מוזיאון חיפה אמנות מציג:
אוצרת האשכול : סבטלנה ריינגולד
פתיחה חגיגית: מוצאי שבת, 4.8.2018 בשעה 20:00
התשוקה לקניות, ל"שופינג", מתורגמת בימינו לבילוי זמן פופולרי. חלק ניכר מן האנושות המאושרת, המצוידת בכרטיסי האשראי, מתייצבת בחגיגיות לפולחן הצריכה. המטרה היא למצוא משמעות ולגלות זהות חדשה: "אני צורך משמע אני קיים"; אני חלק בלתי נפרד מקבוצה של אנשים מאושרים – צרכנים של סחורות והזדמנויות.
אשכול התערוכות החדש עוסק בתגובותיהם של אמנים למנגנוני הצרכנות השולטים בחיי כולנו, המכריעים ומעצבים את התרבות העכשווית. התערוכות מציגות התייחסות ביקורתית וחתרנית, מרתקת ומפתיעה למנגנונים אלו. חלקן מאמצות באופן ערמומי את האסטרטגיות של המנגנון הקפיטליסטי : פרסומות, ראווה, הפצה ויראלית באינטרנט ועוד. באופן זה, האמנים נרתמים לשיקום הפונקציות החברתיות הבסיסיות שעליהן מרחפת סכנה בגלל שׂררת השוק.
אשכול התערוכות כולל12 תערוכות חדשות, מתוכן 4 תערוכות יחיד ו-8 תערוכות קבוצתיות. בתערוכות מציגים כ-70 אמנים ישראליים ובינלאומיים, ובהם: אולף קונמן, חנאן אבו חוסיין, אייל אסולין, אלכס ליבק, ברי פרידלנדר, אריאן ליטמן, זמיר שץ, ניר הוד, רון עמיר, אנדי ארנוביץ, אלונה הרפז, אדי וואנגנט, בריאן אורליך, ויק מוניז, ג'ק ודינוס צ'פמן, סינדי שרמן.
תערוכות מתוך האשכול :
בתערוכה "Trash Culture" הזבל מככב כמוטיב מרכזי ונחקר על ידי האמנים כתופעת לוואי של חברת הצריכה והשפע.
התערוכה "כסף בה"א הידיעה" בוחנת באופן ביקורתי את המאפיינים של העושר הראוותני ותרבות השפע בחברה הישראלית.
התערוכה "מהירות מופרזת" עוסקת בריבוי הפנים של המשמעות הסמלית הפנטזיות הקשורות בעולם הרכב.
התערוכה "Not Your Toy" בוחנת את דמות האישה בתרבות השפע הגלובלית. בולטים השימוש בבובת הברבי כסמל והאופן שבו האמניות עושות פארודיה עצמית בעבודותיהן.
התערוכה "אבודים בתרגום" מצביעה על עולם טרנס-תרבותי חלול וצרכני שנוצר בעקבות השליטה הסמלים ההוליוודיים, כייצוג של האימפריאליזם הגלובלי העכשווי.
התערוכה "Shopping Mall" עוסקת במבנים של הקניונים, כמונומנטים המייצגים את התרבות העכשווית, ובאופן שבו התרבות הקניונית השלטת מבקשת להדחיק את השוליים החברתיים.
התערוכה "סחורה מקודשת" מתמקדת בתגובותיהם של אמנים עכשוויים לנושאים של דת ואמונה במציאות הגלובלית העכשווית, הנתונה לשליטתה של תרבות הצריכה.
התערוכה "Dress Code" עוסקת בכוחה של האופנה בתרבות העכשווית הצרכנית ובאופן שבו היא מבקשת לסחוף בצריכה אינסופית את הצרכן אחר תשוקותיו ורגשותיו.
תערוכת היחיד של אולף קונמן, "מקדש אופניים" עוסקת בתרבות האופניים של המרחב האורבני הברלינאי ובאיסוף ובשיקום של אופניים נטושים, כפעולה חתרנית נגד השיטה הקפילטיסטית.
תערוכת היחיד של חנאן אבו חוסיין, "שבר גוף", מכילה מיצב המורכב מחזיות משומשות ש"הוקפאו" ביציקת ועוסק בנושאים של דת, קפיטליזם, ניצול מיני, אהבה וחירות אישית.
תערוכת היחיד של אייל אסולין, "הוד", עוסקת בסמלים של עוצמה גברית מוחצנת בתרבות הישראלית ובתרבות השפע העכשווית.
תערוכת היחיד של אדי וואגנט "מקדש לאייפונים", מציגה אנדרטה למכשירים ניידים מיושנים, כייצוג של המשיכה האובססיבית אחר חידושים טכנולוגיים של "הדור הבא" בתרבות העכשווית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה