Translate

יום שני, 25 בנובמבר 2024

חנן בן ארי, נס וסטילה, נועה קירל וקריאות להשבת החטופים בטקס פרסי אקו"ם לתחום מוסיקה פופולארית 2024/23.מאת: שרית יוכפז

 

פרס אקו"ם ע"ש אהוד מנור על מפעל חיים לפזמונאי יוסי גיספן:

חנן בן ארי, נס וסטילה, נועה קירל וקריאות להשבת

 החטופים בטקס פרסי אקו"ם לתחום מוסיקה

 פופולארית 2024/23


עוד בין מקבלי הפרסים בטקס המרכזי של המוסיקה

 הישראלית: יסמין מועלם, ישי סוויסה, יוסי גיספן,

יגל אושרי, דני ליטני, אושר כהן, יאיר קלינגר, גיא

 דאן ומשפחת מאיר אריאל


לצד זוכי הפרסים שהופיעו בערב בהנחיית צביקה הדר, נערכו מחוות מצד מוקי, ירדנה ארזי, אריק סיני וספיר סבן, וריגשו אנשי חברת ההגברה 'סינקופה' מכפר עזה - שקיבלו אות הוקרה מיוחד לאחר שאנשיהם נרצחו ונחטפו ב-7.10



  ירדנה ארזי


בטקס חגיגי בסינמה סיטי גלילות ה-68 במספר, העניקה אקו"ם, האגודה השומרת על זכויות היוצרים בישראל, את הפרסים השנתיים לזוכות ולזוכים בתחום המוסיקה הפופולארית. כמדי שנה, העניק דירקטוריון אקו"ם באמצעות ועדת שופטים משתנה ובלתי תלויה, פרסים מיוחדים מטעמו שנועדו להוקיר את היוצרים, את אנשי תעשיית המוסיקה ואת אלו שתרמו רבות לקידום היצירה והתרבות הישראלית.

במסגרת הערב בהנחיית צביקה הדר ובניהולו המוסיקלי של אייל מזיג שעמד בצל המלחמה ובקריאה חוזרת מצד הזוכים והמופיעים להשבת החטופים, זכו בפרסים שונים בין היתר יוסי גיספן, יאיר קלינגר, חנן בן ארי, יסמין מועלם וישי סוויסה, אופיר כהן ויגל אושרי, נס וסטילה, אושר כהן, גיא דאן, דני ליטני, משפחתו של מאיר אריאל, גיא דאן ויוצרי "יוניקורן" - נועה קירל, דורון מדלי, ינון יהל מאי ספדיה. כמו כן, אות הוקרה מיוחד יוענק לחברת ההגברה 'סינקופה' מקיבוץ כפר עזה ששכלה 4 מחבריה ושניים נוספים מביניהם נחטפו. לצד הזוכים שהופיעו עם להיטיהם, מוקי ערך מחווה למאיר אריאל, ספיר סבן הוקירה את יוסי גיספן עם "עד סוף העולם", ירדנה ארזי הצדיעה ליאיר קלינגר עם "הביתה" ואריק סיני עשה זאת עבור דני ליטני עם "משבר אמון".


אות הוקרה מיוחד הוענק בטקס לחברת ההגברה "סינקופה" מקיבוץ כפר עזה - מהמובילות והמצטיינות בתחומה בתעשיית המוזיקה הישראלית, שצועדת במשך שני עשורים עם אקו"ם, שעומדת לצידה ומחבקת את משפחת סינקופה ואת אנשי הקיבוץ שעברו את התופת. באירועי ה-7 לאוקטובר שכלה החברה 4 מחבריה - אביב ברעם, נטע אפשטיין, יובל סלומון וניצן ליבשטיין, ושניים נוספים מביניהם נחטפו - התאומים זיו וגלי ברמן.

אות ההוקרה ניתן לסינקופה בגין תרומתה רבת השנים למען תעשיית המוסיקה ובהתחשב בדרך שעברה בשנה הנוכחית - בזמן שחבריה חוו טרגדיות כואבות, והחברה פעלה רבות בהתנדבות כשיזמה ועשתה למען אירועים לתמיכה בחטופים ובכלל.


פרס הישג השנה לשיר ע"ש משה וילנסקי הוענק ל"לצאת מדיכאון" – בביצוע יגל אושרי. מילים ולחן: אופיר כהן ויגל אושרי. עיבוד: אופיר כהן ושמעון יחיא, כתור השיר שהפך בשנה החולפת להמנון של מדינה שלמה. במסגרת הערב נערך ביצוע משותף לשיר של כהן לצד אושרי, ששוהה כרגע בארה"ב והופיע על גבי המסך.


פרס הישג השנה לאלבום ע"ש עוזי חיטמן הוענק ליסמין מועלם ולישי סוויסה על האלבום "אין עולם", שהצליח להביא נחמה ולהחזיק תקווה בלבבות של ישראל. על הבמה מועלם ביצעה את "יהיה טוב" והצהירה כי "הטראומה שלנו תתרפא רק כשהחטופים יחזרו הביתה".


פרס הישג השנה לתגלית ע"ש ענבל פרלמוטר הוענק לנס וסטילה (נסיה לוי ודור סורקר) המייצגים את קולו החדש, המעודכן והבועט של דור שלם. הצמד נעלו את הערב עם להיטם "חרבו דרבו".






                                                       חנן בן ארי


פרס הישג השנה למחבר ע"ש יוסי בנאי הוענק לחנן בן ארי על "יש כאן יותר מזה", שבנוסף למילים ולמנגינות, מצליח לחבר בין אנשים, ולרפא ולעזור להחלמת אלפי פצועים. על הבמה בן ארי ביצע מתוכו את "כדורגל", והתייחס אף הוא לשובם של החטופים ובפרט של התאומים זיו וגלי ברמן עובדי חברת סינקופה מכפר עזה שזכו לאות הוקרה בטקס: "מרגיש לי מוזר בשנה כזו לקבל פרס שהוא לא על לחימה, הישרדות והצלה. האלבום לא נכתב מחדוות יצירה או שמחה, הייתי מוכרח לשפוך אותו ולנקות את עצמי. השנה הקשה הזאת גרמה לי לגלות מחדש את המוזיקה ולהתאהב בה מחדש. ראיתי מה היא עושה בשטחי כינוס של חיילים, רגע לפני הכניסה לקרב שאולי הם לא יחזרו ממנו. ראיתי איך היא ריפאה אותם כשהם יצאו וכשהם התחתנו חתונות בזק בבסיס. בכיכר החטופים. ראיתי מה זה עשה לגיבורים של שורדי הנובה ולצערי גם בלוויות ואזכרות. המוזיקה תמיד הייתה שם, מחבקת, מתמסרת ולא שופטת ועל זה אני אומר תודה לה ולאלוהים".


פרס הישג השנה למלחין ע"ש סשה ארגוב הוענק לאושר כהן שהביא למוזיקה הישראלית גוון ייחודי וחדש משלו בשנים האחרונות. כהן ביצע בטקס את "תרקדי". פרס הישג השנה למעבד ע"ש יאיר רוזנבלום הוענק לגיא דאן על הפיכתו למפיק המוזיקלי הנחשב ביותר בישראל בתחום מופעי הענק.


נועה קירל ביצעה כמחווה גרסה מיוחדת ומלאת תקווה "ליוניקורן" שדאן שותף ליצירתו (מילים ולחן: דורון מדלי, ינון יהל, מאי ספדיה ונועה קירל, עיבוד - ינון יהל), כשהשיר עצמו זכה לפרס אקו"ם און אייר ליצירה הישראלית המושמעת ביותר בהתאם לנתוני ההאזנות של שנת 2023. על הבמה מדלי אמר: "ימין נגד השמאל זה השקר הגדול שמספרים לנו. המאבק האמיתי הוא אור נגד חושך. אם יסגרו את התאגיד אז אין יצירה ואין יותר אירוויזיון". בפרס אקו"ם און אייר ליצירה הלועזית המושמעת ביותר בישראל בשנת 2023 זכה "Flowers" בביצוע מיילי סיירוס.


פרס ע"ש אהוד מנור על מפעל חיים לפזמונאי הוענק ליוסי גיספן, מהכותבים הפוריים והמצליחים ביותר במוזיקה הישראלית שכתב מעל לאלף ומאה שירים, ביניהם להיטים גדולים שעיצבו את דמותה התרבותית של מדינת ישראל: כשהלב בוכה, עד סוף העולם, ערב טוב לך, את המחר שלי, מי שמאמין לא מפחד, חלום מתוק ועוד. לדבריו: "עד שלא יחזרו החטופים, הפאזל הזה שנקרא מדינת ישראל לא יהיה שלם. הפילוג הזה יהרוג את כל העם הזה. תפסיקו להתבצר ולשנוא ותתחילו להתפשר. תאהבו את מי שנמצא לצדכם ותתחברו".

פרס ע"ש נעמי שמר על מפעל חיים למלחין הוענק ליאיר קלינגר. המוסיקאי הלחין לאורך שישה עשורים רבות מהקלאסיקות הגדולות בזמר העברי - "הביתה", "כל נדריי", "נשבע", "דרישת שלום", "קום והתהלך בארץ", "אדמה", "אני עושה לי מנגינות", "חלומות", "עופרה", "עגילי דמאר" ועוד שירים רבים שבוצעו על ידי מיטב אמני ישראל. ירדנה ארזי שביצעה בטקס את שירו "הביתה" קראה בהתאם לכך "כולם הביתה עכשיו" והוסיפה: "כל מי שעומד על במה לא יכול גם בלי החברים לנשק - אנשי הקול והתאורה. אני יודעת שהערב חברת ההגברה 'סינקופה' מכפר עזה זוכה כאן להוקרה מיוחדת. התאומים זיו וגלי ברמן, עובדי סינקופה, התחילו את הדרך המקצועית כנערים בני 18 והמופע הראשון שאליו נשלחו מטעם החברה היה המופע המשותף של הגבעטרון ושלי. מיד עם פרוץ המלחמה קיבלתי תמונה של שניהם, צעירים כל כך עם חיוך מאוזן לאוזן וארגזים ביד מאחורי הקלעים של אחת ההופעות שלנו. התמונה הזו מלווה אותי כבר יותר משנה ובכל פעם שאני שרה את הלחן לשיר 'הביתה', הם עומדים לנגד עיניי".


השנה בחר דירקטוריון אקו"ם בהובלת יואב גינאי להעניק שני פרסים מיוחדים מטעמו: פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם לשימור מורשת מאיר אריאל ז"ל הוענק למשפחת מאיר אריאל שקיבלה את הפרס על תרומתה רבת השנים לשימור, הנצחה והפצת יצירותיו של האמן והמשורר. פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם על תרומה למוסיקה ולתרבות הישראלית הוענק לדני ליטני על דמותו הייחודית והבולטת כבר שישה עשורים כיוצר, מלחין, נגן ומבצע, בסגנון ייחודי משלו המשלב בלוז, רוק וקאונטרי עם נגיעות מקומיות. ליטני בן ה-81 ריגש את הקהל כשאמר על הבמה: "אני רוצה לברך את ההורים השכולים ושיחזירו כבר את החטופים, זה בלתי ניתן לתפיסה".



מנכ"ל אקו"ם, אסף נחום: "לאחר לבטים רבים, החלטנו כי למרות המצב בו נמצאת המדינה מאז טבח השבעה באוקטובר והמלחמה בה אנו שרויים, את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק וקיום טקס הפרסים השנה יהיה בסימן של תקווה ואחדות. היצירה הישראלית, המילה הכתובה, הצלילים והמוסיקה, יש בהם ערך מרפא וחשוב. דווקא בשנה כזו, עלינו לחזק אותה ודרכה להעביר מסר של אחדות. אני גאה להיות חלק מארגון שמוקיר את יוצריו, ומאחל לכל הזוכות והזוכים המשך יצירה פורה גם בימים אלה. בשם כל חברי ועובדי אקו"ם נייחל לחזרתם של כל החטופים במהרה, לשלום חיילי צה"ל ולחזרתם של כל המפונים לביתם".


אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים) הינו הגוף האמון על שמירת זכויות היוצרים בתחומי המוסיקה והספרות בישראל. בארגון שהוקם בשנת 1936 על ידי יוצרים בני זמנם, חברים למעלה מ-14,000 יוצרות ויוצרים ישראליים - פזמונאים, מלחינים ומו"לים מקומיים ובינלאומיים. אקו"ם גובה עבורם תמלוגים על השימושים השונים ביצירותיהם בין אם בשידור רדיו וטלוויזיה, הופעות חיות, שימוש בפלטפורמות דיגיטליות ועוד, ופועלת להבטיח שמירה על זכויותיהם ומספקת רישיונות שונים למשתמשים ביצירות מוסיקליות וספרותיות למען קידום היוצרים והיצירה הישראלית. טקס פרסי אקו"ם החל דרכו בשנת 1956 כתחרות קטנה ליצירות שהוגשו בעילום שם, והפך עם השנים למסורת מפוארת של הענקת פרסים ליוצרות ויוצרים מכל קשת היצירה הישראלית שנמשכת כבר 68 שנים.




*******


רשימת הפרסים המלאה ונימוקי השופטים:


פרס ע"ש אהוד מנור על מפעל חיים לפזמונאי הוענק ליוסי גיספן

פרס ע"ש נעמי שמר על מפעל חיים למלחין הוענק ליאיר קלינגר.

פרס הישג השנה לשיר ע"ש משה וילנסקי הוענק ל"לצאת מדיכאון" – בביצוע יגל אושרי מילים ולחן: אופיר כהן ויגל אושרי עיבוד: אופיר כהן ושמעון יחיא

פרס הישג השנה לאלבום ע"ש עוזי חיטמן הוענק ליסמין מועלם ולישי סוויסה על האלבום "אין עולם".

פרס הישג השנה לתגלית ע"ש ענבל פרלמוטר הוענק לנס וסטילה (נסיה לוי ודור סורקר).

פרס הישג השנה למחבר ע"ש יוסי בנאי הוענק לחנן בן ארי על "יש כאן יותר מזה".

פרס הישג השנה למלחין ע"ש סשה ארגוב הוענק לאושר כהן.

פרס הישג השנה למעבד ע"ש יאיר רוזנבלום הוענק לגיא דאן.


פרסים אלו על מפעלי חיים והישגי שנה נבחרו על ידי ועדה בלתי תלויה, המורכבת מיוצרים ויוצרות ואנשי תרבות - כשמדי שנה מתמנה ועדה חדשה.

עבודת הוועדה חסויה עד ליום פרסום התוצאות. חברי ועדת השיפוט: רמי קליינשטיין, לבנת בן חמו, דורון מדלי ורז שכניק.


פרסים מיוחדים:

מדי שנה מפרסמת אקו"ם את רשימת היצירות המושמעות ביותר. נתונים אלו משקפים את כמות ההשמעות בתחנות הרדיו הפועלות ברישיון אקו"ם ומנוטרות על ידי מערכת "אקו"ם און אייר", ואינם מותנים בועדת שיפוט. אקו"ם תעניק את הפרסים ליצירה הישראלית והלועזית המושמעות ביותר לשנת 2023, ליוצרים הבאים:

פרס אקו"ם און אייר ליצירה הישראלית המושמעת ביותר - "יוניקורן" ביצוע: נועה קירל, מילים ולחן: דורון מדלי, ינון יהל, מאי ספדיה ונועה קירל, עיבוד - ינון יהל.

פרס אקו"ם און אייר ליצירה הלועזית המושמעת ביותר - "Flowers" בביצוע מיילי סיירוס, למו"ל המייצג בארץ - דליה פאבלישינג בע"מ.


רשימת הפרסים המלאה ונימוקי ועדת הפרס:


פרס אקו"ם ע"ש אהוד מנור על מפעל חיים לפזמונאי יוסי גיספן:

יוסי גיספן הוא מהכותבים הפוריים והמצליחים ביותר במוזיקה הישראלית. הוא כתב מעל לאלף ומאה שירים, ביניהם להיטים גדולים שעיצבו את דמותה התרבותית של מדינת ישראל: כשהלב בוכה, עד סוף העולם, ערב טוב לך, את המחר שלי, מי שמאמין לא מפחד, חלום מתוק ועוד.

שיריו הביאו לידי ביטוי מרקמים עדינים וזרמים תת קרקעיים של החברה הישראלית שבאותה התקופה לא קיבלו את המקום הראוי להם והוא תרם לכניסתם למרכז השיח. ההצלחה הגדולה שלהם שינתה את המוזיקה הישראלית והפכה אותה להרבה יותר מגוונת, מסולסלת וקשובה לאנשים, לעם.

בכתיבתו רגישות גדולה, מודעות חברתית ומקוריות. יש לו היכולת לכתוב באופן מעורר מחשבה ולא בנאלי ויחד עם זאת להתנחל בלבבות. גיספן תמיד ידע ללהטט בכישרון רב בין שירי פופ שפונים לקהל הרחב לבין שירים שמבקשים להביא אמירה או לזעוק זעקה, ולא הסכים להיכנס לאף מגירה או הגדרה שבלונית, לא גבוה ולא נמוך. הוא הביא את המציאות כהווייתה על שלל רבדיה וצבעוניותה, לא מתייפייפת ולא מתחסדת.

יצירתו עשירה, שיתופי הפעולה שלו נרחבים וחריצותו מעוררת הערכה. בנוסף, לאורך שנות פעילותו דאג גם לאחרים בתחומי זכויות היוצרים ופעל לטובת תיקון בשדות הללו.

על כל אלה ועוד, הוחלט להעניק לו את פרס מפעל חיים של אקו"ם בקטגוריית הכתיבה.

פרס אקו"ם ע"ש נעמי שמר על מפעל חיים למלחין יאיר קלינגר:

מלחין, יוצר, מנהל מוזיקלי של הרכבים מוזיקליים. לאורכן ולרוחבן של 60 שנות קריירה, הלחין קלינגר רבות מהקלאסיקות הגדולות בזמר העברי – "הביתה", "כל נדריי", "נשבע", "דרישת שלום", "קום והתהלך בארץ", "אדמה", "אני עושה לי מנגינות", "חלומות", "עופרה", "עגילי דמאר" ועוד שירים רבים וטובים שבוצעו על ידי מיטב אמני ישראל, ביניהם ירדנה ארזי, להקת סקסטה, חיים משה, עפרה חזה, רוחמה רז, יהודה אליאס ועוד.

קלינגר, יליד תל אביב, התחיל לנגן ולהלחין מגיל צעיר. את ההשראה למוסיקה קבל מאחיו. הקריירה המוסיקאלית של קלינגר החלה לפרוח בסוף שנות ה-60, אז השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון עם שיר שכתב לשלישיית גשר הירקון. מאז הוא השתתף בפסטיבלים נוספים, כתב ללהקות צבאיות, כתב מוסיקה לסרטים והצגות.

קלינגר ניהל מוסיקלית הרכבים מוסיקאליים וחבורות זמר והיה ממקימי מיל"ה (המרכז הישראלי למקהלות וחבורות זמר).

כתיבתו של קלינגר, רומנטית, לחניו מלודיים, שקטים ומלאי רגש חלקם בהשראת שאנסונים צרפתיים. קלינגר שיתף פעולה עם מיטב הכותבים בישראל ביניהם - אורי אסף, אילן גולדהירש, דודו ברק, אהוד מנור, רחל שפירא, יורם טהרלב ועוד.

לחניו של קלינגר, יחד עם הטקסטים המופלאים חוברו להם יחדיו והפכו כל שיר לנכס צאן ברזל וחלק בלתי נפרד מפס הקול של התרבות הישראלית, על נופיה וגווניה ועל תקופותיה השונות- זועקים זעקה, נושאים תפילה, מדברים אהבה ותקווה ובעיקר רלוונטיים מאי פעם.

"הביתה, הביתה, באה עת לחזור

מסוף דרכים מריב אחים

אל תוך אותו מקום בלב.

הביתה, הביתה, טרם רדת אור

אל חלומות ללא חומות

אל לילה בלי כאב" (אהוד מנור)


על כל אלה ועוד, הוחלט להעניק לו את פרס מפעל חיים של אקו"ם בקטגוריית ההלחנה.

פרס אקו"ם ע"ש משה וילנסקי על הישג השנה לשיר "לצאת מדיכאון" - מילים ולחן - אופיר כהן ויגל אושרי / עיבוד - אופיר כהן ושמעון יחיא / ביצוע - יגל אושרי

גם בשעות החשוכות של הלילה, מאז ה-7 באוקטובר, 'לצאת מדיכאון' של יגל אושרי היה כוכב קטן שמאיר את הדרך למיליוני ישראלים. אחרי חדשות קשות, אחרי אזעקות בשעות הקטנות, אחרי לילות שחורים - כתומים, בזמן שפצועים חוזרים הביתה והחטופים שחזרו מחבקים את אמא ואבא בבתי החולים, הקול המרגיע של אושרי היה בכל אלה, גם כי הטקסט דיבר באומץ על התבוננות פנימה וגם כי השיר באופן טרגי, ובצורה נוגעת, זיקק בצורה מדויקת את ההרגשה של כולנו בתקופה שכולה מורכבת משעות אפלות של לילה. לצאת מדיכאון הוא לא רק שיר השנה. הוא המנון של מדינה שלמה.

פרס אקו"ם ע"ש עוזי חיטמן על הישג השנה לאלבום "אין עולם" – יסמין מועלם, הפקה: יסמין מועלם וישי סוויסה

פרס אלבום השנה מוענק לזמרת היוצרת והמפיקה יסמין מועלם, ולמעבד והמפיק המוזיקלי ישי סוויסה על האלבום "אין עולם". 4 שנים לאחר אלבום הבכורה "אריה", הפכה מועלם לקול נשי משמעותי במוזיקה הישראלית, כשהיא מנצחת את אתגר האלבום השני עם "אטיטיוד" מוזיקלי מהפנט. מועלם וסוויסה יצרו בועה של מוזיקה על הרצף בין חצי דיבור חצי שירה לא מתאמצת, עם ביטים מהפנטים של סוויסה שגורמים לך להזיז את הגוף בלי להרגיש לא נעים, כי מסביב העולם השתגע. אלבום שכולו אוסף אסוציאציות וסיפורים קטנים על נפש רגישה של הבחורה הצעירה שהפכה גם לאמא וגם ללהיט ענק. על פחד הבמה מול אהבת הקהל, ועל הכוח הנפשי הדרוש להתמודד בין העולם שבחוץ לזה שבתוך הבית. בתוך אחת השנים הקשות ביותר בתולדות המדינה, דווקא קלישאה פשוטה יפה וטהורה כמו - "בסוף יהיה טוב הפרחים ישובו לפרוח תראה שיהיה טוב" - הצליחה להביא נחמה ולהחזיק תקווה בלבבות של ישראל.

מתוך האלבום:

"דקה לפני שנדלקים אורות על הבמה

אני מול המראה

בבקשה תתן לי כוחות, לבד אני לא יכולה

איכשהו עולה על עקבים, איכשהו שרה את החיים שלי שמה,

איכשהו כולם עפים.

לא הם לא יודעים שאני מתה מפחד"


("אין עולם"- מילים ולחן: יסמין מועלם)

פרס אקו"ם ע"ש ענבל פרלמוטר על הישג השנה לתגלית - נס וסטילה (נסיה לוי ודור סורוקר)

זה התחיל בתיק קטן, שהתפתח ללהיט מדינה, ואז התברר שנס וסטילה הם לגמרי לא המקרה הקלאסי של "וואן היט וונדר" אלא קולו החדש, המעודכן והבועט של דור שלם, אותו אחד שקראו לו בלעג "דור הטיקטוק" והראה את יכולותיו ומחויבותו כשלחם - ועדיין לוחם - בגבורה מאז ה-7 באוקטובר. 'חרבו דרבו' של הצמד הפך לאחד מהלהיטים הבודדים של המלחמה שהצליחו להיות עולצים עד קומיים - וזקף את מצב הרוח הלאומי. לנס וסטילה יש את הכימיה ביניהם, את התעוזה, את ההתרסה, את הרדאר שמחפש כל הזמן את הדבר הבא וגם גוון ייחודי של "דריל ישראלי". היפ הופ ציוני חדש בשכונה, יוצרים, מפיקים, מבצעים ועושים הכל יחד.

מפוצצים בסטייל, עם קול לא מתחנף, בשפת רחוב ממגנטת מלאה ב"הוקים" שלא יתנו לך לברוח.
ומי שעוד לא יודע מה זה בצה שירים ת'יד.
נס וסטילה זה הכי אמיתי והכי מכאן. הם לא מנסים לחקות אף אחד מחו"ל דבר כשלעצמו מאתגר כשאתה עושה היפ הופ. פריצת השנה, בפול ווליום וממשיכים להגביר.

פרס אקו"ם ע"ש יוסי בנאי על הישג השנה למחבר חנן בן ארי

פרס מחבר השנה מוענק לזמר והיוצר חנן בן ארי על אלבומו "יש כאן יותר מזה". ויש כאן הרבה יותר מזה. הרבה יותר משירים. יש כאן אדם ואמן מעורר השראה, שמסוגל במילים שהוא שר להמיס את כל החומות בחברה הישראלית ולגרום לכל אזרחי ישראל לחשוב שזה לגיטימי לשיר בקולי קולות על עטלף עיוור. נרקומן של אושר, מסלסל בשיר אחד, בשיר אחר מקנא באביתר בנאי על שגילה את אלוהים באמצע החיים, ובשיר אחר הנשמה של אריק אינשטיין יוצאת מתוכו כי הרי הכל הבל. חוץ מכדורגל.

מי שהיה בהופעות של חנן יודע, שהמילים היפות לא נמצאות רק בשירים, אלא ביניהם. המילים שהוא אומר, מחברות את כולם. ברגע אחד עומד מולך מנהיג. שאוהב את כולם. ומדבר אל כולם. חנן מזכיר לנו מה תפקידו המלא של אמן בישראל. ולא רק כשהחיים שלנו תותים. הוא לא היחיד שכזה - אבל הוא אחד במינו.

אנחנו מבקשים להצדיע לך חנן, לא רק על היותך מחבר בין מילים למנגינות, אלא גם על היותך מחבר בין אנשים. מודים לך על התזכורת:

"נכון אתה חווה עכשיו כאב שלא חווית עוד כמוהו

הלוואי תזכור, גם העולם כולו נולד מתוהו ובוהו"

ועל היכולת לרפא ולעזור להחלמת אלפי הפצועים בגוף וכל שבורי הלב, על תעצומות הנפש שנדרשות ממך ללוות בשירה את דרכם האחרונה של עשרות הרוגים, על כל אלה אנחנו מחבקים אותך ואומרים עליך תודה.






פרס אקו"ם ע"ש סשה ארגוב על הישג השנה למלחין אושר כהן

אושר כהן – כל כך צעיר אבל עמוס בכישרון ובכל כך הרבה גזרות. הוא כותב, מלחין, מנגן על שלל כלים, מבצע ואפילו מפיק. למרות גילו הצעיר הוא בשטח כבר כמה שנים טובות, בחריצות ובהתמדה, כותב גם לאחרים: עומר אדם, שרית חדד, נועה קירל ועוד. השירים שלו כנים, נוגעים ללב וקונים להם מקום מרכזי בקרב הקהל. הוא הביא למוזיקה הישראלית גוון ייחודי: מזרחיות מעורבת בהשפעות מעולמות הסול וה"ארנדבי", והשראה מקלאסיקות ישראליות, ואלס, דאנס ועוד. בשנת 2023 הוא עשה קפיצת דרך משמעותית בהופעות ועם השירים "ככה וככה", "אהבה" ו"תרקדי" שיצא בתחילת המלחמה וריגש רבים.


פרס אקו"ם ע"ש יאיר רוזנבלום על הישג השנה למעבד גיא דאן

פרס מעבד השנה מוענק לגיא דאן על הפיכתו למפיק המוזיקלי הנחשק ביותר בישראל כשמדובר בהפקת מופעי ענק. תחום ההופעות החיות בישראל מתקדם מאד בשנים האחרונות, והסטנדרטים עולים לרמה הגבוהה ביותר בכדי להעניק לקהל הישראלי חוויה של הופעות חיות ברמה של חוץ לארץ. עומר אדם בפארק הירקון, אייל גולן בבלומפילד, מופעי חנוכה NEXT והפסטיגל, נועה קירל בפארק הירקון- מאחורי כל אלה עומד המפיק המוזיקלי והמעבד גיא דאן. המנצח על התזמורת תרתי משמע, מתמודד עם הרכבים מוזיקליים רבי משתתפים, לא מפחד מאתגרים, לא מפחד לשבור שיאים ובעיקר מתעקש להוסיף תבלינים מיוחדים בעיבוד הלהיטים הכי גדולים של ישראל. בין הרצון של הקהל לשמוע את הידוע והמוכר לבין הרצון של האמנים לחדש ולרענן- גיא דאן יודע בדיוק מה צריך לעשות בכישרונו המופלא.

פרסי הדירקטוריון:



פרס מיוחד מטעם דירקטוריון יוענק לדני ליטני על תרומתו רבת השנים למוסיקה הישראלית:



דני ליטני מלווה את הזמר העברי כבר שישה עשורים כיוצר, מלחין, נגן ומבצע. דמותו הייחודית בולטת ביכולתו המופלאה לשיר טקסטים עמוקים ומורכבים בגובה העיניים ולהנגישם בסגנון ייחודי משלו המשלב בלוז, רוק וקאונטרי עם נגיעות מקומיות. כך החיה מחדש בדרכו המיוחדת גם יצירות מופת ישראליות כמו “עד סוף הקיץ", “זה קורה" ו"לא ידעתי שתלכי ממני" ועוד.



השירים שיצר בעצמו כמלחין ולעיתים גם ככותב בהם: "ציף ציף מעל הרציף", "ולא היה בינינו אלא זוהר", "אופליה הקטנה" "נחל שלי", “כל שהיה בינינו" "יחס חם" "משבר אמון", "ימות המשיח" ועוד משביחים את פס הקול שלנו. יצירותיו ופעילותו הענפה, האיכותית, ורבת השנים בתחום הזמר והבמה מוצאת אותו ראוי ביותר לקבלת פרס דירקטוריון אקו"ם לשנת 2024.



פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם לשימור מורשת מאיר אריאל ז"ל למשפחת אריאל:

דירקטוריון אקו"ם גאה להעניק פרס מיוחד לשימור מורשת מאיר אריאל למשפחת אריאל, זאת על תרומתה רבת השנים לשימור, הנצחה והפצת יצירותיו של האמן והמשורר מאיר אריאל ז"ל. במהלך 25 השנים האחרונות, פעלה המשפחה במסירות להנחיל את מורשתו של מאיר לדורות הבאים, והביאה להכרה רחבה במעמדו כאחד מהכותבים החשובים והמשפיעים בתרבות הישראלית.



הפרס מבטא הכרה בעשייתה התרבותית של המשפחה לצד המשך שימור והפצת מורשתו העשירה של מאיר אריאל, אשר ממשיכה להדהד בתרבות המקומית.







המנחה צביקה הדר: "לא תהיה שמחה ולא תהיה חגיגה עד שכל 101 החטופים יחזרו וכל החיילים יחזרו הביתה. החזרת חטופים זה לא פוליטי, זה חלק מה-DNA והכמיהה שלנו כעם".



דני ליטני שריגש את הקהל שבגיל 81 עם מקל הליכה ומכשיר שמיעה קיבל את פרס מיוחד מדירקטוריון אקו"ם, אמר על הבמה: "אני רוצה לברך את ההורים השכולים ושיחזירו כבר את החטופים, זה בלתי ניתן לתפיסה".


יסמין מועלם: "הטראומה שלנו תתרפא רק כשהחטופים יחזרו הביתה".


יוסי גיספן: עד שלא יחזרו החטופים, הפאזל הזה שנקרא מדינת ישראל לא יהיה שלם. הפילוג הזה יהרוג את כל העם הזה. תפסיקו להתבצר ולשנוא ותתחילו להתפשר. תאהבו את מי שנמצא לצדכם ותתחברו".


דורון מדלי: "ימין נגד השמאל זה השקר הגדול שמספרים לנו. המאבק האמיתי הוא אור נגד חושך. אם יסגרו את התאגיד אז אין יצירה ואין יותר אירוויזיון".



ירדנה ארזי שביצעה את "הביתה" של יאיר קלינגר לרגל זכייתו בפרס מפעל חיים, הזכירה את הסיפור של סינקופה שקיבלו אות הוקרה בטקס - וקראה "כולם הביתה עכשיו". היא הוסיפה: "כל מי שעומד על במה לא יכול גם בלי החברים לנשק - אנשי הקול והתאורה. אני יודעת שהערב חברת ההגברה 'סינקופה' מכפר עזה זוכה כאן להוקרה מיוחדת. התאומים זיו וגלי ברמן, עובדי סינקופה, התחילו את הדרך המקצועית כנערים בני 18 והמופע הראשון שאליו נשלחו מטעם החברה היה המופע המשותף של הגבעטרון ושלי. מיד עם פרוץ המלחמה קיבלתי תמונה של שניהם, צעירים כל כך, עם חיוך מאוזן לאוזן, עם ארגזים ביד מאחורי הקלעים של אחת ההופעות שלנו. התמונה הזו מלווה אותי כבר יותר משנה. ובכל פעם שאני שרה את הלחן שלך, יאיר, לשיר 'הביתה', הם עומדים לנגד עיניי ואני מתכוונת לכל מילה. את כולם. עכשיו. הביתה".



חנן בן ארי דיבר אף הוא על חזרתם של החטופים, ובפרט של התאומים זיו וגלי ברמן עובדי חברת סינקופה: "מרגיש לי מוזר בשנה כזו לקבל פרס שהוא לא על לחימה, הישרדות והצלה. האלבום לא נכתב מחדוות יצירה או שמחה, הייתי מוכרח לשפוך אותו ולנקות את עצמי. השנה הקשה הזאת גרמה לי לגלות מחדש את המוזיקה ולהתאהב בה מחדש. ראיתי מה היא עושה בשטחי כינוס של חיילים, רגע לפני הכניסה לקרב שאולי הם לא יחזרו ממנו. ראיתי איך היא ריפאה אותם כשהם יצאו וכשהם התחתנו חתונות בזק בבסיס. בכיכר החטופים. ראיתי מה זה עשה לגיבורים של שורדי הנובה ולצערי גם בלוויות ואזכרות. המוזיקה תמיד הייתה שם, מחבקת, מתמסרת ולא שופטת".

היה ערב קסום

צילום-שלמה פינטו



                                         שרית יוכפז עיתונאית  עםהמלחין פיזמונאי עדי לאון.

הייתי בטקס מקסים מרגש  כמו בהוליווד

מאת: שרית יוכפז




מייצבים מרהיבים הוצבו בכיכר השעון ביפו ברוח חג הסגד– חגיגה של תרבות, מסורת ואמנות/ מאת שרית יוכפז

 

עיריית תל אביב- יפו:

מייצבים מרהיבים הוצבו בכיכר השעון ביפו ברוח חג הסגד– חגיגה של תרבות, מסורת ואמנות

 

עיריית תל אביב-יפו הציבה בכיכר השעון ביפו מייצבים אמנותיים מרהיבים לציון חג הסגד, במטרה להנכיח את התרבות, המורשת והמסרים הרוחניים של החג במרחב הציבורי.

המייצבים הוקמו על ידי יחידת קליטת יוצאי אתיופיה במישלמה ליפו, השלוחה העירונית ביפו.

 

המייצבים, שיישארו מוצגים עד לחג הסגד, עוצבו על ידי האמן הרב-תחומי שמעון וונדה. יצירות האמנות מבטאות את ערכי החג – טהרה, כמיהה, התחדשות ושאיפה לגאולה – תוך שימוש בסמלים ובמוטיבים ייחודיים מקהילת יהודי אתיופיה.

 

הדמויות והמשמעויות:

1.       רב הקהילה האתיופית – מייצג את ההנהגה הרוחנית, המסמלת טהרה והכנה לגאולה.

2.       אישה מתפללת – מדגישה את מרכזיותה של התפילה בחג כסמל לכמיהה רוחנית.

3.       ילד וילדה – מסמלים את העתיד וההמשכיות של המסורת והתקווה לדורות הבאים.

4.       אישה עם משא כבד – מייצגת את המסע הפיזי והרוחני של הקהילה בדרך לירושלים.

 

תאורה ועיצוב: המיצבים מלווים בתאורה צבעונית המעצימה את תחושת ההתאחדות, תוך שילוב צבעים וצורות המזוהים עם התרבות האתיופית.

 

על האמן: שמעון וונדה, אמן רב-תחומי ישראלי ממוצא אתיופי, יוצר בהשראת מורשת משפחתו וקהילותו. יצירותיו משלבות צבעים נועזים בצורות מופשטות, המספרות את סיפורה של קהילת יהודי אתיופיה.

 

לצד המיצבים תתקיים מחר, שלישי, 26 בנובמבר לקראת השעה 17:00 תהלוכה חגיגית שתחל בהוצאת ספר תורה בבית הכנסת 'גיבורי ישראל' ביפו, עד לאירוע המרכזי שיכלול פעילות במרכז הקהילתי 'בית רק"ע' בה תוצג תערוכת יהדות אתיופיה, מופעים ייחודיים ודוכנים לצד מטעמי המטבח האתיופי לרווחת הציבור הרחב

 

עיריית תל אביב-יפו ממשיכה לקדם את הערכים של פלורליזם, רב-תרבותיות וקבלת האחר, תוך הנכחת המורשת והתרבות של קהילת יוצאי אתיופיה במרחב העירוני. במסגרת פעילויות אלה,  מלבד הצבת המייצבים בכיכר השעון, משקיעה העירייה רבות בפיתוח והעצמה של הקהילה. יוזמות אלו נועדו לחבר את הציבור הרחב למסורת העשירה של הקהילה האתיופית ולשמור על מורשת ייחודית זו.

 

באמצעות יחידת הקליטה של הקהילה, מקודמות מגוון פעילויות לשיפור איכות החיים של הקהילה בתחומי;

תעסוקה- סדנאות פיתוח מקצועי והכוונה תעסוקתי, חינוך בלתי פורמלי: פרויקטים חינוכיים המותאמים לצרכי הקהילה, מעורבות חברתית: תכניות להעצמת בני הנוער ושיתוף הציבור וכן שיתופי פעולה: עבודה עם ועד הקהילה, גורמים מקצועיים, ותהליכי שיתוף ציבור להבטחת ייצוג מיטבי.

 

הפעילויות מבטאות את מחויבות העירייה לחיזוק קהילת יוצאי אתיופיה והנגשת התרבות האתיופית לכלל הציבור כחלק מהחזון העירוני לקידום חברה שוויונית ומכילה.

 

זאת ועוד, היום חנכה העירייה את ת"א תרבות פייטלוביץ', מרכז עירוני חדש המוקדש לאמנים, יוצרים ויזמי תרבות בני הקהילה האתיופית בישראל. מטרת המרכז היא לשמש כמנוע לפיתוח, קידום ועיסוק מקצועי ביצירה ותרבות ישראלית-אתיופית. השקתו מהווה שריקת פתיחה לאירועים העירוניים אשר יתקיימו ברחבי העיר לכבוד חג הסגד.

 

מצורפות תמונות לשימוש חופשי, במתן קרדיט צילום: אדם שולדמן

דוברות עיריית תל אביב-יפו 03-7244720,  

ילדים מציירים מלחמה במוזיאון הילדים הישראלי התערוכה תוצג לקהל הרחב עד מרץ 2025 מאת: שרית יוכפז

 



בימים אלו, בהם כל ילד בישראל חווה את מאורעות ואימי המלחמה, מוזיאון הילדים הישראלי בחולון גאה להציג תערוכה חדשה ומרגשת: "ילדים מציירים מלחמה".


אוצרות התערוכה: ארכיון העמק וצוות מוזיאון הילדים

 

התערוכה תיפתח בתאריך 26 בנובמבר 2024

ותוצג לקהל הרחב עד מרץ 2025


התערוכה, שמזכירה לכולנו כי החיים בישראל היו במשך שנים רבות ועודם מלווים במאבק קשה בו נטלו חלק המבוגרים והילדים שלצידם,  מציגה אוסף נדיר של 38 ציורים שנוצרו על ידי תלמידי בית החינוך המשותף עמק הירדן, משנות ה-40 ועד שנות ה-80 של המאה הקודמת.

בית החינוך המשותף הפועל במועצה אזורית עמק הירדן ונוסד ב-1926, היה המוסד החינוכי-חקלאי הראשון בהתיישבות העובדת.

היצירה הייתה חלק בלתי נפרד מהוויית הילדות והילדים בבית הספר. התלמידות והתלמידים נהגו לצייר כחלק משעורי האומנות וגם כחלק אינטגרלי משיעורי הכתה עם המחנכות והמחנכים.

הציורים שנבחרו לתערוכה הם חלק קטן  מתוך קרוב ל- 3000 ציורים של תלמידי בית הספר שקיבל 'ארכיון עמק הירדן', למשמורת. הציורים משקפים את חיי היומיום, החוויות והרגשות של ילדי העמק לאורך תקופות ואירועים משמעותיים בהיסטוריה של מדינת ישראל ומספקים הצצה נדירה לסיפורם של העמק, ילדי העמק והמדינה.

התערוכה מאפשרת לצופים להתבונן בהיסטוריה החברתית-תרבותית של מדינת ישראל ולחוות את הסיפור שלנו, את הסיפור הלאומי, מטרום הקמת המדינה ועד היום.

 

מנכ"ל מוזיאון הילדים, גיל עומר: "תערוכה זו היא עדות חיה לכוחה של אמנות בהבנת ההיסטוריה שלנו. דרך עיניהם של ילדים, אנו זוכים לראות את המציאות המורכבת של ישראל באור חדש ומרגש.
הציורים האלה אינם רק יצירות אמנות, אלא גם מסמכים היסטוריים המספרים את הסיפור של מדינתנו דרך נקודת מבט ייחודית ואותנטית. אנו גאים להציג אוסף מרגש זה ומקווים שהוא יעורר דיון ומחשבה בקרב המבקרים, צעירים ומבוגרים כאחד".




 

ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום: "עמק הירדן היא ערש ההתיישבות וכחלק מכך ידעה גם לא מעט קרבות וימי מלחמה – שבאים לידי ביטוי בתערוכה יוצאת הדופן הזו. אני רוצה להודות לנשות ואנשי הארכיון של העמק, שעושים עבודה חשובה בשימור ההיסטוריה שלנו ואני מזמין את כולן/ם להגיע למוזיאון הילדים הישראלי בחולון ולצפות בציורים הנפלאים, שמציגים ילדות ונעורים ישראלים בצל מלחמה, כפי שהיו כאן בעבר - וכפי שלצערנו קורה גם בתקופה זו".

 

מוזיאון הילדים הישראלי בחולון שואף להעניק לילדים ברחבי הארץ חוויית ביקור מרגשת, מלמדת, מחנכת ומעמיקה. המוזיאון מציע מגוון פעילויות אשר המכנה המשותף להן הוא העיסוק החוויתי בתחום האינטליגנציה הרגשית, החינוך לסובלנות וקבלת השונה והאחר. הפעילויות השונות מתאפיינות בהדרכה בקבוצות קטנות תוך מתן דגש לערך המוסף ולערכים הנלווים לפעילות. המוזיאון הוא אחד המושקעים בארץ מבחינת עיצוב ושמו יצא למרחוק גם ברחבי בעולם. בשנת 2015 היה המוזיאון מועמד ע"י ארגון מוזיאוני הילדים בעולם "HANDS ON" כמוזיאון הילדים הטוב בעולם.

יש לתאם את הביקור במוזיאון הילדים הישראלי

באתר המוזיאון:

https://www.childrensmuseum.org.il/
הכניסה לתערוכה ללא עלות

מומלץ 

יום רביעי, 20 בנובמבר 2024

פסטיבל קולנוע שומרון ה-5 יתקיים החל מיום ב' 9.12 ועד למוצ"ש 14.12, יתפרס על פני למעלה מ-20 מוקדים ברחבי השומרון וייצא לדרך בהיכל התרבות אריאל.מאת שרית יוכפז


 


 

לא מה שחשבתם:

פסטיבל הקולנוע שומרון החמישי יוצא לדרך

באירוע שיתפרס על פני למעלה מ-20 מוקדים ברחבי השומרון וייצא לדרך בהיכל התרבות אריאל בערב פתיחה בהנחיית חנוך דאום, תיערך מחוות הנצחה לחיים טופול ז"ל ויוקרנו יצירות ברוח שבוע שוויון ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות.

 

הפסטיבל יפעל במתכונת בינלאומית מלאה כשיוקרנו בו למעלה מ-70 סרטים מ-16 מדינות ביניהן איראן ועירק, שחלקם יתחרו בקטגוריות תחרותיות וכמחציתם יוצגו בבכורות וטרום בכורות ישראליות ועולמיות, ויכללו יצירות עלילתיות ארוכות וקצרות, תיעודיות, קולנוע ניסיוני, קלאסיקות, סרטים לכל המשפחה ואנימציות.

 

השבוע יכלול אירוע פיצ'ים לחממת סרטי אינדי שבמסגרתו יוענקו מענקי יצירה והפקה בסך מיליון ש"ח, כמו גם תחרות נושאת פרסים של סרטי חובבים שתוצג באירוע תחת הנושא "הביתה".

 

יום ב', 9.12.24 - מוצ"ש, 14.12.24

 

פסטיבל הקולנוע שומרון החמישי יוצא לדרך בהשתתפות עשרות סרטים ופעילויות. השבוע ייצא לדרך ביום ב' 9.12.24 בערב פתיחה בהיכל התרבות באריאל בהנחיית חנוך דאום שבו יוקרן הסרט 'בחורים טובים 2' בבימויו של ארז תדמור, ויתקיים במשך ארבעה ימים עד ליום ה' 12.12.24 במתכונת של פסטיבל נודד ב-22 מוקדים שונים ברחבי השומרון. האירוע שמתקיים על ידי מרכז קהילתי שומרון ובתמיכתה של מועצה אזורית שומרון, יפעל במתכונת בינלאומית מלאה ויוקרנו בו 73 סרטים, ש-37 מתוכם, כמחצית, במסגרת הקרנות בכורה וטרום בכורה ישראליות ועולמיות.

 

הפסטיבל יציג יצירות שיתמודדו במסגרת 3 קטגוריות תחרותיות של סרט תיעודי ישראלי, סרט עלילתי קצר ישראלי וסרט עלילתי קצר בינלאומי, בהשתתפות סרטים מ-16 מדינות וביניהן איראן, עירק וטורקיה. במקביל לכך, במהלך השבוע יוקרנו מגוון סרטים עלילתיים באורך מלא מהארץ ומרחבי העולם, כמו גם סרטי אנימציה, סרטים לכל המשפחה, קלאסיקות אהובות וסרטים ניסיוניים. יום שלם בפסטיבל יוקדש לזכרו של חיים טופול ז"ל, כשמשפחתו תקבל אות הוקרה מיוחד, יוקרנו מיטב יצירותיו ותיערך סדנת נושא ברוח סרטיו בהובלת הבמאי אלון גור-אריה, שבעצמו יציג בבכורה בפסטיבל את סרטו הקומי הקצר 'ברית ואף מילה' בכיכובו של צחי הלוי. עוד יוצגו בהקרנות טרום בכורה לסרטים העלילתיים הישראלים באורך מלא 'לא יום ולא לילה' של פנחס וויה עם שמוליק וילוז'ני, ו'סודה' עם ליאור רז ורותם סלע שגם אותו יצר ארז תדמור שיקיים באירוע סדנת אמן סביב הסרט.

 

במקביל יתקיימו לאורך השבוע עוד שורת פעילויות נושא צדדיות של סדנאות מגוונות כדוגמת קומיקס, מפגשי אמן ויוצרים, תכנים קולנועיים בסימן השבוע הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ועוד. כמו כן, הפסטיבל יערוך אירוע פיצ'ינג של סרטי קרן קולנוע שומרון שבה יוכרזו הזוכים בחממת סרטי אינדי שבסופה יוענקו מענקי תמיכה להפקת סרטים בסכום של עד מיליון ש"ח. במקביל תיערך תחרות נושאת פרסים יקרי ערך של סרטי חובבים שיוצגו באירוע תחת הנושא "הביתה", לעידוד יצירה וביטוי בציבור הדתי-לאומי לרגל המצב.

 

ראש מועצת שומרון ויו"ר קרן קולנוע שומרון, יוסי דגן: "משמח ומרגש שהשומרון מתגלה לציבור כגורם מסקרן בעולמות הקולנוע והאמנות המעצים את היצירה בארץ. הפקות חיצוניות מוצאות אותנו כלוקיישן הצילומים המושלם, סדרות וסרטים מדוברים של לב המיינסטרים הישראלי נוצרו פה לאחרונה, צעירות וצעירים שגדלו באזור להוטים ללמוד וליצור קולנוע איכותי ולהתבטא אמנותית באמצעותו. לראייה, הכוכב ההוליוודי מייקל רפפורט ששמע על כך הגיע אלינו זה עתה לביקור, וקרן קולנוע שומרון בודקת אופציות לשיתוף פעולה עתידי איתו ועם קופרודוקציות בינלאומיות שהוא מעורב בהן. הדובדבן שבקצפת הוא פסטיבל הקולנוע, שהתעקשנו שיתקיים למרות המלחמה בצורה מיוחדת ומאחדת בזמן הזה כדי לחזק את הרוח ולקיים אירוע מיוחד להרמת הראש והקרנת תקווה - תוך תפילה לשלום כוחותינו הלוחמים ול-101 החטופים בעזה. מקווה שאכן נצליח להוסיף אור בתוך החושך".

 

מנכ"לית הפסטיבל, אסתר סילם אלוש: "הפסטיבל יתרום רבות להעצמת הפלורליזם הרב-התרבותי בישראל וינפץ סטיגמות ודעות קדומות. מטרת האירוע ליצור מקום של מפלט וחיבוק ולעצור ולו לרגע את המתח הרב בו כולנו שרויים - הן כדי לצרוך ערך מוסף משמעותי ומעניין שיילך איתנו הלאה, והן לספיגת השראה וקבלת תקווה באמצעות מגוון סרטי קולנוע מובחרים מהארץ ומהעולם. היצירות לוקטו לאחר מאמץ של הצוות האמנותי לאתר את הנבחרות והאיכותיות ביותר, כשלכך יתווספו תכנים מרגשים סביב השבוע הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ומחוות ההנצחה לזכר חיים טופול ז"ל, לצד עוד מגוון פעילויות נושא מקוריות".

 

המנהל האמנותי של הפסטיבל, אורן רייך: "הפסטיבל מנכיח השנה את היצירה הייחודית והענפה המקומית של קולנוענים מיהודה ושמרון. רצועה שלמה של סרטים תיעודיים וקצרים שנעשו בתמיכת קרן קולנוע שומרון תמלא את הפסטיבל, כולל מפגשים ושיחות עם היוצרים וגיבוריהם. בנוסף יוקרנו בפסטיבל סרטים מגוונים מישראל ומכל העולם בהקרנות בכורה וטרום בכורה שנבחרו בקפידה, בכדי לחזק את מעמד הפסטיבל כאירוע איכות שמושך אליו קהל שוחרי קולנוע והתרבות באשר הם".

 

אוצר הרצועה הבינלאומית, אלעד מוקדס: "מפתיע ומרגש לפגוש את התמיכה החמה והמחזקת ביחס למצב בישראל מצד קולנוענים ממנעד עולמי רחב, כולל יוצרים ממדינות מאוד לא צפויות, כשמכתבים רצופי דאגה ותפילה הגיעו אפילו מבמאים שסרטיהם לא התקבלו השנה לרצועות ההקרנה. כך בעיניי, אמנות בכלל וקולנוע בפרט מאפשרים לדלג מעל סטיגמות ולייצר מבט אנושי בגובה הלב".

 

הפסטיבל מתקיים בחסות ובסיוע מועצה אזורית שומרון, קרן קולנוע שומרון, יונייטד קינג ואתר כיפה. 

 

לפרטים נוספים ולתוכניית הפסטיבל

מומלץ.

צילום עידו ברלד