Translate

יום שני, 7 בספטמבר 2020

גדולי ישראל ואתרים קדושים בצפת - מאת: שרית יוכפז

    



גדולי ישראל ואתרים קדושים בצפת - השתתפתי  בסיור עיתונאים באדיבות משרד התיירות ועירית צפת.

מדריך: זאב פרל , הסטוריון חוקר צפת והגליל, מורה דרך, ראש עיריית צפת לשעבר
מרכז אסנט  מרכז ‘אסנט’ נוסד ב-1983 במטרה להעניק היכרות עם החוויה הרוחנית הצפתית ועם מורשת צפת העתיקה כעיר של רוח, יצירה ואומנות. מכאן נובע השם: ‘אסנט’ –Ascent, שפירושו: עליה – התעלות. העיר צפת נודעה מאז המאה השש-עשרה כעיר הרוח והפכה למוקד נהירה לאלפים מהארץ ומהעולם העולים לעיר על מנת לטעום מהאווירה הצפתית המיוחדת. מאז הקמתו הפך מרכז ‘אסנט’ למרכז ההתעניינות בעיר, המנחיל בצורה חווייתית את הרוח המיוחדת של צפת.
משחק בריחה סלולארי בכף היד! במרכז 'אסנט' בצפת יצרו התאמה של אטרקציה מהנה וחווייתית לכל המשפחה המשלבת בין סיור בעיר העתיקה, חוויה ופעילות משפחתית בדמות משחק בריחה הנמצא בסלולאר של כל אחד! במשחק, 'הקוד הסודי' של העיר צפת נעלם ו'סבתא יוכבד' מגייסת את 'אלעד', 'שני' ואותנו לעזור במציאת הקוד האבוד. החיפוש אחרי הקוד מוביל את השחקנים דרך אתרים מגוונים בעיר העתיקה של צפת כגון המחלבה שבה המציאו את הגבינה הצפתית, בתי כנסת עתיקים, אתרי מורשת קרב וגלריית נרות צפת והכל באמצעות חידות שהשחקנים פותרים מציאת רמזים ולבסוף מגלים את ה"הקוד הצפתי" ומצילים את העיר. המשחק מתאים לכל המשפחה מגיל 6 ומעלה ויכול לפעול בכמה מכשירים סלולריים במקביל
מחלבת קדוש בפאתי העיר העתיקה, ברובע היהודי, הוקמה לפני כ- 100 שנים מחלבת בוטיק של משפחת קדוש המייצרת מגוון סוגי גבינות עיקריות על פי הסודות והמתכונים של סב המשפחה שייצר גבינות בתחילת דרכה של המחלבה. גבינת הבית של המחלבה היא גבינת הצאן הצפתית הקשה, בסלסלות קש עליה מספר הנכד יואב: "יש תיירים שמגיעים לצפת בכל שנה לכליזמרים או לאירועים מסוימים ובאים במיוחד לקחת את הגבינה הזו". בנוסף תמצאו במקום- גבינה הצפתית רכה מתובלת, לבנה, בולגרית, קממבר, ריקוטה וקשקבל ומגוון גבינות עיזים.
 יקבי צפת


בית הכנסת אבוהב:  קרוי על שם רבי יצחק אבוהב רבו של רבי יעקב בירב שעלה לארץ והתיישב בצפת. בקיר הדרומי, הפונה לירושלים, ממוקמים שלושה ארונות קודש. בארון הימני נמצא ספר תורה אשר נכתב על פי המסורת על ידי רבי יצחק אבוהב, ותלמידיו העלוהו לצפת. ספר זה הוא אחד מהעתיקים שבספרי התורה המצויים בצפת, ומוציאים אותו לקריאה בשלושה מועדיםראש השנהיום כיפור ושבועות. ספר נוסף אשר נמצא בבית הכנסת הוא ספרו של רבי סולימאן אוחנה, מקובל שעלה לצפת מפאס שבמרוקו והתחבר עם גורי האר"י. ספרים אלו העניקו לבית הכנסת משנה חשיבות, ולכן נהגו יהודי צפת לחגוג בו את ליל חג מתן תורה. ברעידת האדמה בצפת שהתרחשה בשנת תקצ"ז (1837), חרב בית הכנסת, ורק הכותל הדרומי נותר בשלמותו; יהודי העיר ייחסו זאת לקדושתו של ספרי התורה המיוחדים שבו

רוח צפת:   מקיים מגוון ימי חוויה וסיורי קונספט (הסטוריים, מוזיקליים, גסטרונומיים, אומנות וקבלה, בתי מלאכה עתיקים ועוד) המשולבים בסדנאות מופעים והרצאות. במסגרת 'רוח צפת' פועלים מרכז לבוש יהודי, גלריית אומנות, משחק מרוץ בעיר העתיקה בין תחנות חוויתיות או באמצעות טאבלטים
עשרות אלפי אנשים מכל גווני הקשת של החברה הישראלית עוברים דרכנו מדי שנה.
בין הפעילויות- מסע מוזיקלי עם מדריך-זמר, אומן יוצר. הסיור מתבצע בעזרת אוזניות אקוסטיות איכותיות המאפשרות להנות מסיפורי מקום ומוזיקה ברמה גבוהה במרחק בטוח לתקופה זו. המסלול מתחיל בעיכר עבו משלב 
בסיור נחווה: ביקור בבית הכנסת אבוהב עם רב שלומו חדד, ביקור  קצר בגלריית רוח צפת ו'ארון הלבוש היהודי'- למעוניינים מדידת תלבושות עתיקות של עדות שונות.
לסייר בעיר העתיקה: למבקרים בצפת מוצעים סיורים מודרכים ללא תשלום להכרת העיר העתיקה וההיסטוריה המקומית!
סיורי שישי: רוח צפת מקיימת סיורים ללא תשלום ברחבי העיר העתיקה, בתי הכנסת, שדרת הגלריות ועוד. הסיורים מתבצעים בליווי 'הדרכה מנגנת', סיפורי צפת וההיסטוריה המקומית. אטרקציה מומלצת לכל המשפחה!.
סיורי שבת: עמותת 'לבנות ולהבנות' מקיימת בכל יום שבת סיור של 45 דקות אל סודותיה וקסמה של צפת העתיקה, ביימי תור הזהב של המאה ה -16. הסיור מתאים לזוגות ומשפחות ומעניק הצצה למנהרות התת קרקעיות וההיסטוריה של הישוב היהודי במאה ה-16 בצפת.

יקב צפת העתיקה: בצפת מספר ייקבי בוטיק משובחים אחד מהם נמצא ממש בכניסה לעיר העתיקה, מתחת בניין אשת"ם ההיסטורי- יקב צפת העתיקה שנוסד בשנת 2004, היקב כאמור שוכן בסמטאות הקסומות של בירת הגליל והינו יקב בוטיק משפחתי המתמחה בייצור יינות בסגנון צרפתי ויינות צעירים. משה אלון הוא היינן והבעלים, נטע כרם בשנת 2008 בהרי שמול היקב. המבנה משמש גם כמרכז מבקרים אוטנטי הפועל ברציפות עד שעות הלילה המאוחרות.


מנהרת הזמן-ממצא ארכיאולוגי נדיר התגלה במפתיע בצפת:  מרכז קניות ובאר מים מהמאה ה16, ממצאים מהמאות 17-19 ומנהרת הטרור הראשונה בישראל משנת 1948 במסגרת עבודות לפיתוח התיירות בצפת, הפיכת כיכר אשתם/שדה לאזור מזמין עם תצפית נוף קסומה לעבר הרי מירון וכו' ביצעו הצוותים המקצועיים חפירות דגימות בקרקע. במסגרת עבודות אלו אותרו ממצאים ארכיאולוגיים חסרי תקדים על ציר הזמן מהמאה ה16 ועד למלחמת השחרור בשנת 1948.  מדובר ב4 שכבות של מבנים: מבנה מנדטורי מהמאה ה20 היושב על מבנה מהמאה ה19 שניתן לראות את הריצוף שלו, תחתיו מבנה קדום יותר מרעידת האדמה ב 1837 והקיר בקצה הוא מהמאה ה17, קדום עוד יותר. כל הדבר הזה מכסה על פתח של בור מיים מדהים ומאגר מים מהמאה ה16. בנוסף לכך יש את המנהרה מהרובע המוסלמי לעבר השטח הזה שנחפרה על ידי המוסלמים למטרות התקפה ב1948  סיפורו של הממצא המשמעותי לא מסתיים כאן: החוקרים גילו כי במהלך הקרב על שחרור העיר צפת, ניסו הערבים על בסיס ציר זה לחפור מנהרת טרור (הרבה לפני החשיבה על מנהרות בלבנון ועזה), מהראשונות בעולם, שתגיע עד לבניין אשת"ם- לב הכוח היהודי. 
כעת, בעיריית צפת יוזמים פרויקט נרחב לשימור האתר ההיסטורי-ארכיאולוגי שהתגלה באורח פלא בליבה של העיר העתיקה ובהוראת ראש העיר שוקי אוחנה החלה בחינה היסטורית מעמיקה של האתר ולקדם תכנית נרחבת לשימורו והפיכתו לאטרקציה תיירותית משמעותית בבירת הגליל.

מרכז הקבלה של צפת: מפעיל תיירותי ומרכז מבקרים המתמחה בתיירות בינלאומית. המרכז מארח כ-50,000 איש בשנה לתכניות תיירותיות ברמה גבוהה ושפות רבות. התכניות נמשכות בין שעה למספר ימים וכוללות:  ריטריטים, טיולים, הרצאות וסדנאות, אמנות ויצירה תכניות wellness רוחני, ועוד.
במרכז הקבלה פועל מרכז המבקרים בן שתי הקומות נמצא בבניין עתיק, משוחזר ויפייפה בלב צפת העתיקה המרכז פתוח בכל יום, ובו חדרי סדנאות ופעילות, גלריות, סרטים, מרפסת נוף וארועים פנורמית עם נוף מרהיב, ועוד.
בימים אלה מתקיימים סיורי הסליחות הרוחניים של המרכז, שהינם אטרקציה ייחודית לישראלים. במפגש בפארק המצודה נפגוש את איל ריס, מנהל ומייסד המרכז, להכרות עם החוויה התיירותית-קבלית של צפת ונחווה מדיטציה קבלית קצרה.

מלון בוטיק וספא וילה גלילי:  מלון וילה גלילי הוא מלון בוטיק המעוצב בסגנון מלונות בוטיק באירופה. המלון שוכן במבנה אבן ,שהוקם בשנת 1932 ועבר שימור, הוא משתלב בארכיטקטורה ובנופים המקומיים של רכס הרי מירון ,הכנרת ורמת הגולן. במלון 24 חדרים מסוגננים ובחדרים שונים. במלון חדרי ספא
מסעדת המלון- צפתא: מסעדה גלילית בעלת אווירה ביתית ,רומנטית ונעימה, המסעדה מציעה ארוחות עשירות ,מגוונות העשויות מתוצרים גליליים ולצידם מבחר יינות מיקבי האזור אנחנו מגישים ארוחות בוקר ,ארוחות ערב במסעדת –צפתא –ארוחות שף אישיות ,ארוחות לקבוצות כולל ארוחת צהרים עם מבחר תפריטים. המסעדה כשרה.

מי שפגשנו במקום: אסור אוסנת –אימא ל3 ילדים – גרה במטולה  בתחום המלונאות 22 שנה . הגעתי לצפת- עיר שלא ממש הכרתי לפני. מנהלת את וילה גלילי כבר שנה וחצי ומאוהבת במלון .





המתפללים ניצלו בדרך נס על כך זה לתואר חוזה הרעש הגדול, הרב פעל רבות לשיקום העיר לאחר רעידת האדמה וטבע את המונח 

"לא נזוז מ מאת: שרית יוכפז
העיר צפת התברכה בעשרות בתי כנסת עתיקים, קברי גדולי ישראל ומבנים עתיקים ייחודיים. הינה חלק מהאתרים הייחודיים שתוכלו להיחשף אליהם בעיר שאין עוד כמוה בעולם
 






בית כנסת הארי האשכנזי :
רבי יצחק בן שלמה לוריא1534 -  1572 מכונה האר"י הקדוש הוא גדול מקובלי צפת במאה ה־16והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו "קבלת האר"י", שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד. תלמידיו נקראו אחריו גורי האר"י. עיקר תורתו ידועה לנו מכתבי תלמידיו, המכונים בשפה מליצית גורי הארי. משפגש ברבי חיים ויטאלהעמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות. האר"י נפטר בה' באב ה'של"ב1572במגפה הגדולה שפקדה אז את הגליל, והוא בן 38.

בית כנסת אבריטש :
רבי אברהם דב מאבריטש - בשנת ה'תקצ"א עלה לארץ ישראל. אהבתו לארץ ישראל משתקפת רבות בספרו בת עין.
עם הגיעו לארץ, השתכן בצפתשם נתקבל בכבוד רב על ידי עדת החסידים, שמינו אותו לרבה של העדה. בכ"ד בטבת ה'תקצ"ז אירעה רעידת אדמה בצפת ובסביבותיה והפילה חללים רבים. מסופר שהרב אברהם דב הכריז לפני אותו היום שמי שרוצה לחיות יגיע לבית הכנסת באותו היום. כשהתחילה רעידת האדמה  ציווה הרב לכל המתפללים להתאסף סביבו ולהשתטח על הארץ. הזעזועים גברו וחלק גדול מבית המדרש התמוטט, אבל אותו חלק שבו הצטופפו כולם נשאר עומד על תילו וגם הגג נשאר תלוי באווצפת" ששימש לאחר שנים את לוחמי צפת במלחת השחרור

בית הכנסת רבי יוסף קארו:
 רבי יוסף קארו - רבי יוסף קארו מכונה גם מרן והמחבר היה מגדולי הפוסקיםמחבר השולחן ערוךכסף משנה והבית יוסףעסק גם בקבלה.
נולד ב-1488 בספרד בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד עד שלבסוף התיישב בצפתחיבוריו: "בית יוסף" - שלושים ושתיים שנה ארך כתיבת החיבור שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש ובו ערך ר' יוסף קארו דיונים הלכתיים מעמיקים
"כסף משנה על משנה תורה של הרמב"ם, שולחן ערוך – ספר הלכות פסוקות – מעין קיצור של הבית יוסף
מגיד מישרים - ספר זה הוא יומן של התגלויות "מגיד" הכולל תאריכים מדויקים של ההתגלויות, העיסוק בו עסק רבי יוסף קארו לפני ההתגלות – לרוב לימוד פרקי משניותותוכן ההתגלויות עצמו. דברי המגיד של ר' יוסף קארו נמסרו בשפה הארמית.כרב בצפת לא נמנע רבי יוסף קארו מלשלוח ידו בקבלהאף על פי שאין היא מרבה להופיע בכתביו ההלכתיים. רבי משה קורדובירו מצטט חידושי קבלה שלו.

בית כנסת אלשיך:
 רבי משה אלשיך -מכונה האלשיך הקדוש הרב אלשיך חיבר פירוש על התורה בשם 'תורת משה', ספרי הנביאים וחמש מגילות רבי משה אלשיך זכה להערצה רבה בימי חייו ולאחר מכן ויש המוסיפים, עד היום, לשמו את הכינוי 'הקדוש'. ר' משה נפטר ונקבר בצפת.


 בית כנסת אבוהב בית כנסת אבוהב קרוי על שם רבי יצחק אבוהב רבו של רבי יעקב בירב שעלה לארץ והתיישב בצפת. בקיר הדרומי, הפונה לירושליםממוקמים שלושה ארונות קודשבארון הימני נמצא ספר תורה אשר נכתב על פי המסורת על ידי רבי יצחק אבוהב, ותלמידיו העלוהו לצפת. ספר זה הוא אחד מהעתיקים שבספרי התורה המצויים בצפת, ומוציאים אותו לקריאה בשלושה מועדיםראש השנהיום כיפור ושבועותספר נוסף אשר נמצא בבית הכנסת הוא ספרו של רבי סולימאן אוחנהמקובל שעלה לצפת מפאס שבמרוקו והתחבר עם גורי האר"יספרים אלו העניקו לבית הכנסת משנה חשיבות, ולכן נהגו יהודי צפת לחגוג בו את ליל חג מתן תורה.
ברעידת האדמה בצפת שהתרחשה בשנת תקצ"ז (1837), חרב בית הכנסת, ורק הכותל הדרומי נותר בשלמותו; יהודי העיר ייחסו זאת לקדושתו של ספרי התורה המיוחדים שבו

סמטת משיח:
 הסמטה הכי צרה בעולם. לפי מסורת צפתית המשיח יעבור דרכה בדרכו לירושלים. במשך שנים רבות גרה בסמטה זקנה מזקני צפת שהייתה ממתינה למשיח מדי יום כמקובל בתפילה: "אחכה לו בכל יום שיבוא..."
מקווה האר"י :
 מעין ומקווה טהרה עתיק. לפי המסורות האר"י היה נוהג לטבול בו, ובו אף נעשתה טהרתו לאחר מותו. סגולות רבות נקשרו לטובל במקווה זה.
בית העלמין העתיק
 נמנה על בתי העלמין העתיקים והמפורסמים ביותר בארץ ישראל. קבורים בו תנאים, אמוראים, מקובלים ואדמו"רים רבים. שטח בית הקברות הוא כ150 דונם, ובעקבות רעש האדמה וגלישת קרקע ניתן למצוא בו לעיתים קברים מעל קברים.
מדרגות עולי הגרדום
ברחוב הונצחו 7 לוחמי מחתרת אצ"ל (ארגון צבאי לאומי) שנתפסו על ידי הבריטים, נדונו למוות והועלו לגרדום בעכו בשנת 1947. כל השבעה נקברו בבית העלמין בצפת: דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר ואליעזר קשאני הוצאו להורג ב-16 באפריל 1947.יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר הוצאו להורג ב-29 ביולי 1947.
ככר המגינים
כונתה בעבר ככר הפחמים (כיכר קוילען פלאץ). שימשה את תושבי העיר ככיכר הפחמים ובה סחרו הערבים בפחם ובהמשך היוותה את המרכז המסחרי של הרובע היהודי. הקומה השניה של המבנה בחלקו המערבי של הכיכר שימש את מפקדת ההגנה של העיר במלחמת העצמאות וכיום נקבע עליו לוח זיכרון.
בית אשתם 
המרכז המסחרי הישן המכונה בית אשת"ם  (ראשי תיבות של "אש תעשיות מתכת") ניצב במורדות הדרום מערביים של הרובע היהודי, מדובר במבנה גדול בממדיו, יצוק בטון, מנוקב מיריות בקירותיו, ושונה מבתי הרובע היהודי העתיק הסמוכים .
הבניין הוקם בעקבות מאורעות תרפ"ט על חורבות חנויות היהודים שנהרסו במאורעות. בבניית המרכז הושקעו 8,600 לא"י מתוך כספי קרן העזרה לנפגעי המאורעותאשר גייסה כספים רבים מיהודי העולם על מנת להגיש סיוע ליהודי חברון, ירושלים טבריה וצפת. .



התועלת הכלכלית שלה ציפו המוסדות הלאומיים עמדה ביחס הפוך לגודלו ולהשקעה הכספית שנדרשה לבנייתו, כבר עם סיום בנייתו נמנעו אנשי צפת להעביר אליו את הפעילות המסחרית, במהלך השנים נסגרו המפעלים הקטנים שפעלו שם ובמשך שנים שימש כמחסני העירייה, בתי מלאכה קטנים ושימושים מתחלפים. יחד עם זה תמיד סימל את עמידתם של אנשי צפת וגבורת מגיניה במלחמת השחרור.
לבניין הייתה חשיבות ביטחונית מכרעת במצור ובקרב על צפתבהיותו מבנה חזק וגדול המוצב בחזית, מול הרובע הערבי, בגזרה שכונתה "גזרת סטלינגרד" שבו הוצבה גם עמדת בלויגרונדוהיה ברור כי נפילתו תביא לנפילת הרובע.
בעבודות ההכנה בתקופת המצור על העיר הוקמו על הבניין ארבע עמדות שנקראו עמדות "המרכז". אחת על מרפסת הבניין שצפתה על הצד הצפוני והדרומי ועוד שלש עמדות ירי, שנפרצו בקיר הדרומי של המבנה וצפו אל הרובע הערבי.
הבניין ספג פגיעות רבות מירי שכוון מהרובע הערבי ומעין זיתים. ביום י"א באדר תש"ח בעיצומה של ההתקפה הערבית על הרובע נהרג מפגיעת צלף, פרגיהושע אוחנה,



 בן צפת שהיה מפקד חוליית תת-מקלע סטן, על שמו נקרא יהושע (שוקי )אוחנה ראש העיר של צפת שנבחר ב- 2018.


מערת המגיד
רבי יוסף קארו מחבר היצירה "שולחן ערוך" שהיא אבן יסוד בהבנת המצוות ובסיס לפסיקה ההליכתית מבחינה היסטורית חיבור זה נופל רק מהמשנה והתלמוד. קארו שהיה דיין וכונה "מרן" עמד בתקופת תור הזהב של צפת בראש בית מדרש גדול וחשוב. ע"פ המסורת הוא כתב את חיבורו החשוב "שולחן ערוך" ב'מערת המגיד' אפופת המסתורים שמתחת לבית הכנסת.

מאת: שרית יוכפז

יום רביעי, 2 בספטמבר 2020

התזמורת הסימפונית ירושלים גאה להציג: "ימים מוארים" בניצוחו של המנהל המוזיקלי החדש של התזמורת סטיבן סלואן קונצרט חגיגי און ליין שיפתח את פסטיבל ישראל מאת שרית יוכפז




התזמורת הסימפונית ירושלים גאה להציג:
"ימים מוארים"
בניצוחו של המנהל המוזיקלי החדש של התזמורת סטיבן סלואן
קונצרט חגיגי און ליין שיפתח את פסטיבל ישראל
חמישי 3.9.2020  - 20:00  (אולם הנרי קראון תיאטרון ירושלים)
התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוחו של סטיבן סלואן, מנהלה המוסיקלי החדש, חוזרת לאולם הנרי קראון בקונצרט חגיגי ומיוחד שיפתח את פסטיבל ישראל 2020 מחר, חמישי 3.9.2020.
בקונצרט ינוגנו שלוש יצירות שממעמדן כמוחרמות הוכרו כמוארות, אלו יצירותיהם של שלושה מלחינים שבשל יהדותם או חדשנותם הוחרמו ע"י הנאצים ונמלטו לארה"ב שם זכו להצלחה רבה:  אריך וולפגנג קורנגולד, שהחל את דרכו באירופה כמלחין תיאטרון פורץ דרך והפך בארה"ב למלחין מהולל לסרטי קולנוע; איגור סטרווינסקי, שעל אף היותו לא יהודי יצירתו נאסרה להשמעה על ידי הנאצים עקב חדשנותו הבלתי מתפשרת; וקורט וייל, אוונגרדיסט בנשמתו שיצירותיו הקברטיות היוו את ליבת החתרנות בגרמניה של אותה תקופה, ואשר ביצוע הבכורה של יצירתו שתנוגן בערב זה הופסק בעקבות אלימות שלטונית.
עופר אמסלם מנכ"ל התזמורת : "אנו נרגשים לחזור להופיע במסגרת פסטיבל ישראל, אני מודה באופן אישי ומצדיע להנהלת הפסטיבל שהחליטה לקיים את הפסטיבל באמצעיים דיגיטליים בלבד. אני קורא לכל שוחרי המוסיקה לצפות בשידור החי וליהנות מקונצרט נוגע ומרגש. בהזדמנות זו אני מברך את סטיבן סלואן על כניסתו הרשמית כמנהל מוסיקלי של התזמורת ואני סמוך ובטוח שיצעיד את התזמורת לשיאים חדשים"
אמנים:
סטיבן סלואן, מנצח
יבגני פיסק, גיטרה ובנג'ו
יבגני ליסוגורסקי, פסנתר
אולגה סטולפנר, הרמוניום
גן לב, סקסופון
במבי צוקר, סקסופון
גונן רוזנברג, כלי הקשה
איליה פולונסקי, אחראי במה

תכנית:
קורנגולד – סוויטה אופ. 11, 'מהומה רבה על לא דבר''
סטרווינסקי – סוויטת פולצ'ינלה
וייל – סוויטה 'עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני' (עיבוד: וילהלם ברוקנר-רוגברג)

עלות 25 ₪ לכרטיס לקונצרט המקוון באתר פסטיבל ישראל
לרכישת כרטיסים:


תזמורת הסימפונית ירושלים - סטיבן סלואן, מנהל מוסיקלי

התזמורת שזו עונתה ה-82 נוסדה בסוף שנות השלושים כתזמורת של שרות השידור המנדטורי בפלשתינה. עם קום המדינה היתה לתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור כתזמורת רדיו. מרבית הקונצרטים הוקלטו ושודרו בקול המוסיקה מאולם הבית של התזמורת – הנרי קראון בתיאטרון ירושלים.

מנהלה המוסיקלי החדש של התזמורת מאסטרו סטיבן סלואן. בין מנהליה המוסיקליים בעבר שמות בולטים כמו מנדי רודן, לקאס פוס, גארי ברתיני, לורנס פוסט, דוד שלון, לאון בוטשטיין ופרדריק שאזלן.

רפרטואר התזמורת מהווה שילוב רחב ירידה בין יצירות המופת של העבר וההווה החל מיצירות הבארוק והתקופה.
התזמורת מוזמנת לעתים תכופות לסיורי קונצרטים ברחבי העולם, והופיעה באולמות היוקרתיים ביותר, ובהם קרנגי הול בניו יורק, אולם המוזיקפריין בווינה, אולם הפילהרמוני בקלן ואולמות הקונצרטים המרכזיים בדיסלדורף, בפרנקפורט ובלוצרן.



לפרטים נוספים אתר הבית של התזמורת: https://www.jso.co.il/   ובדף הפייסבוק<https://www.facebook.com/Jerusalem

יום שלישי, 1 בספטמבר 2020

תערוכת בוגרי ביה"ס לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, תתקיים השנה בפלטפורמה מקוונת, ותעניק במה באופן חדשני לעבודות הבוגרים והבוגרות. מאת: שרית יוכפז


מוזמנים לתערוכה הווירטואלית של בוגרי בית הספר לארכיטקטורה | אוניברסיטת אריאל | 2020
התערוכה Shaping the New Horizon תוצג באופן מקוון בשל מגפת הקורונה  
 
בירושלים חיבור התפר שבין העיר העתיקה לעיר ההיסטורית, וחיבור העיר עם הטבע העירוני, בת"א הקוד האתי והפוליטי בציר כיכר רבין - שד' בן גוריון - כיכר אתרים, ומבנה חשוף לבעלי רגישות נפשית,
 ובחיפה שיקום ושימור ואדי סאליב



תערוכת בוגרי ביה"ס לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, תתקיים השנה בפלטפורמה מקוונת, ותעניק במה באופן חדשני לעבודות הבוגרים והבוגרות. בוגרי המחזור הנוכחי כקודמיהם, אוצרים ומקימים את התערוכה השנתית על מכלול מרכיביה באופן עצמאי.
"פרויקט הגמר הוא חלק ממסע של גילוי ופרשנות אישית של כל סטודנט, מסביר פרופ' בני לוי ראש בית הספר לארכיטקטורה, זהו מסע שתכליתו יצירת רעיונות ומקומות ראויים עבור החברה והסביבה באמצעות ארכיטקטורה. הפרויקט הוא אישי אך מושם דגש על דיונים ולמידה משותפים. מספר תכונות יסוד נדרשות בפרויקט: להעלות ענין עקרוני ולהציב עמדה ערכית וביקורתית על כך, לחדש,להיות שדה חיפוש, ניסוי וביטוי אינדיבידואלי בעל ערך קולקטיבי ולעורר את המחשבה והרגש בדרך ליצירה אדריכלית איכותית. בהתאם לכך כל סטודנט בחר באופן אישי נושא הקרוב לליבו, למחשבותיו ולשאיפותיו. תוצאות העבודה המאומצת, שהתקיימה ברובה בצורה מקוונת עקב מגפת הקורונה, הם פרויקטים ערכיים, מקצועניים, מגוונים וביקורתיים המבוססים על השאיפה לשפר את חיינו האישיים והציבוריים בכלל ובישראל בפרט".

להלן 5 עבודות גמר מייצגות מתוך מבחר רחב של מעל 60 עבודות שיוצגו בתערוכה:

אלון וקנין – "העמק בעיר הררית" - ירושלים: העמק בירושלים מהווה בית לגנים ולשטחים הירוקים בעיר עקב שמירה על מסורת ארוכת שנים. כיום העמק מהווה מפגש לדרכי תנועה בין קהילתיות סואנות המייצרות תופעה של גבול בין העמקים והגנים לקהילות מנתק אותן אלה מאלה. הפרויקט עוסק במחבר בין העיר והטבע והקשר בין הגנים בעמק לקהילות על ההר ומחפש דרכים טובות יותר לקשרם, תוך התגברות על החסם התנועתי ועל המסורת ארוכת השנים של השארת העמקים פתוחים לגמרי. בהנחיית אדריכל נעם סרי-לוי.

רעות קריגמן אברמוב – "השבר במרחב האורבאני" – ירושלים: מה יוצר את השבר במרחב האורבאני וכיצד הוא מופיע בעיר- זה הנושא שייבחן. המרחב שהיה קו גבול בין ישראל לירדן במשך שני עשורים, ונותר כשבר בלב העיר גם לאחר חיבור העיר מחדש, אזור התפר השבור נוכח באופן מוחשי ודרמטי. כיצד נתפס מרחב השבר בתודעה שלנו כיום? כיצד ניתן לאחות את השבר וליצור חיבור מחודש? תהליך איחוי השבר מתבסס על השכבות והרקמות שעולות מן הזיכרון, וכן על תפקידו ומעמדו של המקום ברמה העירונית, הארצית והעולמית. הפרויקט מתמקד במרחב שבין שער יפו לכיכר צה”ל, תוך התבססות על השכבות ההיסטוריות, המורפולוגיה  והזיכרון של המקום - מקום המחבר בין העיר העתיקה לעיר ההיסטורית, וכן בניית מערכת עקרונות תכנוניים לצורך מתן אלטרנטיבה אדריכלית למקום. בהנחיית ד"ר אדריכלית מיכל משה.




מיכל מלכי – "החוץ הפנימי" - תל אביב: במהלך חייו עומד אדם מול אתגרים נפשיים, כשאדם מבין שהוא זקוק לעזרה - שם באה לידי ביטוי הגדולה שלו. "החלטתי לחקור ולשאול שאלות אודות היחס והטיפול באנשים עם רגישויות נפשיות - אותן 'מחלות שקטות', שבשונה ממחלות פיזיות, לרוב מודחקות והחברה אף 'מפחדת' מהם. השאלה שנשאלת; כיצד כאדריכלית, אוכל לברוא חלל שיכול לתת מזור לחולים, לרופאים ולמטפלים, וככלל לחברה כולה, לחיות יחד, להשתלב חברתית ולייצר אינטראקציות חברתיות תוך ניסיון לתת ביטוי את האדם ונבכי נשמתו. כשם שהאדם חושף את המקומות הכי אישיים, את היסודות, כך הבניין חושף את היסודות שלו, ואת פנימיותו. בהנחיית אדריכל איציק אלחדיף.

  


דור גלזנר – "בית, פתח ואירוח בעיר" - תל אביב: הפרויקט הממוקם בציר שבין כיכר רבין, דרך שדרות בן גוריון ועד לכיכר אתרים - מבקש לדון במהות החלל הציבורי בעיר ובמערכות היחסים שעליו לכונן עם "המולדת", היא הבית; ועם "הארץ המובטחת" היא-היא הפתח אל החוץ המוחלט, שהעיר הגדירה בתוכה ולעצמה. מערכות יחסים אלה של אירוח, כניסה פנימה ובה בעת יציאה החוצה מן העיר הם שמכתיבים את הקוד האתי והפוליטי של העיר. בהנחיית אדריכל אודי מנדלסון.

תום פלדמן – "ואדי סאליב – ואדי אורבני" חיפה: הפרויקט עוסק בשימור רוח המקום והתאמתה לרוח הזמן בוואדי סאליב, שכונה בעלת היסטוריה צורמת של אפליה וגירוש. התכנון בשכונה התבצע תוך חשיבה על השבת תחושת הקהילתיות בשכונה, שימור האופי התרבותי ויצירת אפשרויות שיטוט בשכונה. בהנחיית אדריכל אלכס קרט


קישור לרשימה של הסטודנטים/יות והפרויקטים: פרויקטים של בית הספר לארכיטקטורה 2020
מצ"ב הזמנה למפגש בזום של פתיחת התערוכה, בהשקת אתר מקוון כאלטרנטיבה מאתגרת לתערוכה פיזית עקב מגבלות ההתכנסות במגפת הקורונה. 
בקישור הבא יעלו תמונות ומידע נוסף בימים הקרובים: מידע על הפרויקטים ותמונות נוספות