Translate

יום ראשון, 11 בינואר 2026

מפעל הפיס מכריז על שלושת מועמדי "הרשימה הקצרה" בפרס "הביכורים" של פרס ספיר לספרות לשנת 2025.מאת שרית יוכפז


                        "המחסום" מאת אלעד וינגרד (הוצאת עם עובד)


                                         "סיטארה" מאת רוני פרצ'ק 



מפעל הפיס מכריז על שלושת מועמדי

"הרשימה הקצרה" בפרס "הביכורים"

של פרס ספיר לספרות לשנת 2025


שלושת המועמדים הסופיים לפרס הביכורים

של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025:

"המחסום" מאת אלעד וינגרד (הוצאת עם עובד)

"חגורת הרסס" מאת תום הדני נוה (הוצאת ידיעות ספרים)

"סיטארה" מאת רוני פרצ'ק (הוצאת גמא-טנגיר)




"חגורת הרסס" מאת תום הדני נוה (הוצאת ידיעות ספרים)

 

שלושת מועמדי "הרשימה הקצרה" לפרס ספר הביכורים של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025, יקבלו מענק על סך 30 אלף ₪ כל אחד, והזוכה בפרס הביכורים יקבל מענק כספי על סך 75 אלף ₪.

 

שלושת המועמדים לפרס ספר הביכורים נבחרו על ידי חבר השופטים של הפרס,

בראשות יו"רית ועדת השיפוט, ד"ר רות קלדרון, נשיאת "עלמא", בית לתרבות עברית ואשת סגל במרכז מנדל למנהיגות

 

טקס פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025 יתקיים בתאריך 2.2.2026,

ובו יכריזו על הזוכה בפרס הביכורים ועל הזוכה הגדול בפרס. הטקס החגיגי ייערך השנה בספרייה הלאומית בירושלים, זאת לאחר שהתארח בשנתיים האחרונות באופקים ובמעלות תרשיחא, מתוך הזדהות ותמיכה בתושבי הדרום והצפון.

 

איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס:

"פרס הביכורים הוא המסלול המרגש ביותר בפרס ספיר - הרגע שבו אנחנו מגלים קולות חדשים, רעננים, מקוריים, טאלנטים צעירים שמעצבים את עתיד הספרות העברית. שלושת המועמדים שנבחרו השנה ל'רשימה הקצרה' של פרס הביכורים מייצגים את הדור הבא של סופרי וסופרות ישראל, מתוך רצון לתת במה נרחבת יותר לכותבים מבטיחים וכשרוניים בתחילת דרכם. אני גאה על כך שמפעל הפיס ממשיך לתמוך ולעודד יצירה ראשונה. בשנת ה-25 לפרס ספיר, אנחנו מסתכלים גם קדימה,  על 25 השנים הבאות של ספרות עברית מרתקת".

 

פרס ספיר על שמו של פנחס ספיר נוסד בשנת 2000 והינו הנדיב, היוקרתי, המוערך והמפורסם בפרסי הספרות המחולקים בישראל זו השנה ה-25 על ידי מפעל הפיס. הפרס נוסד במטרה לעודד ספרות עברית איכותית ואת תרבות הקריאה בישראל, מתוך החשיבות הרבה שמפעל הפיס רואה בקידום הספרות הישראלית ובטיפוח סופרות וסופרי ישראל. סך כל סכומי הפרסים שיוענקו לזוכים בקטגוריות השונות עומד על 765 אלף ₪.

 

מנימוקי ועדת השיפוט מסלול "ספר הביכורים" - פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025:

 

"המחסום" מאת אלעד וינגרד (הוצאת עם עובד)

ספר על דילמות שכבר הוכרעו. הביטוי "להעביר את הזמן" נפרט לפרוטות של קבוצת חיילים ששומרת במחסום בשטחים תקופה של ארבעה שבועות שנדמית כמו נצח. גיבור הספר הוא חייל נטול כל אידאולוגיה או ציפיות מהשירות שלו, ואין דבר שמנחה אותו מלבד השאיפה לפגוש שוב את יעלי, חברתו לשעבר, ללילה אחד של תשוקה ופיוס. את הספר חותך מסע לילי של החייל ושל פלסטיני שהכיר במחסום, המסיע אותו למפגש איתה. שניהם מחכים לה בשטח הפקר, ולרגע יש ביניהם שותפות רגש.

וינגרד יוצר קבוצת חיילים שלכל אחד מהם יש אישיות מובחנת, עבר ותקוות לעתיד, אך כולם קורסים בזה אחר זה תחת החיים בעזובה שנמצאת במקום שבו האידאולוגיות לא נשמעות, במציאות לא מתוקנת, במקום שבו האהבה לא מתמידה, ושלאנושיות אין ערך.

ספר שמתאר את שני צדדיו של המחסום, מכאן ומכאן תקועים בזמן ובמרחב המצולק של תהליך אוסלו. 

באיחור של שלושים שנה, ספר של חשבון נפש במעמד צד אחד - הצד הישראלי, שהוא הצד המספר - על ארץ המחסומים.

 

"חגורת הרסס" מאת תום הדני נוה (הוצאת ידיעות ספרים)

גירסה מקורית וביקורתית שמחוללת הזרה בסיפור החניכה הישראלי הצבאי וחושפת את האבסורד בו, בכתב יד פיוטי ורחוק מכל בנאליות. שני חיילים שמודחים ממסלול צבאי יוקרתי יוצאים למסע נקמה מתעתע ומעורפל, במטרה לתבוע את עלבונם ולגבות מחיר על ההשפלה. במהלך ספרותי נועז, הספר מותיר מחוץ לגבולותיו פרטי מידע מתבקשים-לכאורה, כדי להתמקד בעצם ההבניה הצבאית השרירותית והאלימה, ובחוויית המשבר של מי שמגלה שאינו עומד בקריטריונים הקשיחים של גבריות בארץ הזו. כך נוצרת סדרה של מתחים שמרכיבים את הסיפור באופן לא קונוונציונלי וסוחפים אותנו לתוכו. 'חגורת הרסס' הוא יצירת ביכורים בשלה ובוטחת, יוצאת דופן בכנותה ובתעוזתה, שניכר בה כתב ידו של משורר מחונן: "אתה הוכשרת מכדי לשכוח ולהצטמצם אל שגרה, אל יומיום רגוע. אתה שייך עכשיו לשמש המתהדקת על עורך וצולה את הבשר. אתה שייך לים הגמור, האבוד, החוזר חסר מנוחה פעם אחר פעם אל החוף ולא פותר בכך דבר. אתה. אתה רוצה לפתור."

 

"סיטארה" מאת רוני פרצ'ק (הוצאת גמא-טנג'יר)

בכתיבה עוצרת נשימה, נרקמות ב"סיטארה" עלילות המתרחשות על רקע מצב החירום בהודו של שנות השבעים, ובתוכו ביטול זכויות האזרח, איסור על הפגנות ותוכנית לעיקור המוני. הרחק מהכאן ועכשיו הנפוץ כל כך בספרות העברית, בעולמם של גברים מוסלמים בהודו, מתרחשת מערבולת שמסחררת את נימי הגוף והתודעה, לצד הסמטאות, החללים האפלים והמאבקים הפוליטיים והדתיים. כל העורקים פועמים ברומן הזה שמזמין את קוראיו להישאב לעולם רחוק וזר, אחוזים ביופיו האכזר והחושני.

הספר נשזר לנגד עינינו מבעד לקולות ולמראות המשובצים כמו מכיתות זכוכית בבדי הסיטארה: ״אני שומעת את רחש העלים, את גרגרי האבק המתערבלים. אני שומעת את העצמות הקטנות המתפוקקות בגופך הצנום הכורע, המעוגל כעובר, את הדם הדקיק העובר בנימיך, את תאי העור הדרוכים עד התפצחות. משהו במהלכן הפנימי של פעימותיך משתבש ונצרם. מה קרה, מה נפרע בך אי-שם בזמן?". השאלה הזו אינה מניחה למספרת הפותחת את הספר, ולקוראים, עד לרגע הסיום וגם אחריו בניסיון להבין "מה נפרע".

 

בין הזוכים בפרס "ספר הביכורים" של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס בשנים קודמות:

איל חיות-מן על ספרו "מסכת תהום" (2024)

אילנה רודשבסקי על ספרה "טסקה" (2023)

קרן שווץ על ספרה "פילים לבנים" (2022)

רומית סמסון על ספרה "המטבח האחורי" (2021)

דורי פינטו על ספרו "ירח" (2020)

ארנון איתיאל על ספרו "אפרת דמשק אפרת" (2019)

איה קניוק על ספרה "ממלכת האי -רצון" (2018)

סמדר שטינברג על ספרה "שבע דרכים לאיבוד" (2017)

איתן דרור-פריאר על ספרו "האצבעות על הגבעה" (2016)

איתמר אורלב על ספרו "בנדיט" (2015)

חנה נוימן על ספרה "העונה" (2014)

מירב נקר-סדי על ספרה "אוקסנה" (2013)

איילת גונדר-גושן על ספרה "לילה אחד, מרקוביץ'" (2012)

יאיר אסולין על ספרו "נסיעה" (2011)

ענת עינהר על ספרה "טורפים של קיץ" (2010)

נועה זית על ספרה "ארבע אחרי הצהריים" (2009)

ירמי פינקוס על ספרו "הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט" (2009)

יפה בן כנען על ספרה "גם כי אלך" (2008)

אידה פינק ז"ל על ספרה "כל הסיפורים" - פרס ליצירה מתורגמת (2007)