עמי כץ, מנכ"ל מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל
הכריז על אירוע תרבות מרכזי בישראל:
הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל־אביב 2023
כ־250 עבודות של יוצרים ישראלים
יצירות של אומנים ומעצבים מחו"ל
הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מבקשת להציג תמונת מצב עדכנית של תחום האומנות ( (craftוהעיצוב העכשוויים בישראל.
הנושא שנבחר לביאנלה השנייה הוא "מהי מידת האדם?" והיא מתמקדת במצב האנושי בפתחו של עידן חדש.
הביאנלה עוסקת במעגלים השונים המקיפים אותנו ובכוחנו להשפיע על עתיד המקום שבו אנו חיים.
הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב 2023, תפתח לקהל הרחב בתאריך 31.3 ותינעל במהלך חודש נובמבר 2023
השנה, לראשונה ברוח נושא הביאנלה חובק העולם, מוצגות, לצד עבודות של כ־250 אמניות ואמנים ישראלים מהשורה הראשונה,
גם עבודות אומנות ועיצוב של אמנים בין־לאומיים שיצירותיהם מגיבות לתרבויות ולמסורות עתיקות.
הביאנלה, אשר מתפרשת על פני רוב חללי התצוגה של המוזיאון, מחברת בין עבודות ה"קראפט" העכשוויות ובין אוצרות ארכאולוגיים ואתנוגרפיים מאוסף המוזיאון. במרחבים הפתוחים יוצגו עבודות חוץ בעלות אופי מיצבי, פיסולי או אדריכלי.
הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב היא המשך טבעי להתמקדות המתמשכת של מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב, בתרבות החומרית המקומית. הביאנלה מציגה תמונת מצב עדכנית של תחומי האומנויות והעיצוב העכשוויים בישראל - קרמיקה, זכוכית, צורפות, טקסטיל ונייר - ומציגה אותם כשהם משולבים זה בזה.
מנכ"ל המוזיאון: עמי כץ
אוצרים: אנריאטה אליעזר ברונר, ניר הרמט, תומר ספיר
אוצר־אורח בין־לאומי: ד"ר קווין מוריי
מנהלת הביאנלה וממייסדיה: ד"ר דבי הרשמן
עמי כץ, מנכ"ל מוז"א, מסר היום: ״הביאנלה השנייה היא בהיקף ובעומק יוצאי דופן, והיא אף חשובה יותר מהביאנלה הראשונה בה הוכחנו יכולת ומיצבנו את מוז״א כאחד משלושת המוזיאונים החשובים בישראל. היא חשובה יותר כי היא גדולה יותר, מקיפה יותר ורלוונטית יותר. היא חשובה יותר כי הפעם אנחנו נותנים במה לאומנים ולמעצבים מחו״ל״.
נושא הביאנלה השנייה, שאוצרים אנריאטה אליעזר ברונר, ניר הרמט ותומר ספיר הוא "מהי מידת האדם?". תמה זו מתבססת על אמרה של הפילוסוף היווני פרוטגורס, בן המאה ה־5 לפנה"ס, שקבע כי "האדם הוא מידת כל הדברים". תחת כותרת זו הביאנלה מבקשת לבדוק מהי מידת ההשפעה של האדם היוצר ופעולותיו על העולם שסובב אותו, כמו גם על עולמו הפנימי. הצורך והדחיפות להגיב לרוחות השינוי ולמציאות המשתנה בקצב מואץ, מעלים שאלות על תפקידה של היצירה. זו בוחנת ומגדירה מחדש את מרחב הפעולה ואת היכולת הטמונה בה להציע מזור בחיפושנו אחר עולם מקיים ועתיד הומני.
בביאנלה מוצגות נקודות מבט שונות אודות השאלה מהי מידת האדם? וברוח הפילוסופים הקדומים נבראים ברחבי המוזיאון עולמות בזעיר־אנפין - בגלריה של מרכז רוטשילד מתקיים עולם שמספר סיפור בארבעה פרקים בתוך "קובייה לבנה"; בביתני הקבע: קרמיקה, נחושתן, זכוכית, מרכז אדם ועמלו וכיפות היוצרים נארגים דיאלוגים חוצי זמן, מרחב וארצות.
עבודות החוץ וגוף העבודות בגלריית המגדל מציגות סביבות מחייה, עבודות שנוגעות במחקר, במדע, בטבע ובמגוון הביולוגי, יצירות שמשתנות עם הזמן וכאלה שעוסקות בסאונד, באור ובתנועה. לאורך תקופת הביאנלה יתארחו בגלריית המגדל, זו אחר זו, שלוש חממות אקדמיות של מוסדות עיצוב מובילים בישראל. משתתפי החממות יציגו פרויקטים ייחודיים שנוצרו בהשראת נושא הביאנלה, בגישה מחקרית, דינמית ומותחת גבולות.
לראשונה מוצגות בביאנלה גם כמה עשרות עבודות "קראפט" ועיצוב עכשוויות מהעולם שנבחרו על ידי ד"ר קווין מוריי, אוצר־אורח בין־לאומי, העבודות יוצרות דיאלוגים עם היצירות המקומיות, בעבר ובהווה. "הלב והעיקר של הביאנלה הוא ה"קראפט" והעיצוב העכשוויים בישראל", אומרת ד"ר דבי הרשמן, מנהלת הביאנלה וממייסדיה: "עם זאת, בעולם גלובלי, היוצרים הישראלים מקיימים דו שיח עם העולם, מושפעים ומשפיעים עליו. כך גם הביאנלה במוז"א שואפת להכיר ולייצר דיאלוג עם קהילת היוצרים הבין־לאומית, בדגש על אמנים שיוצרים כמונו בהשראת מסורת תרבותית עתיקה בעולם חדשני ומשתנה".
כותבים אוצרי התערוכה: "אנו עומדים בצומת דרכים מטלטל. מבקשים מפלט, מתבוננים בשמיים כחולים זרועי עננים ומתענגים על הרגע. זהו עונג מהול בעצב ובדאגה, שכן השמיים עלולים להשתנות. השמיים מעל הדורות הבאים לא יהיו בהכרח כחולים, יתכן שעכורים, ודברים שעד היום היו מובנים מאליהם אינם עוד. זהו רגע של נוסטלגיה להווה: אנחנו חובקים את ההווה ודרוכים לקראת העתיד שממתין לנו עם אתגריו המורכבים, בכל ההיבטים של קיומנו."
על היוצרים והיצירות בביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל־אביב 2023:
בין האמנים המשתתפים בביאנלה, בעיצובו של המעצב והאמן פרופ' חנן דה לנגה: יונתן אולמן, שלומית באומן, חנאן אבו חוסיין, פריד אבו שקרה, אריה ברקוביץ, נועה בן־נון מלמד, דב גנשרוא, עומרי דנינו, גליה הילי פסטרנק, האני ח'טיב, גוני חרל"פ, סאהר מיעארי, ורד קמינסקי, אסתר קנובל, דגנית שטרן שוקן, פוגי נעים, סשה סרבר, נובויה ימגוצ'י, דינה שנהב, משה רואס ועוד רבים אחרים.
כמו כן, מציגות בתערוכה גם קבוצות אמנים, ביניהן קבוצת "חילוף חומרים", הכוללת 12 מעצבים, יוצרים ומרצים; קבוצות של אומניות חברתיות כמו קוצ'ינטה, מבקשות מקלט מאפריקה; איוטה - עיצוב לשינוי חברתי. מהאומנים הבין־לאומיים בולטים פרנסיסקה גילי מצ'ילה, מריה פרננדה פאס דה באריס מברזיל, והאמן הדרום אפריקאי אנדילה דיילואני, שיגיעו לפתיחת התערוכה.
בין היצירות, העשויות בחומרים ובמדיומים שונים, אפשר למצוא למשל בגלריה שבמרכז רוטשילד את עבודותיהם של נדיה עדינה רוז, אלבום משפחתי, שמיכה מעוטרת בדימויים של צמחים, שפעם היו כמותה בבתים רבים, ולעתים אף הן עברו מדור לדור. השמיכה מתפרקת לפיקסלים כמו דיגיטליים, תלת־ממדיים, המבטאים את הפריכות של התא המשפחתי ואת האפשרויות ההפכפכות שהוא מגלם בתוכו; עבודתו של מישל פלטניק בראשית שואבת השראה מספר בראשית. באמצעים ציוריים, פיסוליים, תיאטרליים וקולנועיים נוצר מעין מחזה לשחקן אחד שבו מתוארת בריאת העולם, ולאחריה השימוש שהאדם עושה בו, המוביל לכליה של הטבע. ביצירה התקרקעות, של בר פרום, האמן חוצב לעצמו רחם בתוך עץ: "אני מתגלם, גולם של גוף... איפה שהכל התחיל, איפה שהכל נגמר, רחם מלא רחמים"; ויטרינה, סדרת עבודות קטנות ועדינות, של פוגי נעים נוצרה תוך פירוק והרכבה מחדש של אובייקטים שהיו כלואים מאחורי זגוגיות הוויטרינה בבית סבתה של האמנית. הפעם היא פותחת, נוגעת, מתחקה אחר החומר והזיכרון, מפרקת ומרכיבה, ובכך טוענת את האובייקטים במשמעות חדשה.
לדיאלוגים המוצגים בביתני המוזיאון השונים, נבחרו עבודות שעוצבו בהשראה או בהקשר לאוספי מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב. כדוגמת יצירתה של דנה בלום, מידה המדמה נחש מוזהב המשיל את עורו כדי לאפשר לגופו לגדול, ה"נשל" האנושי שהיא יוצרת מעיד על המהות הטרנספורמטיבית של מעגל החיים. תמר אור מציגה את כף האיזון לצד ארונות הקבורה ממצרים העתיקה, ומביימת טקס "שקילת לב" משלה, שבו כפות מאזני הצדק נמצאות במצב מתמשך של חוסר איזון; עבודתה של דינה שנהב, עיר מציגה מעין חורבה ששרידיה המפוחמים מסמלים רגע קפוא בזמן, כמו גם את האופי המחזורי של ההיסטוריה, ואת המעבר בין עידן לעידן שבו תרבויות קמות ונופלות ושרידים של עידן אחד הופכים להיות אבני הבניין של העידן שבא אחריו.
עבודותיהם של האומנים מחו"ל מתכתבות עם היצירות העכשוויות ועם מוצגי המוזיאון: עבודתו המרשימה של דיילואני, UYalezo - New Traditions היא מחווה למסורת הרוחנית ולשורשיו בקבוצה האתנית של הקוסה בדרום אפריקה; האוסטרלית ג'ני קמארה מרטיניאלי יוצרת־משחזרת כלי במסורת הילידים, שהיא מעצבת בזכוכית; ביק טיו, משלבת בעבודותיה מוטיבים של מורשת סינית: אלמנטים כמו עלי תה ועלי כותרת של אדמונית מורכבים בקפידה, ומעניקים צורה וחומר לחיים בגלות. סדרת חפצי המתכת משקפת את חווית ההגירה ממזרח למערב.
עבודות החוץ, בעלות האופי המיצבי, הפיסולי והאדריכלי, כוללות יצירות מרהיבות: סשה סרבר בעבודתו אוזימנדיאס ממשיך את מחקרו על פסלים עתיקים, סמלים תרבותיים וארכאולוגיים, ועל האופן שבו העתקת נכסי תרבות מהמקום שבו נוצרו למוזיאון או לפארק ארכאולוגי מלאכותי, משנה את יחס הצופה אליהם; נובויה ימגוצ'י יוצר בהשראת גולם כסוף של פרפר שחי ביער האמזונס. בדומה לחוויה תוך גופית, הפסל מכיל עבודת סאונד שהיוצר הקליט בצפון יפן, שבה מופיע קולו של חרק ההיגורשי אשר נשמע בטבע בפרק זמן קצר. גליה הילי פסטרנק מתבוננת על גופה החי ככלוא בתוך כד ומגוללת על פניו את סיפורה של אישה, אם ויוצרת בת דמותה. על פניו של הכד, המכל הקדוש, מצוירים סיפורי מסורת ותרבות עכשוויים והם מתארים את פחדיה ואת תשוקותיה של האמנית; האני ח'טיב בוחן את הגלוי והנסתר ואת המחסום שמפריד ביניהם. ח‘טיב, שגדל בחברה דרוזית שמרנית שמאופיינת באיסורים והגבלות, מייצר כניסה למרחב אישי אחר, כזה שמאפשר לנו להטיל ספק ולהתבונן במציאות בדרכים חדשות.
הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב נערכת בשיתוף עם עמותת אמנים יוצרים בישראל, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים; שנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות; HIT המכון הטכנולוגי חולון ועיריית תל אביב יפו.
פעילויות ואירועים:
הביאנלה מלווה בבלוג, באפליקציה ובמדריך קולי. במהלכה יתקיימו פעילויות ואירועים מגוונים: סדנאות, פעילות לכל המשפחה, הרצאות, שיחי גלריה, מפגשים עם אמנים, סיורים, וכנס בינלאומי.
הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל־אביב 2023 / מוז"א - מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
פתיחה: 31 במרץ 2023 // נעילה: במהלך נובמבר 2023
כתובת: מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב. רח' חיים לבנון 2, רמת אביב, תל אביב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה