המטפלת-סרטו של יאנוש אדלני
A film by János Edelény
סר מייקל גיפורד הוא שחקן שייקספירי מבוגר, שימי תהילתו מאחוריו. הוא מסתגר
באחוזה הכפרית שלו, מקווה שיניחו לו לנפשו. משפחתו מתעקשת שהוא צריך עזרה וכך
נכנסת לחייו דורותיאה, מהגרת הונגריה עם חלומות משלה להיות שחקנית. סר מייקל רודה
בה, כפי שעשה לשורה ארוכה של מטפלות שבאו לפניה, אבל אהבתם המשותפת להמלט מתורגמת
בהדרגה לידידות לא צפויה.
הדרמה הקומית המהנה של הבמאי הישראלי/הונגרי יאנוש אדלני מציגה את בריאן קוקס בתפקיד
שהוגדר כתפקיד חייו. קוקס מגיש הופעה כובשת כשחקן אגוצנטרי להפליא שמתריס כלפי
בגידת הגוף. השחקן עצמו היה שותף לכתיבת הנאום הנהדר שגיפורד נואם במהלך הסרט.
 |
| הוסף כיתוב |
"המטפלת" הוא גם הסרט האחרון בו נטל חלק רוג'ר
מור, בהופעת אורח מלבבת, ואנו מקדישים את
הקרנות הסרט בארץ לזכרו. הרעיון לשלב את רוג'ר מור בסרט בתפקיד עצמו, היה של
התסריטאי השותף, טום קינינמונט, שעבד עם מור בעבר. הוא שלח למור את התסריט וביקש
ממנו לצלם את הסצנה. מור נעתר והצוות נסע לשוויץ לצלם את הסצנה לסרט, שהינה הופעתו
הקולנועית האחרונה של רוג'ר מור.
יוצרים:
במאי: יאנוש אדלני János Edelényi
תסריט: גילברט אדיאר Gilbert Adair
יאנוש
אדלני János Edelényi
טום
קינינמונט Tom Kinninmont
צילום: מאתה טיבור Máthé
Tibor
עריכה: אדם רכט Adam Recht
מוזיקה: אטי פקסיי Atti
Pacsay
הפקה: יוסף ברגר József Berger
סטיב
בוודן Steve Bowden
שחקנים:
סר מייקל: בריאן קוקס Brian Cox
דורותיאה: קוקו קניג Coco König
מילי: אנה צ'נסלור Anna Chancellor
וונדה: אמיליה פוקס Emilia
Fox
ג'וזף:
קארל ג'ונסון Karl Johnson
בתפקיד
אורח בהופעתו האחרונה בסרט קולנוע:
רוג'ר מור Roger Moore
בריטניה-הונגריה
2016, 89 דקות
אנגלית, תרגום לעברית
אנגלית, תרגום לעברית
החל מתאריך 13
ביולי בסינמטק תל אביב ובבתי הקולנוע ברחבי הארץ
הפצה בישראל
סרטי נחשון
ראיון עם הבמאי יאנוש אדלני
ש: אתה יכול לספר לנו על הסרט?
ת: זהו סרט אנושי על זקנה
וחולי, ועל היכולת להתגבר על שני הדברים הללו. זהו גם סרט על אישה צעירה שעוזבת את
ארצה, מלאה בפחדים, אבל עם אמביציה בוערת להגיע להישג משמעותי.
ש: מה היה מקור ההשראה לסרט?
ת: ראשית, איבדתי את אבא שלי לא
לפני זמן רב ואחריו את אחי. אבי סבל מבעיות רפואיות והיה בן 83, אבל אחי, איש קול
בטלוויזיה הישראלית עם הכרה לאומית, עזב את עולמנו בגיל 58 בלבד, אחרי 6 שנים של
סבל. ההתמודדות בת השנה של אבי עם החיים והמוות, שכללה ביקורים רבים בבית חולים,
נחרט בזיכרוני כקומדיה עם שתי מערכות. לא רק ה"ההנאה שלנו", אלא ההנאה
של השותפים שלו לחדר בבית החולים. זה גם אפשר לנו להביט בפנים של המוות ולצחוק.
אנחנו היינו השמן והרזה של האגף בבית החולים. למרות שלא ציטטנו את שייקספיר כמו
שעושים בסרט סר מייקל ודורותיאה, היו הרבה שורות מצחיקות שלמדתי בילדותי:
"הנה עוד איזה בלגאן שהכנת אותי אליו" ושורות נוספות.
שנית, על אף שזה היה כבר לפני
שנים, גם אני עזבתי את מולדתי, את המקצוע שלי, בתחילתה של קריירה כיוצר קולנוע
צעיר, וכפיתי על עצמי חיים ללא שורשים כפליט פוליטי.
ש: נראה שביססת הרבה מדמותו של
סר מייקל על אביך?
ת: אולי זו כוונה כמוסה שהיתה
בי. ההדהוד האמיתי להופעת הפרידה שמהווה את עמוד השדרה של הסרט, שהוא מאד סימבולי
למאבק של סר מייקל במחלה, הוא מפגש הפרידה שארגן אבי לדיירים בבניין הדירות בו הוא
גר ובפניהם הוא דיבר. הוא בילה חודשים בהכנה לנאום, אבל כשהוא סוף סוף פתח את פיו
כדי לדבר איתם, יצאו לו רק כמה מילים מבולבלות וחסרות משמעות. לשמחתי איש לא צחק
בפניו. חשוב לציין שבסיומו של אותו "נאום פרידה גדול", הוא זכה למחיאות
כפיים על סף דמעות.
ש: אני מבין שבחלק גדול מהתהליך
הזה שאחריו עקבת, השתמשת בסופו של דבר לסרט.
ת: ההתעקשות על ריטואלים יום
יומיים הוא משהו שאחריו עקבתי בצורה מעמיקה בתהליך הייסורים שעבר על אחי. קיבלתי
השראה רבה מהזיכרון של הדרך בה הצליח לנהל ללא דופי את השידורים החיים אותם הוא
ביים מחדר הבקרה, בעוד בהפסקת הפרסומות הוא לא היה מסוגל למצוא את דרכו בחזרה מחדר
השירותים לחדר הבקרה. הוא איבד את היכולת לומר מצלמה 1, מצלמה 2, ויחד עם זאת,
ידיו הצליחו לחבר בין התמונות על המוניטורים בדיוק מעורר הערכה. מאוחר יותר הוא
אושפז בהוספיס לחולים באחרית ימיהם. הייתי יכול לראות איך גילוח, או בחירה מקרית
של מי גילוח, יכולים להפוך למאבק גדול על שמירת האנושיות. משפחתי תרגלה עם אחי תקשורת
באמצעות מסרונים, דיאלוג שכל הזמן התגברו בו שגיאות הכתיב. עד להודעה האחרונה
שאשתי עדיין מסתובבת איתה בזיכרון של מכשיר הטלפון שלה. "הגיע הזמן לנאום
אחרון", הוא הבטיח לי שיראה את הסרט בהקרנה בפסטיבל הקולנוע בחיפה, אבל נפטר
חודש לפני.
ש: אלה הם פרטים מאד טראגיים. יחד
עם זאת, הסרט שלך מלא בהומור. איך אתה מחבר בין השניים?
ת: החיים מחברים ביניהם עבורי. אבל
זה נכון. הסרט הוא חיבור מלא-חיים בין הקומי לטראגי. זה מה שמעניק לסרט את האופי
המיוחד שלו. לא פחות חשוב, הוא הניסיון האישי שלי לטפח "חזות כפולה",
לנוע בין במאי קולנוע מצליח בהונגריה לבין נהג משלוחים בוינה, באדיבותם הרבה של
המנהיגים החכמים של הרפובליקה העממית ההונגרית. זוהי דרך שהשפיעה מאד על נקודת
המבט שלי על בני האדם מסביבי. האנשים השונים שאליהם הובלתי הביתה את מקלטי הטלוויזיה
שנמכרו על ידי חנות המכשירים שהעסיקה אותי, והטיפים שהצלחתי להוציא מהם, אני
מתכוון גם מעבר לכסף, הם היו גם מקור ההכנסה שלי וגם אמצעי ללמוד על בני האדם עם
יכולת מסוימת של ריחוק.
ש: אמנים רבים סבלו מאימת
הצנזורה הקומוניסטית, האם הניסיון הזה הפך אותך מריר יותר?
ת: ניסיתי ללמוד ממנו. לעבור
מדינה, לשנות מקצוע, זה גרם לי לשנות את הפרספקטיבה בדרכים רבות. בני האדם בכל
העולם הם אותו דבר. מה שמרתק הם הפרטים. כיוצר קולנוע אני תמיד נלהב ומוקסם
מהרעיון של עימות קולנועי. במקרה הזה הקונפליקט, ואני מקווה גם הכימיה, בין השחקן
האנגלי המאוד מוקפד, לבין הדמות הרגישה עם הנשמה המאד מזרח-אירופאית. לכן הסרט הוא
סוג של מבט כפול - בעודי מנסה להראות את
המנהגים ואת הנוף האנגלי דרך עיניה ה"זרות" של דורותיאה (וגם שלי) ואיתו גם מבט מבפנים, כמו שסר מייקל וכל אנשי
צוותו חווים אותו. המבט מבפנים נבנה בפרטי פרטים על ידי הסופר המוערך והמאוד מוכשר
גילברט אדיאר והשותף שלו שנים רבות טום קינינמונט. שבנוסף לכל הדברים שהם הביאו
לשולחן, הצליחו להבטיח שנמנע מכל רגשנות.
ש: ספר לי על השחקן הראשי?
ת: היה לנו מזל שהצלחנו לגייס
את בריאן קוקס כבר בראשית הדרך. התפקיד של סר מייקל נכתב כדי לאפשר לו לגלות את
יכולותיו יוצאות הדופן. הוא יכול להביא את כל הדימויים שלנו על אבירי התיאטרון
הבריטיים ואת העומק והמנעד של ההופעות השייקספיריות שלהם. זו מסורת ארוכת שנים המביאה
גם נדיבות וגם תחרותיות מגילגולד ואוליבייה, דרך אוטול והאריס, והיום אני חושב
שחקנים כמו מייקל פסבנדר ורייף פיינס. זו מסורת עשירה מאד ובריאן קוקס הוא בהחלט
חלק ממנה.
ש: הצלחת ללהק כמה נשים גדולות
ת: כן, אנה צ'נסלור ואמיליה
פוקס הן כישרונות יוצאי דופן. עם יכולת אינסטינקטיבית להבין את המטריה. אמיליה היא
ממשפחת תיאטרון גדולה. אביה, אמה, דוד שלה, אחיה ובני הדודים, כולם שחקנים. היא
אפילו קשורה לג'ון גילגולד ואלן טרי והיתה נשואה לבנו של ריצ'רד האריס, ג'ארד. אין
פלא שהיא מצא חיבור לדמות שהיא מגלמת, הבת של סר מייקל.
לגבי אנה צ'נסלור, מסתבר שהיא
קשורה באיזשהו אופן לאן בוליין ולג'יין אוסטין. כמובן שלא ידעתי את זה כשליהקנו
אותה. זה היה עונג גדול לעבוד עם שחקנית כל כך מוכשרת. יש לה דרך לומר את השורות
שלה עם המון הומור וייחודיות שמעשירות את הטקסט. היא גם מוסיפה הרבה הומור לסרט.
קוקו קניג היא תגלית גם כן. זהו
הסרט הראשון שלה, אך היא כבר לוהקה לסרט נוסף, "אמונת המתנקש" עם מייקל
פסבנדר. צפיתי בה לראשונה בהפקת תיאטרון שבוימה על ידי לוק בונדי, על בימת
התיאטרון הנודע ברלינר אנסמבל. היא חצי הונגרייה וחצי אוסטרית, והופיעה גם על במת
תיאטרון האודיאון בפריז. אז אני בטוח שצפויה לה קריירה ארוכה לפניה.
ש: ספר לנו על הצלם שלך.
ת: מאתה טיבור הוא אגדה
בהונגריה. הוא הצלם שזכה בכמות הפרסים הגדולה ביותר מכל צלם בהונגריה. עבדתי איתו
בעבר על הסרט "פרימה פרימוורה", והמצלמה שלו אפשרה לסרט המסע הזה להיראות
גדול ורחב יותר ממה שהיינו יכולים לצפות בתקציב הקטן שלנו. הוא מאסטר בצילומי
נופים, אבל מומחה לא פחות בצילום הנוף מלא הביטוי מכולם- הפנים האנושיות. כשהתכוננו לעבודה, צפינו ביחד
כמה פעמים בסרט "אוגוסט: מחוז אוסיג'", וביצירה של ניקיטה מיכאלקוב על
פי צ'כוב, "יצירה לא גמורה לפסנתר מכני". שני הסרטים מבוססים על מחזות
תיאטרון, שדיאלוג ומשחק הם נקודת המוצא להצלחה שלהם. אולם השימוש החכם בחללים
קלאוסטרופוביים סגורים וצילומי חוץ פתוחים והניצול של האור טבעי נתנו לשני הסרטים
קצב מצוין והעניקו עומק רגשי.
ש: האם יש לך מחשבות נוספות?
ת: אני מאמין שזה סרט שהוא קודם
כל של השחקנים. הצלחתו בנויה על היכולת והכישרון שלהם. והתפקיד שלי והתפקיד של
כולם הוא ליצור את "הסערה האמתית" של התסריט, הבימוי, עבודת מצלמה,
הקול, המוסיקה והאווירה שהם זקוקים לה כדי לפרוח. למזלי הם אכן זורחים במלוא הדרם.
על
היוצרים
הבמאי והתסריטאי יאנוש אדלני
סיים את לימודיו באקדמיה
לקולנוע בבודפשט כבמאי וכצלם. הצטרף לטלוויזיה ההונגרית, בה עבד לפני שהחל את
לימודיו באקדמיה. שיתוף הפעולה פורץ הדרך שלו עם גיורגי פהר, זכה להכרה כמגדיר
מחדש את המדיום, עם שימושם הנועז בקלוז אפ קיצוני. הצמד זכה פעמיים בפרסים על
צילום ועיבוד לטלוויזיה.
למרות ההצלחה והתארים, נאבק
אדלני במגבלות הצנזורה תחת המשטר הקודם. כמה מן ההפקות שלו, הכוללות גרסה של מחזהו
של שייקספיר על פי ריצ'ארד השני, וסדרה של שישה פרקים על שירה, נאסרו להקרנה בזמנו.
שתי היצירות הוצגו שלושה עשורים לאחר הפקתן עם השינוי במשטר.
בשנת 1976 נאלץ אדלני לצאת לגלות.
הוא יצא מהונגריה ב-13 ליולי – 41 שנה אחר כך באותו יום יוצא הסרט לאקרנים
בישראל.
לאחר שהות בוינה, בה עבד כנהג
משאית, הוא היגר בשנת 1977 לישראל. שנה אחר כך הגיעה לארץ בעזרת הסוכנות רעייתו, אווה
בודנר, לימים מפיקת "זהו זה" האגדית. לאחר כמה שנים הצטרפו אמו ואחיו,
שהיה איש טלויוזיה. יאנוש אדלני הקים חברה להפקת סרטים, הפיק סרטי תדמית וסרטי
תעודה מוזמנים.
אדלני חי בישראל עד היום ומתגורר בתל אביב.
בשנת 1991 היה שותף לכתיבה
והפיק את הסרט ההונגרי ישראלי הראשון "הצל הארוך", בכיכובם של מייקל
יורק, ליב אולמן ועודד תאומי. הסרט בוים על יד הצלם זוכה האוסקר וילמוש זיגמונד. בשנת
2009 היה שותף לכתיבה וביים את הסרט זוכה הפרסים "פרימה פרימוורה" בהפקה
הונגרית, בולגרית, הולנדית ובריטית.
על פעילותו להידוק הקשרים
התרבותיים בין ישראל להונגריה, בעיקר בתחום הקולנוע, הוענק לו פרס פרו קולטורה
הונגריה.
בריאן קוקס
שחקן סקוטי זוכה אמי, החל את
דרכו בתיאטרון בבריטניה. הוא נולד בעיר דאנדי, הבן הצעיר שנולד לאחר 4 בנות. אביו,
שהיה קצב, מת כשקוקס היה בן 8, והוא גודל על ידי אחיותיו לאחר שאמו סבלה ממשברים
נפשיים רבים.
קוקס עלה על הבמה לראשונה בגיל
14, בתיאטרון של העיר דאנדי, ועבר ללונדון ולמד באקדמיה המלכותית לתיאטרון
בלונדון. את דרכו האמנותית החל על הבמה בסקוטלנד ועבר אחר כך לברמינגהם, שם שיחק
בתיאטרון המקומי עם ההפקה של "כטוב בעינכם", זו הייתה הבכורה הלונדונית
שלו. מאז שיחק בלהקה השייקספירית המלכותית ובתיאטרון הלאומי, ושיחק בשלל הפקות
שייקספיריות. אחד מתפקידו הגדולים היה "המלך ליר". החל את הקריירה בשורה
של תפקידי בתוכניות טלוויזיה. הוא היה השחקן הראשון שגילם את דמותו של חניבעל לקטר
על המסך בסרט "צייד אדם". באותה שנה שיחק אנתוני הופקינס על הבמה
בתיאטרון הלאומי את המלך ליר. חמש שנים אחר כך, כשהופקינס שיחק את חניבעל לקטר
ב"שתיקת הכבשים", שיחק קוקס את "המלך ליר" על במת התיאטרון
הלאומי בלונדון. בשנת 2000 זכה בפרס האמי על הופעתו בסדרה "נירנברג", שם
הופיע בתפקיד הרמן גרינג.
קוקס שיחק בעשרות סרטים בריטיים
ואמריקאים, ביניהם: "רוב רוי", "לב אמיץ", "זהות
כפולה", "המירוץ לצמרת של מקס פישר", "אדפטיישן",
"השעה ה- 25", "נקודת מפגש", "זודיאק" ובשני סרטי
הפשע "רד" לצד ברוס וויליס והלן מירן. בנוסף, הוא נתן את קולו לסדרת
משחקי וידיאו . קוקס מרבה להופיע בטלוויזיה ומקליט מחזות רדיו רבים. הוא עובד גם
כבמאי ובקיץ 2016 ביים בורמונט את מחזהו של המחזאי הישראלי יהושוע סובול
"חוטאים".
השנה התמנה גם למנהל האמנותי בלהקת
התיאטרון "המירור" במדינת ניו יורק.
קוקס חי בניו יורק עם רעייתו
השנייה וילדיהם ובמקביל מעורב בפוליטיקה הבריטית. המהלך האחרון שעשה הוא הצטרפות
למפלגה הסקוטית הלאומית. הוא תומך נלהב בפרישה של סקוטלנד מבריטניה.
קוקו קניג
זהו סרטה הארוך הראשון של
השחקנית האוסטרית-הונגריה המבטיחה. קניג, ילידת וינה, הופיעה בעשרות הפקות תיאטרון
של תיאטרון האקדמיה והתיאטרון העירוני של וינה ועל בימת הברלינר אנסמבל הנודע
בגרמניה. הופיעה בסדרת טלוויזיה בגרמנית "השודדים" וגם שיחקה לאחרונה
בסרט "אמונת המתנקש" לצד מייקל פסבנדר, מריון קוטיאר וג'רמי איירונס.
אמיליה פוקס
בת למשפחת תיאטרון בריטית. אביה
הוא השחקן אדוארד פוקס, דודה הוא השחקן ג'יימס פוקס, אחיה הוא השחקן פרדי פוקס,
אמה היא השחקנית ג'ואנה דייויד, ובני הדוד ג'ק לורנס ולידיה כולם שחקנים. היא אף
היתה נשואה לשחקן ג'ארד האריס, בנו של ריצ'ארד האריס. אמיליה פוקס הופיעה על במת
התיאטרון ובסדרות טלוויזיה. הופעתה הראשונה היתה כאחותה של דארסי בסדרה "גאווה
ודעה קדומה", שם שיחקה את אחותו של קולין פירת'. מאז הופיעה בסרטים רבים
ובסדרות טלוויזיה רבות בתפקידים בולטים.
אנה צ'נסלור
שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה.
גם היא הופיעה בסדרה האגדית "גאווה ודעה קדומה" לצד קולין פירת'. היתה
בת זוגו של יו גרנט בסרט "ארבע לוויות וחתונה אחת", ואחת החברות בסרט
"החברות הכי טובות שיש" לצד אנדי מקדואל ואימלדה סטנטון. ובעוד סרטים
וסדרות רבים.
על התסריטאים
גילברט אדיאר
סופר, עיתונאי, שדרן ותסריטאי
זוכה פרסים, שהלך לעולמו בשנת 2011 במהלך העבודה על התסריט. כתב את התסריט לסרטו
של ברטולוצ'י "החולמים" ואת התסריט ל"אהבה ומוות בלונג איילנד"
בכיכובו של ג'ון הארט. לאחר מותו המשיך את העבודה על התסריט של "המטפלת"
חבר ותיק שלו - טום קינינמונט.
טום קינינמונט
תסריטאי ומפיק שעבד בתיאטרון,
בטלוויזיה ובקולנוע. הוא ביים את המחזה המצליח "ג'פרי ברנד לא מרגיש טוב"
בכיכובו של פיטר אוטול, ואת "האויב" עם רוג'ר מור, הורסט בוכהולץ, טום
קונטי ולוק פרי. קינינמונט גם הפיק כמה סרטים בכיכובם של סם ניל וקיפר סת'רלנד.
לאחר מותו של אדיאר הצטרף לצוות הכתיבה של "המטפלת" וליווה את הצילומים.
מומלץ בחום- מרגש עד דמעות . ליהוק שחקנים מוכשרים. אהבתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה