדו אותי לשאול שאלות, להתנסות ולחקור.

חוויה שזכורה לי במיוחד לטובה היא קורס “מדע במטבח”, שבו למדנו על תהליכים מדעיים דרך בישול ואפייה, והמחיש בצורה חווייתית איך מדע משתלב בחיי היומיום".

 

החשיפה למדע ולרפואה בגיל צעיר חיזקה אצל ד"ר יערה סעדתי את הסקרנות, הביטחון להתמודד עם נושאים מורכבים, ואת ההבנה שמדע ורפואה הם תחומים שמשלבים ידע עמוק עם יכולת אמיתית להשפיע ולעזור לאנשים.

הדבר שהיא הכי אוהבת בעבודה שלה כיום הוא השילוב בין רפואה מדעית מדויקת לבין מפגש אנושי עם המטופלות, במיוחד ברגעים חשובים ורגישים בחיים של נשים ומשפחות.

ביקשו ממנה טיפ עבור הילדים של היום:

"לילדים ולנוער בטכנודע שחולמים להיות רופאים או מדענים אני מציעה

להישאר סקרנים, לא לפחד משאלות ולא להירתע מדרך ארוכה (והיא ארוכה…). התמדה, סקרנות ואמונה בעצמכם הם המפתח. אם יש לכם חלום לעסוק במדע או ברפואה, תנו לו מקום לגדול, ועם עבודה קשה גם תגשימו אותו.״

 

הסיפור של יערה מזכיר כמה כוח יש למקום שמאמין בילדים, נותן להם לשאול שאלות - ומדליק בהם ניצוץ שיכול ללוות אותם לכל החיים.

לרגל יום הרופא הישראלי טכנודע חדרה מצדיע לרופאות ולרופאים, שמחזיקים ידע מדעי ביד אחת ואנושיות ביד השנייה ולמרכז הלל יפה בחדרה שעושה עבודה מדהימה יום וליל במתן טיפול רפואי לנשים גברים וילדים מכל רחבי האזור.

 

 

מפעל הפיס מכריז על שלושת מועמדי "הרשימה הקצרה" בפרס "הביכורים" של פרס ספיר לספרות לשנת 2025.מאת שרית יוכפז

                        "המחסום" מאת אלעד וינגרד (הוצאת עם עובד)

                                         "סיטארה" מאת רוני פרצ'ק 

מפעל הפיס מכריז על שלושת מועמדי

"הרשימה הקצרה" בפרס "הביכורים"

של פרס ספיר לספרות לשנת 2025

שלושת המועמדים הסופיים לפרס הביכורים

של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025:

"המחסום" מאת אלעד וינגרד (הוצאת עם עובד)

"חגורת הרסס" מאת תום הדני נוה (הוצאת ידיעות ספרים)

"סיטארה" מאת רוני פרצ'ק (הוצאת גמא-טנגיר)

"חגורת הרסס" מאת תום הדני נוה (הוצאת ידיעות ספרים)

 

שלושת מועמדי "הרשימה הקצרה" לפרס ספר הביכורים של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025, יקבלו מענק על סך 30 אלף ₪ כל אחד, והזוכה בפרס הביכורים יקבל מענק כספי על סך 75 אלף ₪.

 

שלושת המועמדים לפרס ספר הביכורים נבחרו על ידי חבר השופטים של הפרס,

בראשות יו"רית ועדת השיפוט, ד"ר רות קלדרון, נשיאת "עלמא", בית לתרבות עברית ואשת סגל במרכז מנדל למנהיגות

 

טקס פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025 יתקיים בתאריך 2.2.2026,

ובו יכריזו על הזוכה בפרס הביכורים ועל הזוכה הגדול בפרס. הטקס החגיגי ייערך השנה בספרייה הלאומית בירושלים, זאת לאחר שהתארח בשנתיים האחרונות באופקים ובמעלות תרשיחא, מתוך הזדהות ותמיכה בתושבי הדרום והצפון.

