יום העיון יתקיים ביום שלישי, 2.4.19 בבית המודל, כיכר ספרא, ירושלים החל מ 16:30 מדוע נפל הרובע היהודי. מאת: שרית יוכפז

הרובע היהודי קרס ב1948 כתוצאה של חוסר שליטה
ולא נפל בגלל האוייב 

ממצאי מחקרו של הדוקטורנט ללימודי א"י וארכיאולוגיה
באוניברסיטת בר-אילן, יהושע לביא
יחשפו ביום עיון מיוחד שכולו מחווה לתערוכה

ממשבר לתקומה- סיפורם של מפוני העיר העתיקה
במוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש קפלן בעיר העתיקה

אוצרת: אורה פיקל-צברי, מעצב: ערן צירמן

יום העיון יתקיים ביום שלישי, 2.4.19
בבית המודל, כיכר ספרא, ירושלים החל מ 16:30
הכניסה חופשית בהרשמה מראש
בטלפון: 02-627-6319 ,052-400-2478

יהושוע לביא הוא דוקטורנט במחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובעברו היה ראש מדור חללים בפיקוד העורף. שני עיסוקים אלו מתחברים יחד במחקרו על קבר האחים של חללי הרובע, הקבר שהועתק מהרובע אל הר הזיתים אחרי מלחמת ששת הימים. מקובל לספר שהיו קבורים בו 48 איש, אך מסתבר שהמספר לא מדויק ועוד יותר מתברר שגם לא ניתן לשחזר בשום דרך את מספר החללים הקבורים בו וגם לא את זהות כולם. "אולי על ידי סיאנס", הוא אומר בחיוך.
מרגע עזיבת הבריטים את הארץ ועד כניעת הרובע עברו שבועיים ימים. בשבועיים אלו נערכו שתי הלוויות המוניות, ביום שישי ה.48 .21.5 וביום רביעי ה 26.5.48. קיימות כמה גרסאות לגבי מספר הנקברים באותן הלוויות, אך גם ביומיים שעברו מאז ועד לנפילת הרובע נהרגו אנשים נוספים, מקובל לחשוב שגם הם נקברו על ידי הירדנים ברובע.
מדוע אי אפשר לשחזר את מספר ההרוגים?
א. לא ידוע מה מספר האנשים שעזבו את הרובע מהרגע שהוא נכנס למצור (המפקד האחרון היה ב 1947).  ב. אין שום התאמה בין המקורות השונים, יש כפילויות של שמות, סתירות וטעויות בכל אחת מהעדויות. לא ניתן להוכיח שהירדנים קברו בקבר האחים את כל ההרוגים, יש מהם שנקברו במקומות אחרים או נעלמו וגורלם אינו ידוע.

לדוגמא :בקבר האחים שבהר הזיתים יש מצבה שכתוב עליה – משה אהרונוב, קברו נמצא בהר הרצל, אז מי הנקבר החילופי? מצבות נוספות לוקות בשגיאות הן בשמות והן בתאריכי הנפילה. מהממצאים למד לביא, שהיה חוסר סדר גדול מאוד ברובע. המפקדים שבאו מבחוץ לא הכירו את התושבים. אך גם השליטה שלהם על הלוחמים לקתה בחסר. ברגעים מסויימים היתה פאניקה, התושבים התכנסו בבתי הכנסת הספרדיים והתפללו לנס. "כך היא אפשר להילחם, הרובע לא נפל בקרב, אלא פשוט קרס לתוך עצמו", הוא אומר.  "אין לי טענה כלפי הלוחמים והאזרחים, הם עשו ככל שיכלו ועשו זאת בגבורה עילאית, אך המצב היה כה קשה שמאמציהם היו חסרי סיכוי".

מקרה זה של הרובע מאפיין קרבות נוספים שהתרחש באותה מלחמה, וגם שם מספר החללים אינו ידוע.
לביא ידבר ביום עיון מיוחד, שיוקדש לתערוכה "ממשבר לתקומה: סיפורם של מפוני העיר העתיקה 1948-1958" אותה אצרה אורה פיקל צברי במוזיאון חצר היישוב הישן.

הרצאות נוספות ביום העיון:

ד"ר רונן יצחק , ראש החטיבה ללימודי המזה"ת במכללה האקדמית בגליל המערבי יתמקד במלחמת העצמאות בירושלים מנקודת מבטו של המפקד הירדני עבדאללה אל תל.  בזכרונותיו התפאר עבדאללה אל תל שלאחר מאות בשנים ירושלים היתה נקייה מיהודים לאחר כיבוש הרובע היהודי ביום 28.5.1948. מאידך- הוא מעריך את הלוחמים היהודים "נתברר כי היהודים הקנאים מגלים התנגדות רבה ומיטיבים להתגונן.
אני מעיד כי יהודי העיר העתיקה נשאו את סבלות המלחמה בצורה שלא תתואר".

מר אלדד ברין ,דוקטורנט במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, ירצה על השינויים הגיאוגרפיים שחלו בירושלים לאחר שנדמו הפגזים והיריות. היהודים שחיו ברובע היהודי ובשייח ג'ארח לא יכלו לשוב לביתם לאחר הקרבות. מאידך, תושביהן הערביים של השכונות הערביות והמעורבות גודמת קטמון, טלביה, המושבה הגרמנית וכו' לא יכולים היו לשוב לשכונותיהם לאחר תום המלחמה.

לתערוכה מתוכננים  ימי עיון נוספים שמטרתם להרחיב את היריעה בנושאי התערוכה. ערב עיון זה נעשה בשיתוף פעולה עם ארכיון העיר .

התערוכה החדשה ממשבר לתקומה- סיפורם של מפוני העיר העתיקה מספרת את סיפורם של לוחמי ותושבי הרובע היהודי בתש"ח.

זהו סיפורם של 1700 תושבי הרובע היהודי, אנשי היישוב הישן הירושלמי,  שסבלו מצור בן חצי שנה,  ראו את מר המוות מול עיניהם, והפכו בן לילה לפליטים. חלקם הלכו לשבי, וחלקם (בעיקר נשים ,ילדים וקשישים) פונה תוך כדי מלחמה ותוך דאגה עמוקה להולכים לשבי.
השחרור מהשבי היה בפעימות. כשבוע לאחר נפילת הרובע שחררו את הפצועים, אח"כ את הקשישים ובעלי המשפחות. האחרונים שוחררו ב 3.3.1949.
התערוכה עוקבת אחר גורלם בין השנים 1948-1958, שנים בהן נלחמה מדינת ישראל  על קיומה ,קלטה עולים רבים ויכלה לקשיים. סיפורם המשתקף מבעד לעדויות, לתצלומים ולפריטים, שנאספו מאותם ימים נפרש כיריעה העשויה פסיפס. "ייתכן כי הסיפור השלם והמלא לא יסופר במלואו לעולם", אומרת

אוצרת התערוכה ומנהלת המוזיאון אורה פיקל צברי.
היכן שוכנו ועד כמה היבט זה היה חיוני לקליטתם? מהו הפתרון שניתן בטווח הקצר ומה היה פתרון

הקבע?. כיצד המדינה שבדרך ואחריה מדינה עולת ימים דאגה לצרכי המפונים

לצורכי המפונים בעודה נתונה במלחמה על עצם קיומה?

שאלות אלה ואחרות נענות בתערוכה באמצעות מסמכים בני התקופה שאותרו בארכיונים השונים, זיכרונות בני התקופה והעיתונות הכתובה.
בתערוכה: פריטים נדירים מהלחימה ברובע וההליכה לשבי, סרטון ועדויות.

כמו כן עוסקת התערוכה בתקופת הצנע ובחינוך בעיקר הבלתי פורמלי בשנות החמישים: קופסת קרן קיימת,

עיתון "דבר לילדים", משחקים חינוכיים תוצרת ברלוי הנושאים מסרים לאומיים (מונופול, למך ועוד).

מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן נמצא בבית עתיק בן 500 שנה ברובע היהודי בירושלים.

המוזיאון מאפשר הצצה נדירה על הווי החיים של אנשי הישוב הישן בירושלים.

מבעד לחפצים עולה סיפורם של בעליהם וקורם עור וגידים: על נישואין ולידה, על שמחות ועצב, על התמודדות יומיומית עם קשיי החיים, ההסתפקות במועט והאמונה בבורא עולם.