“האבא” בקאמרי: דרמה אנושית מטלטלת על זיכרון, זהות ומה שביניהם מאת: שרית יוכפז

צילום שרית יוכפז

 

“האבא” בקאמי: דרמה אנושית מטלטלת על זיכרון זהות ומה שביניהם

תיאטרון קאמי מעלה בימים אלו את ההצגה “האבא”, אחת הדרמות המדוברות והמרגשות ביותר שנכתבו בעשור האחרון. המחזה, מאת המחזאי הצרפתי פלוריאן זלר, זוכה לפרשנות ישראלית בימתית מדויקת, רגישה וחדת־מבע – והופך לחוויה 

שאי־אפשר להישאר אדישים אליה.

סיפור שמרחף בין מציאות לדמיון

במרכז העלילה עומד אנדרה, { השחקן בונדק} אב משפחה לשעבר מהנדס מבריק, שמתחיל לאבד את אחיזתו במציאות. דרך עיניו אנו חווים עולם שמתפרק בהדרגה: אנשים מתחלפים, זיכרונות נעלמים, הזמנים מתערבבים. המחזה מעביר את הקהל מסע רגשי שמעמת אותו עם השאלה כיצד נראה העולם מבפנים אצל אדם המתמודד עם דמנציה.

הבימוי בקאמי בוחר להציב את הקהל בתוך בלבולו של אנדרה – תפאורה שמשתנה בעדינות, תאורה שמספרת סוד, ושימוש מדויק במעברים דרמטיים שמייצרים תחושת אי־ודאות תמידית.

משחק מעורר הזדהות

השחקן המגלם את אנדרה מוביל את ההצגה ביד בוטחת ומשלב בעוצמה נדירה הומור, כאב וילדותיות שמבליחה בין רגעי הצלילות. לצדו בולטת השחקנית המגלמת את בתו, שמנסה לשמור על אביה ועל עצמה כאחד. הדינמיקה ביניהם יוצרת את לב ההצגה – יחסים מלאי אהבה, תסכול וגעגוע למה שהיה.

שאר חברי הקאסט מעניקים רובד נוסף לסיפור, כשכל אחד מהם מגלם גם חלקים בזיכרונו הסדוק של אנדרה וגם דמויות הנאבקות סביבו.

תפאורה שמספרת סיפור

אחד האלמנטים הבולטים בהפקה הוא השימוש המדויק בחלל הבמה. הריהוט שמופיע ונעלם, הצבעים שמשתנים באורח כמעט לא מורגש – הכול נועד להמחיש את ההתפוררות הפנימית של אנדרה. התוצאה היא תיאטרון שמתקיים גם ברובד הפסיכולוגי וגם ברובד הוויזואלי.

חוויה תיאטרונית שחורטת את הלב

“האבא” היא הצגה שמדברת על הזדקנות, על אובדן ועל אהבה בתוך התפוררות. זוהי דרמה שלא מפחדת להציב את הקהל מול מציאות קשה, אך עושה זאת בעדינות ובאנושיות עמוקה. ההפקה של קאמי מצליחה להביא סיפור מוכר — התמודדות משפחתית עם דמנציה — בצורה שמרגישה חדשה ומטלטלת.

יש הצגות שאתה יוצא מהן, מנער את האבק וממשיך הלאה. ויש את “האבא” — הצגה שאתה לוקח איתך ימים, אולי שבועות. ישבתי באולם של קאמרי, מול במה לא גדולה אבל מלאה בנשמה, וחשתי איך כל דקה מושכת לי את הלב חזק יותר.

זו לא רק הצגה. זו מראה. והיא מכאיבה.

הזדהות שמגיעה מבפנים

כשהעלילה התקדמה, הרגשתי את עצמי מתכווץ. התבלבלות הזיכרון של אנדרה, השבירות הזאת שמגיעה עם המחלה — לא היה רגע אחד שלא דמיינתי את עצמי, את ההורים שלי, את כל מי שאני אוהב עלול לעמוד במקום הזה. המשחק היה כל-כך מדויק, כל-כך אנושי, עד שהרגשתי שאני יושב ממש בתוך הראש שלו.

זה מפחיד. באמת מפחיד.

אבל פחד שמזכיר לך למה אתה עדיין יושב שם ונושם עמוק יותר.

הקשר עם הבת – והחבר שלה

הקטעים עם הבת שלו תפסו אותי במיוחד. ראיתי על הבמה מערכת יחסים שהתהפכה – היא כבר לא הילדה שלו, היא הבוגרת שמנסה להחזיק אותו שלא ייפול. וזה קורע מבפנים, כי אתה יודע כמה זה אמיתי, כמה משפחות נלחמות בדיוק במקומות האלה.

גם הדמות של החבר שלה, שמנסה לעזור אבל גם לשמור מרחק, אותנטית בצורה שמכאיבה. כל תגובה שלו, כל ניסיון “לפתור” משהו — הזכיר לי כמה מורכב להכניס אדם מבחוץ למצב כל־כך אישי ושברירי. אין דרך נכונה, אין דרך שלא תפגע במישהו.

הפחד מהמסגרת… ומהוויתור

הרגעים שבהם עולה האפשרות לשלוח את אנדרה למוסד היו בשבילי מהמקומות הקשים בהצגה. זה הרגע שבו כל אחד בקהל שואל את עצמו:

האם הייתי מסוגל? האם הייתי מוותר? האם זו בכלל בחירה?

ראיתי את הפחד הזה — לא רק שלו, גם שלה. הפחד להיות האדם שמחליט. הפחד להיות האדם שמתפרק. הפחד לאבד את מי שאתה מכיר, אפילו כשהוא יושב מולך.

חוויה שנשארת איתך

היציאה מהאולם הייתה שקטה. לא רציתי לדבר.

משהו בפנים התכווץ אבל גם התרחב — מין תחושה שאתה זוכה להציץ באמת שלא מדברים עליה מספיק.

"האבא" בקאמרי היא הצגה שעושה בדיוק את מה שתיאטרון טוב צריך לעשות:

לא רק לרגש — אלא להזכיר שיש דברים שאסור לברוח מהם.

היא מעבירה אותך מסע, שלפעמים כואב, לפעמים יפה, ותמיד אמיתי.

ואני, לפחות, לא אשכח אותה עוד הרבה זמן.

שחקנים נהדרים -משחק משובח ואוטנטי 

צילום שרית יוכפז

האבא ("Le Père") מאת פלוריאן זלר | תרגום דורי פרנס | בימוי שי פיטובסקי | ע' במאי המיה בן חיים​ | תפאורה אדם קלר | תלבושות מאיה גטניו | תאורה זיו וולושין | מוסיקה אלברטו שוורץ | משתתפים דביר בנדק, תמר דיסקין, גיא כהן שלו, אדוה לוי, דר רוזנבאום, עומר שמשוני

האבא בכיכובו של דביר בנדק, ה

לכל מי שמחפש תיאטרון איכותי, אינטימי ומחשמל – “האבא” בקאמרי היא חוויה שאסור לפספס.

מומלץ בחום.

הראשון מסוגו בארץ: נפתח לקהל המרכז הארצי להצלת צבי הים. מאת: שרית יוכפז

                                     מימין :מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי ושרית יוכפז עיתונאית.

           רשות טבע וגנים . צילום  ארז ארליכמן 

הראשון מסוגו בארץ: נפתח לקהל המרכז הארצי להצלת צבי הים

רשות הטבע והגנים מודיעה כי פותחת לקהל הרחב את ביתו החדש של המרכז, אשר כעת יאפשר הצצה בלעדית לבית החולים החדש ולגרעין הרבייה היחיד מסוגו של צב הים הירוק – הנמצא בסכנת הכחדה חמורה

דיווח חגיגי ומשמח: רשות הטבע והגנים משיקה את המרכז הארצי להצלת צבי הים החדש בגן לאומי נחל אלכסנדר, שהתחדש במרכז מבקרים, שהחל מה-19.12 יפתח לציבור הרחב. המרכז, שהוקם בשנות ה-90 ופועל מאז לאישוש אוכלוסיית צבי הים במזרח הים התיכון, יפתח כעת את שעריו לציבור הישראלי בביתו החדש, בו הושקעו 30 מלש"ח. כעת יכלול המרכז את בית החולים לצבי הים, חדרי ניתוח חדישים, אזור אקלום לצבים הפצועים, מרכז חינוכי וגולת הכותרת שנחשפת לראשונה – גרעין הרבייה לצבי ים ירוקים. ברשות מסבירים כי היות ומרכז המבקרים הינו חלק מבית חולים פעיל, תתאפשר הצצה לעבודת הטיפול והשיקום של הצבים הפצועים. יחד עם זאת, עצם היותו מרכז טיפולי פעיל, פתיחת מרכז המבקרים תהיה מדורגת כי לוודא כי פתיחתו אינה משפיעה על צבי הים הנמצאים בטיפול במקום. בתחילה, ייפתח המרכז לתקופת פיילוט לקבוצות בלבד עד סוף חודש ינואר, ולאחר מכן ייפתח לתקופת הרצה בו קליטת הקהל תהיה מצומצמת וברישום מראש בלבד. ברשות מקווים שעד חודש אפריל 2026 – המרכז יפתח בצורה מלאה לקליטת קהל בכל ימות השבוע והביקור בו יותאם לקהלים מגוונים.

חווית הביקור במרכז ההצלה

המבקרים במרכז יעברו מסלול שאורכו כשעה, במסגרתו יחשפו לכל עולם הטיפול בצבי הים. תחילת הביקור בסרט, המציג את מסעה המרגש של נקבת צב ים פצועה, שטופלה במרכז ההצלה, שוקמה והושבה אל הים הודות לעיר ואת של שלושה בני נוער. הסרט, שם דגש על המפגש בין צבי הים והאדם ואיך בכלל נולד רעיון מרכז ההצלה לצבי ים ששינה משמעותית את מצבם הרע של צבי הים באזורנו. בהמשך הביקור יחשפו המבקרים לשלל המפגעים בים ובחוף שגורמים לפגיעה בצבים כמו פסולת, שיטות דייג שונות ועוד. עוד יחשפו המבקרים לשגרת הטיפול בצבים הפצועים ולצוות המטפל המורכב מצוות מקצועי מומחה של רשות הטבע והגנים העובדים בשיתוף פעולה עם מתנדבים מסורים. בהמשך הסיור, יזכו המבקרים להצצה ייחודית על בית החולים ואל גרעין הרבייה הייחודי והחשוב. הביקור במרכז יחשוף את המבקר למכלול עבודת מרכז ההצלה - החל מהטיפול בפרט הפצוע דרך, אישוש אוכלוסיית צבי הים וחשיבות שמירת הסביבה הימית והחופית. לא פחות חשוב, ילמדו המבקרים כיצד הם בעצמם יכולים לשמור על צבי הים. בעתיד הקרוב, הסיור במרכז ההצלה יצא מתוך מרכז המבקרים אל חוף הים במסלול שבו יכירו את צמחיית החולות והחוף ואת המרחב החופים בו מטילות נקבות צבי הים בעונת הקיץ. חווית הביקור במרכז איננה רק חוויה לימודית, זוהי חוויה המחברת אותנו גם למקום, לסביבה וגם לאופנים בהם אנו עצמנו יכולים להיות מעורבים ולהשפיע על שמירת הטבע הישראלי.

חשוב לדעת – מרכז המבקרים החדש הינו בית חולים פעיל, חל איסור מוחלט לגעת בצבי הים הנמצאים בטיפול במקום. לא תתאפשר הכנסת אוכל/בע"ח למתחם או שהייה בו לאחר הסיור המודרך. הביקור במרכז יהיה בתיאום מראש בלבד, דרך אתר רשות הטבע והגנים.

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: 

"אני מתרגשת מאוד להציג לציבור פרויקט שעבדנו עליו בשנים האחרונות בזהירות ורגישות אין קץ, וכעת נפתח לציבור הישראלי. מרכז ההצלה הוא אתר ייחודי שאין כדוגמתו בארץ! המבקרים במרכז יוכלו להתרשם מבית חולים פעיל וייחשפו לעולם הייחודי והחשוב של הצלת צבי הים. הביקור במרכז אינו דומה לחוויית ביקור בשאר האתרים אותם מנהלת הרשות – הוא שונה ומיוחד, לכן בתחילה ייפתח במשורה, כדי שנוכל ללמוד ולשפר את חווית המבקר מביקור לביקור. אני מודה לכל השותפים שהביאו אותנו ליום המשמח הזה ומתרגשת עבור כל מי שיגיע וייחשף לעבודה הקשה אותם עושים אנשי מרכז ההצלה. אנו ברשות רואים ערך רב בשיתוף הציבור בנעשה, כדי שיוכלו לקחת חלק אקטיבי בשימור ואישוש מצב הטבע בכלל, וצבי הים בפרט. הצב הוא מין מטרייה – כשאנחנו שומרים עליו, אנחנו שומרים על כל סביבת החיים שלו: הסביבה הימית והסביבה החופית– ומכך גם על כל המינים המתקיימים לצידו. הצלת הסביבה עבור צב הים, מצילה אותו עבור כלל המינים – כולל אותנו עצמנו".

360 מעלות של טיפול – מרכז ההצלה לצבי ים

מרכז ההצלה הארצי לצבי ים, מטפל באוכלוסיות הצבים השונות בצורה מקיפה, בשלושה שלבים: טיפול בפרט, טיפול באוכלוסייה וטיפול בסביבת המחייה.

טיפול בפרט: בראש ובראשונה, מרכז ההצלה לצבי ים משמש כבית חולים לצבי ים פצועים. כל צב ים שנפגע באזורנו ואותר בים או החוף, מגיע למרכז ההצלה עובר אבחון ראשוני ומטופל בהתאם. לאחר שיקומו מושב צב הים חזרה אל הים

טיפול באוכלוסייה: לאורך השנה, מנהל מרכז ההצלה מאות של מתנדבים ומתנדבות אשר מסייעים באיתור קצינים שהובילו נקבות צבי הים בזכות זיהוי עקבותיהן שעולות מן הים אל החוף החולי. דרך שמירה על קנים רגע לפני הגחת האבקועים מן הקן והשגחה על דרכם הבטוחה אל הים.

גרעין הרבייה הייחודי מסוגו בעולם לאישוש צב הים הירוק, הינו גרעין פורץ דרך! במרכז ההצלה נמצאים באופן קבע מספר צבי וצבות ים ממין זה, אשר צאצאיהם האבקועים משוחררים בכל שנה לים – ומכך מאוששים את האוכלוסייה הטבעית.

טיפול בסביבת המחייה: כבר שנים רבות, צוותי המקצוע ברשות הטבע והגנים בהובלת ד"ר יניב לוי – מנהל מרכז ההצלה, עורכים סקרים מקומיים ומשתתפים במחקרים בין-לאומיים להבנה עמוקה של אופני הטיפול השונה בצבים מחד ומצב סביבת מחייתם מאידך. בכך, אנשי המרכז חולקים את הידע הנצבר לאורך שנים עם מרכזי טיפול בכל רחבי העולם ומחזקים ומשפרים את שמירת הטבע הימי ברמה העולמית.

מתנדבי מרכז ההצלה לצבי ים:

מרכז ההצלה הארצי לצבי ים, מנוהל על ידי אנשי המקצוע של רשות הטבע והגנים, אך לא היה מגיע להיקפים וליכולות אליו הגיע – ללא התגייסות הציבור הישראלי– והפעלת מערך מתנדבים ומתנדבות

במרכז ההצלה מתנדבים באופן קבע כ-80 מתנדבים ומתנדבות, אליהם מצטרפים בעונת הרבייה לפעילות סריקת חופים ושמרצבות (שמירה על הקינים והאבקועים) כ-580 מתנדבים מכל רחבי הארץ. במהלך שנת 2025, גם בצל הלחימה, פעלו כ-19 קבוצות התנדבות אזוריות, שנוהלו כולן על ידי מתנדבים – בכל שעות היום והלילה.

26 שנות עבודה – היסטוריית המרכז הארצי להצלת צבי הים

ד"ר יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים: "פעילות המרכז להצלת צבי ים משלבת בין בית חולים לצבי ים ביחד עם הפרויקט הייחודי של גרעין הרבייה של צב הים הירוק, מחקרים שונים, חינוך, הדרכות והגברת מודעות אשר כעת לראשונה מונגשת לכולם. אני שמח על ההזדמנות להפגיש בין הציבור הרחב לצבי הים, זו תהיה הפעם הראשונה בה יזכו לראות מקרוב צבי ים פצועים בבית החולים וצבי ים ירוקים נדירים בבריכות הגרעין. ככל שנחשוף את הציבור לעולמם של צבי הים ולמפגעים המסכנים אותם, לצד המאמצים המושקעים של רשות הטבע והגנים יחד עם מתנדבים לטיפול ואישוש האוכלוסיות בטבע, נוכל לרתום יחד את הציבור לשמירה על הצבים ועל סביבת המחייה שלהם לדורות הבאים".

המרכז הארצי להצלת צבי ים הוקם בשנת 1999 על ידי רשות הטבע והגנים, האמונה על הגנת חיות הבר בישראל במטרה לשקם ולהשיב לטבע צבי ים פגועים לאחר החלמה והתאוששות .מאז הקמתו, טופלו במרכז למעלה מאות רבות של פרטים, עיקרם צבי ים חומים, ירוקים וכן צבים רכים, צבי ביצה ואף חמישה דולפינים. כ- 70% מהפרטים שטופלו במרכז שוחררו לים הפתוח.

לינק לאתר האינטרנט של המרכז הארצי להצלת צבי הים. הרשמה לביקור באתר תיפתח לאחר תקופת ההרצה: https://share.google/cU29TRs1FhSrndl5p

הצייר קלוד מזיג חזר לישראל אחרי 40 שנה מאוסלו - לישראל . מאת שרית יוכפז

הצייר קלוד מזיג  - מאוסלו  לישראל .

              

    מאת: שרית יוכפז

קלוד מזיג, אמן מרתק ורב־תרבותי, נולד באי ג'רבה שבתוניס – מקום שופע מסורת, זהות יהודית וחום אנושי. בגיל 25 בחר לפתוח דף חדש בחייו ועבר לנורבגיה, שם למד אומנות וציור באקדמיה מקומית והטביע את חתימתו האמנותית הייחודית.

במהלך חייו בנורבגיה התחתן עם אישה נורבגית שעברה גיור, ונולדו להם שני בניו – טוביה ויונתן, שלימים עלו לישראל. לצד היצירה עסק קלוד גם בבישול, ושימש כטבח בקהילה היהודית של אוסלו. במסגרת תפקידו זכה לארח דמויות מפתח – ביניהן את יצחק רבין ז"ל שביקר במקום. כמו כן, פעל במשך שנים בקהילת חב״ד בנורבגיה, שם הפך לדמות מוכרת ואהובה.

לאחר 40 שנה בארץ הצפונית, עבר קלוד פרק חדש בחייו – חזרה לישראל. כיום הוא מתגורר בעיר בת ים, שנבחרה בזכות קרבתה לים, לחופי יפו ותל אביב, ובעיקר בזכות החום האנושי שחיפש תמיד.

איש של אמנות, אמונה ותרבות

קלוד הוא אדם מסורתי ושומר שבת, דובר חמש שפות ובעל נוכחות אירופאית מרשימה. הוא ספורטאי, רוכב על אופניים, חברותי מאוד – אבל מעל הכול, תמיד תמצאו אותו מצייר.

יצירותיו התצוגה ברחבי אירופה וישראל – בנורבגיה, שבדיה, אמסטרדם ובהיכל התרבות של בת ים. ציוריו משלבים צבעוניות עזה, עומק רגשי ואלמנטים יהודיים כגון פסוקים וברכות מן הסידור. הוא אוהב לצייר דיוקנאות, נופים ויודאיקה, וכל יצירה שלו נושאת את טביעת האצבע המיוחדת שלו.

תחביביו של קלוד – ספורט, בישול וציור – משתלבים באורח חייו ויוצרים אמן מלא תשוקה ונשמה. בין עבודותיו הקדיש ציורים לאנשים שהוא אוהב – ביניהם יהורם גאון, לו צייר דיוקן מרגש עם גיטרה עטופה במגן דוד, וכן לראש עיריית בת ים צביקה ברוט, לסגנו אלי יריב, ולאישים נוספים.

גם אני עצמי זכיתי לקבל ממנו יצירה אישית בה משולב דיוקני המוגן במגן דוד – מחווה מרגשת בעלת משמעות אמונית של הגנה מעין הרע.

מעל 100 יצירות – ותקווה אחת גדולה

קלוד מצייר בשמן ובאקריליק, ומאחוריו כבר יותר ממאה יצירות אמנות מקוריות. חלומו פשוט וברור:

שאנשים יגלו, יאהבו, וירכשו את יצירותיו היפות והמרגשות.

אני ממליצה בחום להתוודע לעולמו של קלוד מזיג – אמן בעל לב גדול ונשמה צבעונית, שמביא עמו סיפור חיים עשיר ויכולת נדירה להפוך רגש ותרבות לאמנות חיה.

את הכתבה שלי  תוכלו לקרוא במגוון שפות — לחצו על תרגומון המופיע בצד ימין במסך המחשב ובחרו את השפה הרצויה.

לקריאה נוספת:

מגזין Good News – תרבות • תיירות • עיצוב • יופי

מאת שרית יוכפז

                                           משמאל הצייר קלוד-בהיכל התרבות עם ראש העיר צביקה ברוט

                                        עם הזמר: יהורם גאון.

                                   הזמר יהורם גאון עם בנו של הרב אליהו פרדס -רבה של ירושלים .ובידו ציור של קלוד

                                              יצירתו של הצייר קלוד

                                                אני מצולמת עם הצייר קלוד 

Good news: מגזין תרבות תיירות עיצוב ויופי מאת שרית יוכפז

להקת הפלמנקו הישראלית מציגה בבכורה עולמית ARBA - 25-26 בדצמבר | תיאטרון ענבל, מרכז סוזן דלל, ת״א .מאת: שרית יוכפז

 להקת הפלמנקו הישראלית מציגה בבכורה עולמית

ARBA -  יצירה חדשה של הכוריאוגרף הבינלאומי הלל קוגן 

 25-26 בדצמבר | תיאטרון ענבל, מרכז סוזן דלל, ת״א

להקת הפלמנקו הישראלית מציינת 28 שנות פעילות אמנותית ומעלה בבכורה עולמית את ARBA ( "אַרְבַּע") שיצר עבורה הכוריאוגרף הבינלאומי עטור הפרסים הלל קוגן  מהיוצרים הבולטים בשדה המחול העכשווי.

קוגן, שחתום על עשרות יצירות מחול ומופעים בארץ ובעולם, עוסק בימים אלה לצד יצירתו במחול העכשווי גם בכוריאוגרפיות לאופרה הישראלית, לתיאטרון ולמחזות זמר. קוגן מעמיק בשנים האחרונות את דרכו היצירתית והייחודית באמנות הפלמנקו, אליה נחשף הלל קוגן לפני כשלוש שנים, בעקבות שיתוף פעולה מוצלח עם מיכל נתן, ומאז התאהב בפלמנקו והחל לשלב אותו בשפה האמנותית ביצירותיו.

בעוד הלל קוגן צמח במחול המודרני, הרקדנית מיכל נתן דרך לימודי בלט קלאסי, סגנונות שונים במחול מודרני, בוטו יפני , עד שבחרה להתמקד במחול הספרדי והפלמנקו,  לאחר שהות בספרד, שם הופיעה בטבלאו במדריד ולמדה אצל מאסטרים גדולים. ב-1997 נתן ייסדה את להקת הפלמנקו הישראלית Compas שהפכה מאז ללהקת הפלמנקו הרפרטוארית המובילה בישראל ובה היא יצרה מאז עשרות מופעים ואינספור שיתופי פעולה עם אמנים מתחום המוסיקה, התאטרון ועוד.

החיבור האמנותי והאישי בין קוגן ונתן החל בשיתוף פעולה ייחודי שהניב את המופע THISISPAIN שזכה להצלחה בינלאומית. המופע משלב בפלמנקו את השפה האמנותית של קוגן, שכוללת שימוש בתנועה, טקסטים הומור וביקורת חברתית. ב-2024 הוענק לנתן וקוגן פרס הביצוע מטעם שר התרבות. המופע זכה לאהדת הביקורת וממשיך להופיע מאז 2022 בפסטיבלים ועל במות מובילים ברחבי אירופה.

ARBA  היא יצירה החושפת בפני הקהל את תהליך לידתו של ריקוד. ארבע הרקדניות המרכזיות של הלהקה רוקדות, משוחחות, שרות, וגם מרשות לעצמן לצחוק.

ארבעתן פועלות על הבמה כ"אומניות־יוצרות", המייצרות בְּרִיקּוֹלָאז’ או פאזל של גוף ותנועות, טקסטים ודימויים, צלילים חיים, קולות ושירה.  כל אלה נשזרים אל תוך שפת הפלמנקו המסורתית ומובילים אל התנגשות מרתקת בין עולמות  שבין טוהר המסורת לבין היומיומי והסתמי, בין הדרמה שבפלמנקו לבין השטות, בין דיוק קפדני וחיפוש שלמות עד אינסוף, לבין חופש וכאוס.

לדברי הלל קוגן: ״מופע המחול ARBA, עשוי לרענן את הצופה אם הוא מצפה לפלמנקו של מניפות ופרחים וקסטנייטות. ARBA הוא מופע ששם במרכז הבמה את הנשים של הלהקה ואת הכישרון שלהן, את הרגישות ואת השליטה שלהן בבמה, את האינדיבידואליות שלהן ואת העוצמה של הבשלות שלהן. המופע מזמין אותן לחוות מול הקהל צדדים שאינם נהוגים בפלמנקו המסורתי.

שפת מחול רב־שכבתית, טביעת ידו של קוגן ניכרת בכל רגע על הבמה. כשפה אמנותית, עבודתו מהווה חקירה של גבולות המחול ושל תפקיד הגוף הרוקד: קוגן  שוזר במחול טקסטים ואובייקטים, לכדי מערכת חזותית מורכבת עתירת הומור, שמאתגרת את הציפיות המסורתיות של הקהל ומאלצת אותו להשתתף בשיח עם עולם האמנות העכשווי. קוגן מציע לצופה נקודת מבט ביקורתית אך מלאת חיבה על עולם האמנות, על תהליכי יצירה, על מערכות כוח ויחסים שבין הרקדנים לקהל. זוהי גישה המאופיינת בהתבוננות על המחול עצמו ולא רק כתחום אסתטי. על האופן שבו הוא משתתף בתרבות, מייצר משמעות, נורמות וסמלים.

תאריכים: 25/12/2025 , יום ה׳ 21:00 , 26/12/2025 יום ו׳ שעה 14:00

תיאטרון ענבל מרכז סוזן דלל.

קישור למופעים הבאים ולהזמנות:   https://did.li/ppAOf

מומלץ