 

איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס:

"פרס הביכורים הוא המסלול המרגש ביותר בפרס ספיר - הרגע שבו אנחנו מגלים קולות חדשים, רעננים, מקוריים, טאלנטים צעירים שמעצבים את עתיד הספרות העברית. שלושת המועמדים שנבחרו השנה ל'רשימה הקצרה' של פרס הביכורים מייצגים את הדור הבא של סופרי וסופרות ישראל, מתוך רצון לתת במה נרחבת יותר לכותבים מבטיחים וכשרוניים בתחילת דרכם. אני גאה על כך שמפעל הפיס ממשיך לתמוך ולעודד יצירה ראשונה. בשנת ה-25 לפרס ספיר, אנחנו מסתכלים גם קדימה,  על 25 השנים הבאות של ספרות עברית מרתקת".

 

פרס ספיר על שמו של פנחס ספיר נוסד בשנת 2000 והינו הנדיב, היוקרתי, המוערך והמפורסם בפרסי הספרות המחולקים בישראל זו השנה ה-25 על ידי מפעל הפיס. הפרס נוסד במטרה לעודד ספרות עברית איכותית ואת תרבות הקריאה בישראל, מתוך החשיבות הרבה שמפעל הפיס רואה בקידום הספרות הישראלית ובטיפוח סופרות וסופרי ישראל. סך כל סכומי הפרסים שיוענקו לזוכים בקטגוריות השונות עומד על 765 אלף ₪.

 

מנימוקי ועדת השיפוט מסלול "ספר הביכורים" - פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025:

 

"המחסום" מאת אלעד וינגרד (הוצאת עם עובד)

ספר על דילמות שכבר הוכרעו. הביטוי "להעביר את הזמן" נפרט לפרוטות של קבוצת חיילים ששומרת במחסום בשטחים תקופה של ארבעה שבועות שנדמית כמו נצח. גיבור הספר הוא חייל נטול כל אידאולוגיה או ציפיות מהשירות שלו, ואין דבר שמנחה אותו מלבד השאיפה לפגוש שוב את יעלי, חברתו לשעבר, ללילה אחד של תשוקה ופיוס. את הספר חותך מסע לילי של החייל ושל פלסטיני שהכיר במחסום, המסיע אותו למפגש איתה. שניהם מחכים לה בשטח הפקר, ולרגע יש ביניהם שותפות רגש.

וינגרד יוצר קבוצת חיילים שלכל אחד מהם יש אישיות מובחנת, עבר ותקוות לעתיד, אך כולם קורסים בזה אחר זה תחת החיים בעזובה שנמצאת במקום שבו האידאולוגיות לא נשמעות, במציאות לא מתוקנת, במקום שבו האהבה לא מתמידה, ושלאנושיות אין ערך.

ספר שמתאר את שני צדדיו של המחסום, מכאן ומכאן תקועים בזמן ובמרחב המצולק של תהליך אוסלו. 

באיחור של שלושים שנה, ספר של חשבון נפש במעמד צד אחד - הצד הישראלי, שהוא הצד המספר - על ארץ המחסומים.

 

"חגורת הרסס" מאת תום הדני נוה (הוצאת ידיעות ספרים)

גירסה מקורית וביקורתית שמחוללת הזרה בסיפור החניכה הישראלי הצבאי וחושפת את האבסורד בו, בכתב יד פיוטי ורחוק מכל בנאליות. שני חיילים שמודחים ממסלול צבאי יוקרתי יוצאים למסע נקמה מתעתע ומעורפל, במטרה לתבוע את עלבונם ולגבות מחיר על ההשפלה. במהלך ספרותי נועז, הספר מותיר מחוץ לגבולותיו פרטי מידע מתבקשים-לכאורה, כדי להתמקד בעצם ההבניה הצבאית השרירותית והאלימה, ובחוויית המשבר של מי שמגלה שאינו עומד בקריטריונים הקשיחים של גבריות בארץ הזו. כך נוצרת סדרה של מתחים שמרכיבים את הסיפור באופן לא קונוונציונלי וסוחפים אותנו לתוכו. 'חגורת הרסס' הוא יצירת ביכורים בשלה ובוטחת, יוצאת דופן בכנותה ובתעוזתה, שניכר בה כתב ידו של משורר מחונן: "אתה הוכשרת מכדי לשכוח ולהצטמצם אל שגרה, אל יומיום רגוע. אתה שייך עכשיו לשמש המתהדקת על עורך וצולה את הבשר. אתה שייך לים הגמור, האבוד, החוזר חסר מנוחה פעם אחר פעם אל החוף ולא פותר בכך דבר. אתה. אתה רוצה לפתור."

 

"סיטארה" מאת רוני פרצ'ק (הוצאת גמא-טנג'יר)

בכתיבה עוצרת נשימה, נרקמות ב"סיטארה" עלילות המתרחשות על רקע מצב החירום בהודו של שנות השבעים, ובתוכו ביטול זכויות האזרח, איסור על הפגנות ותוכנית לעיקור המוני. הרחק מהכאן ועכשיו הנפוץ כל כך בספרות העברית, בעולמם של גברים מוסלמים בהודו, מתרחשת מערבולת שמסחררת את נימי הגוף והתודעה, לצד הסמטאות, החללים האפלים והמאבקים הפוליטיים והדתיים. כל העורקים פועמים ברומן הזה שמזמין את קוראיו להישאב לעולם רחוק וזר, אחוזים ביופיו האכזר והחושני.

הספר נשזר לנגד עינינו מבעד לקולות ולמראות המשובצים כמו מכיתות זכוכית בבדי הסיטארה: ״אני שומעת את רחש העלים, את גרגרי האבק המתערבלים. אני שומעת את העצמות הקטנות המתפוקקות בגופך הצנום הכורע, המעוגל כעובר, את הדם הדקיק העובר בנימיך, את תאי העור הדרוכים עד התפצחות. משהו במהלכן הפנימי של פעימותיך משתבש ונצרם. מה קרה, מה נפרע בך אי-שם בזמן?". השאלה הזו אינה מניחה למספרת הפותחת את הספר, ולקוראים, עד לרגע הסיום וגם אחריו בניסיון להבין "מה נפרע".

 

בין הזוכים בפרס "ספר הביכורים" של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס בשנים קודמות:

איל חיות-מן על ספרו "מסכת תהום" (2024)

אילנה רודשבסקי על ספרה "טסקה" (2023)

קרן שווץ על ספרה "פילים לבנים" (2022)

רומית סמסון על ספרה "המטבח האחורי" (2021)

דורי פינטו על ספרו "ירח" (2020)

ארנון איתיאל על ספרו "אפרת דמשק אפרת" (2019)

איה קניוק על ספרה "ממלכת האי -רצון" (2018)

סמדר שטינברג על ספרה "שבע דרכים לאיבוד" (2017)

איתן דרור-פריאר על ספרו "האצבעות על הגבעה" (2016)

איתמר אורלב על ספרו "בנדיט" (2015)

חנה נוימן על ספרה "העונה" (2014)

מירב נקר-סדי על ספרה "אוקסנה" (2013)

איילת גונדר-גושן על ספרה "לילה אחד, מרקוביץ'" (2012)

יאיר אסולין על ספרו "נסיעה" (2011)

ענת עינהר על ספרה "טורפים של קיץ" (2010)

נועה זית על ספרה "ארבע אחרי הצהריים" (2009)

ירמי פינקוס על ספרו "הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט" (2009)

יפה בן כנען על ספרה "גם כי אלך" (2008)

אידה פינק ז"ל על ספרה "כל הסיפורים" - פרס ליצירה מתורגמת (2007)