Translate

יום רביעי, 1 ביולי 2026

הקרנת תשעה הסרטים במסגרת התחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני 2026 בפסטיבל, תתקיים ביום שני 13.7.2026"אמנות בצומת" בפסטיבל הקולנוע ירושלים ה-43 פסטיבל הקולנוע ירושלים, אירוע הקולנוע המוביל בישראל, יתקיים בפעם ה-43 בין התאריכים 9-19 ביולי.מאת: שרית יוכפז

 


THUMBNAIL


"אמנות בצומת" בפסטיבל הקולנוע ירושלים ה-43

 

התחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני

התחרות הוותיקה והחשובה לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני בישראל מציגה את 9 הסרטים הישראלים שנבחרו להתחרות על הפרס Afterglow בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים ה-43 (9-19 ביולי) בסך 15,000 ש"ח 

ופרס עליזה ומיכה שגריר לסרט ניסיוני בסך 7,000 ש"ח 

 

הקרנת תשעה הסרטים במסגרת התחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני 2026 בפסטיבל, תתקיים ביום שני 13.7.2026 בשעה 19:15, בסינמטק ירושלים. 

ההכרזה על הסרטים הזוכים תיערך בטקס הזוכים הכללי, ביום חמישי

ה-16.7

 

התוכנית "אמנות בצומת" שמטרתה לייצר מרחב בטוח עבור יוצרים ואמנים המבקשים להימלט מן המוסכמות הנוקשות של הקולנוע הנרטיבי והתיעודי. התחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני הוקמה תחת המסגרת של "אמנות בצומת" לפני כ-20 שנה והיא התחרות הוותיקה ביותר ומהיחידות הקיימות בארץ. הסרטים שנבחרו להשתתף בתחרות מבטאים את המגמות העכשוויות בקולנוע ניסיוני ואמנות וידאו והיא אסופה של 9 סרטים יחודיים, שנעשו בארץ בשנה האחרונה, ומביאים ריבוי וגיוון של קולות וגישות למציאות הקשה בה אנו חיים.

 

אלו (עדיין) זמנים של אי ודאות, זמנים של אלימות, מלחמות ואתגרים רבים – בתוכנו, סביבנו, בעולם. בתקופה כה מורכבת דרושים ללא ספק דמיון וחשיבה מחוץ למסלול המקובל, כדי למצוא דרכים אחרות. זה מה ש"אמנות בצומת" יכולה להציע: תוכניות ייחודיות שבהן האמניות והאמנים המציגים מחפשים צורות אחרות של ביטוי קולנועי, מעבר לנרטיבים הקונבנציונלים.

 

בואו לצלול איתנו לקולנוע נסיוני ואמנות וידיאו עכשוויים: התחרות לאמנות וידיאו וקולנוע נסיוני, ולצדה תוכנית מיוחדת של אמנות וידיאו וסרטים קצרים פלסטיניים מהשנים האחרונות. במקביל יוצגו קלאסיקות של אמנות הווידיאו מאת נשים פורצות דרך כמו אולריקה רוזנבאך ומארה מאטושקה. ובמרכז מעמותה, בשיתוף עם שבוע העיצוב, יוצג מיצב וידיאו ייחודי של האמנית דניאלה מרוז.

 

אירועי "אמנות בצומת" והתחרות נוסדו על ידי קרן משפחת אוסטרובסקי והם בהפקת המרכז לאמנות ומחקר מעמותה.

 

**התערוכה תיפתח ביום חמישי 9.7.26, בשעה 19:00 ותינעל ב-18.9.2026.

 

על תשעת הסרטים המשתתפים בתחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני

 

בשיתוף "המרכז לאמנות ומחקר מעמותה"

 

יום שני 13.7 בשעה 19:15 סינמטק 3

 

תיקיית דימויים וטריילרים

 

 

התחרות לאמנות וידאו וקולנוע נסיוני 2026

בשיתוף המרכז לאמנות ומחקר מעמותה

 

עלוקה

רומי בן־יוסף, לוטם גלבוע, ליאור יגר | ישראל 2026 | 5 דקות | ללא דיאלוג | משחק מסירות שמתקיים בשדה שיחים בין שלוש נשים לבושות בחליפות הסוואה תפורות ביד. הכדור הוא מצלמה, שמביטה על הנוף ובתוכו, ומתיימרת גם להביט אל תוך גופן של המתמסרות, העטופות כולן בחומר שממנו עשוי הנוף.

 

ג'ונגל מתוק

אלון בלס | ישראל 2026 | 11 דקות | עברית | כתוביות באנגלית | העבודה בוחנת את ארכיטיפ הגבר הים תיכוני. מתוכו נוצרות מפלצות וחיות אדם המורכבות מפורטרטים של מחבלי חיזבאללה ושל האמן. שטח הפנים הוא הזירה שבה המאבק מתרחש. הדימויים נולדים מדמיון פוליטי־תרבותי ונעים בין הפנטזיה הציונית לתת המודע המזרח תיכוני.

 

בדקות הקרובות

נגה סירוטה | ישראל 2026 | 4 דקות | ללא דיאלוג | חפצי החירום שאנו אוספים למקלטים מפני האיום התורן מתקבצים בפינות החדרים לקומפוזיציות "ממנטו מורי" בנות זמננו.


לומה

רחל אלברט | ישראל 2026 | 5 דקות | ללא דיאלוג | במרווח שבין יש לאין, מפגש מושתק בין אשה לגבר רושם עדות באור. 

 

שיחות מאחורי דלתיים סגורות

נועה גור | ישראל 2026 | 10 דקות | אנגלית | כתוביות בעברית | כלב, ילד, אשה, גבר ואלוהים – חמישה צ'אטבוטים המגולמים על ידי שחקנים חושפים היררכיות של שפה, ציות, סמכות ופגיעות בתוך מערכת סגורה של דיבור שנוצר בידי מכונה וניזון משיחות אמיתיות ודיסקרטיות שעוצבו בידי יחסי כוח בלתי שוויוניים.

 

קרב מגע

טל אלקים | ישראל 2026 | 10 דקות | עברית | כתוביות באנגלית | בירושלים, משורר צעיר תועה חזרה הביתה דרך מצעד הדגלים. בבית הוא כותב שיר תחת רעם הטילים.

 

תנין

נטליה ריס | ישראל 2026 | 3 דקות | רוסית | כתוביות בעברית ובאנגלית | מסע פנימי של מצבים עזים של מציאות גופנית ורגשית דרך ציוריה של האמנית נטליה רוזנבאום – אל עבר אור ואהבה ללא תנאי.

 

זרה, לפעמים

טל גטרייטמן | ישראל 2026 | 10 דקות | אנגלית, עברית | סרט דוקומנטרי המבוסס על שיחות עם נשים זרות החיות בתל־אביב-יפו: מהגרות עבודה, עולות חדשות ונשים שהגיעו לעיר לצורך לימודים ועסקים. דרך סיפוריהן נחשפת עיר כפולה – מזרח תיכונית ומערבית, זוהרת ואפלה, חופשית ומאיימת.

 

הפלגה נעימה באדמה

גדי ימפל | ישראל 2026 | 7 דקות | אנגלית, עברית | לילה מיוזע. איש צעיר עובד מחדרו ומתייג דימויי AI חידתיים, כשאשה מעברו סוחפת אותו לצ'אט פלרטטני. ככל שהשיחה מעמיקה, הדימויים נעשים מוחשיים ומטשטשים את הגבולות שבין עבודה, תשוקה ובדידות.



על התוכניות הנוספות במסגרת "אמנות בצומת"

יום שלישי 14.7 בשעה 15:00 סינמטק 2

כדי שלא נשכח | كي لا ننسى

אוצרות והקדמה: פאדי פאר

 

הזיכרון אינו ארכיון קבוע של עובדות ואירועים, אלא תהליך פעיל שבאמצעותו הפרט מעניק משמעות לעבר. מה שאנו זוכרים והאופן שבו אנו בוחרים לזכור אותו מעצב לא רק היסטוריות אישיות, אלא גם את הנרטיבים הקולקטיביים שבאמצעותם קהילות מבינות את עצמן. הזיכרון הקולקטיבי הוא אפוא, כפי שציין אדוארד סעיד, "לא דבר דומם ופסיבי, אלא שדה פעילות שבו אירועי העבר נבחרים, משוחזרים, נשמרים, משתנים ומקבלים משמעות פוליטית".

האמנים המשתתפים בהקרנה זו חוקרים את מערכת היחסים שבין חוויה אישית לזיכרון קולקטיבי. מתוך ארכיונים משפחתיים, מסורות תרבותיות, זהויות מגדריות, שפה וחוויות של שייכות וניכור, הם בוחנים כיצד נרטיבים אינטימיים חורגים מן הפרט והופכים לחלק מהיסטוריות חברתיות רחבות יותר.

הדימוי הנע תופס מקום מרכזי בחקירה זו, משום שהוא משקף את טבעו של הזיכרון. כמו הזיכרון, גם הדימוי הנע נפרש לאורך זמן ומאפשר את קיומם של פערים, חזרות, שתיקות ורבדים זמניים מרובים. באמצעות צליל, קול, תנועה ומשך, עבודת הווידיאו הופכת למרחב שבו סיפורים אישיים מצטלבים עם היסטוריות קולקטיביות, והתיעוד הופך לצורה של דמיון שבה נוכחות והיעדר מתקיימים במקביל. יחד, העבודות בתערוכה זו מציעות להתייחס לזיכרון לא כדבר מה שנשמר, אלא כדבר מה שנבנה מחדש ללא הרף באמצעות הסיפורים שאנו בוחרים לספר.

 

נסרין אבו בכר | מרקם הזמן | 2025 | 8 דקות

עבודת הווידיאו בנויה משני צירים מקבילים: ארכיוני צילום אישיים ומשפחתיים, ופסקול שחובר בידי האמנית ומשלב רפרנסים אישיים, קולקטיביים ופוליטיים. לעתים הצירים הללו נפגשים, ולעתים הם מתרחקים זה מזה וחושפים את הסתירות הטמונות בחיבור שבין האישי לקולקטיבי. יחד הם יוצרים מקצב כאוטי של זכרונות, ללא היררכיה וללא רצף ליניארי.

אזהרת תוכן: עבודת הווידיאו כוללת סאונד מוקלט של אזעקות תקיפה אווירית

 

מועתסם סיאם |‏ כוסברה ‏| 2020–2026 | 10 דקות

יצירה אוטוביוגרפית זו משלבת קטעי וידיאו ושירה לצורך הרהור על בניית הזהות ויחסיה עם השפעות תרבותיות הקיימות בתוך ההקשרים הערביים והפלסטיניים ומעבר להם. אזכורים של מזל דלי, שמשון הגיבור ומשחק הווידיאו Postal 2 נשזרים בקטעי ארכיון של הזמרת הערבייה מג'ידה א־רומי ויוצרים מרחב רב שכבתי של סמלים ומשמעויות.

 

אליאס ואקים‏ | Homecoming Queenz | ‏2012 | 12 דקות 

באמצעות דראג, כמופע וכאסטרטגיה, העבודה בוחנת את האופן שבו פלסטינים נתפסים וממוקמים במרחב הציבורי. מופע הדראג משמש עדשה שדרכה נחשפות צורות מושרשות של אפליה, והגוף הופך לזירת עימות. באמצעות כיבוש המרחב הציבורי מאתגרת העבודה נורמות חברתיות דומיננטיות ובו בזמן משיבה לעצמה סוכנות.

 

לילא עבד אלרזאק | 2023 | את לא מתביישת בעצמך? |‏ 4 דקות

לילא עבד אלרזאק ‏ | הבוגדת חזרה אבל הסיוט נמשך |2024 | 7 דקות

שפה, שליטה ופוליטיקה נחקרות בעבודת וידיאו זו המורכבת משני חלקים, שמתבוננת בחוויה אישית. העבודה בוחנת כיצד השפה הופכת מאמצעי תקשורת לכלי של שליטה. דרך מפגשים יומיומיים היא חושפת את המחיר הרגשי הכרוך בניווט בין ציפיות תרבותיות הנובעות הן מתוך הקהילה של האדם עצמו והן מבחוץ.

עיצוב סאונד: יונתן ויהלי לדר | מיקס סאונד: יהלי לדר

 

ראפת חטאב | ‏בידון עונוואן (ללא כותרת) | 2009 | 4 דקות

עבודת הווידיאו מהרהרת בחוויות של ניכור ביחס למקום, לעיר ולמולדת. שמה, "בּידוּן עונוואן", נושא בערבית משמעות כפולה, "ללא כתובת" ו"ללא כותרת", ומעורר תחושה של עקירה ואי שייכות. העבודה מלווה בשיר "חוּבּ" ("אהבה" בערבית), שמילותיו עוסקות בכמיהה ובמסירות, ובוחנת את מושג הבית לא רק כמקום אלא גם כתחושה.

 

מחמוד אבו גאנאם | שמואל בחולות | 2025 | 15 דקות

המדבר בעבודת וידיאו זו אינו רק הזירה שבה מתרחשים האירועים, הוא הופך למטפורה לתת המודע של היחיד ולמרחב של חקירה עצמית. כאן הזיכרון לא נבחן מול דבר מה חיצוני, אלא דרך יחסו של האדם אל זכרונותיו. באמצעות נרטיב חזותי סוריאליסטי, שירה ודיאלוג, נפרש הנוף הזה וחושף עולם של משמעות וסמליות שבו נקודות מבט מרובות מתקיימות זו לצד זו ללא נרטיב דומיננטי.

בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים

 

קישור לתיקיית דימויים  כדי שלא נשכח

 

 

====

 

יום ראשון 12.7 בשעה 16:15 סינמטק 2

אולריקה רוזנבאך: בין מדונה לאמזונה

אוצרוּת והקדמה מאת שרון בלבן

 

אולריקה רוזנבאך (נולדה ב-1943 בעיירה באד־זלצדפורט, גרמניה) היא מהאמניות הגרמניות הבולטות בדורה בתחום אמנות המדיה והמיצג, ומחלוצות האמנות הפמיניסטית מאז ראשית שנות ה-70. באותו עשור ייסדה רוזנבאך בקלן את בית הספר ליצירתיות פמיניסטית. התוכנית מציגה מבחר מעבודות הווידיאו שלה, שבאמצעותן בחנה ועִרערה על ייצוגים מסורתיים של נשים. מתוך עיסוק במיתולוגיה, בדימויים דתיים ובארכיטיפים תרבותיים, רוזנבאך בוחנת את הנשיות ואת האופן שבו זהות נשית מתעצבת ומיוצגת. עבודותיה הוצגו ברחבי העולם.

הפרויקט מתקיים במסגרת פסטיבל ירושלים בשיתוף מכון גתה והמרכז לאמנות ומחקר מעמותה. תודה מיוחדת לפיליפ זיגלר (ZKM | Karlsruhe).

 

לעטוף את ג'וליה | 1972 | וידאו חד ערוצי (הומר לקובץ דיגיטלי) | שחור־לבן | סאונד | 4:49 דקות

רוזנבאך כורכת תחבושות סביב גופה וסביב גופה של בתה, בפעולה שבוחנת מהות של קשר, אינטימיות, תלות ואִמהות.

 

אל תאמינו שאני אמזונה | 1975 | וידאו חד ערוצי (הומר לקובץ דיגיטלי) | שחור־לבן | סאונד | 11:02 דקות

רוזנבאך משלבת את פניה עם דימוי של מדונה מימי הביניים ויורה שוב ושוב חִצים אל הדימוי המשולב. העבודה מעמידה במתח פגיעות ותוקפנות, והופכת את האמנית לתוקפת ולקורבן בעת ובעונה אחת.

 

ריקוד עבור אשה | 1975 | וידאו חד ערוצי (הומר לקובץ דיגיטלי) | שחור־לבן | סאונד | 8:08 דקות

בעודה מצולמת מלמעלה, רוזנבאך מסתחררת לצלילי ואלס של שטראוס עד שהריקוד נעשה מהפנט ומערער. מה שמתחיל כמופע חינני הופך לדימוי של חזרתיות, בדידות והתשה. 

 

אהבת אם | 1977 | וידאו חד ערוצי (הומר לקובץ דיגיטלי) | צבע | סאונד | 4:50 דקות

לחיה החשופה של ילדה מתכסה בהדרגה בסימני נשיקות של ליפסטיק אדום. סימני האהבה הופכים לאקט של אלימות אִמהית. רוזנבאך בוחנת את מורכבותו של רעיון האהבה האִמהית, ובפרט את האופן שבו הוא מעצב וממשטר את הזהות הנשית.

 

ריקוד סביב עץ | 1980 | וידאו חד ערוצי (הומר לקובץ דיגיטלי) | שחור־לבן וצבע | סאונד | 16:38 דקות

העבודה הוצגה ב-1979 בביאנלה בסידני כוידיאו־פרפורמנס בפארק. רוזנבאך מתייחסת בה לטקס חניכה של האוכלוסייה הילידית באוסטרליה, ומתגלגלת בתנועה ספירלית סביב עץ עתיק עם מצלמת וידאו קטנה מחוברת לפרק ידה. הוידיאו משלב בין תיעוד הפרפורמנס לצילומים מקוריים שצילמה בשחור־לבן במהלך הפעולה.

 

טיצ'יניום – צעיף של עצב | 2012 | וידאו חד ערוצי | צבע | סאונד | 4:47 דקות

האמנית יצרה את העבודה ב-2012 עבור פרפורמנס שהוצג בביאנלה השלישית בצ'נקלה, טורקיה. הפרפורמנס נשען על קינות נשים מתרבויות מזרח הים התיכון, ובה בעת מהדהד את הטרגדיה היוונית העתיקה "נשות טרויה" מאת אוריפידס.

 

ההולכת הבודדת, שחזור | 2023/1979 | וידאו חד ערוצי | צבע | סאונד | כ-15 דקות 

שחזור פרפורמנס לפעולה שהוצגה לראשונה ב-1979 והועלתה מחדש ב-2023 בהנחיית רוזנבאך ב-ZKM בקרלסרוהה. אשה לבושה לבן צועדת על רפרודוקציה של "נוף הררי עם קשת בענן" מאת קספר דוד פרידריך, ומניעה מצלמת וידאו בעזרת מוט ברזל לצלילו של כלי מוזיקה טקסי.

 

הפרויקט בשיתוף מכון גתה והמרכז לאמנות ומחקר מעמותה, במסגרת פסטיבל ירושלים, ובתודה מיוחדת לפיליפ זיגלר

 (ZKM | Karlsruhe)

 

קישור תקיית דימויים אולריקה רוזנבאך

 

====

 

יום שני 13.7 בשעה 16:15 סינמטק 4

הקולנוע של מארה מאטושקה

אוצרוּת והקדמה: חן שיינברג

 

מארה מאטושקה היא קולנוענית אקספרימנטלית ואמנית, מהקולות הייחודיים והמקוריים ביותר באוונגרד האוסטרי. מאטושקה נולדה בבולגריה ב-1959 ובגיל 17 עברה לאוסטריה. ב-1983 החלה את לימודיה באוניברסיטה לאמנויות שימושיות בווינה, שם למדה אנימציה וציור אצל האמנית והקולנוענית הנודעת מריה לאסניג, ותחת הנחייתה יצרה את סרטיה הראשונים. התוכנית הנוכחית כוללת סרטים קצרים מתקופת יצירתה המוקדמת, כולל אחד מסרטיה המוקדמים מ-1984, לצד יצירות מהעשור הראשון של המאה ה-21.

כבר מראשית דרכה אופיינו סרטיה של מאטושקה בעיסוק אינטנסיבי בגוף ובשפה ובשילוב בין לייב־אקשן, אנימציה מצוירת וסטופ־מושן. עבודותיה מתכתבות עם מסורות של אמנות גוף ואמנות מיצג (פרפורמנס), ומתאפיינות בסגנון ניאו־דאדאיסטי, גרוטסקי ורווי הומור. בכל סרטיה משנות ה-80 וה-90 מופיעה מאטושקה בדמותה המוכרת, מימי מינוס.

סרטיה של מאטושקה זכו להכרה בינלאומית נרחבת והוצגו בפסטיבלים מובילים בעולם, בהם הוויאנלה (Viennale), פסטיבל אוברהאוזן, פסטיבל ברלין ופסטיבל רוטרדאם.

 

סיפורו של טבור | 1984 | 3 דקות | סרט המתאר את לידתה הסימבולית של האמנית מתוך מבוך של נייר וגרבי ניילון המתקלפים מפניה של מימי מינוס. התהליך מצולם בטכניקת סטופ־מושן ומלווה בעיוותי פנים.

 

ראש כדור | 1985 | 6 דקות | סרט הבוחן את היחסים בין גופה של מאטושקה לבין טכנולוגיה אנלוגית ומכונת הכתיבה. במהלך הסרט מימי מינוס מגלחת את ראשה בתער, במה שנראה כהתייחסות לסרטים התוקפניים של תנועת האקציוניזם הווינאי משנות ה-60. הראש הפצוע הופך בעצמו למכונה המותירה את רישומה על המרקע.

 

פרסימפתיקה | 1986 | 4 דקות | גופה של מימי מינוס מחולק לשניים: היא צבועה חצי בשחור וחצי בלבן, ולראשה כתר. היא עומדת בחלל מופשט כשפסקול הסרט מציג ניגודים של מושגים מילוליים המצביעים על הדואליות, הקוטביות והסתירות שבקיום האנושי.

 

ניתוח קיסרי | 1987 | 4 דקות | מימי מינוס עוברת ניתוח קיסרי וממזגת בינו לבין פעולת הבישול.

 

היפה והחיה | 1993 | 10 דקות | בצילום נגטיב, מימי מינוס מעפילה אל פסגת הר, קורעת בנשיכה את חבל הטבור ותינוק מגיח אל העולם. בהמשך היא מנגנת עבורו בכינור ללא מיתרים, בעוד התינוק אוחז בדפי תווים קרועים, ואז היא פוצחת בפניו במיצג. סרט העוסק בקשר שבין הורות לאמנות.

 

איד | 2003 | 10 דקות | מימי מינוס עוברת שינוי פיזי והופכת לדמות מסרטי אימה זולים בעודה עוטה מסכת לטקס. מפגש עם הדופלגנגר (כפיל) שלה מוביל לתוצאה מפתיעה וייחודית.

 

הארמון הבוער | 2009 | 32 דקות | חמישה רקדנים־שחקנים שוהים במלון. הסרט מתאר את האינטראקציה הפיזית ביניהם, לצד הבדידות והמיניות שלהם, לאחר שהאל פאן מעורר אותם משנתם. היצירה עושה שימוש מקורי במיוחד באמצעי המבע הקולנועיים.

 

בתמיכת הקונסוליה האוסטרית

קישור לתקיית דימויים מארה מאטושקה

 

====

 

חור בלבב

תערוכת יחידה של דניאלה מרוז

אוצרת: שרון בלבן 

 

המרכז לאמנות ומחקר מעמותה

פתיחה: 9.7.2026 | נעילה: 18.9.2026

מיצב וידיאו פיסולי של דניאלה מרוז הופך את חלל מעמותה לג'ימבורי גרוטסקי, שבו המשחקיות והטקסיות נעשות מופרזות משתבשות ומשובשות. 

מרוז בוראת בעבודות הווידיאו שלה, כמו גם בחלל התערוכה, מתחמים של משחק וצעצועים – עולמות וחללים המשלבים יחד חוקים ומבנים מעולמות הספורט, הפוליטיקה והקרנבל. דרך ניפוח, הפרזה ופירוק היא בוחנת את האלימות ואת יחסי הכוח המעוותים המובְנים במערכות אלה.

 

קישור לתיקיית דימויים חור בלבב

 

התערוכה נוצרה בהפקה משותפת עם שבוע העיצוב ירושלים בבית הנסן.

 

על פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2026, מהדורה 43:

בפעם ה-43: פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים - אירוע הקולנוע הגדול, המוביל והוותיק בישראל, יציין השנה את מהדורתו ה-43 ויתקיים בין התאריכים 9 עד 19 ביולי 2026.

הפסטיבל יציג תכנית אמנותית עשירה הכוללת עשרות בכורות של סרטים מרחבי העולם, חשיפה ראשונה של מיטב הקולנוע הישראלי, כמו גם סרטים מדוברים שגרפו פרסים ושערכו את הבכורה שלהם בפסטיבלים מובילים בעולם ובהם ברלין, קאן, ונציה, סאנדנס, טרייבקה ואחרים. התוכנית הבינלאומית תחשף בקרוב

 

התוכנית האמנותית תכלול את מיטב הקולנוע המקומי והעולמי במגוון מסגרות ותחרויות, במרכזן תחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי, תחרות דיאמונד לקולנוע תיעודי ישראלי, לצד תחרויות בינלאומיות, ביכורים, קולנוע ניסיוני ועוד. הפסטיבל יחלק השנה פרסים בשווי של כמיליון ש"ח בתחרויות השונות, רובם ליוצרים ולאנשי קולנוע ישראלים, לעידוד ולתמיכה באמנות הקולנוע המקומית.

 

פסטיבל הקולנוע ירושלים, שהגתה ויזמה כלת פרס ישראל ומייסדת סינמטק ירושלים, ליה ון ליר, נחשב למוביל, לגדול ולחשוב בישראל, נהנה ממעמד יוקרתי גם בזירה הבינלאומית והתבסס כאחד מפסטיבלי הקולנוע המובילים בעולם. 

בפסטיבל צפויים לבקר כ-70 אלף חובבי קולנוע ותרבות מהארץ ומהעולם, ומוזמנים אליו אורחים רבי מעלה מתעשיית הקולנוע הבינלאומית לצד אנשי קולנוע ישראלים, בהם שחקנים, במאים, מפיקים, מנהלי פסטיבלים, מנהלי קרנות קולנוע ועוד.

 

בתחרויות התוכנית הישראלית יוענקו:
פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר תרומת סימונה חג'ג' באמצעות הקרן לירושלים.
פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר תרומת קרן דיאמונד.
פרסי
GWFF לסרטי ביכורים ישראלי ובינלאומי, פרס ענת פרחי למשחק, פרסי עליזה ומיכה שגריר לעריכה ולקולנוע ניסיוני קצר, פרס אהרון עמנואל לצילום, פרס יוסי מולה למוזיקה, פרסי דיאמונד לקולנוע ישראלי קצר, פרס לסרט האנימציה הטוב ביותר עמותת אנימיישן ישראל.
בתחרות היצירה הצעירה פרסי טדי הפקות לסרט עלילתי ופרס האיחוד האירופי. 

מהדורתו ה-43 של פסטיבל הקולנוע ירושלים תיפתח ב-9 ביולי (חמישי) כמיטב המסורת, באירוע בבריכת הסולטן, תחת כיפת השמיים, מול קהל של 6,000 צופים ואורחים.

 

מנהל הפסטיבל: רוני מהדב-לוין. מנהל אמנותי: אור סיגולי. מנהלת המסגרות הישראליות: מיכל חג'ג'. מפיקה ראשית: אלה טל. מנהלת שיווק ופרסום סינמטק ירושלים: מירי קפילוטו-פדהצור. מנהלת מערך האירוח וימי התעשייה: יפעת טובי.

 

פסטיבל הקולנוע ירושלים מתקיים בתמיכת משרד התרבות, קרן ון ליר, הקרן לירושלים ועיריית ירושלים.


פסטיבל הקולנוע ירושלים

חושף את התוכנית הבינלאומית


טריסטה

 

פסטיבל הקולנוע ירושלים, אירוע הקולנוע המוביל בישראל, יתקיים בפעם ה-43 בין התאריכים 9-19 ביולי. הפסטיבל ייפתח בבריכת הסולטן עם הקרנת הבכורה של "עצמאות", בבימוי משה רוזנטל ("קריוקי").

 

התוכנית הבינלאומית של הפסטיבל כוללת עשרות סרטים באורך מלא - סרטים עלילתיים, תיעודיים וניסיוניים, המוקרנים בשורה של מסגרות.

 

התוכנית המלאה תהיה זמינה באתר הפסטיבל ותפתח למכירה ביום ו', 26 ביוני.

 

התוכנית כוללת סרטים בולטים רבים מהשנה החולפת, ובהם זוכה דקל הזהב וזוכה דב הזהב, יחד עם הזוכים הגדולים של הפסטיבלים הבינלאומיים המשמעותיים בעולם כמו סן סבסטיאן, טורונטו, טאלין, SXSW, טרייבקה ורוטרדם.

 

הסרטים יוקרנו בארבעת האולמות של סינמטק ירושלים, ובקולנוע לב סמדר. השנה יארח הפסטיבל מעל ל-20 אורחים בינלאומיים, ביניהם במאים, מפיקים ושחקנים מכל העולם.

השנה, מעל לשלושת רבעי סרטי האוצרות הבינלאומיים בתוכנייה הם בלעדיים לפסטיבל הקולנוע ירושלים, הזדמנות יחידה לצפות בהם בישראל.

 

גם במהדורה זו יקיים הפסטיבל תחרויות נושאות פרסים לקולנוע בינלאומי: התחרות הבינלאומית, תחרות הביכורים הבינלאומית, תחרות ברוח החופש והתחרות ע"ש שנטל אקרמן.

לצד התחרויות הרשמיות, יוקרנו סרטים בינלאומיים בשלל מסגרות נוספות, בהן: מאסטריות ומאסטרים, פנורמה, גאלה, סינמניה, סרטי חצות, קלאסיקות ואמנות בצומת.

 

מסגרות התוכנית הבינלאומית בפסטיבל:

התחרות הבינלאומית - התחרות המרכזית לקולנוע בינלאומי של הפסטיבל.
ביכורים - תחרות בינלאומית המביטה אל הדור הבא והמבטיח של אמנות הקולנוע.
ברוח החופש - תחרות בינלאומית ליצירות העוסקות בחתירה הנצחית של האדם לחופש ולצדק.
תחרות שנטל אקרמן - תחרות לסרטים בינלאומיים העוסקים באירוע או בסיפור אמיתי באמצעים חדשניים וניסיוניים.

על הרדאר - הקולות המבטיחים והמסקרנים של הקולנוע הבינלאומי בעשייה הבדיונית והתיעודית.
מאסטריות ומאסטרים - סרטים חדשים של במאים נודעים ומשפיעים בתחום הקולנוע.
פנורמה - יצירות קולנוע עטורות שבחים מרחבי העולם.
גאלה - בכורות חגיגיות • סרטים עם כוכבי קולנוע • סרטים לקהל רחב.
מאבדים את זה - סרטים פרועים שהולכים על הקצה.

סינמניה - סרטים העוסקים באהבת הקולנוע ובסיפורים מאחורי הסרטים והקולנוענים הגדולים.
קלאסיקות - מחוות ועותקים חדשים ומשוחזרים של יצירות מופת בלתי נשכחות.
אמנות בצומת - מסגרת לקולנוע ניסיוני בשיתוף המרכז לאמנות ומדיה "מעמותה".

 

בין הסרטים הבינלאומיים הבולטים שיוקרנו בפסטיבל

 

"פיורד" – Fjord
זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. סרטו של כריסטיאן מונג'ו ("4 חודשים, 3 שבועות ויומיים"), בהשתתפות המועמדים לאוסקר סבסטיאן סטן ורנטה ריינסב.

 

"מכתבים צהובים" – Yellow Letters
זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין. סרטו של אילקר צ'טאק (המועמד לאוסקר "חדר המורים").

 

"ארץ אבות" – Fatherland
סרטו החדש של פאוול פאווליקובסקי, זוכה פרס הבימוי בפסטיבל קאן.

 

"הכדור השחור" – La Bola Negra
זוכה פרס הבימוי בפסטיבל קאן. אפוס חוצה זמנים בהפקת פדרו אלמודובר.

 

"מפלתו של הרקולס" – Hercules Falling
זוכה פרס סרט הביכורים ופרס המבקרים הבינלאומי של פסטיבל טאלין, בכיכובו של דאר סאלים ("משחקי הכס").

 

"שחר חדש" – A New Dawn
סרט אנימה מהתחרות הרשמית של פסטיבל ברלין.

 

"נמר של נייר" – Paper Tiger
סרטו החדש של ג'יימס גריי, בהשתתפות אדם דרייבר וסקרלט ג'והנסון, מהתחרות הרשמית של פסטיבל קאן.

 

"ההרפתקה החלומית" – The Dreamed Adenture
זוכה פרס חבר השופטים של פסטיבל קאן.

 

"איש השעה" – A Man of his Time

זוכה פרס התסריט של פסטיבל קאן.

 

"באריו טריסטה" – Barrio Triste
סרט הביכורים של סטילז, במאי הקליפים של בד באני, מתוכניית אוריזונטי של פסטיבל ונציה.

 

"סקייטבורד זה לא לבנות" – Skateboarding is not for Girls
זוכה פסטיבל טרייבקה בפרס ע"ש נורה אפרון לבמאית המבטיחה.

 

"וגופתה לא נמצאה מעולם" – And Her Body Was Never Found
דרמת מתח של פולאריס בנקס ומור כהן, מתכניית פסטיבל SXSW.

 

"הסמוראי והאסיר" – The Samurai and the Prisoner
סרטו החדש של קיושי קוראסווה, הבחירה הרשמית של פסטיבל קאן.

 

"קולות שבורים" – Broken Voices
זוכה פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קארלובי וארי.

"ילד ברזל" – Iron Boy
אנימציה, זוכה פרס מיוחד מחבר השופטים במסגרת מבט מסוים של פסטיבל קאן.

 

"רוברט ריצ'רדסון: השטן הלבן" – Robert Richardson: The White Devil
תיעודי יוצא דופן על צלם הקולנוע האגדי ("להרוג את ביל", "פלאטון", "שאטר איילנד"), היישר מהקרנת הבכורה שלו בקארלובי וארי.

 

"רוז" – Rose
דרמה תקופתית מסוגננת שהביאה לסנדרה הולר את פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ברלין.

 

"בחירתו של איוון" – Ivan & Hadoum
זוכה פרס הטדי של פסטיבל ברלין.

 

"שיטפון חרישי" – Silent Flood
זוכה פרס הצילום של פסטיבל IDFA.

 

"המשפט של היין" – Trial of Hein
דרמה היסטורית ייחודית מתחרות פרספקטיב לסרטי ביכורים של פסטיבל ברלין.

 

"העיירה שלהם" – Their Town
דרמת התבגרות מבית היוצר של "אבודים בבולטימור", מתוכניית פסטיבל SXSW.

 

"אשתי בוכה" – My Wife Cries
סרטה החדש של אנגלה שנלק, מהתחרות הרשמית של פסטיבל ברלין.

 

"רשומות נאגי" – Nagi Notes
סרטו החדש של קוז'י פוקאדה, מהתחרות הרשמית של פסטיבל קאן.

 

"עוד יום" – Another Day
הופעה מדהימה של אדל אקסרקופול בדרמה מהתחרות הרשמית של פסטיבל קאן.

 

"אין להן רחמים" – No Mercy
דוקו הבוחן את הקולנוע שיצרו הבמאיות במהלך השנים, בהשתתפות סלין סיאמה, קת'רין ברייה, אנה לילי אמרפור, אליס דיופ ועוד.  

 

"הכריסטופרים" – The Christophers
סרטו החדש של סטיבן סודרברג בכיכובו של איאן מקלן.

 

"בארצו של ארטו" – In the Land of Arto
סרט מסע בכיכובן של קאמי קוטה ורז אמיר איברהימי ("טאטאמי").

 

"המצוקים האדומים" – The Red Rocks
סרטו החדש והמפתיע של ברונו דומון, ממסגרת שבועיים של הבמאים בפסטיבל קאן.

 

"היום בו היא שבה" – The Day She Returned
סרטו החדש של המאסטר הדרום קוריאני הונג סאנגסו, מתוכניית פסטיבל ברלין.

 

"נגה" – Noga
סרט תיעודי על המוזיקאית הישראלית נגה ארז שהוקרן בפסטיבל טרייבקה.

 

במסגרת הקלאסיקות יוקרנו:

מחווה לרוברטו רוסליני – עם הסרט התיעודי החדש של המאסטר האיטלקי ("רוברטו רוסליני: לחיות ללא תסריט" זוכה פרס הדונאטלו) נקרין ארבעה מיצירותיו הגדולות: הדוקו "הודו: אמא אדמה", "גרמניה שנת אפס", ו"הפחד" ו"המסע לאיטליה" בכיכובה של אינגריד ברגמן.
"3:10 ליומה" – רסטורציה חדשה למערבון הקלאסי.
"הארץ המובטחת" – רסטורציה חדשה לסרטו המרהיב של אנדז'יי ויידה, שהיה מועמד לאוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר.

"מלון הטיילים המתים" – רסטורציה חדשה לסרט הפולחן הסובייטי האבוד.

 

על פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2026:

פסטיבל הקולנוע ירושלים יתקיים השנה בתאריכים 9-19 ביולי. הפסטיבל יציג תכנית אמנותית עשירה הכוללת עשרות בכורות של סרטים מרחבי העולם, חשיפה ראשונה של מיטב הקולנוע הישראלי, כמו גם סרטים מדוברים שגרפו פרסים בפסטיבלים מובילים בעולם ובהם ברלין, קאן, טרייבקה, IDFA ואחרים.

 

פסטיבל הקולנוע ירושלים, שהגתה ויזמה כלת פרס ישראל ומייסדת סינמטק ירושלים, ליה ון ליר, נחשב למוביל ולחשוב בישראל, נהנה ממעמד יוקרתי גם בזירה הבינלאומית והתבסס כאחד מפסטיבלי הקולנוע המובילים בעולם. בפסטיבל צפויים לבקר כ-70 אלף חובבי קולנוע ותרבות מהארץ ומהעולם, ומוזמנים אליו אורחים רבי מעלה מתעשיית הקולנוע הבינלאומית לצד אנשי קולנוע ישראלים, בהם שחקנים, במאים, מפיקים, מנהלי פסטיבלים, מנהלי קרנות קולנוע ועוד.

 

מנהל הפסטיבל: רוני מהדב-לוין, מנהל אמנותי: אור סיגולי.

פסטיבל הקולנוע ירושלים מתקיים בתמיכת משרד התרבות, קרן ון ליר, הקרן לירושלים ועיריית ירושלים.

פרטים מלאים, מועדי הקרנה והזמנת כרטיסים - דרך האתר הרשמי של הפסטיבל https://jff.org.il/he

 

 


              
                                                                                                                הארץ המובטחת


פרטים מלאים, מועדי הקרנה והזמנת כרטיסים - יתפרסמו באתר הרשמי של הפסטיבל.

גם השנה ייהנו באי הפסטיבל מהנחות בבתי מלון בירושלים ומהטבות מיוחדות למגוון אירועי הפסטיבל.


פרטים נוספים באתר הפסטיבל https://jff.org.il/he


מומלץ תהנו...

צילום: יח"צ

מאת שרית יוכפז