מאיה ברזוביץ
תערוכת בוגרים 2017 של המחלקה לעיצוב במכללת סמינר הקיבוצים
התערוכה תפתח ביום חמישי ה- 29.6.17 באירועי הלילה הלבן בתל אביב.
תערוכת המחלקה לעיצוב תתקיים במרכז עמיעד, שוק הפשפשים תל אביב, אוצר - דוד פאר.
סיור עיתונאים יתקיים ב- 3.7.17 בשעה 10:00
פתיחת התערוכה: יום חמישי ה- 29.6.17 בשעה 20:00,
נעילה: יום ראשון ה- 16.7.17
שעות פתיחה: א'-ה' 21:00-16:00
שישי: 15:00-10:00
שבת: 21:00-10:00
תערוכת הבוגרים של המחלקה לעיצוב במכללת סמינר הקיבוצים מורכבות מ- 20 בוגרים המציגים עבודות בתחום עיצוב מוצר, תקשורת חזותית ולבוש.
רון דלבה, ראש המחלקה לעיצוב – "עבודות הסטודנטים בתערוכה שונות זו מזו אך יש בהם מכנים משותפים המאפיינים את עמודי התווך של המחלקה לעיצוב: הגישה חברתית, הגישה רב תחומית והחיבור בין עיצוב לחינוך. כל אלה מייחדים את תכנית הלימודים והכשרתם של הסטודנטים".
לפניכם פירוט אודות חלק מהעבודות שתוצגנה בתערוכת הבוגרים/ות של המחלקה לעיצוב:
שני כהנים- "תיקי פרס" מנחה: רחל דהן - סדרת תיקים נפרשים אשר עוצבו בהשראת השטיח הפרסי המסורתי. התיקים יוצרו מתוך מגזרת דו-ממדית, וצורותיהם שאובות מתוך עולם צורות עשיר ומגוון הלקוח מבית סבא וסבתא. הפריטים מתקפלים לשם שימוש ובכך נושאים איכות פונקציונלית, ועם זאת טמון בהם דימוי "השטיח המעופף", על יכולותיו לשאת את מטען הנדידה וההגירה האלגורי של דור המהגרים. התיקים, במשקלם הסגולי האסתטי, פותחים צוהר לערש התרבות הפרסית העתיקה ומחברים בין שני עולמות: האותנטי המסורתי והמודרני העכשווי.
ציון פרג'- "האבולוציה של הדממה" מנחה: פיודור בוזבוב - ההתפתחות המכנית של שונית האלמוגים וייצוריה . ספר איורים המציג תמונת עולם עתידית של טבע ימי לאחר שהסתגל לתנאי סביבה חדשים ושרד. צורות חדשות של שוניות אלמוגים, צמחי ים ומגוון יצורים החיים במעמקי הים נוצרו ועוד ייווצרו כתוצאה מהזיהום הכבד והמתמשך בידי אדם. האיורים מתארים תמונה אבולוציונית של אחרית הימים, המבוססת על מצב עכשווי. שוניות האלמוגים, המאופיינות מטבען באינסוף צורות וצבעים, נמצאות כיום בנקודת האל-חזור. נזקי האדם מתחילים לתת אותותיהם, והשוניות נמצאות בתהליך גסיסה. האיורים מציגים התפתחות מכנית המסגלת לאלמוגים ולבעלי החיים האחרים תכונות להישרדות בעולם החדש. עם זאת, צורתם, צבעם ומרקמם של בעלי החיים לעולם לא יחזרו להיות כפי שהכרנו אותם
עינת בלרדי דה לאון- 'שמאל - ימין - שמאל ' מנחה: רחל דהן- סדרת חפצים המצויים בשימוש שני, מודפסים בשילוב דימויים חזותיים ולשוניים. ההדפסים מבוססים על ציטוטים מדברי ראשי ממשלות ישראל לאורך שנות קיומה. הציטוטים נבחרו בהקשר לאופי הצבאי של התרבות הישראלית. הם מייצגים את הנרטיב המלחמתי המאפיין את האתוס הישראלי, כפי שסופר לאורך שבעה עשורים על ידי מנהיגי הציבור. כל הדפס נוצר בטכניקה של הדפס ידני, באמצעות שימוש בחותמות. ההדפס דומה במהותו לכרזה המשלבת את הטקסט המצוטט עם דימוי חזותי תואם ומשלים. משמעות ההדפס מצטרפת לנדבך משמעות נוסף הנובע ממהות החפץ המודפס ששרדה מתקופת שימושו המקורי.
עדי תמם- פקקת ורידים – "התאבדות מתוכננת מראש", מנחה: אנקטי אשקנזי- שלושה פוסטרים | שלושה איסורים | שלושה סיפורים הפרויקט עוסק בשאלה קיומית של חיים ומוות. בגיל עשרים התגלתה אצלי מחלת "פקקת הורידים", ומתוך שורת האיסורים החלים עליי בעקבותיה נבחרו שלושה לייצוג בסיפור וברישום: שיכרון, ריגוש ופציעות. הסיפורים הם קצרים ומזכירים בסגנונם את סיפוריהם של אתגר קרת וצ'ארלס בוקובסקי. כל סיפור מחולק למקטעים טיפוגרפיים ומאויר בקו רציף.
עדי להב CreaChair מנחה: דורי אורין CreaChair - היא יחידת למידה הכוללת מושב ומשטח כתיבה. היא מוצעת כריהוט אלטרנטיבי לשימוש בכיתת לימוד ומותאמת לצורות למידה גמישות המאפיינות תפיסות חינוך עכשוויות, כגון למידה באמצעות הרשת הדיגיטלית ולמידת עמיתים. היחידה מעוצבת כגוף בעל צורות ביו-מורפיות זורמות. המושב רחב ומותאם ארגונומית לאפשר תזוזה חופשית במגוון צורות ישיבה, כגון ישיבה ברגליים מקופלות או ישיבה מזרחית. משטח הכתיבה המובנה הוא לוח מחיק מתכוונן שאותו ניתן להפנות לצורך שיתוף עם עמיתי הלמידה. הלוח כולל מגירה לאפסון כלי כתיבה ומחשב לוח (טאבלט). בסיס היחידה, הנמצא מתחת למושב, משמש כמקום לאחסון הילקוט וחפצים אישיים. יחידת CreaChair קלה לניוד ובכך מאפשרת מעבר גמיש בין מצבי למידה שונים, באופן יחידני או שיתופי. הגמישות המאפיינת את ההיבטים הצורניים והארגונומיים של היחידה נועדה לעודד אצל התלמידים למידה מתוך סקרנות וחשיבה יצירתית.
מעין כהן CABRIOLET מנחה: אורי ארואסטי, כלי שולחן קרמיים – מחזיק מפיות, קנקן שתייה ומגש לחם ושמן זית – מעוצבים על בסיס דימויים מעולם הרכב האמריקאי בשנים 1940–1960. הכלים נועדו לשימוש ב"הגשת קונספט". סדרת הכלים CABRIOLET יוצרה בטכניקה של יציקת חומר קרמי לתבניות ושריפה בתנור. הדימוי המארגן של הסדרה הוא חלק ה"גריל" המשרת פונקציה שונה בכל כלי. בעוד שברכבים האמריקנים עוצב חלק זה בצורות שאינן הכרחיות לתפקודם היעיל (הצורות רק משדרות אשליה של "אווירודינמיות"), אל הכלים הקרמיים הועבר מידע חזותי של אותו החלק באמצעות עיצוב מעודן שהפך לדימוי המשרת את תפקודם באופן בלתי אמצעי.
מיכל קרפ- "בד בבד" מנחה: פיודור בזובוב- סדרת פריטי ריהוט למרחב הביתי שנוצרו כתוצאה ממחקר חומרי שבחן את השילוב בין עץ לטקסטיל, תוך כדי יצירת חומר חדש. הסדרה כוללת מדף קיר, שעון קיר וכיסא. החומר החדש נוצר בטכניקה של הדבקה וכבישה של שכבות עץ ובד ויצירת לבידים. ניתן להבחין בחתך בבד, בו מופיעות שכבות הלביד, וכן ניתן לראות את סרחי הבד המבצבצים מבין שכבות העץ. הבד הוא מרכיב חזותי מובהק בעיצוב: צבעוניות הבדים יוצרת ניגודיות לגווניי העץ ומעניקה לו מראה ייחודי. תכונות הבד, כגון גמישות, רכות וחוזק, מנוצלות לטובת מימוש פונקציות שונות ברהיטים. בכך נוצרים מחברים וצירים המשמשים לבניית הרהיטים ולהקניית הצורה והחוזק הרצויים, ומאפשרים מודולריות. החיבור בין העץ לטקסטיל והצבעוניות המגוונת מקנים לפריטי הריהוט מראה מודרני ורענן.
מורן ביקל- עמדת מידע, מנחה: שירלי רוכמן- עמדת מידע המיועדת למוסדות לימוד אקדמיים. מטרתה להעביר לסטודנטים בעלי הפרעות קשב וריכוז מידע העונה על צורכיהם המיוחדים: דרכי טיפול, זכויות, ארגון מערכת וניהול זמן. הטקסטים, המנוסחים בתמצות ובאופן ענייני, מלווים באיורים ובדימויים. ישנן תחנות המחולקות לפי נושאים ובסיום הביקור בכל תחנה ניתן לשלוף כרטיסיה המכילה מידע מורחב הקשור לנושא התחנה. עיצוב המידע והנגשתו בדרך זו מעניקים לסטודנטים לגיטימציה ללקותם וכתוצאה מכך הם נתרמים ביכולתם להתמודד עם מהלך הלימודים באקדמיה.
מאיה ברזוביץ'- "מולטימיידלה", מנחה: רחל דהן- מילון חזותי לסלנג עברי שמקורו בשפת היידיש. בסדרת סרטוני "סטופ-מוישן" קצרים הניתנים להפצה ברשתות החברתיות מוצבת תשתית לבניית מילון שלם. כל סרטון מציג בתמונות ובמלל משמעות למילות הסלנג השגורות בדיבור יומיומי, במצבים ובהקשרים שונים. הסרטונים מציגים מילים כגון "דוך", "קומזיץ", "פיצ'פקס", "שייבה" ו"הלך פייפן", מילים שכה השתרשו בשפה עד כי מקורן לא נודע. המילון החזותי מפרק את המילה או הביטוי ומפנה את הצופה לערוצי המקור ולמשמעויותיהם של המילים והביטויים באמצעות תופעה עכשווית הנקשרת אליהם. מהלך זה מנוצל לשמש כזירה לביקורת חברתית. "מולטימיידלה" נועד להעלות בקרב הדור הצעיר מודעות לשונית וחברתית באופן ההולם את השפה המדוברת והתקשורת העכשווית.
ליאן עזרא- קיהיון, מנחה: מאשה יוזפפולסקי- סדרת איורים על פי טקסטים אינטימיים ויומנים שנכתבו במהלך השנים בהשראת מחזות האבסורד. נקודת המבט המוקצנת, הנוגעת באיגיון, נותנת מוצא לזעם ולביקורתיות מהם עשויה העבודה. זעם אין אונים כנגד הטביעה בתוך עולם נטול אלוהים ונעדר נחמה. עולם העומד על סף הכחדה עצמית. הייצוגים בעבודה ותכניה מציבים בבואה נוכח חברה רדומה וכנועה, הנשאבת אל רוח הזמן העכשווי ללא התנגדות. השם "קיהיון" (אמנזיה), מבקש לבטא קינה ותחושת חסר על אובדן האנושי, הקרבה והאמת, והחלפתם בדמויות תעתוע, מגעים ווירטואליים והטעיה עצמית.
ליאור וגמן- הרשת למעורבות חברתית, מנחה: אריק כספי- אפליקציה לניהול ״התכנית להתפתחות אישית ומעורבות חברתית״ של משרד החינוך, המיושמת בכל בתי הספר התיכוניים בישראל החל משנת 2014. התכנית משלבת פעילויות של גורמים רבים, ביניהם תלמידי בתי הספר, סגל ההוראה, ארגוני התנדבות אזרחיים, מערך החינוך החברתי-קהילתי ברשויות המקומיות והדרג הניהולי במשרד החינוך. באמצעות תחקיר מעמיק הוגדרו הצרכים של השותפים השונים בתכנית על מנת לעצב לכל אחד מהם מענה ייחודי, ידידותי ומתקדם. באפיון הממשק הושם דגש על האצלת האחריות לביצוע התכנית מידי הסגל לידי בני הנוער, באמצעות מערך של חונכות ותמיכה הדדית. האפליקציה מציעה כלי לאבחון ולהשמה בארגונים, מערכת לרישום ולתיעוד שעות ההתנדבות, דרכים שונות לתקשורת בין המשתמשים וחיתוך נתונים סטטיסטיים ממסד הנתונים.
יעל אלוני- רובוטה- רובוט מעקב אחר בני הגיל השלישי, מנחה: ערן אפלבוים- רובוטה הוא רובוט מעוצב שנועד לתת מענה לצורכיהם של בני הגיל השלישי בעלי יכולת תפקוד עצמאי, ולסייע להם מבחינה בריאותית ונפשית. רובוטה מתוכנת לנוע ולערוך מעקב אופטימלי אחר הקשיש או הקשישה, לסייע במשימות יומיומיות פשוטות ולבדוק באופן שוטף את מצב הבריאות של בעליו. הרובוט עוצב בהלימה לחיי הקשישים ולצורכיהם הגופניים והנפשיים. מאפייניו החזותיים ומנעד תפקודיו נועדו גם להעניק לבני הגיל השלישי תחושת ביטחון ואף להפיג מעט את הבדידות ממנה רבים מהם סובלים. הרובוט הוא תוצר טכנולוגי פרי מחקר של המחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון.
יוליה צ׳יסטקובה- קולקציית שימורים, מנחה - טליה שחר- חמש מערכות לבוש שעיצובן גובש בהשראת חמישה זיכרונות השמורים עם המעצבת ממולדתה, אוקראינה. זיכרונות של תנועה ואור–צל בבית, חוויות וטראומות מתקופת הילדות, טעמים, אפנת ילדים וחגים. בדומה לעמים החווים חורפים מושלגים ואוגרים את מאכלי הקיץ בקופסאות שימורים כדי שיוכלו ליהנות מהם בעונה הקרה, כך נאצרו הזיכרונות כדימויים בפרטי הלבוש, שונים מחוויית המקור אך דומים לה בו-זמנית. כמו טעמים שמוכרים רק לבני המקום, כך שימורי הזיכרונות בקולקציה יעירו חוויות ילדות אצל אוקראינים אך ייתפסו כטעמים אקזוטיים על ידי זרים.
יהב שמש- 'סולמית', מנחה: רחל דהן- סולמית הוא מיצג חזותי לסלנג עברי עכשווי. פריטי המיצג מוסברים בשלוש דרכים: ה"סלנג" העכשווי; המשמעות המקורית של המילה או הביטוי בעברית התקנית; והצגת חפץ מוכר לציבור הישראלי, לאחר שעבר עיוות חזותי. מערך המשמעויות במלל ובייצוג החזותי נועד לאתגר את הצופה בפענוח המסרים העולים מתוך פער המשמעויות שבין המובנים המוצגים. הפער מוצג בשינוי החזותי של החפץ המוכר. מתוך היחסים בין שלוש רמות הייצוג ניתן ללמוד על הקשרים ועל היחסים בין השפה העברית ודרכי השימוש בה בעבר ובהווה, לבין תהליכים ותמורות שחלו בתרבות ובחברה בישראל. המיצג מעלה ביקורת על המשלב הלשוני שבו משתמשים דוברי העברית בחברה הישראלית של 2017. בכך נחשפת התרבות העכשווית קצרת הטווח, המתגלה בחיצוניותה הנוצצת כריקה מתוכן וממהות.
יבגניה מנקר- Servo , מנחה: ערן אפלבוים- Servo הוא רובוט המיועד לעזור למשפחות צעירות במטלות בית בסיסיות. הרובוט הוא פשוט ובעל קינמטיות המדמה זרוע אנושית. אל הרובוט נלוות ערכות שמסייעות לו בביצוע מטלות הבית. אחת הערכות היא ערכה לסיוע במטלת הכביסה. הערכה כוללת: סל כביסה, מיכל לחומרי ניקוי וצבת אחיזה לאיסוף הבגדים. עיצוב הערכה תואם את הצורות הבסיסיות של מכונת הכביסה. את הרובוט ניתן לתכנת לביצוע פעולות שונות בבית, כגון שטיפת כלים, איסוף צעצועים, ניקיון הרצפה ועוד. Servo נועד להקל על משפחות צעירות בניהול חיי היומיום ולפנות להן זמן לפעילויות אחרות.
הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם סטודנטים ממחלקת הנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן גוריון.
חן מלול- מנחה: ערן אפלבוים- המתקן הוא מרחב שנועד לטיפול בלקות בוויסות הסנסורי בסביבה הביתית. המרחב מתאים לילדים בספקטרום האוטיסטי בגילאים 3–5. הטיפול במרחב ממוקד בחוש המישוש, הראייה והשמיעה. זאת באמצעות בדים בעלי מרקמים שונים, מתקן מואר להחלפת שקפים ורמקול שפועל באמצעות טכנולוגיית Bluetooth, שגורמים לגרייה רב חושית. הטיפול מבוסס על שיטתSnoezelen וניתן להתאמה אישית בהתאם לצורכי המטופל. המרחב הביתי נותן מענה למצבי מצוקה דחופים.
הדר כהן- STILL LIFE, מנחה: רונן רז- Still Life היא קולקציה בת חמש מערכות לבוש, המנסה לשחזר חלום. החלום כולל בין היתר טיול בעולם וחווייתו דרך התבוננות במגזינים וספרי טיולים. נופים דמיוניים נמהלו בגזרי עיתון, ויצירות קולאז'ים אפיינו ילדות תמימה, סקרנות והרפתקנות. בעיצוב הלבוש משולבות תמונות נופים של ילדות עם נופים פרי הדמיון. הבד והגזרה הם חלק חשוב בתחילתה של הוויה חדשה, המתאפשרת במעמד נוכחות היצירה.
בר כהן פרח-יה- הארוחה, מנחה: מאשה יוזפפולסקי- וידיאו-ארט מפוצל לשישה מסכי טלוויזיה ובו מוצגים בני המשפחה במבט ביקורתי ואירוני. היוצרת מגלמת בעצמה את דמויות משפחתה ובכך מציגה דמות גנרית של אב, אם וארבע אחיות. הדמויות המחופשות מנהלות אינטראקציה מדומה בין המסכים באופן שבו מתנהלת ארוחה משפחתית סביב השולחן. בכך חושפת היוצרת את חוסר התקשורת, הנתק והכאוס, המלמדים על בעיות סמויות המעוררות מודעות למה שבדרך כלל מסתתר מתחת לכל שטיח.
אלינור הרפז- "מה שקורה ביער", מנחה: אנקטי אשכנזי- מערכת קלפים טיפוליים לבני 6–10, המזמנת אפשרות למפגש חוויתי וטיפולי בין ילד למבוגר. הקלפים מאוירים ביצורי יער דמיוניים השרויים במצבים הלקוחים מעולם הילדים, ומהם הם יכולים להיחלץ בדרכים שונות. הבחירה בקלפים כאמצעי טיפול ואופיים הדמיוני של היצורים, נשענת על דעת מומחים ומבוססת על מנגנונים פסיכולוגיים של הרחקה והשלכה. בעזרת הקלפים יוכל הילד להתעמת עם מצבים ותחושות המטרידים אותו, מבלי שייאלץ לדבר ישירות על עצמו. הקלפים מאפשרים מציאת פתרון למצב בו שרוי היצור. השיחה על הדמויות, מצבן ומציאת הפתרון יוצרים מפגש המאפשר קרבה בין הילד לעצמו ולזה היושב מולו.
אור ליפשיץ-ספרדי- "DisiWork" , סביבת עבודה מעוצבת לסטודנט, מנחה: אורי ארואסטי- סביבת למידה ועבודה שולחנית שמיועדת לתת מענה לסטודנט לעיצוב במסגרת לימודיו. DisiWork מתאימה לחללי כיתה מרווחים האופייניים לאקדמיות השונות לעיצוב, ומותאמת לסטודנט הן מבחינה ארגונומית והן מבחינת הפונקציות השונות שהיא מכילה. עיצוב סביבה זו נועד לעודד חשיבה ופעולות ביצוע במרחב המשרה אסתטיקה של סדר וארגון מחדש. החללים הפונקציונליים מוטמעים בצורות גיאומטריות בעיצוב מינימליסטי. הודות לצורת המתאר ניתן להצמיד מספר יחידות למערכת, המאפשרת עבודה ולמידה בזוג או בקבוצה, מתוך תפיסה כי למידה שיתופית יוצרת סביבה מפרה ומעשירה
בתהליך פיתוח פרויקטים במהלך לימודי עיצוב.
בתהליך פיתוח פרויקטים במהלך לימודי עיצוב.
מומלץ.
אתר המחלקה לעיצוב - http://www.smkb.ac.il/design
דפנה סלייפר רביץ, גולדפינגר תקשורת, יחסי ציבור של מכללת סמינר הקיבוצים –
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה