צילום: ניב שמעון
ברעננה 15/5
ובתל אביב 24/5
הקונצרט
הרביעי בסדרה החוויה הקולית של האנסמבל הקולי הישראלי מוקדש לשניים מן המלחינים
הגדולים של זמננו, לאונרד ברנשטיין ונעם שריף.
מנצח: יובל בן עוזר
סופרן
(ילד): איתם סער
אורגן:
אלכסנדר גורין
פסנתר:
פזית גל
·
נעם שריף מיסה
לארץ הקודש
·
ליאונרד ברנשטיין מזמורי
צ'יצ'סטר
o
השיבנו לאורגן, חזן ומקהלה
o
Warm up + Gloria tibi (מתוך המיסה)
o
מחרוזת מתוך "סיפור
הפרברים"
לאונרד ברנשטיין היה מוסיקאי רב גוני להפליא. הוא היה מנצח, פסנתרן מלחין, מחנך ודובר
מוסיקה נדיר (הרבה לפני עידן הקונצרטים המוסברים). רב גוניות זו שיקפה נאמנה את
אישיותו שנעה בין עולמות רבים. המסורת היהודית ממנה צמח, התרבות האמריקאית – על המוסיקה הקלאסית, ברודוויי והג'אז ועל המוסיקה הקלאסית האירופית של
גדולי המלחינים. אלה באים לידי ביטוי
בתוכנית הערב.
מזמורי צ'יצ'סטר היא ללא
ספק יצירתו המקהלתית המוכרת והמבוצעת, יש טוענים כי גם הטובה ביותר. כל העולמות
המוסיקליים נפגשים יחד ביצירת מופת מלהיבה ומרגשת במשלבת טקסט בעברית, מבנה של
קנטטה, מקצבים והרמוניות המדלגים בין מוסיקה קלה וקלאסיקה. תבוצע הגרסה המקורית,
לאורגן, נבל וכלי הקשה, גרסה המעמידה במרכז את הקול האנושי במתפלל ומהלל.
"סיפור
הפרברים" נחשב גם הוא לאחד ממחזות הזמר הטובים והמוכרים של כל הזמנים. קרבתו והכרותו של ברנשטיין למדיום האופראי
מעניקים ליצירה איכות והופכת אותו לקלאסיקה שלא נס ליחה. האזנה למחרוזת שירים מתוך
"סיפור הפרברים" היא הנאה צרופה של מלודיה, קצב והרמוניה.
המיסה שכתב
ברנשטיין ב- 1971 מבוססת על מבנה המיסה הקתולית, אך ברנשטיין הרחיב והוסיף קטעים
משלו ומשל סטפן שוורץ ופול סיימון. היצירה ועדה לביצוע תאטרלי על ידי מספר, מקהלה,
מקהלת נערים ו"זמרי רחוב". את היצירה מלווה תזמורת גדולה הכוללת גם
"נגני רחוב" בכלים חשמליים וכלי הקשה. גם כאן משלב ברנשטיין את כל
העולמות – היהודי והנוצרי, הקלאסי ומוסיקת הרחוב, טקסט דתי לצד טקסט אנושי כללי. בתוכנית
שני קטעים מתוך המיסה.
המלחין נעם שריף קשר אמיץ ללאונרד ברנשטיין, החל מ- 1957 עת נבחרה
יצירתו של שריף על ידי ברנשטיין לפתוח את היכל התרבות. ביצוע ה"מיסה לארץ הקודש" מאת
שריף, חתן פרס ישראל ומבכירי המלחינים הישראליים, משתלב באופן טבעי בתוכנית ומעניק
נופך מרגש וייחודי, בשל ביצוע הבכורה העולמי הערב וגם בשל הקשר לברנשטיין.
נעם שריף אומר על יצירתו:
"Missa Tera Sancta מייצגת את האמונה הדתית באשר היא, בתפיסתה
הבסיסית והיסודית שבה משליך האדם המאמין עוגן בים הסוער של החיים כדי למצוא לו
מקום מבטחים. היא תהיה בנויה על המכנים
המשותפים, ובעיקר, על המקורות המשותפים מהם נובעים הטקסטים הללו.
כמו רבות מיצירותיי הקודמות, ובהן כאלו
רחבות היקף, אשר בוצעו עשרות פעמים בעולם כולו - מחיה המתים, פסיון ספרדי או
תהילים של ירושלים - המושתות על הליטורגיה היהודית למיניה, גם ב- Missa Tera Sancta אבקש להביא את היסוד
העמוק והעתיק של האמונה האוניברסלית.
כל המקשיב לשירה הגרגוריאנית אינו יכול שלא
לשמוע את הקשר המוסיקלי הברור לפיוט היהודי העתיק ולטעמי המיקרא- ברקע הפנטטוני
ובמקצב החופשי. על פי תפישתי, דומה שלו רק
נחליף את המילים הלטיניות של המזמור הגרגוריאני במילים עבריות תישמע התוצאה טבעית
לגמרי.
באשר לטקסט –הקשר בין השפות הוא נושא שתמיד
מצאתי בו ענין רב ואני מרבה להשתמש בו.
המיסה הלקוחה מן התפילה הנוצרית היא בעצם
מסה. בכל אחד מהפרקים מהמיסה הנוצרית יש
מקבילה יהודית. מקורה של המילה Kyrie הפותחת את המיסה היא
במילה העברית "קיריה נאמנה". כך
גם מתחברת פתיחת הפרק השני במיסה הנאמרת בלטינית: Credo ל "אני מאמין"-
תפילת היחיד המצהיר על אמונתו. פרק ה Sanctus לקוח באופן ישיר מהפסוק
בספר ישעיהו " קדוש, קדוש, אדוני צבאות". המילה Alleluya המושרת כמעט בכל תפילה
נוצרית מבלי לדעת כי מקורה הוא כמובן "הללו-יה". "
מבצעים אורחים
איתם סער, סופרן, הילד בן ה-10 המוכשר והבוגר
מהוד השרון הוא תלמיד כיתה ד׳. הוא כבר רכש ניסיון בשירה במקהלת ״ענבר״ של המרכז למוסיקה רעננה בניצוחה של שרון
רם ובמקהלת בית הספר ומנגן בפסנתר.
אלכסנדר גורין, נגן אורגן, נולד בברית המועצות. בשנת 1980 סיים את לימודיו
באקדמיה למוסיקה של אזרבייג'ן שם התמחה בנגינה בפסנתר ועוגב. מאז 1982 ועד 1990
שימש כנגן העוגב של הפילהרמונית קרסנויארסק שבסיביר ובמקביל הופיע ברסיטלים רבים.
מ- 1991 מלמד פרופ' אלכסנדר גורין נגינה בעוגב בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב. גורין
השתתף בפסטיבל הבינלאומי של ישראל בירושלים, בפסטיבל האביב הבינלאומי של פראג
ובפסטיבל העוגב בתל-אביב. הוא ניגן באולם הגדול של הפילהרמונית של סנט פטרבורג, הוא
גם נגן אורח קבוע של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. עם התזמורת הפילהרמונית
הישראלית בניצוחו של זובין מהטה הקליט גורין את הסימפוניה השלישית, "סימפונית
העוגב" של סן-סנס.
ליאור עוזיאל, נגן נבל, זוכה תחרות הנבל הישראלית הראשונה ב-2011 .ליאור החל ללמוד
פסנתר בגיל 6. בגיל 15 החל ללמוד נבל אצל המורה אירנה קגנובסקי, ולאחר מכן למד אצל
מריאנה שוורצברט, סיים את לימודי התואר השני באקדמיה למוסיקה בירושלים בשנת 2016.
שירת בצה"ל בתור מוזיקאי מצטיין. זוכה מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל
בהצטיינות משנת 2009. זכה במקום הראשון בתחרות למוסיקה קאמרית באקדמיה למוסיקה
ולמחול בירושלים בשנים 2013 ו-2016 ובפרס נשיא האקדמיה לשנת 2013. כמו כן, הוזמן
לנגן בפסטיבל קוהמו היוקרתי למוסיקה קאמרית בפינלנד. כיום הוא מלמד נבל
בקונסרבטוריון כפר-סבא ומפיק ומנחה את סדרת הקונצרטים "הנבל במרכז" שמתקיימת
בקונסרבטוריון הישראלי תל-אביב.
פזית גל, פסנתרנית, בעלת תואר B.A
בפסנתר ובחוג למוסיקולוגיה ותואר M.A
במוסיקה קאמרית וליווי באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב. בעבר
הייתה הפסנתרנית של "זמרי קאמרן", מקהלת הנשים "המיולה",
התזמורת הקאמרית הישראלית ועוד. החל משנת 1997, מלווה בפסנתר באקדמיה למוסיקה
בירושלים. החל משנת 2005 משתתפת בכיתות האמן הבינלאומיות "קלרינט וכליזמר
בגליל" שנערכות כל קיץ ומלווה את המשתתפים מהארץ ומחו"ל.
רעננה, המשכן העירוני למוסיקה ואמנויות יום שלישי 15/5 20:30
תל אביב, מוזיאון תל אביב, יום חמישי 24/5 20:30
להזמנות:
074-7012112 | ensemble@orange.net.il
| nive.co.il
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה