Translate

יום שני, 1 ביוני 2020

בית הכנסת חב"ד גאולת ישראל – לב תל אביב. מאת: שרית יוכפז





בית הכנסת חב"ד גאולת ישראל – לב תל אביב

בית הכנסת "גאולת ישראל" החל להיבנות בשנת תרצ"ג (1933) ברח' מרכז בעלי מלאכה 16א'. זהו אחד מ"מקדשי המעט" הוותיקים, היפים והמרשימים של העיר תל-אביב.

בין השנים 1912-1913 יזמו בעלי סדנאות ובתי חרושת קטנים ומשפחתיים, ובראשם מתתיהו וינוקור ומנחם שינקין (על שמו נקרא הרחוב הראשי בשכונה), השתכנות מצפון לשכונת 'אחוזת בית' במקום שנקרא 'שכונת מחניים'. שמות 
הרחובות הנוספים בשכונה קשורים לבעלי המלאכה בתקופת התנאים כגון רבי יוחנן הסנדלר, רבי יצחק נפחא, רחוב העבודה ועוד. השכונה צורפה לתל אביב בשנת 1923.

בעשר שנותיו הראשונות פעל בית הכנסת בצריף, אך במרוצת השנים הרימו מתפלליו תרומות לבנין הקבע ונידבו מיכולותיהם המקצועיות לסייע בבניית המקום, ביום ח"י באלול תרצ"ז (1937) נחנך מבנה הקבע ובו כ-500 מקומות ישיבה.

עם שינוי אופי הקהילה באזור רח' שינקין וסביבתו ירד מספר המתפללים בבית הכנסת באופן דרמטי. החל משנות ה-80 משמש ברבנות הרב יוסף גערליצקי, שליח הרבי מליובאוויטש לתל-אביב-יפו. עם כניסתם למקום פעלו אנשי חב"ד לשילוב הקהילה המקומית בפעילויות בית הכנסת וכתוצאה מכך התווספו הרבה מתפללים חדשים ובית הכנסת חי ותוסס כל הזמן. כמו כן מתקיימות בו פעילויות מיוחדות כגון שיעורי תורה למבוגרים במסגרת כולל תפארת זקנים. אירועים תורניים לילדים מגני הילדים, בתי הספר והמתנ"ס, תוך דגש על חגי ישראל וכנסים תורניים. עולים כאן לתורה בני מצווה וחתנים שהינם נכדים ונינים לחבורת המייסדים.




למקום מגיעים רבים מתושבי הסביבה המוגדרים כשומרי מסורת. העובדה כי בית הכנסת נמצא בתוך רחוב שינקין משפיעה על פעילותו ולא מעט מבעלי התשובה המקומיים נמנים על ה"שינקינאים" ש"הציצו ונפגעו".

אחד הקשרים הראשונים בין המתפללים לשינקינאים החל ב"הופעת אמנים קולנית" בגינת שינקין שהפריעה לתפילת ליל השבת. גבאי בית הכנסת יחד עם הרב גערליצקי וקהל המתפללים יצאו להזמין את החוגגים, להיכנס לבית הכנסת: "יצאנו, בירכנו את החוגגים בברכת שבת שלום והערנו בשקט ובנימוס שבבית הכנסת הסמוך מתקשים להתפלל בשל הרעש, ועל כן אנו מציעים לכם להצטרף לתפילה" מספר הרב גערליצקי. כ-20 מבין ה'מרעישים' הניחו לעסקי השעשועים והצטרפו לתפילה. בין אלה ששינו את אורחותיהם בעקבות בית הכנסת נמנים השחקן הנודע מיכאל וייגל איש הטלוויזיה, "ששי" המוכר כזבולון מושיאשוילי, גילי שושן ורבים נוספים.

השופט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין היה מגיע לכאן במשך שנים צמוד לאביו המנוח. חזנים ידועי שם עברו כאן לפני התיבה, בהם החזן משה קוסביצקי, האחים נפתלי וחיים אליעזר הרשטיק, חיים אדלר, דוד רוקח ואחרים. ראשי העיר שלמה (צ'יץ) להט ע"ה ורוני מילוא וגם ראש העיר הנוכחי רון חולדאי ביקרו בבית הכנסת כדי להתרשם מהפעילות עם בני הנוער מתל אביב ומכל רחבי גוש דן אשר מגיעים ללמוד על תוכן בית הכנסת ולהניח תפילין.



במהלך שנת תש"ס (1990) שופץ האולם הקטן בבית הכנסת ע"י ר' מרדכי דוד וחנה ע"ה בוימלגרין מארה"ב ונקרא על שמם "היכל בוימלגרין".

בשנת תש"ע (2010) לאחר שיחזור שארך כשנה באמצעות תרומה של משפחת מירילשוילי וראשי קונגרס יהדות גיאורגיה, שוקם מבנה בית הכנסת והפך לבית הכנסת המפואר ביותר בת"א ונקרא שמו "בית הכנסת חב"ד גאולת ישראל – היכל משה". שיקום בית הכנסת התאפשר לאחר שבנו של מייסד הקונגרס העולמי של יהודי גיאורגיה מר משה ע"ה מירילשוילי, הגיע להתפלל במהלך שנת האבל על אביו בבית הכנסת, שם פגש את הרב גערליצקי שסיפר לו שאביו היה תורם נדיב למקום ולאנשי השכונה הנזקקים. הבן החליט לתרום את שיקום בית הכנסת כולו. המאפיינים הארכיטקטונים הבולטים הינם ארון הקודש המפואר ו-12 חלונות עליהם חרוטים שמות שבטי ישראל.

, גבאי בית הכנסת ר' איצ'ה .

מומלץ הרב גערליצקי . דמות מיוחדת עם הרבה נשמה
צילום: אסף כפרי
מאת: שרית יוכפז

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה