Translate

יום שישי, 28 בפברואר 2020

"מה שאנחנו מרגישות" מאת: ד"ר רבקה נרדי וטלי נרדי, "הדים", 2020 . מאת שרית יוכפז

תוצאת תמונה עבור "מה שאנחנו מרגישות" מאת: ד"ר רבקה נרדי וטלי נרדי, "הדים"

"מה שאנחנו מרגישות"
מאת: ד"ר רבקה נרדי וטלי נרדי, "הדים", 2020
ספר חדש שכתבו אם ובתה המסכם בשני כרכים כמה שנים של רשימות ודיאלוגים המאגדים בתוכם חקרנות, הרפתקאות, אי הסכמות, ניסיון חיים, אהבה, מערכות יחסים ויחסי אם בת. "מה שאנחנו מרגישות" הוא דיאלוג מרתק וחשוף בין ד"ר רבקה נרדי ובתה טלי נרדי, שבמרכזו חומרי החיים של כולנו, מתובלים בכישרון הייחודי של הכותבות ובדינמיקה המאלפת והפתלתלה של יחסי אם-בת. לספר שני חלקים: חלק א' על נשיות, אהבה, זוגיות ומשפחה וחלק ב' על משמעות, אובדנים, כוח וחמלה.

"מה שאנחנו מרגישות" אינו מבחינתי עוד ספר", ציינה בפניי ד"ר רבקה נרדי - יש לזכור שזהו ספרה השישה עשר (עיון ופרוזה). "משמעותו המיוחדת עבורי שהוא גם סוג של מסע רגשי ומחשבתי עם בתי". תחילתו ב-2009 ברשימות שכתבה רבקה על סוגיות שעניינו אותה כאדם פרטי וכאשת מקצוע (מטפלת אישית וזוגית) למעלה מארבעים שנה. כעבור זמן בשנת 2014 כשכבר נערמו עשרות רשימות, ביקשה האם רבקה מטלי בתה, להצטרף וביחד להפוך את הרשימות לספר מקיף בעל שני קולות. בתהליך כתיבתן הנמשך כמה שנים, הן חוו הכל מכל: רגשות סוערים, חשיבה מעמיקה, תחושות של חיבור והתעלות לצד פחדים וכאבי לב. בעקשנות ובהתמדה הן מממשות את חזונן להוציא לאור יצירה משותפת.

הספר מוגדר כמעין "חטיף מחשבתי", מציינת טלי נרדי הבת, שמעורר את הקוראים לחשוב מחדש על החומרים שמהם בנויים החיים האמיתיים: זוגיות, נשיות, אהבה ומשפחה לצד אובדן, משמעות, כוח, חמלה ופוליטיקה. כל זאת בשטף ממכר של חשיבה נשית מבריקה, בהשראתן של שתי נשים דומיננטיות וחזקות ואפילו דעתניות במיוחד.
השתיים, רבקה וטלי נרדי, שוטחות את תמונת עולמן, דעותיהן ועמדותיהן באמצעות רשימות המתכתבות אלה עם אלה ויוצרות דואט מרתק, נועז וישיר, שבו הן אינן חוששות להתווכח ולחלוק זו על זו באסרטיביות כנה ואמיתית.

קולה של האם, ד"ר רבקה נרדי, הוא קול מלומד, אישי, מעמיק ותקשורתי, ששנים רבות של כתיבה, טיפול ופעילות חברתית-פמיניסטית הקציעו וחידדו אותו עד מאד. קולה של הבת, טלי נרדי, הוא קול חריף, דוקר ואותנטי, המייצג את הדור הצעיר יותר, בעל צליל מיוחד ומובהק, הקורא תיגר ומפתיע במתח הקיים בו בין שמרנות (מודעת ומושכלת) לבין פריצת גדר.

בספרן החדש והמרגש "מה שאנחנו מרגישות"נחשף דיאלוג ודינמיקה מרתקת בין דורית, המופיע בגרסת שני כרכים בספר אחד, בדיוק כמו החיים. חלקו הראשון של הספר מתייחס לנושאים אישיים ורגשיים יותר ואילו חלקו השני מוקדש לנושאים כמו אובדן, משמעות בחיים, כוח, חמלה ופוליטיקה לצד האספקט החברתי. הספר הוא הצצה לעולמן של שתי סופרות היוצאות למסע של כתיבה כנה, אמיתית וחושפנית בהשראת חוויות חייהן במטרה להעניק לקוראים חומר בלתי פוסק למחשבה!!!
מרגישות חלק א
על הסופרות: ד"ר רבקה נרדי (נשואה 43 שנה+3 ילדים+3 נכדים) נולדה בת"א ומתגוררת כיום בקדימה, הוציאה לאור עד כה 16 ספרים (עיון ופרוזה). אהבתה לספרים ליוותה אותה עוד מילדות ולכן פנתה  ללימודי ספרות עברית ומקרא באונ' העברית, לימודי "חינוך למבוגרים" (החמישית בארץ שלמדה את התחום שעוד היה בתולי ולא מוכר). בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם UNION INSTITUTE , סינסינטי ארה"ב, עם התמחות בפסיכולוגיה חברתית ובמגדר ( 1996-1999), מנהלת ומקימת מכון

"דיאלוג" (1990), נמנית עם אנשי המקצוע הבכירים בישראל. רבקה, סופרת (עיון ופרוזה), פמיניסטית מובהקת, אשת מקצוע, מטפלת אישית וזוגית, עם מומחיות ייחודית ביחסי נשים גברים ויחסים במשפחה, זאת לצד עבודה טיפולית בנושאים התפתחותיים אישיים במעגל החיים. בעברה ניהלה פרויקט חלוצי לקידום נשים מטעם עיריית הרצליה, אשר במסגרתו בנתה תוכנית לימודית חדשנית ופורצת דרך לקידומן של נשים וחזרתן לעולם העבודה, הלימודים והפעילות. כמו כן הייתה שותפה בהקמת תוכניות מקוריות וחלוציות להעצמת נשים מנהלות ומנהיגות.
טלי נרדי נולדה בכפר סבא וכבר בילדותה אובחנה כילדה מחוננת שהיה לה קושי להסתדר במסגרות חינוכיות, לכן החליטה לעזוב את הלימודים בגיל צעיר והתקבלה ללימודי משחק בבית צבי בגיל 16. לאחר לימודי המשחק עזבה את הארץ לארצות הברית למשך כ-10 שנים שם השלימה בגרויות, הקליטה מוזיקה מקורית והופיעה איתה, וכתבה הצגת יחיד והופיעה עמה באוף ברודווי בניו-יורק ובשיקאגו.
מאז ומתמיד טלי מגדירה עצמה כיוצרת, זמרת, שחקנית, כותבת ומורה פרטית לאנגלית. מובילת דעה באינסטגרם @talinardi1, יוטיוברית עם ערוץ משלה שבו היא מתעדת את המסע שלה לסיום כתיבת ספר באנגלית אותו התחילה עוד כשחיה בניו-יורק. שם הפרויקט 365 Days to Success ובו היא מתעדת את מאבקיה וניצחונותיה היומיומיים בדרכה לפרסום הספר. טלי זכתה בתחרות VH1 song of the year  במקום שלישי בקטגורית שירי פופ והייתה סולנית בלהקה שהקימה בשם "הדובי של טלי". כיום התפקיד החשוב ביותר בחייה הוא להיות אמא של ארי בן ה-2.5.

מומלץ.
מאת שרית יוכפז

יום רביעי, 26 בפברואר 2020

שלוש שניות סרט מומלץ מאת שרית יוכפז



תוצאת תמונה עבור סרט 3 שניות     

  
שלוש שניות

THE INFORMER



מופץ בבתי הקולנוע החל מתאריך 27.02.2020



פיט קוסלו הוא עבריין משוקם שהקים משפחה ולוחם ביחידה קרבית. הוא נשלח על ידי סוכני אפ.בי.איי לחדור לשורות כנופיה פולנית של סוחרי סמים הפועלת בניו יורק. אם יעמוד במשימה ויספק את המידע הדרוש להם, מובטח לו שההליכים המשפטים נגדו יתבטלו, הליך השיקום יסתיים והוא יהפוך לאדם חופשי.

הוא חוזר לתוך הכלא שבו שהה כעבריין לפני מספר שנים תחת זהות חדשה ומנסה להתיידד עם אנשי הכנופיה. בעוד הוא מגלה על עסקה גדולה שמתעתדת להתבצע, הפולנים מתחילים לחשוד בו כסוכן סמוי..


הסרט מבוסס על רב המכר "שלוש שניות" מאת אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום, זוכה פרס האקדמיה השוודית למותחן הטוב ביותר. "שלוש שניות" תורגם ליותר מ-18 שפות והגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר בכל המדינות בהן ראה אור. הספר תורגם לעברית בהוצאת 'סלע ספרים' ונמכר עד כה בלמעלה מ 100,000עותקים.




ארה"ב. 2019.
113 דקות. דובר אנגלית, מתורגם לעברית.
מופץ ע"י סרטי יונייטד קינג.




יוצרי הסרט

The Filmmakers



במאי
אנדריאה די סטפנו
Andrea Di Stefano



תסריטאים
מאט קוק
Matt Cook

אנדריאה די סטפנו
Andrea Di Stefano

רואן ג'ופה
Rowan Joffe



מבוסס על רומן מאת
אנדרס רוסלנד
Anders Roslund

ביורג הלסטרום
Börge Hellström



מפיקים
ויין מארק גודפרי
Wayne Marc Godfrey

בסיל איווניק
Basil Iwanyk

רוברט ג'ונס
Robert Jones

ג'יימס האריס
James Harris



מפיקים ראשיים
ג'ף רייס
Jeff Rice

אנדריאה סקרסו
Andrea Scarso

ג'ונתן פורמן
Jonathan Fuhrman

אנדרס רוסלונד
Anders Roslund

ביורג הלסטרום
Börge Hellström

וישאל רונגטה
Vishal Rungta



צלם
דניאל כץ
Daniel Katz



מעצב אמנותי
מארק סקרוטון
Mark Scruton



עורך
ג'וב טר ברג
Job ter Burg








השחקנים

The Cast



פיט קוסלו
ג'ואל קינמן
Joel Kinnaman



וילקוקס
רוזמונד פייק
Rosamund Pike



מונטגומרי
קלייב אוון
Clive Owen



סופיה
אנה דה ארמס
Ana de Armas



גרנס
קומון
Common



סלוויט
סם ספרואל
Sam Spruell


אודות הבמאי והשחקנים


אנדריאה די סטפנו
במאי

שחקן ובמאי איטלקי.

שיחק בסרטים כמו "חיי פיי", "לאכול להתפלל לאהוב" ו"NINE".

הופיע בסרטיהם של הבמאים מרקו בלוקיו ("הנסיך מהמבורג"), ג'וליאן שנאבל ("לפני שהלילה יורד"), מייק פיגיס ("הוטל") ופרזן אוזפטק ("לב קדוש")

ביים את הסרט "אסקובר – גן עדן אבוד", בכיכובו של בניסיו דל טורו.



ג'ואל קינמן
" פיט קוסלו"

כוכב סדרות הטלוויזיה "בית הקלפים" ."The Killing"
שיחק בסרטים  "יחידת המתאבדים", "רובוקופ" ו"ילד 44".



רוזמונד פייק
"  וילקוקס "

זכתה למועמדות לפרס האוסקר עבור תפקידה בסרט "נעלמת".

גילמה השנה את צלמת המלחמה הנודעת מרי קולבין בסרט "מלחמה פרטית", וקבלה עבור הופעתה את הביקורות הטובות ביותר בקריירה שלה.

במהלך השנים האחרונות היא ככבה בשוברי קופות אמריקאיים כמו "ג'ק קיצר" ו"זעם הטיטאנים" ויצירות עצמאיות מדוברות כמו המערבון "אויבים", הדרמה הפוליטית "3 ימים באנטבה" והמותחן הקצבי "המגשר".


קלייב אוון
" מונטגומרי "

זכה למועמדות לפרס האוסקר עבור הופעתו בסרט "קרוב יותר", ולשלושה מועמדויות לפרסי גלובוס הזהב עבור תפקידיו בסדרת הטלוויזיה "The Knick" וסרט הטלוויזיה "המינגוויי וגלהורן".  

כיכב ב"האיש שבפנים", "עיר החטאים", "לירות כדי להרוג",  "הילדים של מחר", "מחיר הבגידה", "משחק כפול", "להתחיל מחדש", "יחידה עילית", "אמון" ו"קשרי דם".


אנה דה ארמס
" סופיה "

דוגמנית ושחקנית קובנית שהופיעה לצדו של ראיין גוסלינג בהפקת הענק "בלייד ראנר 2049" ובסרטים כמו "אוברדרייב", "דפיקה בדלת" ו"כלבי מלחמה"

מומלץ.  סרטי יונייטד קינג
https://youtu.be/HMuYbWXq4ms

ב 2 במרץ בוחרים במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות כניסה בחינם- מאת שרית יוכפז


ב 2 במרץ בוחרים במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות כניסה בחינם- מאת שרית יוכפז

שלשלתם את הפתק בקלפי ומחפשים מה לעשות עם הילדים? למוזיאון העם היהודי בבית התפוצות יש פתרון איכותי ומשתלם לכיס עבורכם- ב 2 במרץ, יום הבחירות סבב ג', כל גלריות המוזיאון פתוחות לילדים עד גיל 18 – בחינם!

מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות מזמין משפחות ויחידים לסייר בין גלריות המוזיאון המובילות, וליהנות מבילוי מהנה איכותי ומעשיר לכל בני המשפחה. במוזיאון חמש גלריות עם תערוכות מובילות כמו:

תערוכת "ויהי צחוק"
תערוכה הסוקרת הומור יהודי מסביב לעולם, ומציגה פריטים אישיים של גדולי הקומיקאים הכותבים והקומדיות בקולנוע ובטלוויזיה - מהגשש החיוור עד תום יער, מג'רי סיינפלד עד שייקה אופיר, משאולי של "ארץ נהדרת" ועד מירי פסקל, דרך "גבעת חלפון" ו- "לול", ועוד רבים וטובים. התערוכה משלבת קטעי סרטים, מופעי סטנדאפ מקוריים, מוצגים מקוריים נדירים ותחנות אינטראקטיביות מתקדמות המזמינות את הקהל לגלות בדיוק מה מצחיק אותם.

תערוכת גיבורים
תערוכת ״גיבורים״ היא מרחב פתוח לילדים ולילדות, שנבנה מתוך כבוד לדמיון פרוע, לסקרנות אינסופית וליכולת ליהנות וללמוד ממשחקים, מסרטי אנימציה מקוריים, מאתגרים טכנולוגיים ומוטוריים, מפתירת חידות ומהרבה יצירה. באמצעות כלים אלה אנו מציגים את גיבורי וגיבורות העל היהודים לאורך ההיסטוריה. התערוכה מיועדת לגילאי 6 – 12 ולהוריהם. התערוכה מעוצבת כמרחב פתוח המאפשר תנועה חופשית, ויש בה 15 הפעלות אינטראקטיביות ושישה סרטי אנימציה המתאימים להורים ולילדים. מסכי מגע שמופיעים ליד כל קבוצת גיבורים מאפשרים להורים להוסיף מידע לילדיהם.

תערוכת הללויה
התערוכה המרהיבה "הללו-יה! כינוס, תפילה, לימוד – בית הכנסת אז והיום" מציגה את עולם בית הכנסת בעבר ובהווה. היא כוללת 21 מודלים של בתי כנסת המייצגים פנים שונים של חיים יהודיים: מפגש חברתי, לימוד, יצירה ותפילה, וכן פעילויות הקשורות בבית הכנסת כמו חתונה, בר/בת-מצווה, מפגשים קהילתיים, אירועי גיוס תרומות צדקה, ועוד.

בנוסף – חוויה משפחתית של סיור במוזיאון עם אפליקציית בית התפוצות, שיש בה חידות חשיבה וידע, פאזלים והפתעות מאתגרות – ואפשר גם לזכות בפרסים.

מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות ת"א
יום שני, ה 2 במרץ, 10:00-17:00

תנו לפרוש בשקט! סרטו של פבריס בראק Joyeuse retraite! A Film by FABRICE BRACQ מאת: שרית יוכפז



תנו לפרוש בשקט!
סרטו של פבריס בראק
Joyeuse retraite!
A Film by FABRICE BRACQ

תקציר
קומדיה מצחיקה ואוניברסלית שנוגעת בכל משפחה.
מרילו ופיליפ עומדים סוף סוף לצאת לפנסיה! הם לא יכולים לחכות כבר לחופש, לטיולים, אולי אפילו לעבור לתקופה לפורטוגל. אך כשהם עומדים לספר על כך לילדיהם הם מגלים כי פרישתם לגמלאות הינה אות הפתיחה לילדיהם ולחבריהם להתנפל עליהם עם שלל בקשות לעזרה, כי הרי יש להם עכשיו המון זמן פנוי!
מרילו ופיליפ מתקשים לסרב לבקשות והטיול נדחה שוב ושוב עד שהשניים חוששים שאין באמת דבר כזה "חופש" מהמשפחה.

לצפייה בטריילר:



יוצרים
בימוי ותסריט:     פבריס בראק     Fabrice BRACQ
תסריט מקורי:    גיום קליקו          Guillaume CLICQUOT
צילום:               פיליפ ברלו         Philippe BRELOT
עריכה:              סם בושאר        Sam BOUCHARD
                        שרה פֶרה         Sarah PERRAIN
עיצוב הפקה:     ז'יל לוטפי           Gilles LOUTFI           
מוזיקה מקורית: אדיראן בקרמן   Adrien BEKERMAN
הפקה:              מנואל מונץ        Manuel MUNZ
                        תיירי דסמישל    Thierry DESMICHELLE
                        רמי חימנז         Rémi JIMENEZ
                        סז'ולן דופון         Ségolène DUPONT
                        אריק גאי           Éric GEAY

שחקנים
מרילו:               מישל לארוק      Michèle LAROQUE
פיליפ:               תיירי לרמיט       Thierry LHERMITTE
ססיל:                ניקול פרוני         Nicole FERRONI
ארנו:                 עומר מברוק      Omar MEBROUK
לין:                    ג'ודית מגרה      Judith MAGRE
אוליביה:            ניקולא מרטינז   Nicolas MARTINEZ
מרטין:               ז'רמי סרדוויל     Gérémy CREDEVILLE       


97 דקות, צרפתית, כתוביות לעברית ולאנגלית
החל מתאריך XXXX בבתי הקולנוע בכל רחבי הארץ
הפצה בישראל – רד קייפ הפצת סרטים




ראיון עם הבמאי פבריס בראק
נתחיל מההתחלה, "תנו לפרוש בשקט!" הוא סרט הביכורים שלך, מה תוכל לספר על הרקע שלך?
אני אוטודידקט בתחום, לא למדתי בבית ספר לקולנוע. את הסרט הקצר הראשון שלי עשיתי בעזרת חברים. עשיתי וניסיתי, צברתי ניסיון עד שהגעתי לשלב שאני מוכן להיות מוקף במקצוענים. זה היה בערך לפני כעשור שהגעתי לשלב הזה, מאז עשיתי סרטים קצרים שלשמחתי זכו בהתעניינות ובפרסים ברחבי העולם. היה לי הכבוד לזכות ב- 270 פרסים בינלאומיים עד כה. אחד מאותם סרטים קצרים "אבחון" בו השתתפו מישל סים וניקול פרוני התקבל יפה בצרפת. אפשר לומר שהיה לי מזל.
איך הגעת לפרויקט? מה משך אותך ברעיון?
מנואל מונץ המפיק והחבר'ה מחברת ההפקות SND יצרו איתי קשר. הייתה להם גרסה מוקדמת של התסריט ביד, והם רצו לשכתב ולפתח אותו. למען האמת בהתחלה דובר רק שאעזור לפתח את התסריט. התחלתי בעבודה, היה נראה שאנחנו מסתדרים יפה, ואז הם שאלו אם ארצה גם לביים את הסרט.
כאב צעיר עניין אותי לגעת בנושא של משפחה ברגע שהילדים הופכים להיות הורים בעצמם והיחסים שלהם עם הוריהם שנדרשים לעזור. אוטומטית ההורים שלנו נדרשים לשמש כשמרטפים. ההורים, גם אם לא תכננו את זה. יש להם את החלומות שלהם ואת הרצונות שלהם, והם רוצים זמן לעצמם. זה לא אומר שהם לא אוהבים את הנכדים. מיד זיהיתי בסיטואציה הזו פוטנציאל קומי.
הטון של הסרט עדין ומורכב ולא של קומדיה וולגרית, איך עבדת על זה?
לא רציתי לעשות קומדיה פשוטה עם בדיחות צפויות. היה לי חשוב שתהיה מידה של עניין ואנושיות מעבר לצחוקים. ההשראה שלי היתה סרטים של בלייק אדוארדס ושל ארנסט לוביטש. ניסיתי לבנות סיטואציות שלמות ולא מערכונים. השקענו בפיתוח הדמויות, לכן היה לי חשוב לבחור בקפידה את שחקני המשנה. גם הצלם פיליפ ברלו הוסיף עוד מידה של אלגנטיות לסרט.
נחזור לכוכבים הראשיים, מישל לארוק ותיירי לרמיט כזוג, איך היה לעבוד איתם?
את תיירי יצא לי לפגוש בפסטיבלי קולנוע ולהכיר אותו. רצינו שיהיה חיבור אלגנטי ומשעשע, המודל שישב לנו בראש היה של אודרי הפבורן יחד עם קארי גרנט כזוג. אני מת על קומדיות כמו שעשו בשנות החמישים, שהן גם קלילות וגם רציניות. למישל ולתיירי היה חיבור מצוין, ושניהם היו סובלניים איתי כבמאי של סרט ראשון. היה ביננו אמון מלא, ביקשתי מהם שלא יהססו להעיר הערות ולהציע הצעות. יצא שהיו רגעים קטנים של אילתור, על אף שהתסריט הכתוב היה תמיד לנגד עיננו. עוד דבר חשוב שתרם לאווירה, מישל ותיירי נהנו על הסט, ואפשר לראות את זה עליהם בסרט. לא פעם היו פרצי צחוק לא מתוכננים שאילצו אותי להכריז על קאט.
עוד לגבי הליהוק, לתפקיד הזוג הצעיר בחרת את ניקול פרוני וז'רמי סרדוויל.
כפי שהזכרתי, עם ניקול כבר עבדתי וחיכיתי להזדמנות לשוב לעבוד יחד. היא מיד התאימה לי לתפקיד של ססיל. בתם של מרילו ופיליפ בצורה מושלמת. הדמות של ססיל במקור לא היתה מצחיקה במיוחד, ושמחתי שססיל הביאה איתה עוד אלמנטים והפיחה בה חיים. לעומת זאת, את ז'רמי גילית בתהליך הליהוק. יש לו ניסיון בהפקות תיאטרון של הצגות יחיד, הוא התגלה כמושלם לתפקיד. רציתי לציין לטובה גם את עומר מברוק. הוא השתתף בסרט שלי "בורקה סיטי", יש לו דמות מצחיקה וגם מרגשת. היה נחמד לשלב בין דורות של שחקנים, מכאלה שזה סרטם הגדול הראשון ועד כאלה שכבר מוכרים ככוכבים.
עוד שחקן חשוב בסרט הוא הכלב.
כבר התנסיתי בעבודה עם כלבים בסרטטי הקצרים. לפעמים הם סיוט לבמאים. על הסט לא היתה לי בעיה עם הילדים, הם היו מדהימים, אבל עם הכלב, לעומת זאת, זו היתה חוויה מורכבת. האמת היא שהוא לא היה מאומן מספיק למשימה. בסופו של דבר אני זה שהיה צריך לאלתר כדי להתאים את הצילומים אליו. היה רגע בו הכלב קצת השתולל יותר מדי ומישל נשרטה, היא המשיכה כמו מקצוענית לשחק.
איך אתה מסכם את החוויה של צילום סרט ביכורים?
עבורי כל החוויה היתה בונוס אדיר, כי זה סרט שלא הייתי מיועד לביים אותו. זה לא שהיה לחץ, אבל בסופו של דבר גם כשנקלעתי לסיטואציות מורכבות הן עברו בנעימים וברוגע. זכיתי לתמיכה מדהימה מצד ההפקה, וגם מצד השחקנים שעם חלק מהם כבר יצא לי לעבוד. גם עם הציפיות מול הקהל הצלחתי להתמודד באמצעות חשיבה חיובית, אמרתי לעצמי מרגע שסיימנו לצלם ולערוך לסרט יש חיים משלו והוא עומד בזכות עצמו.

ראיון עם השחקנית מישל לארוק (מרילו)
ראשית כל, נשאל על הדמות שלך מרילו התוססת על גבול הברוטאלית, מה מניע אותה?
מרילו היא באמת אישה תוססת עם עצבנות יתרה. מעבר לצחוקים בסרט מסתתר סיפור רקע עצוב, היא איבדה את אביה כאשר הוא יצא לגמלאות. זה החשש הגדול שלה, היא חוששת שזה מה שיקרה לבן זוגה פיליפ המבוגר ממנה לאחר פרישתו. הפחדים מביאים אותה להגיב לא תמיד בצורה הכי רציונלית ובטח לא בדרך הכי שלווה. בעיניה כל דבר הופך לסכנה פוטנציאלית. היא משוכנעת שילדיה ונכדיה עלולים להתיש את פיליפ, והיא חוששת לאבד אותו. היא להוטה על המעבר לפורטוגל שנראה לה כמו חופשה גדולה. הכל יחד יוצר דמות משעשעת של אישה אכפתית, אולי אכפתית מדי.
את אולי צעירה להיות סבתא, אבל את בטח מכירה את הסיטואציה בה אחרי שהילדים עוזבים את הקן, הסבתות והסבים מפתחים הערצה לנכדיהם.
אני מחכה ליום שלבתי יהיו ילדים משלה, אני מתענגת על המחשבה. אבל בכנות, בתור שחקנית עמוסה, עם ימים ארוכים של צילומים או הצגות, אני מקווה שהבת שלי לא מתכננת שאהפוך להיות אומנת של הנכדים שיבואו. בימינו המצב הבריאותי והכושר בגיל מבוגר טובים יותר מבעבר. בתור ילדה הסתכלתי על בני 40 בתור זקנים, זה היה מבחינתי הרגע שממנו מחכים לסוף, מתחילה המערכה האחרונה של חיינו. עד שנתקלתי בתמונה של סוזן סרנדון לבושה שמלת ערב באחד הטקסים, היא נראיתה מדהים. דבר נוסף, הזקנים של היום גם עסוקים יותר בענייניהם, לא תמיד יש להם פנאי לנכדים. אני אשמח לבלות עם נכדיי, אבל צריכה עוד לראות איך זה יקרה בפועל.
בסרט יש חילופי דברים מאוד משעשעים בין מרילו לפיליפ, קשה להגיד שהם שומרים על תקינות פוליטית.
נכון מאוד, הם אומרים בדיוק מה שהם חושבים, אין שום פילטרים. יש סצינות שהן מצחיקות בטירוף וגם מטרידות במידה מסוימת. גם אנחנו כשחקנים צחקנו המון בזמן הצילומים. מרילו ופיליפ נמצאים במצב פגיע וזה מכניס גם הרבה סיטואציות שהופכות לקומיות.
בואי נדבר על פיליפ אותו מגלם תיירי לרמיט, זו הפעם הראשונה שאתם עובדים יחד? החיבור ביניכם עובד נהדר.
כן, יצא לנו לשתף פעולה בסרטים בהם שנינו שיחקנו כמו "טנגו" של פטריס לקונט, אך לא הופענו שם יחד באותן סצינות. הרגשנו חיבור טוב מתחילת העבודה. היתה לנו מטרה למצוא את הרגעים המצחיקים יחד. ניסינו להפתיע אחד את השנייה, להצחיק על אמת, גם מול המצלמה וגם בין הטייקים. כל אחד לקח חלק בבניית האווירה. בסצינה בה אנחנו שרים לילדים "ילדים יקרים, אנחנו אוהבים אתכם, אבל עוזבים" אפשר לראות כמה תיירי נלהב. מצאנו את הדרך איך לגרות ולאתגר זה את זו. אני ותייר היינו מוקפים בקאסט נהדר, שחקנים בולטים מהדור החדש כמו ניקול וז'רמי. כולם היו נפלאים.
איך היה לעבוד עם פבריס בראק שזהו סרטו הראשון?
יצא לי לשחק בכמה סרטי ביכורים, והיו לי בהם חוויות טובות. השתתפתי אולי בחמישה עשר סרטי ביכורים, בכולם נתתי אמון בבמאים ברגע הזה בו הם פורסים כנפיים. את פבריס הכרתי מסרטיו הקצרים. הוא בחר בקפידה את הפרויקטים עליהם עבד. היה רגע בו הוא התלבט בין "תנו לפרוש בשקט!" לבין לביים סרט אחר, היה לי את הכבוד לשבת במשרדו ברגע בו הוא החליט על הסרט שלנו. הוא הגיע לסט מלא בטחון. הוא ידע מה הוא רוצה להשיג, ולא הרגיש צורך להוכיח את עצמו. הוא הכין אותנו כפי שראה לנכון, וגם ידע להרפות כשעשינו מעט אילתורים. גם אז סמכתי עליו שידע לבחור איזה מהם לשמור ואיזה מהם לחתוך החוצה.
בלי לרמוז לרגע שאת צריכה לפרוש, אבל האם עברה לך המחשבה הזו שיום אחד תעשי את הצעד ותעזבי את הכל?
בכנות, אני לא יכולה אפילו לחשוב על זה. אני נהנית מכל רגע, אני אוהבת לשחק ולספר סיפורים. זו דרך חיים שמבוססת קודם כל על תקשורת עם אנשים. אבל אי אפשר לדעת מה יקרה ביום בו אתברך בנכדים. הטיפול בקטנטנים גם מתבסס על תקשורת איתם ועם העולם. אולי ארגיש שזה ממלא את עולמי, ואקח צעד אחורה מעולם המשחק. העיקר שאעשה את הדברים באותה התלהבות איתה אני קמה כיום בכל יום.

ראיון עם תייר לרמיט (פיליפ)
איך היית מגדיר את הדמות של סבא פיליפ?
הוא אדם עם אישיות די עדינה בעוד אשתו מרילו היא טיפוס מאוד אקטיבי. הוא חוזר אחרי כל דבר שאשתו אומרת. הוא פרש מעבודתו במגזר הציבורי, והוא שואף להמשיך את חייו בשקט וברוגע, לעומת אשתו שמכרה את הקליניקה שלה וחסר לה אקשן.
התחברת לדמות באופן אישי?
אלה מסוג הדמויות שנוגעות לחיי כיום ואני שמח לגלם. אני כסבא נהנה מכל רגע עם הנכדים. היתרון בתור סבא הוא שאני נהנה רק מהצד החיובי של לגדל את הנכדים, כשהם בוכים תמיד יש אמא שאפשר להתקשר אליה.
איך היה לשתף פעולה עם מישל לארוק?
מישל שחקנית מצוינת. אני מכיר אותה הרבה שנים, אבל זו הפעם הראשונה בה אנחנו ממש משחקים יחד. כמוני היא אוהבת לגלם דמויות שיש להן גם חולשות. אפשר לומר שבני הזוג נוהגים באנוכיות חלק מהזמן בסרט, זה יצר סיטואציות מעניינות לנו כשחקנים. זו היתה חוויה נהדרת לשחק עם פרטנרית שגרמה לי לצחוק שוב ושוב.
איך היה לעבוד תחת הבמאי פבריס בראק?
הוא במאי שיודע בדיוק מה הוא רוצה, לא משנה שזהו סרטו הראשון. הוא הפיח חיים בתסריט בכישרון רב. יש לו חשיבה ויזואלית מאוד, כמעט כמו של צלם, הוא חושב על איך הסרט יראה עוד בשלב הכתיבה. היו פעמים שאילתרנו, אבל תמיד זה היה ברשותו של פבריס.
היו לך מחשבות אישיות על פרישה?
בוודאי. למען האמת, אני לא מחפש עוד עבודות. רק יוצא שלא מפסיקים להציע לי עוד תפקידים מצוינים, ואז אני מסכים להשתתף. לפעמים הייתי שמח ליותר זמן פנוי לרכב על סוסים או לצאת לטיולים. מעבר למשחק אני גם תורם מזמני לפעילות של קרן מחקר רפואי, כך שימיי עמוסים, לא שאני מתלונן.



אודות השחקנים
מישל לארוק
נולדה בשנת 1960 בניס. למדה כלכלה וספרות אנגלית, בצרפת ובאוניברסיטת אוסטין, טקסס. בעקבות תאונת דרכים קשה בה שברה עצמות ב- 18 מקומות ולאחר טיפולים והחלמה שנמשכה שנתיים החליטה להיות שחקנית. החלה את דרכה בתיאטרון והופיעה בהצלחה בהצגות רבות. החלה להופיע בטלוויזיה ובקולנוע, בתחילה התפקידים קטנים. בשנת 1997 החלה הפריצה הגדולה כששיחקה בתפקיד האמא בסרט הבלגי "החיים בורוד", של אלן ברלינר. החל משנות ה- 2000 היא החלה לעבוד ובהצלחה בסרטים רבים בעיקר קומדיות: "לצאת מהארון", "בית האושר" סרטו של דני בון, "סוף סוף אלמנה" ועוד. היא ממשיכה לשלב בין התיאטרון, לקולנוע, טלוויזיה ורדיו ואף ביימה וכתבה כמה תסריטים. זכתה באות לגיון הכבוד מממשלת צרפת. בתה היחידה הופיעה לצידה באחד מסרטיה.

תיירי לרמיט
נולד בשנת 1952 בפרבר של פריז. שחקן וקומיקאי, ממוצא יהודי. כבר בבית הספר התיכון פגש את החברים שלימים הפכו לשחקנים מבוקשים וחבריו בקבוצת התיאטרון הקומית ספלנדיד, בהם מישל בלאן, קריסטיאן קלבייה וז'ראר ג'ונו. הם החלו להופיע בקפה תיאטרון, ברחוב לומבאר, ההצלחה היתה גדולה. לאחר כמה תפקידים קטנים התפרסמה החבורה כולה בסרטו של פטריס לקונט "השזופים", שהיה להיט גדול והניב סרטי המשך. ומאז הוא מרבה להופיע בסרטים שונים, דרמות וקומדיות. בהם סדרת סרטים של הבמאי קלוד זידי, "אדיוט לארוחה" של פרנסיס ובר "אינדיאני בעיר" ועוד. בטלוויזיה זכה להצלחה רבה בסדרה "דוק מרטין", אחריה שיחק גם בסדרת המשטרה "העדים" שהוצגה גם בארץ. במקביל לעבודתו כשחקן הוא גם הפיק, הקים חברת מולטי מדיה, נכנס לעולם המחשבים ולעולם הרפואה כיזם  תיירי לרמיט הופיע גם בארץ פעמיים בהצגות יחיד, לפני מספר חודשים העלה הצגה על פי טקסט של שמעון ויזנטל צייד הנאצים. הוא סובל מבעיה נדירה, אמנזיה של פרצופים, הגורמת לו לשכוח פרצופים ואנשים שפגש. באחד מסרטיו האחרונים "משחק הגמר" קומדיה אנושית ומרגשת, שיחק גבר שמתפתחת אצלו מחלת האלצהיימר.