בית ליבלינג הינו מרכז תרבות לשימור, אדריכלות ועירוניות מייסודה של עיריית תל אביב-יפו וממשלת גרמניה ומהווה חלק מבתי כיכר ביאליק. מתקיימת תערוכה חי צומח עיר .פתוחה עד 18-4-2026.מאת שרית יוכפז

 

מאת: שרית יוכפז

חי, צומח, עיר

100 שנים לתכנית גדס לעיר הגנים של תל אביב  

פטריק גדס (1854–1932), ביולוג, בוטנאי, תיאורטיקן נוף, סוציולוג, מתכנן ערים ובמילה אחת הוגה רב־תחומי, נחשב לאחד מאבות התכנון המודרני. גישתו ראתה בעיר מרקם חי שבו חברה, טבע, סביבה ותרבות שזורים זה בזה, ותפקידו של התכנון הוא לייצר איזון בין צרכי האדם לבין סביבתו.

בתחילת שנות ה־20 של המאה העשרים הוזמן גדס על ידי מאיר דיזנגוף להכין את תוכנית האב הראשונה לתל אביב. התכנית, שאושרה בשנת 1925, הגדירה לראשונה את דמותה של העיר כעיר גן מודרנית, עם רחובות מוצלים, שדרות רחבות, כיכרות וגינות ציבוריות. בניגוד לתכניות ערים אחרות של גדס בעולם, התכנית, שהייתה טקסט חזוני מפורט, מומשה כמעט במלואה והיא הטביעה את חותמה על אופייה של תל אביב ועל השיח התכנוני בארץ בכלל. מאה שנים אחרי, החזון של גדס ממשיך להיות רלוונטי במיוחד לאור שאלות עכשוויות של קיימות, חברה ומרחב ציבורי.

התערוכה עוסקת בחזון התכנוני והחברתי של פטריק גדס. היא נבנתה בהתאם לאופי הקומות השונות בבניין ובהתאמה לפעילות היומיומית המתקיימת בו. הבניין עצמו, שמדגים את מימוש חזון המגורים בעיר הגנים, משמש כחתך אנכי ואופקי המאפשר הכרות עם החזון של גדס מההיסטוריה והמחקר דרך פרשנויות עכשוויות בת"א בפרט ובעולם ככלל, ועד לחשיבה לגבי עתיד העיר:

קומת הקרקע – בקומה זו יוצג מבוא היסטורי ארכיוני לצד מחשבות על העיר היום ובעתיד.
בחלל המרכזי שמוצגת בו תערוכת הקבע ההיסטורית, תתאפשר היכרות עם מסמכי התכנית ועם הביוגרפיה האישית של גדס בהקשר של חזונו, תוך אפשרות להעמקה בחומרים ובצילומים שיוצגו במגירות. החלל הסמוך מתמקד בהוויה העכשווית של התכנית וחדר הפרויקטים, מציג מיצב אדריכלי-ספקולטיבי המהווה את הנספח העתידי לתכנית גדס.

הקומה הראשונה – מרחב הספרייה והמעבדה הופך לזירת מחקר על גדס כאיש אקדמיה הממשיך לחקור את העיר. מוצגים בה ספריו וספרים שהשפיעו עליו, לצד עבודות מחקריות החושפות את תל אביב כמעבדה ניסיונית דרך רעיונותיו. במסגרת זאת, בטרקלין המרכזי מוצגים אובייקטים המציגים חקר סטודנטים מבית הספר לארכיטקטורה בבצלאל.

הקומה השנייה – גלריות האמנות, האדריכלות והעיצוב מציגות פרשנויות רב־תחומיות של כשלושים יוצרים מהארץ ומהעולם. עבודות אלה מתייחסות לפרויקטים של גדס בתל אביב ובעולם ומייצרות הד עכשווי לחזונו, בין אם אמנותי, עיצובי או ביקורתי.

גג הבניין – מרחב השהייה והתצפית הופך לגן גג ציבורי־אינטימי עם פינות ישיבה וגינת גג מודרנית ומציאותית. זהו מרחב של מחשבה והרהור אל מול קו הרקיע של העיר, המזמין לדמיין את עתיד תל אביב לאור חזונו של גדס. בחזיתות הבניין וסביבותיו יוצגו עבודות בהשראת התפיסה של גדס לקשר שבין הבניין, גבולותיו והרחוב כמרכיבים של בית הגידול העירוני המשותף. העבודות ישקפו את החזון לגינה העוטפת את המבנה ויוצרת מרחב חיים משמעותי ודיאלוג עם הבניין ודייריו.

אוצרות ועיצוב - שירה לוי בנימיני ואדר׳ לימור יוסיפון גולדמן | חוקרת בכירה – דר׳ אדר׳ קתרין רושאנט | אוצרת משנה - אדר׳ ענת לוי | עוזרות מחקר והפקה - אביגיל פייטן, טליה הורוביץ | התקנה - ליאב לוי, איה צייגר

נעילת תערוכה: 18.4.2026

כתובת: אידלסון 29, תל-אביב-יפו

בית ליבלינג הינו מרכז תרבות לשימור, אדריכלות ועירוניות מייסודה של עיריית תל אביב-יפו וממשלת גרמניה ומהווה חלק מבתי כיכר ביאליק.

מומלץ..

אירוע על חלל בטכנודע חדרה ב-25/1 אסטרונומיה VS אסטרולוגיה ערב חווייתי לכל המשפחה .מאת שרית יוכפז

צילום יח"צ

אירוע על חלל בטכנודע חדרה ב-25/1

אסטרונומיה VS  אסטרולוגיה ערב חווייתי לכל המשפחה בטכנודע חדרה

במסגרת שבוע החלל הישראלי, מזמין אתכם הטכנודע חדרה לערב מרתק ומשולב מדע, היסטוריה ותרבות - מסע מרהיב בין העולם המסתורי של האסטרולוגיה העתיקה לבין האסטרונומיה המודרנית והמדעית.

במהלך הערב תגלו כיצד נוצרו המזלות, מה באמת מתרחש בשמיים, אילו תגליות מדעיות מאירות את גרמי השמיים וקבוצות הכוכבים, ומה עומד מאחורי המודל המדעי של היקום. נלמד על ההיסטוריה של המזלות, נבין מדוע הכוכבים אינם קשורים זה לזה פיזיקלית, ונפגוש גם את סוגיית “המזל ה-13” והשינויים שנגרמים עקב נקיפת כדור הארץ.

מה מחכה לכם בערב?
הקרנת סרט ייחודי בפלנטריום ב-360° בליווי הסבר מודרך, פעילות חקר אינטראקטיבית בטאבלטים עם דמות אסטרולוגית וירטואלית, כולל איתור קבוצת הכוכבים האישית
סדנת Maker לבניית דגם אישי של קבוצת כוכבים באמצעות מעגל חשמלי, חידון Kahoot אינטראקטיבי נושא פרסים, הדגמות מדעיות חיות בנושאי אסטרונומיה ופיזיקה על במת האודיטוריום, תצפיות בטלסקופים מהמשוכללים בישראל (בכפוף למזג האוויר), חוויה לילית בפארק המדע הפתוח.

טכנודע חדרה הוא מהמוזיאונים המובילים בישראל בתחום החלל, עם מצפה כוכבים מקצועי, פלנטריום מתקדם ותכניות לימוד ייחודיות - המקום המושלם לגלות בו מה באמת מאיר את שמי הלילה.

פרטים חשובים:
תאריך: 25.1.26
שעות: 16:30–20:00
האירוע פתוח למשפחות, ילדים, נוער וחובבי מדע וחלל

    -------

לרגל יום הרופא הבינלאומי שהתקיים החודש

תכירו את ד"ר יערה סעדתי שיצאה למסע מסקרן כילדה בטכנודע חדרה במסלול מחוננים והפכה עם השנים לרופאה שמלווה נשים ברגעים הכי משמעותיים בחיים.

 

ד"ר יערה סעדתי, בוגרת הטכנודע כיום רופאה מתמחה במיילדות וגינקולוגיה בבית החולים הלל יפה, נזכרת בתקופה שלמדה שם כילדה סקרנית: ״אני זוכרת את התקופה בטכנודע כתקופה מעוררת סקרנות וחשיבה, שבה עודדו אותי לשאול שאלות, להתנסות ולחקור.

חוויה שזכורה לי במיוחד לטובה היא קורס “מדע במטבח”, שבו למדנו על תהליכים מדעיים דרך בישול ואפייה, והמחיש בצורה חווייתית איך מדע משתלב בחיי היומיום".

 

החשיפה למדע ולרפואה בגיל צעיר חיזקה אצל ד"ר יערה סעדתי את הסקרנות, הביטחון להתמודד עם נושאים מורכבים, ואת ההבנה שמדע ורפואה הם תחומים שמשלבים ידע עמוק עם יכולת אמיתית להשפיע ולעזור לאנשים.

הדבר שהיא הכי אוהבת בעבודה שלה כיום הוא השילוב בין רפואה מדעית מדויקת לבין מפגש אנושי עם המטופלות, במיוחד ברגעים חשובים ורגישים בחיים של נשים ומשפחות.

ביקשו ממנה טיפ עבור הילדים של היום:

"לילדים ולנוער בטכנודע שחולמים להיות רופאים או מדענים אני מציעה

להישאר סקרנים, לא לפחד משאלות ולא להירתע מדרך ארוכה (והיא ארוכה…). התמדה, סקרנות ואמונה בעצמכם הם המפתח. אם יש לכם חלום לעסוק במדע או ברפואה, תנו לו מקום לגדול, ועם עבודה קשה גם תגשימו אותו.״

 

הסיפור של יערה מזכיר כמה כוח יש למקום שמאמין בילדים, נותן להם לשאול שאלות - ומדליק בהם ניצוץ שיכול ללוות אותם לכל החיים.

לרגל יום הרופא הישראלי טכנודע חדרה מצדיע לרופאות ולרופאים, שמחזיקים ידע מדעי ביד אחת ואנושיות ביד השנייה ולמרכז הלל יפה בחדרה שעושה עבודה מדהימה יום וליל במתן טיפול רפואי לנשים גברים וילדים מכל רחבי האזור.

 

 

מפעל הפיס מכריז על שלושת מועמדי "הרשימה הקצרה" בפרס "הביכורים" של פרס ספיר לספרות לשנת 2025.מאת שרית יוכפז

                        "המחסום" מאת אלעד וינגרד (הוצאת עם עובד)

                                         "סיטארה" מאת רוני פרצ'ק 

מפעל הפיס מכריז על שלושת מועמדי

"הרשימה הקצרה" בפרס "הביכורים"

של פרס ספיר לספרות לשנת 2025

שלושת המועמדים הסופיים לפרס הביכורים

של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025:

"המחסום" מאת אלעד וינגרד (הוצאת עם עובד)

"חגורת הרסס" מאת תום הדני נוה (הוצאת ידיעות ספרים)

"סיטארה" מאת רוני פרצ'ק (הוצאת גמא-טנגיר)

"חגורת הרסס" מאת תום הדני נוה (הוצאת ידיעות ספרים)

 

שלושת מועמדי "הרשימה הקצרה" לפרס ספר הביכורים של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025, יקבלו מענק על סך 30 אלף ₪ כל אחד, והזוכה בפרס הביכורים יקבל מענק כספי על סך 75 אלף ₪.

 

שלושת המועמדים לפרס ספר הביכורים נבחרו על ידי חבר השופטים של הפרס,

בראשות יו"רית ועדת השיפוט, ד"ר רות קלדרון, נשיאת "עלמא", בית לתרבות עברית ואשת סגל במרכז מנדל למנהיגות

 

טקס פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025 יתקיים בתאריך 2.2.2026,

ובו יכריזו על הזוכה בפרס הביכורים ועל הזוכה הגדול בפרס. הטקס החגיגי ייערך השנה בספרייה הלאומית בירושלים, זאת לאחר שהתארח בשנתיים האחרונות באופקים ובמעלות תרשיחא, מתוך הזדהות ותמיכה בתושבי הדרום והצפון.

 

איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס:

"פרס הביכורים הוא המסלול המרגש ביותר בפרס ספיר - הרגע שבו אנחנו מגלים קולות חדשים, רעננים, מקוריים, טאלנטים צעירים שמעצבים את עתיד הספרות העברית. שלושת המועמדים שנבחרו השנה ל'רשימה הקצרה' של פרס הביכורים מייצגים את הדור הבא של סופרי וסופרות ישראל, מתוך רצון לתת במה נרחבת יותר לכותבים מבטיחים וכשרוניים בתחילת דרכם. אני גאה על כך שמפעל הפיס ממשיך לתמוך ולעודד יצירה ראשונה. בשנת ה-25 לפרס ספיר, אנחנו מסתכלים גם קדימה,  על 25 השנים הבאות של ספרות עברית מרתקת".

 

פרס ספיר על שמו של פנחס ספיר נוסד בשנת 2000 והינו הנדיב, היוקרתי, המוערך והמפורסם בפרסי הספרות המחולקים בישראל זו השנה ה-25 על ידי מפעל הפיס. הפרס נוסד במטרה לעודד ספרות עברית איכותית ואת תרבות הקריאה בישראל, מתוך החשיבות הרבה שמפעל הפיס רואה בקידום הספרות הישראלית ובטיפוח סופרות וסופרי ישראל. סך כל סכומי הפרסים שיוענקו לזוכים בקטגוריות השונות עומד על 765 אלף ₪.

 

מנימוקי ועדת השיפוט מסלול "ספר הביכורים" - פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025:

 

"המחסום" מאת אלעד וינגרד (הוצאת עם עובד)

ספר על דילמות שכבר הוכרעו. הביטוי "להעביר את הזמן" נפרט לפרוטות של קבוצת חיילים ששומרת במחסום בשטחים תקופה של ארבעה שבועות שנדמית כמו נצח. גיבור הספר הוא חייל נטול כל אידאולוגיה או ציפיות מהשירות שלו, ואין דבר שמנחה אותו מלבד השאיפה לפגוש שוב את יעלי, חברתו לשעבר, ללילה אחד של תשוקה ופיוס. את הספר חותך מסע לילי של החייל ושל פלסטיני שהכיר במחסום, המסיע אותו למפגש איתה. שניהם מחכים לה בשטח הפקר, ולרגע יש ביניהם שותפות רגש.

וינגרד יוצר קבוצת חיילים שלכל אחד מהם יש אישיות מובחנת, עבר ותקוות לעתיד, אך כולם קורסים בזה אחר זה תחת החיים בעזובה שנמצאת במקום שבו האידאולוגיות לא נשמעות, במציאות לא מתוקנת, במקום שבו האהבה לא מתמידה, ושלאנושיות אין ערך.

ספר שמתאר את שני צדדיו של המחסום, מכאן ומכאן תקועים בזמן ובמרחב המצולק של תהליך אוסלו. 

באיחור של שלושים שנה, ספר של חשבון נפש במעמד צד אחד - הצד הישראלי, שהוא הצד המספר - על ארץ המחסומים.

 

"חגורת הרסס" מאת תום הדני נוה (הוצאת ידיעות ספרים)

גירסה מקורית וביקורתית שמחוללת הזרה בסיפור החניכה הישראלי הצבאי וחושפת את האבסורד בו, בכתב יד פיוטי ורחוק מכל בנאליות. שני חיילים שמודחים ממסלול צבאי יוקרתי יוצאים למסע נקמה מתעתע ומעורפל, במטרה לתבוע את עלבונם ולגבות מחיר על ההשפלה. במהלך ספרותי נועז, הספר מותיר מחוץ לגבולותיו פרטי מידע מתבקשים-לכאורה, כדי להתמקד בעצם ההבניה הצבאית השרירותית והאלימה, ובחוויית המשבר של מי שמגלה שאינו עומד בקריטריונים הקשיחים של גבריות בארץ הזו. כך נוצרת סדרה של מתחים שמרכיבים את הסיפור באופן לא קונוונציונלי וסוחפים אותנו לתוכו. 'חגורת הרסס' הוא יצירת ביכורים בשלה ובוטחת, יוצאת דופן בכנותה ובתעוזתה, שניכר בה כתב ידו של משורר מחונן: "אתה הוכשרת מכדי לשכוח ולהצטמצם אל שגרה, אל יומיום רגוע. אתה שייך עכשיו לשמש המתהדקת על עורך וצולה את הבשר. אתה שייך לים הגמור, האבוד, החוזר חסר מנוחה פעם אחר פעם אל החוף ולא פותר בכך דבר. אתה. אתה רוצה לפתור."

 

"סיטארה" מאת רוני פרצ'ק (הוצאת גמא-טנג'יר)

בכתיבה עוצרת נשימה, נרקמות ב"סיטארה" עלילות המתרחשות על רקע מצב החירום בהודו של שנות השבעים, ובתוכו ביטול זכויות האזרח, איסור על הפגנות ותוכנית לעיקור המוני. הרחק מהכאן ועכשיו הנפוץ כל כך בספרות העברית, בעולמם של גברים מוסלמים בהודו, מתרחשת מערבולת שמסחררת את נימי הגוף והתודעה, לצד הסמטאות, החללים האפלים והמאבקים הפוליטיים והדתיים. כל העורקים פועמים ברומן הזה שמזמין את קוראיו להישאב לעולם רחוק וזר, אחוזים ביופיו האכזר והחושני.

הספר נשזר לנגד עינינו מבעד לקולות ולמראות המשובצים כמו מכיתות זכוכית בבדי הסיטארה: ״אני שומעת את רחש העלים, את גרגרי האבק המתערבלים. אני שומעת את העצמות הקטנות המתפוקקות בגופך הצנום הכורע, המעוגל כעובר, את הדם הדקיק העובר בנימיך, את תאי העור הדרוכים עד התפצחות. משהו במהלכן הפנימי של פעימותיך משתבש ונצרם. מה קרה, מה נפרע בך אי-שם בזמן?". השאלה הזו אינה מניחה למספרת הפותחת את הספר, ולקוראים, עד לרגע הסיום וגם אחריו בניסיון להבין "מה נפרע".

 

בין הזוכים בפרס "ספר הביכורים" של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס בשנים קודמות:

איל חיות-מן על ספרו "מסכת תהום" (2024)

אילנה רודשבסקי על ספרה "טסקה" (2023)

קרן שווץ על ספרה "פילים לבנים" (2022)

רומית סמסון על ספרה "המטבח האחורי" (2021)

דורי פינטו על ספרו "ירח" (2020)

ארנון איתיאל על ספרו "אפרת דמשק אפרת" (2019)

איה קניוק על ספרה "ממלכת האי -רצון" (2018)

סמדר שטינברג על ספרה "שבע דרכים לאיבוד" (2017)

איתן דרור-פריאר על ספרו "האצבעות על הגבעה" (2016)

איתמר אורלב על ספרו "בנדיט" (2015)

חנה נוימן על ספרה "העונה" (2014)

מירב נקר-סדי על ספרה "אוקסנה" (2013)

איילת גונדר-גושן על ספרה "לילה אחד, מרקוביץ'" (2012)

יאיר אסולין על ספרו "נסיעה" (2011)

ענת עינהר על ספרה "טורפים של קיץ" (2010)

נועה זית על ספרה "ארבע אחרי הצהריים" (2009)

ירמי פינקוס על ספרו "הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט" (2009)

יפה בן כנען על ספרה "גם כי אלך" (2008)

אידה פינק ז"ל על ספרה "כל הסיפורים" - פרס ליצירה מתורגמת (2007)

 

 

“האבא” בקאמרי: דרמה אנושית מטלטלת על זיכרון, זהות ומה שביניהם מאת: שרית יוכפז

צילום שרית יוכפז

 

“האבא” בקאמי: דרמה אנושית מטלטלת על זיכרון זהות ומה שביניהם

תיאטרון קאמי מעלה בימים אלו את ההצגה “האבא”, אחת הדרמות המדוברות והמרגשות ביותר שנכתבו בעשור האחרון. המחזה, מאת המחזאי הצרפתי פלוריאן זלר, זוכה לפרשנות ישראלית בימתית מדויקת, רגישה וחדת־מבע – והופך לחוויה 

שאי־אפשר להישאר אדישים אליה.

סיפור שמרחף בין מציאות לדמיון

במרכז העלילה עומד אנדרה, { השחקן בונדק} אב משפחה לשעבר מהנדס מבריק, שמתחיל לאבד את אחיזתו במציאות. דרך עיניו אנו חווים עולם שמתפרק בהדרגה: אנשים מתחלפים, זיכרונות נעלמים, הזמנים מתערבבים. המחזה מעביר את הקהל מסע רגשי שמעמת אותו עם השאלה כיצד נראה העולם מבפנים אצל אדם המתמודד עם דמנציה.

הבימוי בקאמי בוחר להציב את הקהל בתוך בלבולו של אנדרה – תפאורה שמשתנה בעדינות, תאורה שמספרת סוד, ושימוש מדויק במעברים דרמטיים שמייצרים תחושת אי־ודאות תמידית.

משחק מעורר הזדהות

השחקן המגלם את אנדרה מוביל את ההצגה ביד בוטחת ומשלב בעוצמה נדירה הומור, כאב וילדותיות שמבליחה בין רגעי הצלילות. לצדו בולטת השחקנית המגלמת את בתו, שמנסה לשמור על אביה ועל עצמה כאחד. הדינמיקה ביניהם יוצרת את לב ההצגה – יחסים מלאי אהבה, תסכול וגעגוע למה שהיה.

שאר חברי הקאסט מעניקים רובד נוסף לסיפור, כשכל אחד מהם מגלם גם חלקים בזיכרונו הסדוק של אנדרה וגם דמויות הנאבקות סביבו.

תפאורה שמספרת סיפור

אחד האלמנטים הבולטים בהפקה הוא השימוש המדויק בחלל הבמה. הריהוט שמופיע ונעלם, הצבעים שמשתנים באורח כמעט לא מורגש – הכול נועד להמחיש את ההתפוררות הפנימית של אנדרה. התוצאה היא תיאטרון שמתקיים גם ברובד הפסיכולוגי וגם ברובד הוויזואלי.

חוויה תיאטרונית שחורטת את הלב

“האבא” היא הצגה שמדברת על הזדקנות, על אובדן ועל אהבה בתוך התפוררות. זוהי דרמה שלא מפחדת להציב את הקהל מול מציאות קשה, אך עושה זאת בעדינות ובאנושיות עמוקה. ההפקה של קאמי מצליחה להביא סיפור מוכר — התמודדות משפחתית עם דמנציה — בצורה שמרגישה חדשה ומטלטלת.

יש הצגות שאתה יוצא מהן, מנער את האבק וממשיך הלאה. ויש את “האבא” — הצגה שאתה לוקח איתך ימים, אולי שבועות. ישבתי באולם של קאמרי, מול במה לא גדולה אבל מלאה בנשמה, וחשתי איך כל דקה מושכת לי את הלב חזק יותר.

זו לא רק הצגה. זו מראה. והיא מכאיבה.

הזדהות שמגיעה מבפנים

כשהעלילה התקדמה, הרגשתי את עצמי מתכווץ. התבלבלות הזיכרון של אנדרה, השבירות הזאת שמגיעה עם המחלה — לא היה רגע אחד שלא דמיינתי את עצמי, את ההורים שלי, את כל מי שאני אוהב עלול לעמוד במקום הזה. המשחק היה כל-כך מדויק, כל-כך אנושי, עד שהרגשתי שאני יושב ממש בתוך הראש שלו.

זה מפחיד. באמת מפחיד.

אבל פחד שמזכיר לך למה אתה עדיין יושב שם ונושם עמוק יותר.

הקשר עם הבת – והחבר שלה

הקטעים עם הבת שלו תפסו אותי במיוחד. ראיתי על הבמה מערכת יחסים שהתהפכה – היא כבר לא הילדה שלו, היא הבוגרת שמנסה להחזיק אותו שלא ייפול. וזה קורע מבפנים, כי אתה יודע כמה זה אמיתי, כמה משפחות נלחמות בדיוק במקומות האלה.

גם הדמות של החבר שלה, שמנסה לעזור אבל גם לשמור מרחק, אותנטית בצורה שמכאיבה. כל תגובה שלו, כל ניסיון “לפתור” משהו — הזכיר לי כמה מורכב להכניס אדם מבחוץ למצב כל־כך אישי ושברירי. אין דרך נכונה, אין דרך שלא תפגע במישהו.

הפחד מהמסגרת… ומהוויתור

הרגעים שבהם עולה האפשרות לשלוח את אנדרה למוסד היו בשבילי מהמקומות הקשים בהצגה. זה הרגע שבו כל אחד בקהל שואל את עצמו:

האם הייתי מסוגל? האם הייתי מוותר? האם זו בכלל בחירה?

ראיתי את הפחד הזה — לא רק שלו, גם שלה. הפחד להיות האדם שמחליט. הפחד להיות האדם שמתפרק. הפחד לאבד את מי שאתה מכיר, אפילו כשהוא יושב מולך.

חוויה שנשארת איתך

היציאה מהאולם הייתה שקטה. לא רציתי לדבר.

משהו בפנים התכווץ אבל גם התרחב — מין תחושה שאתה זוכה להציץ באמת שלא מדברים עליה מספיק.

"האבא" בקאמרי היא הצגה שעושה בדיוק את מה שתיאטרון טוב צריך לעשות:

לא רק לרגש — אלא להזכיר שיש דברים שאסור לברוח מהם.

היא מעבירה אותך מסע, שלפעמים כואב, לפעמים יפה, ותמיד אמיתי.

ואני, לפחות, לא אשכח אותה עוד הרבה זמן.

שחקנים נהדרים -משחק משובח ואוטנטי 

צילום שרית יוכפז

האבא ("Le Père") מאת פלוריאן זלר | תרגום דורי פרנס | בימוי שי פיטובסקי | ע' במאי המיה בן חיים​ | תפאורה אדם קלר | תלבושות מאיה גטניו | תאורה זיו וולושין | מוסיקה אלברטו שוורץ | משתתפים דביר בנדק, תמר דיסקין, גיא כהן שלו, אדוה לוי, דר רוזנבאום, עומר שמשוני

האבא בכיכובו של דביר בנדק, ה

לכל מי שמחפש תיאטרון איכותי, אינטימי ומחשמל – “האבא” בקאמרי היא חוויה שאסור לפספס.

מומלץ בחום.

הראשון מסוגו בארץ: נפתח לקהל המרכז הארצי להצלת צבי הים. מאת: שרית יוכפז

                                     מימין :מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי ושרית יוכפז עיתונאית.

           רשות טבע וגנים . צילום  ארז ארליכמן 

הראשון מסוגו בארץ: נפתח לקהל המרכז הארצי להצלת צבי הים

רשות הטבע והגנים מודיעה כי פותחת לקהל הרחב את ביתו החדש של המרכז, אשר כעת יאפשר הצצה בלעדית לבית החולים החדש ולגרעין הרבייה היחיד מסוגו של צב הים הירוק – הנמצא בסכנת הכחדה חמורה

דיווח חגיגי ומשמח: רשות הטבע והגנים משיקה את המרכז הארצי להצלת צבי הים החדש בגן לאומי נחל אלכסנדר, שהתחדש במרכז מבקרים, שהחל מה-19.12 יפתח לציבור הרחב. המרכז, שהוקם בשנות ה-90 ופועל מאז לאישוש אוכלוסיית צבי הים במזרח הים התיכון, יפתח כעת את שעריו לציבור הישראלי בביתו החדש, בו הושקעו 30 מלש"ח. כעת יכלול המרכז את בית החולים לצבי הים, חדרי ניתוח חדישים, אזור אקלום לצבים הפצועים, מרכז חינוכי וגולת הכותרת שנחשפת לראשונה – גרעין הרבייה לצבי ים ירוקים. ברשות מסבירים כי היות ומרכז המבקרים הינו חלק מבית חולים פעיל, תתאפשר הצצה לעבודת הטיפול והשיקום של הצבים הפצועים. יחד עם זאת, עצם היותו מרכז טיפולי פעיל, פתיחת מרכז המבקרים תהיה מדורגת כי לוודא כי פתיחתו אינה משפיעה על צבי הים הנמצאים בטיפול במקום. בתחילה, ייפתח המרכז לתקופת פיילוט לקבוצות בלבד עד סוף חודש ינואר, ולאחר מכן ייפתח לתקופת הרצה בו קליטת הקהל תהיה מצומצמת וברישום מראש בלבד. ברשות מקווים שעד חודש אפריל 2026 – המרכז יפתח בצורה מלאה לקליטת קהל בכל ימות השבוע והביקור בו יותאם לקהלים מגוונים.

חווית הביקור במרכז ההצלה

המבקרים במרכז יעברו מסלול שאורכו כשעה, במסגרתו יחשפו לכל עולם הטיפול בצבי הים. תחילת הביקור בסרט, המציג את מסעה המרגש של נקבת צב ים פצועה, שטופלה במרכז ההצלה, שוקמה והושבה אל הים הודות לעיר ואת של שלושה בני נוער. הסרט, שם דגש על המפגש בין צבי הים והאדם ואיך בכלל נולד רעיון מרכז ההצלה לצבי ים ששינה משמעותית את מצבם הרע של צבי הים באזורנו. בהמשך הביקור יחשפו המבקרים לשלל המפגעים בים ובחוף שגורמים לפגיעה בצבים כמו פסולת, שיטות דייג שונות ועוד. עוד יחשפו המבקרים לשגרת הטיפול בצבים הפצועים ולצוות המטפל המורכב מצוות מקצועי מומחה של רשות הטבע והגנים העובדים בשיתוף פעולה עם מתנדבים מסורים. בהמשך הסיור, יזכו המבקרים להצצה ייחודית על בית החולים ואל גרעין הרבייה הייחודי והחשוב. הביקור במרכז יחשוף את המבקר למכלול עבודת מרכז ההצלה - החל מהטיפול בפרט הפצוע דרך, אישוש אוכלוסיית צבי הים וחשיבות שמירת הסביבה הימית והחופית. לא פחות חשוב, ילמדו המבקרים כיצד הם בעצמם יכולים לשמור על צבי הים. בעתיד הקרוב, הסיור במרכז ההצלה יצא מתוך מרכז המבקרים אל חוף הים במסלול שבו יכירו את צמחיית החולות והחוף ואת המרחב החופים בו מטילות נקבות צבי הים בעונת הקיץ. חווית הביקור במרכז איננה רק חוויה לימודית, זוהי חוויה המחברת אותנו גם למקום, לסביבה וגם לאופנים בהם אנו עצמנו יכולים להיות מעורבים ולהשפיע על שמירת הטבע הישראלי.

חשוב לדעת – מרכז המבקרים החדש הינו בית חולים פעיל, חל איסור מוחלט לגעת בצבי הים הנמצאים בטיפול במקום. לא תתאפשר הכנסת אוכל/בע"ח למתחם או שהייה בו לאחר הסיור המודרך. הביקור במרכז יהיה בתיאום מראש בלבד, דרך אתר רשות הטבע והגנים.

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: 

"אני מתרגשת מאוד להציג לציבור פרויקט שעבדנו עליו בשנים האחרונות בזהירות ורגישות אין קץ, וכעת נפתח לציבור הישראלי. מרכז ההצלה הוא אתר ייחודי שאין כדוגמתו בארץ! המבקרים במרכז יוכלו להתרשם מבית חולים פעיל וייחשפו לעולם הייחודי והחשוב של הצלת צבי הים. הביקור במרכז אינו דומה לחוויית ביקור בשאר האתרים אותם מנהלת הרשות – הוא שונה ומיוחד, לכן בתחילה ייפתח במשורה, כדי שנוכל ללמוד ולשפר את חווית המבקר מביקור לביקור. אני מודה לכל השותפים שהביאו אותנו ליום המשמח הזה ומתרגשת עבור כל מי שיגיע וייחשף לעבודה הקשה אותם עושים אנשי מרכז ההצלה. אנו ברשות רואים ערך רב בשיתוף הציבור בנעשה, כדי שיוכלו לקחת חלק אקטיבי בשימור ואישוש מצב הטבע בכלל, וצבי הים בפרט. הצב הוא מין מטרייה – כשאנחנו שומרים עליו, אנחנו שומרים על כל סביבת החיים שלו: הסביבה הימית והסביבה החופית– ומכך גם על כל המינים המתקיימים לצידו. הצלת הסביבה עבור צב הים, מצילה אותו עבור כלל המינים – כולל אותנו עצמנו".

360 מעלות של טיפול – מרכז ההצלה לצבי ים

מרכז ההצלה הארצי לצבי ים, מטפל באוכלוסיות הצבים השונות בצורה מקיפה, בשלושה שלבים: טיפול בפרט, טיפול באוכלוסייה וטיפול בסביבת המחייה.

טיפול בפרט: בראש ובראשונה, מרכז ההצלה לצבי ים משמש כבית חולים לצבי ים פצועים. כל צב ים שנפגע באזורנו ואותר בים או החוף, מגיע למרכז ההצלה עובר אבחון ראשוני ומטופל בהתאם. לאחר שיקומו מושב צב הים חזרה אל הים

טיפול באוכלוסייה: לאורך השנה, מנהל מרכז ההצלה מאות של מתנדבים ומתנדבות אשר מסייעים באיתור קצינים שהובילו נקבות צבי הים בזכות זיהוי עקבותיהן שעולות מן הים אל החוף החולי. דרך שמירה על קנים רגע לפני הגחת האבקועים מן הקן והשגחה על דרכם הבטוחה אל הים.

גרעין הרבייה הייחודי מסוגו בעולם לאישוש צב הים הירוק, הינו גרעין פורץ דרך! במרכז ההצלה נמצאים באופן קבע מספר צבי וצבות ים ממין זה, אשר צאצאיהם האבקועים משוחררים בכל שנה לים – ומכך מאוששים את האוכלוסייה הטבעית.

טיפול בסביבת המחייה: כבר שנים רבות, צוותי המקצוע ברשות הטבע והגנים בהובלת ד"ר יניב לוי – מנהל מרכז ההצלה, עורכים סקרים מקומיים ומשתתפים במחקרים בין-לאומיים להבנה עמוקה של אופני הטיפול השונה בצבים מחד ומצב סביבת מחייתם מאידך. בכך, אנשי המרכז חולקים את הידע הנצבר לאורך שנים עם מרכזי טיפול בכל רחבי העולם ומחזקים ומשפרים את שמירת הטבע הימי ברמה העולמית.

מתנדבי מרכז ההצלה לצבי ים:

מרכז ההצלה הארצי לצבי ים, מנוהל על ידי אנשי המקצוע של רשות הטבע והגנים, אך לא היה מגיע להיקפים וליכולות אליו הגיע – ללא התגייסות הציבור הישראלי– והפעלת מערך מתנדבים ומתנדבות

במרכז ההצלה מתנדבים באופן קבע כ-80 מתנדבים ומתנדבות, אליהם מצטרפים בעונת הרבייה לפעילות סריקת חופים ושמרצבות (שמירה על הקינים והאבקועים) כ-580 מתנדבים מכל רחבי הארץ. במהלך שנת 2025, גם בצל הלחימה, פעלו כ-19 קבוצות התנדבות אזוריות, שנוהלו כולן על ידי מתנדבים – בכל שעות היום והלילה.

26 שנות עבודה – היסטוריית המרכז הארצי להצלת צבי הים

ד"ר יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים: "פעילות המרכז להצלת צבי ים משלבת בין בית חולים לצבי ים ביחד עם הפרויקט הייחודי של גרעין הרבייה של צב הים הירוק, מחקרים שונים, חינוך, הדרכות והגברת מודעות אשר כעת לראשונה מונגשת לכולם. אני שמח על ההזדמנות להפגיש בין הציבור הרחב לצבי הים, זו תהיה הפעם הראשונה בה יזכו לראות מקרוב צבי ים פצועים בבית החולים וצבי ים ירוקים נדירים בבריכות הגרעין. ככל שנחשוף את הציבור לעולמם של צבי הים ולמפגעים המסכנים אותם, לצד המאמצים המושקעים של רשות הטבע והגנים יחד עם מתנדבים לטיפול ואישוש האוכלוסיות בטבע, נוכל לרתום יחד את הציבור לשמירה על הצבים ועל סביבת המחייה שלהם לדורות הבאים".

המרכז הארצי להצלת צבי ים הוקם בשנת 1999 על ידי רשות הטבע והגנים, האמונה על הגנת חיות הבר בישראל במטרה לשקם ולהשיב לטבע צבי ים פגועים לאחר החלמה והתאוששות .מאז הקמתו, טופלו במרכז למעלה מאות רבות של פרטים, עיקרם צבי ים חומים, ירוקים וכן צבים רכים, צבי ביצה ואף חמישה דולפינים. כ- 70% מהפרטים שטופלו במרכז שוחררו לים הפתוח.

לינק לאתר האינטרנט של המרכז הארצי להצלת צבי הים. הרשמה לביקור באתר תיפתח לאחר תקופת ההרצה: https://share.google/cU29TRs1FhSrndl5p