"הדיבוק", בכורה עולמית לאופרה ישראלית, חדשה ומקורית. עיבוד אופראי ראשון בעברית לאחת הקלאסיקות הגדולות של התרבות היהודית. מאת: שרית יוכפז

  

לרגל עונת ה-40
האופרה הישראלית מציגה
 בכורה עולמית לאופרה ישראלית חדשה ומקורית:
 

"הדיבוק"

עיבוד אופראי ראשון בעברית

לקלאסיקה היהודית הגדולה מכולן
מאת המלחין יוסף ברדנשווילי
על-פי ליברית מאת עידו ריקלין ובבימויו
בניהולו המוזיקלי ובניצוחו של דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית

בהשתתפות שורת סולנים ישראליים מובילים ובכיכובם

של אלה וסילביצקי בתפקיד לאה, ועודד רייך בתפקיד חנן

 

האופרה תעלה לחמישה מופעים בלבד:
18-25 בפברואר 2026 באופרה הישראלית

 

"הדיבוק", בכורה עולמית לאופרה ישראלית, חדשה ומקורית. עיבוד אופראי ראשון בעברית לאחת הקלאסיקות הגדולות של התרבות היהודית.

הזמנת היצירה לרגל עונת הארבעים של האופרה הישראלית היא חלק ממהלך עקבי של בניית רפרטואר אופראי ישראלי. לצד יצירות המופת של המסורת העולמית, האופרה הישראלית רואה בהזמנת יצירות חדשות בעברית, בשיתוף יוצרים מקומיים ומתוך דיאלוג עם מקורות התרבות היהודית והישראלית, שליחות תרבותית. ״הדיבוק״, אופרה ישראלית חדשה שנכתבה במיוחד לעונה זו, היא ציון דרך נוסף במהלך הזה.

 

האופרה הולחנה על ידי יוסף ברדנשווילי, על פי ליברית מאת עידו ריקלין, שגם מביים את ההפקה; בניהולו המוזיקלי ובניצוחו של דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית יחד עם צוות יוצרים מוביל בהם: מעצבת התפאורה הגרמנית הייקה שלה, מעצב התלבושות אורן דר, הכוריאוגרף הלל קוגן ומעצבת התאורה עדי שימרוני.

 

המחזה שעליו מבוססת האופרה, "הדיבוק: בין שני עולמות", נכתב בשנת 1913 על-ידי המחזאי ש. אנסקי, בעקבות מסע שערך ביישובים יהודיים בתחום המושב במטרה לתעד תרבות ופולקלור יהודי-מקומי. מפגש עם רב צדיק, מומחה בגירוש שדים ודיבוקים, שימש השראה לסיפור האהבה המיסטי בין לאה לחנן, נערה ונער שנועדו זה לזו. מאז עלה המחזה לראשונה על הבמה, ובמיוחד מאז ההפקה ההיסטורית שלו בשנת 1922 בתיאטרון הבימה בבימויו של יבגני וכטנגוב ובכיכובה של חנה רובינא שנחשב לאבן דרך בתולדות התיאטרון היהודי, הפך הדיבוק לקלאסיקה יהודית על-זמנית. במהלך יותר מ-100 שנה זכה המחזה לאינספור עיבודים לתיאטרון, קולנוע, מחול וטלוויזיה, ואף לשתי אופרות, אחת מהן ביידיש. האופרה החדשה היא הראשונה בעברית.

 

בליברית החדשה של עידו ריקלין מוצבת במרכז דמותה של לאה - נערה אחוזת דיבוק, שדמותה במחזה המקורי נותרה מצומצמת וחידתית. האופרה מעניקה לה קול פנימי מלא ומורכב, והופכת את הסיפור מדרמה מיסטית - לדרמה פסיכולוגית חברתית. לאה מוצגת כילדה עקשנית ומרדנית, ובהמשך כנערה שתקנית וצייתנית תחת סמכותו של אביה הגביר. המפגש עם חנן, אברך עני, נועז ובעל נפש סוערת, מטלטל את עולמה ומצית אהבה שאינה יכולה להתממש.

 

בעוד שבמחזה המקורי לאה נקרעת בין עולם החיים לבין עולם המתים, באופרה היא נקרעת בין שני עולמות אחרים: העולם הסמכותני, הממוסד והשמרני שמייצג האב, ולעומתו עולם הרגש, התשוקה והחופש שמגלם חנן.  חנן, שאינו רק תלמיד חכם אלא צעיר המוכן לקרוא תיגר על הסדר החברתי והאלוהי, מוצא את מותו בניסיון לכופף את הגורל. וברגע זה נולד ה"דיבוק". דרך קולו של חנן המת, לאה יכולה לבטא לראשונה את זעמה, תשוקתה ומרדה מול האב, הממסד הרבני והעולם שהגביל והשתיק אותה.

 

"כמה לבן הגוף שלך, לאה,

לבן ורך.

אני עטוף בו

כמו בשמיכת פוך אווזים.

כמה אפור הלב שלך, לאה,

אפור ומר.

אני נמק בו

כמו במרתף נעול."

(חנן, מתוך הליברית)

 

עידו ריקלין, כותב הליברית ובמאי ההפקה, מוסיף: ״סיפור הדיבוק עוסק בנשמת גבר מת, שהשתלטה על גופה של אישה. אבל אני לא חושב שהדיבוק בא מעולם המתים. הוא בא מעומק הנפש המעונה והמושתקת של לאה. לא קולו של חנן המת נשמע מפיה של לאה. זהו קולה של לאה עצמה״.

 

המוזיקה של המלחין עטור הפרסים יוסף ברדנשווילי, מהדהדת למעלה מחמישה עשורים של יצירה מוזיקלית, של לימוד ומחקר של מסורות צליל יהודיות ושל כתיבת מוזיקה לבמה. זהו מסע שהחל בסוף שנות ה-60 בגאורגיה הסובייטית ונמשך עד היום. ברדנשווילי קורא את המחזה של אנ-סקי דרך אינספור העולמות המוזיקליים שבהם פעל, ומשלב באופרה תפילות בתי כנסת גאורגיות ואשכנזיות, פורימשפיל יידי, אוונגרד סובייטי נשכח, השפעות של מאהלר ומסיאן, לצד השתקפויות אינסופיות של קולו האישי ושל יצירותיו הקודמות, ובהן גם מוזיקה בימתית שחיבר ל"הדיבוק" בהפקה משנת 1998 בתיאטרון הבימה.

 

דן אטינגר, מנצח ומנהל מוזיקלי: ״באופרה החדשה ׳הדיבוק׳ יצר המלחין יוסף ברדנשווילי שילוב עולמות מוזיקלי מרתק ומהפנט: העולם המוזיקלי הריאליסטי של העיירה המזרח אירופאית ושלל הדמויות והמוטיבים המוזיקליים שלהם, המובילים את העלילה עם הליברטו הפיוטי שכתב עידו ריקלין ומבוסס על המחזה הידוע של אנסקי, ובמקביל עולם מוזיקלי נוסף, שהוא קוסמוס בפני עצמו המתאר ומייצג את היקום כמו את העולם הריגשי, הקוסמי ואף המיסטי העוטף את כל העלילה. השפה המוזיקלית המאוד ייחודית של יוסף ברדנשווילי עשירה, מרתקת, מגוונת בשלל צבעים תזמורתיים, מאתגרת את הזמרים בדרישות קוליות ומוזיקליות ובונה מתח דרמטי עוצר נשימה לצד הליברטו של עידו ריקלין מהצלילים הראשונים של האופרה ועד סיומה, דרך רצף של סצנות ממוקדות ושונות מאד אחת מהשנייה".

 

יוסף ברדנשווילי, מלחין האופרה: "הדיבוק הוא מחזה יוצא דופן שמדבר על האבסורד בחיים, על תופעות שאיננו מסוגלים להבין. חיי כפר הופכים לעולם בפני עצמו. האופרה הישראלית יצרה הפקה מדהימה ביופייה. על ההפקה עבדו מיטב האומנים: מחזאי, במאי, מעצבים. משתתף בה צוות סולנים מרשים. וכמובן, תזמורת מעולה ומנצח אחד הטובים בעולם. אני מזמין את הקהל לחוות את הבכורה העולמית של אופרה חדשה".

 

הפקת הבכורה העולמית של "הדיבוק" תעלה בהשתתפות שורת סולנים מובילים באופרה הישראלית:

 

זמרת הסופרן אלה וסילביצקי בתפקיד לאה, זמר הבריטון עודד רייך בתפקיד חנן, זמרת הסופרן יעל לויטה בתפקיד הקבצנית, זמר הבריטון יונוץ פאסקו בתפקיד סנדר, זמרת הקונטרה אלט רונה שרירא בתפקיד פרידה, זמרת המצו-סופרן תמרה נבות בתפקיד בתיה, זמרת הסופרן אפרת ברם הכהן בתפקיד גיטל, זמר הבריטון יאיר פולישוק בתפקיד הצדיק, זמר הטנור איתן דרורי בתפקיד אשר, זמר הבריטון קיריל אודינצוב בתפקיד הנך, זמרת הסופרן ענבל בריל בתפקיד אישה מטהרת ראשונה, זמרת המצו-סופרן גל כוכב בתפקיד אישה מטהרת שנייה, זמרת הסופרן ירדן קיפרמן בתפקידי הבלנית ואישה מטהרת שלישית.

בהשתתפות מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ', תזמורת האופרה - התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ובהשתתפות 12 רקדנים.

 

משך המופע: כשעתיים וחצי.

 

תאריכי המופעים:

יום רביעי | 18.2.26 בשעה 19:30 *בכורה

יום שישי | 20.2.26 בשעה 13:00

יום שבת | 21.2.26 בשעה 20:00

יום שני | 23.2.26 בשעה 20:00

יום רביעי | 25.2.26 בשעה 18:00

 

מחירי כרטיסים: 210-490 ₪

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים:
https://www.israel-opera.co.il/show/%d7%94%d7%93%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a7/

או בקופת האופרה הישראלית בטלפון 03-6927777

 

בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')
כתובת: שאול המלך 19 תל-אביב 

מומלץ . מרגש לכו לראות.

"הדיבוק", בכורה עולמית לאופרה ישראלית, חדשה ומקורית. עיבוד אופראי ראשון בעברית לאחת הקלאסיקות הגדולות של התרבות היהודית.

ממליצה בחום להמשיך עם ההופעות  של הדיבוק -בארץ ובעולם.

יצירת מופת אהבנו  . משחק  שירה  תפאורה  

צילום צבי צביקר

שרית יוכפז

                                                                          

Good news: מגזין תרבות תיירות עיצוב ויופי מאת שרית יוכפז

במהלך מסיבת העיתונאים ובנוכחות הזמר, היוצר וחתן פרס ישראל יהורם גאון .חשף מנכ"ל 'ארקיע' כי מטוס חדש בצי החברה יישא את שמו של אחד מענקי האמנים בישראל.מאת: שרית יוכפז

 

   

 צילום: דנה קופל בתמונה. ⁠עוז ברלוביץ מנכל ארקיע, יהורם גאון ואבי נקש מבעלי ארקיע

חברת 'ארקיע' חשפה בארוחת בוקר חגיגית במסעדת פאסטל את יעדי אביב - קיץ לשנת 2026

במהלך מסיבת העיתונאים ובנוכחות הזמר, היוצר וחתן פרס ישראל יהורם גאון חשף מנכ"ל 'ארקיע' כי מטוס חדש בצי החברה יישא את שמו של אחד מענקי האמנים בישראל

 

מטוס חדש בצי 'ארקיע' יישא את שמו של יהורם גאון:

 

במהלך מסיבת העיתונאים, שנערכה בנוכחות הזמר והיוצר יהורם גאון, הפתיע מנכ"ל 'ארקיע', עוז ברלוביץ' והודיע כי 'ארקיע' בחרה להעניק למטוס חדש בצי החברה את שמו של גאון, אחד מהאמנים והיוצרים הגדולים והמוערכים ביותר בתרבות הישראלית. ההכרזה נעשתה כחלק ממסורת ארוכת שנים של 'ארקיע', במסגרתה נושאים מטוסי החברה את שמותיהם של יוצרים ואמנים ישראלים, כהוקרה לתרומתם רבת השנים לתרבות ולזהות הישראלית.

 

לראשונה מאז החלה מסורת זו, בחרה 'ארקיע' להעניק את שמו של מטוס לאמן בעודו בחיים, כהוקרה לפועלו יוצא הדופן ולמעמדו הייחודי והעל־זמני בתרבות הישראלית. יהורם גאון אייקון ישראלי שדמותו ויצירותיו מלוות דורות של ישראלים והפכו לחלק בלתי נפרד מפס הקול של המדינה.

 

                              צילום: דנה קופל בתמונה. ⁠עוז ברלוביץ מנכל ארקיע, יהורם גאון

יהורם גאון, הוא חתן פרס ישראל על תרומתו לזמר העברי, יקיר ירושלים, ובשנת 2017

    זכה להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. 

 במהלך הקריירה שלו קבע שיא ישראלי כאשר כרבע מיליון איש הגיעו להופעה אחת שלו,

 הישג שהכניס אותו לספר השיאים הישראלי. הבחירה להעניק למטוס את שמו מבטאת את החיבור העמוק של 'ארקיע' לערכי התרבות הישראלית ואת הרצון להוקיר  דמויות מפתח שעיצבו וממשיכות לעצב את סיפורה של המדינה.

מאת: שרית יוכפז

 

 news: מגזין תרבות תיירות עיצוב ויופי מאת שרית יוכפז

האופרה האחרונה של צ'ייקובסקי .בבכורה באופרה הישראלית בבימויה של שירית לי וייס ובניצוחו של דן אטינגר-מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית/מומלץ. מאת: שרית יוכפז

 

https://www.youtube.com/watch?v=T0YGoTxdftk

"יולנטה" מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי

 

האופרה האחרונה של צ'ייקובסקי בבכורה באופרה הישראלית

בבימויה של שירית לי וייס ובניצוחו של דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית

 

18-28 בינואר 2026

בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בתל אביב

 

האופרה הישראלית גאה להציג הפקה חדשה של "יולנטה", יצירתו האחרונה והאישית ביותר של צ'ייקובסקי, שעולה בפעם הראשונה על במת האופרה הישראלית. זוהי אופרה לירית יוצאת דופן, המשלבת מוזיקה עדינה עם עומק רגשי, ומעניקה לקהל חוויה מוזיקלית ודרמטית נוגעת ללב.

 

במרכז האופרה סיפורה של נסיכה עיוורת, אהבה וגילוי עצמי. הנסיכה העיוורת יולנטה גדלה בגן מבודד בארמונו של אביה המגונן, המלך רנה, שמסתיר ממנה את עיוורונה, את קיומם של אור וצבע ואפילו את דבר היותה נסיכה. כאשר הרופא  איבן-האקיה מגיע לטירה עם הבטחה לריפוי, הוא מציב תנאי מיוחד: יולנטה תוכל להירפא רק אם תרצה בכך מרצונה החופשי, לאחר שתגלה את מצבה. באותו זמן מגיע אל הגן האביר וודמון, והאהבה ניצתת בין השניים. האהבה שמתעוררת בליבה של יולנטה מעניקה לה את הכוח לבחור - לבחור לראות, לבחור באהבה, לבחור בחיים. כאשר היא זוכה בחוש הראייה ובאהבה, היא מגלה תובנות חדשות על יופיו ומורכבותו של העולם שנגלה לעיניה לראשונה. הסיפור חושף את עולמו הרגשי של צ'ייקובסקי ומעניק פרשנות פיוטית לכוחם של האמנות, האהבה והרצון החופשי כמרפאים את הנפש.

                                                        עם זמרי האופרה  משמאל 
יולנטה (סופרן): אני יורנץ 

 

פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (1840-1893) היה אחד מגדולי המלחינים הרוסים, שיצירותיו, ביניהן "אגם הברבורים", "מפצח האגוזים" ו-"יבגני אונייגין", הפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה הקלאסית. "יולנטה" היא האופרה האחרונה שכתב בשנת 1891, שנתיים בלבד לפני מותו. הליברית נכתבה על ידי אחיו, מודסט צ'ייקובסקי, בהתבסס על המחזה הדני "בתו של המלך רנה" מאת הנריק הרץ. הבכורה העולמית התקיימה בדצמבר 1892 בתיאטרון מריאינסקי בסט פטרסבורג, בערב אחד יחד עם הבלט "מפצח האגוזים". למרות שלא זכתה לפופולריות מיידית, בשנים האחרונות זוכה "יולנטה" לעניין מחודש ושבה לבמות הגדולות בעולם במאה ה-21, כולל הפקות בווינה, בברלין, ובניו יורק.

                                               צילום שרית יוכפ         

 

"יולנטה" נחשבת לאופרה לירית יוצאת דופן, המשלבת מוזיקה עדינה ואינטימית עם עומק רגשי. נראה כי צ'ייקובסקי, שבמהלך חייו נאלץ להסתיר את זהותו המינית וחש לא פעם ניכור חברתי, הזדהה עם עולמה הסגור של יולנטה. האופרה, שנכתבה בתקופה רגישה במיוחד בחייו, מתוארת לעיתים כביטוי אישי לתחושת בדידות, כמיהה לאהבה וקבלה עצמית. מבלי לחשוף במפורש את רגשותיו, הלחין צ'ייקובסקי יצירה פיוטית ונוגעת ללב - סיפור של אור המבקיע מתוך החושך.

                                                צילום שרית יוכפז

דברי הבמאית, שירית לי וייס:

 

"יולנטה שלי לכודה בחלל רגשי שמעברו רק חושך, מעין מצב ריחוף מעגלי, חיפוש וייאוש תמידיים. יולנטה חיה בתוך עצמה. היא פראית, ילדותית ומלאת תשוקה לא ממומשת.

הבמה כחלל רגשי, היא חיוורת, מלאה בבורות, בעליות ובמורדות, כאשר מתחת לפני השטח פצעים שחורים, המייצגים זיכרונות, טראומות ופחדים, שאותם הנשים שעוטפות את יולנטה מנסות להסתיר בפעולה סיזיפית אין סופית. רק עם גילויו הבלתי נמנע של הפצע מגיעים ההכרה והאור.

מיולנטה נלקחת הידיעה, חופש ההחלטה והחירות. אביה והעולם הגברי הנמצא מחוץ לחלל הרגשי שלה פורצים ופוצעים את נפשה, צופים בה, מסתירים ממנה, ועל ידי כך שולטים בה.

מקור האור הוא פנימי, אינו תלוי ראיה. החלטת יולנטה על גורלה מתוך מציאת האמת הפנימית וההתמודדות מולה למרות הכאב, מביאים את השינוי המהותי בנפש ובגוף. תשוקתה של האישה משחררת.

האופרה יולנטה היא למעשה מהלך פסיכולוגי, המוביל אל הנשיות ואל המיניות, אל התמודדות והשחרור. ובבמה שלנו, כמו בנפשנו, הלבן והשחור הפכפכים ומורכבים, ומקורו של האור מתעתע".

 

דברי המנצח, דן אטינגר:

"ליצור ולהעלות על הבמה בפעם הראשונה באופרה הישראלית את האופרה האחרונה שהלחין צ'ייקובסקי היא חוויה מיוחדת במינה.

"יולנטה" הוא מסע של כשעה וחצי ללא הפסקה לתוך נפשה של הגיבורה הראשית יולנטה העיוורת, החברה והחיים עימם היא מתמודדת בסיפור אהבה אופראי המגלה לה את האור - כל אלה עטופים בעושר הסימפוני והרגישות כמו גם העוצמה הדרמטית האינסופיים של צ'ייקובסקי".

 

צוות היוצרים:

ניצוח: דן אטינגר

בימוי: שירית לי וייס

עיצוב תפאורה: אדם קלר

עיצוב תלבושות: אולה שבצוב

עיצוב תאורה: נדב ברנע

מנצח המקהלה: איתי ברקוביץ'

בהשתתפות התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ומקהלת האופרה הישראלית.

 

שפת השירה: רוסית

כתוביות: עברית ואנגלית - תרגום: ישראל אובל.

משך המופע: כשעה ו-40 דקות

 

בהפקה ישתתפו הסולנים:

יולנטה (סופרן): אני יורנץ / אנג'לינה אחמדובה

וודמון (טנור): אלכסיי דולגוב / פאבל וולוז'ין

המלך רנה (בס): אלכסנדר צימבאליוק / סווה וומיק

רוברט (בריטון): עודד רייך / סמיון אנטקוב

איבן-האקיה, הרופא (בס/בריטון): בלינט ז'בו / יונוץ פאסקו

אלמריק (טנור): עדי עזרא / פאבל וולוז'ין

ברטרנד (בס): יורי קיסין

מרתה (מצו-סופרן): שי בלוך / עדנה פרוחניק

בריגיטה (סופרן): שלומית לאה קובלסקי / ורוניקה אודינצוב

לאורה (מצו-סופרן/סופרן): ענת צ'רני / תמרה נשרי

 

תאריכים ורכישת כרטיסים:

 

יום ראשון | 18.1.26 | 20:00

יום שני | 19.1.26 | 19:30 * פרמיירה חגיגית

יום שלישי | 20.1.26 | 20:00

יום חמישי | 22.1.26 | 20:00

יום שישי | 23.1.26 | 13:00

שבת | 24.1.26 | 20:00

יום שני | 26.1.26 | 18:00

יום רביעי | 28.1.26 | 18:00

 

מחירי כרטיסים: 210-490 ש״ח

 

לינק לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים:

https://www.israel-opera.co.il/show/%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%94/

בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')
כתובת: שאול המלך 19 תל-אביב
טלפון: 03-6927700
תיוג אינסטגרם: israeliopera@

מרגש . יצירת מופת . מומלץ בחום לכו לראות אהבתי מאוד.

האופרה האחרונה של צ'ייקובסקי היא יצירה לירית אישית ואינטימית, שמבטאת את כוחה המרפא של האהבה.

צילום :יוסי צביקר.

מאת: שרית יוכפז

Good news: מגזין תרבות תיירות עיצוב ויופי מאת שרית יוכפז

כאן גאים ומתרגשים להכריז: נועם בתן הוא נציג ישראל לאירוויזיון 2026 בווינה, אוסטריה. מאת: שרית יוכפז

 

כאן גאים ומתרגשים להכריז: נועם בתן הוא נציג ישראל לאירוויזיון 2026 בווינה, אוסטריה

נועם בתן הוא הזוכה הגדול בגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" של קשת 12 שנערך הערב, וייצג את ישראל בתחרות הזמר הגדולה בעולם – האירוויזיון – שמציינת השנה 70 שנה, ותשודר בכאן במהלך חודש מאי הקרוב.

בתן, בן 27, מרמת השרון, נולד למשפחת עולים מצרפת וגדל ברעננה. הוא זמר ויוצר, דובר צרפתית, שהחל את דרכו המוזיקלית לפני כ-8 שנים. מאז הוציא אלבומים וסינגלים, שכבשו את המצעדים ברדיו וזכו להצלחה גדולה גם בפלטפורמות הסטרימינג. עכשיו עולה נועם אל הבמה הגדולה בעולם, כדי לייצג את ישראל עם המוזיקה שאנחנו יודעים לעשות כל כך טוב, בשנה חגיגית ומרגשת במיוחד לתחרות ולאחר שבשנה שעברה זכתה יובל רפאל במקום השני והמכובד בתחרות.

חצי הגמר הראשון של האירוויזיון, בהשתתפות ישראל, ישודר ב-12 במאי מיד אחרי החדשות. חצי הגמר השני ישודר ב-14 במאי, והגמר הגדול ישודר בשבת, 16 במאי – כל המשדרים, בליווי הפרשנות של עקיבא נוביק ואסף ליברמן, יועברו בשידור חי בכאן 11, בכאן BOX ובאפליקציות של כאן.

השיר שייצג את ישראל ייבחר על ידי ועדה מקצועית של כאן, וייחשף במשדר חגיגי מיוחד שישודר בכאן במהלך חודש מרץ. פרטים נוספים על המשדר החגיגי יפורסמו בהמשך.

נועם בתן בתגובה ראשונה לזכייה: ״אני כל כך מתרגש! איזו זכות אדירה לייצג את המדינה ולהיות הקול של העם שלנו בבמה הענקית הזו. תודה על האמון והאהבה שלכם! תודה שבחרתם בי! מבטיח לתת את כל כולי באירוויזיון הקרוב באוסטריה”

קרדיט צילום: טל גבעוני

מאת: שרית יוכפז

בית ליבלינג הינו מרכז תרבות לשימור, אדריכלות ועירוניות מייסודה של עיריית תל אביב-יפו וממשלת גרמניה ומהווה חלק מבתי כיכר ביאליק. מתקיימת תערוכה חי צומח עיר .פתוחה עד 18-4-2026.מאת שרית יוכפז

 

מאת: שרית יוכפז

חי, צומח, עיר

100 שנים לתכנית גדס לעיר הגנים של תל אביב  

פטריק גדס (1854–1932), ביולוג, בוטנאי, תיאורטיקן נוף, סוציולוג, מתכנן ערים ובמילה אחת הוגה רב־תחומי, נחשב לאחד מאבות התכנון המודרני. גישתו ראתה בעיר מרקם חי שבו חברה, טבע, סביבה ותרבות שזורים זה בזה, ותפקידו של התכנון הוא לייצר איזון בין צרכי האדם לבין סביבתו.

בתחילת שנות ה־20 של המאה העשרים הוזמן גדס על ידי מאיר דיזנגוף להכין את תוכנית האב הראשונה לתל אביב. התכנית, שאושרה בשנת 1925, הגדירה לראשונה את דמותה של העיר כעיר גן מודרנית, עם רחובות מוצלים, שדרות רחבות, כיכרות וגינות ציבוריות. בניגוד לתכניות ערים אחרות של גדס בעולם, התכנית, שהייתה טקסט חזוני מפורט, מומשה כמעט במלואה והיא הטביעה את חותמה על אופייה של תל אביב ועל השיח התכנוני בארץ בכלל. מאה שנים אחרי, החזון של גדס ממשיך להיות רלוונטי במיוחד לאור שאלות עכשוויות של קיימות, חברה ומרחב ציבורי.

התערוכה עוסקת בחזון התכנוני והחברתי של פטריק גדס. היא נבנתה בהתאם לאופי הקומות השונות בבניין ובהתאמה לפעילות היומיומית המתקיימת בו. הבניין עצמו, שמדגים את מימוש חזון המגורים בעיר הגנים, משמש כחתך אנכי ואופקי המאפשר הכרות עם החזון של גדס מההיסטוריה והמחקר דרך פרשנויות עכשוויות בת"א בפרט ובעולם ככלל, ועד לחשיבה לגבי עתיד העיר:

קומת הקרקע – בקומה זו יוצג מבוא היסטורי ארכיוני לצד מחשבות על העיר היום ובעתיד.
בחלל המרכזי שמוצגת בו תערוכת הקבע ההיסטורית, תתאפשר היכרות עם מסמכי התכנית ועם הביוגרפיה האישית של גדס בהקשר של חזונו, תוך אפשרות להעמקה בחומרים ובצילומים שיוצגו במגירות. החלל הסמוך מתמקד בהוויה העכשווית של התכנית וחדר הפרויקטים, מציג מיצב אדריכלי-ספקולטיבי המהווה את הנספח העתידי לתכנית גדס.

הקומה הראשונה – מרחב הספרייה והמעבדה הופך לזירת מחקר על גדס כאיש אקדמיה הממשיך לחקור את העיר. מוצגים בה ספריו וספרים שהשפיעו עליו, לצד עבודות מחקריות החושפות את תל אביב כמעבדה ניסיונית דרך רעיונותיו. במסגרת זאת, בטרקלין המרכזי מוצגים אובייקטים המציגים חקר סטודנטים מבית הספר לארכיטקטורה בבצלאל.

הקומה השנייה – גלריות האמנות, האדריכלות והעיצוב מציגות פרשנויות רב־תחומיות של כשלושים יוצרים מהארץ ומהעולם. עבודות אלה מתייחסות לפרויקטים של גדס בתל אביב ובעולם ומייצרות הד עכשווי לחזונו, בין אם אמנותי, עיצובי או ביקורתי.

גג הבניין – מרחב השהייה והתצפית הופך לגן גג ציבורי־אינטימי עם פינות ישיבה וגינת גג מודרנית ומציאותית. זהו מרחב של מחשבה והרהור אל מול קו הרקיע של העיר, המזמין לדמיין את עתיד תל אביב לאור חזונו של גדס. בחזיתות הבניין וסביבותיו יוצגו עבודות בהשראת התפיסה של גדס לקשר שבין הבניין, גבולותיו והרחוב כמרכיבים של בית הגידול העירוני המשותף. העבודות ישקפו את החזון לגינה העוטפת את המבנה ויוצרת מרחב חיים משמעותי ודיאלוג עם הבניין ודייריו.

אוצרות ועיצוב - שירה לוי בנימיני ואדר׳ לימור יוסיפון גולדמן | חוקרת בכירה – דר׳ אדר׳ קתרין רושאנט | אוצרת משנה - אדר׳ ענת לוי | עוזרות מחקר והפקה - אביגיל פייטן, טליה הורוביץ | התקנה - ליאב לוי, איה צייגר

נעילת תערוכה: 18.4.2026

כתובת: אידלסון 29, תל-אביב-יפו

בית ליבלינג הינו מרכז תרבות לשימור, אדריכלות ועירוניות מייסודה של עיריית תל אביב-יפו וממשלת גרמניה ומהווה חלק מבתי כיכר ביאליק.

מומלץ..