תערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא ירושלים
אותיות פורחות באוויר
יצירות אמנות ייחודיות מוסיפות רובד חדש ומסקרן לעולם המשמעויות העשיר של האותיות העבריות.
האלפבית העברי מורכב מ-22 אותיות אשר במסורת המיסטית היהודית הן אבני הבנייה של הבריאה עצמה.
יצירותיהם של האמנים סֶרגֵיי בּוּנקוֹב וטֶנוֹ פֶּנְט סוֹסטֶר, בשיתוף האמן הדיגיטלי מקסים בונקוב, מזמינות אותנו למסע אל מהותן הרוחנית של אותיות האלף-בית.
האמנים סרגיי בונקוב וטנו פנט סוסטר, יצרו 22 תחריטים ייחודיים, שבמרכז כל אחד מהם עומדת אות מהאלף-בית העברי. לכל אות הם העניקו רבדים שונים של משמעות, תוך שימוש במגוון גדול של סמלים ותיאורים השואבים השראה מן הסימנים הקדומים של כתב האלפביתי הכנעני ומהספרות המיסטית היהודית. היצירות הייחודיות כוללות גם מוטיבים אישיים מעולמם הפנימי של האמנים שעלו לישראל מברית המועצות לשעבר, אשר מוסיפים ליצירות רובד מרגש ומיוחד.
התחריטים הדו-ממדיים מתעוררים לחיים באמצעות טכנולוגיית מציאות רבודה (AR) שיצר אמן הדיגיטל מקסים בונקוב בשיתוף פעולה עם האמנים. הטכנולוגיה יוצרת חיבורים בין העבודות ומזמינה את המבקרים לחוות את היצירות בצורה אינטראקטיבית.
המבקרים בתערוכה יוכלו לצפות בתחריטים באמצעות אפליקציית Artivive, ולחזות באותיות "פורחות" במרחב הדיגיטלי, באמצעות טכנולוגיית המציאות רבודה (AR) היוצרת דיאלוג מרתק בין מסורת לחדשנות.
בכתב האלפביתי הכנעני אשר הופיע לראשונה בשנת 1800 לפנה"ס לערך, ציין כל אחד מסימני הכתב את הצליל הראשון במילה שנתנה לו את צורתו. מסימניו של כתב זה התפתחו גם האותיות בהן אנו משתמשים היום בעברית. סביב אותיות אלה התפתחו במיסטיקה היהודית פירושים רבים שייחסו לכל אות משמעויות שחרגו מעבר לתפקידן בתוך מערכת הכתב. כך לדוגמה, ספר יצירה, חיבור שמקורו כפי הנראה בשלהי העת העתיקה, מתאר כיצד ברא האל את העולם באמצעות עשר הספירות ועשרים ושתיים אותיות האלפבית העברי. גם במדרש אותיות דרבי עקיבא נרמז הקשר בין האותיות לבין בריאת העולם, כאשר כל אות ואות ניצבה בפני האל וביקשה שממנה תתחיל הבריאה.
שם התערוכה 'אותיות פורחות באוויר' שואב השראה מהסיפור על מותו של רבי חנינא בן תרדיון שהועלה על המוקד בידי הרומאים כשהוא עטוף בספר תורה עשוי גוויל. בעוד האש מכלה את גופו, שאלו אותו תלמידיו: "רבי, מה אתה רואה?" על כך השיב רבי חנינא: "גווילין נשרפין ואותיות פורחות באוויר" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה). בעוד שהגוויל עליו נכתב ספר התורה הוא חומר, האותיות הכתובות עליו הן מהויות רוחניות, ואותן ראה רבי חנינא פורחות מן הדף ועולות לשמים.
דרך תפיסת עולמם הייחודית של סוסטר ובונקוב, ובאמצעים טכנולוגיים ההולמים את רוח הזמן, התערוכה מזמינה אותנו לחוות את האותיות העבריות כשערים שנפתחים בין מרחבי החומר והרוח, האור והחושך, הדמיון והמציאות.
ד"ר ריסה לויט, מנכ"לית המוזיאון: "מוזיאון ארצות המקרא ירושלים מתרגש מההזדמנות להציג לציבור הרחב את התערוכה 'אותיות פורחות באוויר', המציגה תחריטים שעוסקים באותיות הכתב העברי והעושה שימוש חדשני בטכנולוגיית מציאות רבודה (AR). בתערוכת הקבע של המוזיאון יש גלריה המוקדשת לתולדות התפתחות הכתב, המציגה את הכתבים השונים ששימשו במזרח הקרוב הקדום ובהם כתב היתדות המסופוטמי, כתב ההיירוגליפים המצרי והכתבים האלפביתיים. האמנים סוסטר ובונקוב שאבו השראה מאותיות הכתב העברי ויצרו תחריטים מרתקים מלאים בפרטים, אשר קמים לתחייה באמצעות טכנולוגיה חדשנית."
גלינה פדורובנה, אוצרת התערוכה: "העבודה של האמנים סֶרגֵיי בּוּנקוֹב וטֶנוֹ פֶּנְט סוֹסטֶר, על התחריטים המוצגים בתערוכה נמשכה שש שנים ארוכות של יצירה מרתקת, אשר מתעוררת לחיים באמצעות טכנולוגיית מציאות רבודה ובשיתוף האמן הדיגיטלי מקסים בונקוב."
התערוכה "אותיות פורחות באוויר" תיפתח לקהל הרחב ב-28.2.25 במוזיאון ארצות המקרא ירושלים, רח' שמואל סטפן וייז 21. חניה חופשית בסמוך. המוזיאון נגיש.
מוזיאון ארצות המקרא ירושלים פתוח 7 ימים בשבוע. שעות הביקור באתר המוזיאון: https://www.blmj.org/
אודות מוזיאון ארצות המקרא ירושלים
מוזיאון ארצות המקרא ירושלים הוא מוסד תרבותי ייחודי המגשר בין ההיסטוריה העתיקה להבנה המודרנית. המוזיאון, שנוסד בשנת 1992, הוא מוזיאון ברמה עולמית המציג את אחד האוספים המשמעותיים ביותר בישראל של עתיקות מהמזרח הקרוב הקדום, מראשית הציביליזציה ועד לתקופה הנוצרית המוקדמת. באמצעות התצוגה הקבועה המקיפה והתערוכות המתחלפות הדינמיות, המוזיאון מחייה את התרבויות, האמונות והחיים היומיומיים של העמים שחיו בארצות המקרא. האוסף כולל אוצרות ארכיאולוגיים נדירים, ובהם לוחות כתב יתדות, חותמות עתיקות, כלי חרס ומטבעות המאירים את ההקשר ההיסטורי של הסיפור המקראי. מעבר לתפקידו כמוזיאון, המוסד משמש כמרכז חינוכי המציע תוכניות חדשניות המנגישות את ההיסטוריה העתיקה למבקרים בכל הגילים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה