זה לא משחק
כנס ירושלים לתיאטרון יהודי
יום ראשון, 24 בדצמבר 2017, בבית מזיא לתיאטרון, ירושלים
זה לא משחק, כנס ירושלים לתיאטרון יהודי ביוזמת קבוצת התיאטרון הירושלמי, הינו מפגש בין יוצרים ויוצרות ממובילי עולם התיאטרון והתרבות הישראלית הפועלים כיום בארץ. כולם מבטאים גישות שונות, שפות במה אחרות ומציגים פרשנויות לתרבות היהודית ואינם חוששים מביקורת. הם מציגים את השקפת עולמם ובוחנים כל אחד בדרכו המשפיעה והחדשנית את מקומם של היהדות, של אלוהים, של המסורת, של ההיסטוריה ושל החברה הישראלית כאן ועכשיו. זה כנס שמוכיח שיש בישראל תיאטרון אחר. יש מחשבה אחרת, מורכבת, שרואה עושר וחיבור בין העתיק לעכשווי, בצורה שמצד אחד נותנת כבוד לטקסטים וחומרים היהודיים, ומצד שני לא חוששת לטפל בהם באומץ, 'בלי כפפות', מצליחה לחבר אותם בנקודות הכי רגישות ורלוונטיות בזמנים המורכבים בהם אנחנו חיים.
באקלים הישראלי הנוכחי האם יש קיטוב בין המושגים "יהדות" ו"אמנות"? האם אפשר לבחון את הגוונים האמנותיים, הפרשניים, והביקורתיים ביחסי תיאטרון ויהדות? האם יצירה אמנותית מקורית מנוגדת לקשר ולשיחה עם המסורת ועם נכסי צאן הברזל של התרבות היהודית? מה מפרה אותם? מה מקור ההשראה שלהם? האם קיים אצלם חשש מופרז מ"הדתה" ומנגד האם קיים חשש מחילון בנגיעה בנכסי צאן הברזל של התרבות היהודית?
מופעים בימתיים וטקסים מסורתיים נושקים זה לזה ולעתים מתערבבים. מופעי רוק ופיוט, הבלחות של ריטואלים ומיסטיקה ביצירות בימתיות – אלה ודומיהם מחוללים בקרב היוצרים ולא פחות מכך בקרב הקהל מעורבות מסוג חדש; טשטוש הגבולות בין צופים למשתתפים, בין משחק למציאות, בין קודש וחול ובין ארצי ויומיומי.
במסגרת הכנס, נברר את עושרו ומורכבותו של העולם היהודי בתרבות העכשווית מנקודות מבט שונות של יוצרים. הכנס יאפשר שיח מפרה ומעורר למחשבה בין יוצרים וקהל העוסק בתחומי היצירה הבימתית המגוונת.
תכנית הכנס
11:00 התכנסות
11:30 צא דיבוק צא: על מקומה של היהדות בתיאטרון הישראלי
בהשתתפות: שיר גולדברג, ישראל (סשה) דמידוב, גבריאלה לב, יפים ריננברג, מנחה: שי בר יעקב
13:15 הצגת בכורה: שלוש מלכות ופילגש – קבוצת התיאטרון הירושלמי
14:15 כבוד קל
14:45 עת לשחק: ביצועים יהודיים על התפר
בהשתתפות: פרופ' מיכל גוברין, יונתן לוי, פרופ' חביבה פדיה, הדסה פרומן, מנחה: ד"ר יאיר ליפשיץ
על התכנית והמשתתפים
צא דיבוק צא: על מקומה של היהדות בתיאטרון הישראלי
מבקר התיאטרון שי בר יעקב ינחה שיחה בין יוצרי תיאטרון ישראליים על הדומה והשונה בעבודתם. כיצד היהדות באה לידי ביטוי על הבמה? באילו דרכים משפיעים המצב החברתי, הפוליטי והתרבותי בארץ על עבודת השחקן, הבמאי והכותב? האם יש עתיד לתיאטרון יהודי בישראל?
משתתפים:
שיר גולדברג, במאית הבית של תיאטרון החאן הירושלמי. מביימת עיבודים ליצירות ספרות ישראליות קלאסיות רבות: ביניהן תהילה (עגנון), המאהב (א"ב יהושע), אדם לא מת סתם (בארון). פיתחה שפה בימתית אישית וייחודית שזיכתה אותה בפרסים ושבחים.
סשה דמידוב, שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, עטור פרסים בארץ ובעולם. משחק בהצגות רבות, ביניהן יצירות יהודיות מובהקות כגון העבד והדיבוק בתיאטרון גשר. נוהג לחקור לעומק את הדמויות שהוא מגלם בתיאטרון. לומד קבלה במשך שנים רבות.
גבריאלה לב, מייסדת קבוצת התיאטרון הירושלמי, במאית, שחקנית ומנהלת אמנותית. ראשונת ז'אנר ה"תיאטרון מדרש", אשר מבצעת באמצעות עבודה בימתית מקורית פרשנות לטקסטים יהודיים מסורתיים, ביניהם: מעשה ברוריא, אסתר, סוטה, שולם ועוד. עבודותיה המקוריות זכו להכרה ופרסים רבים בארץ ובעולם. על עבודתה זכתה בפרס מפעל חיים (2016) של תיאטרוני הפרינג', קיפוד הזהב.
יפים ריננברג, במאי, שחקן, מתרגם, דרמטורג ומורה למשחק. יליד גיאורגיה.. מתאר את התרבות היהודית כמקור השראה מרכזי ליצירתו הבימתית. זוכה פרס שלום דורון (2011) על הצטיינות בתחום ההתחדשות היהודית - על יצירת קבוצת התיאטרון בימת"י - בית מדרש לתיאטרון יהודי.
שי בר יעקב (מנחה הפאנל), במאי ומבקר תיאטרון ישראלי ומרצה בנושאי תיאטרון. שימש כבמאי תיאטרון לקבוצות תיאטרון שונות בישראל ובחו"ל בשנים 1985-1995. מאז שנת 2000 משמש כמבקר התיאטרון של העיתון ידיעות אחרונות ושל גלי צה"ל.
הצגת בכורה: שלוש מלכות ופילגש
בספרים שמואל א' וב' מסופר על שינויים בארץ ישראל ובעם היהודי, המתכנסים תחת השלטון המרכזי של ממלכת בית דוד. בין סיפורי המאורעות ההיסטוריים והפוליטיים מופיעות ומניעות הרבה דמויות נשיות.
הסופר המקראי לא מרבה להשמיע את הקול הנשי. אף על פי כן הדמויות הנשיות משפיעות, מאירות ומדגישות את דמותו האנושית, הגברית של דוד המלך, המתאהב, הבוגד, הנבגד והנוקם.
את ההצגה הגתה וביימה גבריאלה לב, המנהלת האמנותית של קבוצת התיאטרון הירושלמי.
ההצגה עשויה בצורת קולאז', טכניקת אמנות מודרנית השוזרת חומרים שלכאורה אינם קשורים זה לזה. בדומה לסגנון המקראי. היצירה היא פסיפס של טקסטים הלקוחים מהמקרא לצד טקסטים עכשוויים שהופכים לשלם העולה על סך חלקיו.
בתהליך העבודה השתתפו סופרים ומשוררים, אמנים רב תחומיים שיחד הביאו לבמה הרהורים ותובנות על התודעה הנשית, הממלכה והאיחוד.
על הבמה 4 שחקניות, 3 מוזיקאים, וידאו ארט. כולם יחד מציגים את הסיפורים בראייה אקטואלית. זה לא רק סיפור היסטורי, אלא סיפור שמתקיים אז כבכל יום היום: אישה נשואה שמתאהבת באיש אחר. גבר שמתפתה ע"י אישה נשואה. אישה נשואה שמפתה גבר ואמא אמיצה שמגוננת על גופות ילדיה.
יצירה בימתית מאת: גבריאלה לב | טקסטים: מן המקורות | סופרים ומשוררים: אלמה וייך חושן, מירב משולם לוי, אביגיל אנטמן, יונה וולך- תפילין, יואב מיכאלי | ניהול מוזיקלי והלחנה: נדב לב וידאו ארט: מתן גרדשטיין | עיצוב במה ותפאורה: אבי שכוי | עצוב תאורה: אדם רוטבליט |עיצוב תלבושות: אתי בן חור | עצוב סאונד: יחיאל חמו | כוריאוגרפיה: לירון מאיה יוגל |עוזרת במאי: נינגל חיים | בהשתתפות: צהלה מיכאלי, תהילה ישעיהו-אדגה, אלונה הבר, דנה קוצ'רובסקי נדב לב , נגנים: חנני זית, איוון צ'רשנש
עת לשחק: ביצועים יהודיים על התפר
המושב יעסוק ביחס שבין ביצועים תיאטרליים לביצועים ריטואליים, בהתמוססות הגבולות ובנזילה של שני תחומים אלה אחד לתוך השני, ובקווים המפרידים ביניהם לפרקים. עד כמה הריטואלים היהודיים המסורתיים מגלמים משחקיות? מדוע מופעים בימתיים מייצרים בקרב הקהל תחושה של שותפות בריטואל? ומתי שני תחומים אלה נבדלים ונרתעים זה מזה?
משתתפים:
פרופ' מיכל גוברין, סופרת, משוררת ובמאית תיאטרון. פרסמה 11 ספרי הגות. מרצה באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי תרבות עברית, כיהנה כראש המחלקה לתיאטרון במכללת אמונה ולימדה במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים, באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית הספר לתיאטרון חזותי.
יונתן לוי, מחזאי, משורר, במאי תיאטרון ומורה. ביצירתו הוא משחק בממדים המאגיים והמיסטיים של השפה. מחזותיו "סדאם חוסיין ו"רפול והים" זכו לשבחים רבים. בשנת 2015 יצא לאור "מַלְכִּיטַוָּס", ספר המרכז את מרבית יצירתו עד כה, המאופיינת כ"דרמה שירית ושירה דרמטית", הספר זכה לשבחי המבקרים ובפרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם.
פרופ' חביבה פדיה, משוררת, סופרת, חוקרת תרבות ויהדות. ראש מרכז אליישר לחקר תרבות יהדות ספרד והמזרח באוני' בן-גוריון בנגב.. חוקרת עמיתה במרכז מצוינות "דעת המקום" – המרכז לחקר תרבויות מקום בעולם היהודי בעידן המודרני. שותפה בפרויקטים רבים של החייאת תרבות הפיוט בישראל, מייסדת אנסמבל היונה למוזיקה מיסטית וליטורגית מהמזרח, כתבה את "הילולה לאם - אופרת רוק אוריינטלית". זכתה בפרסים רבים ביניהם, פרס יהודה עמיחי לשירה ופרס נשיא המדינה לספרות.
הדסה פרומן, אמנית ומורה לזוהר. עוסקת רבות בנשיות ובקבלה ובקשרים ביניהם. אשת הרב המנוח מנחם פרומן, פעיל שלום והוגה ה"תיאו-טרון", בית חדשני ופורץ דרך ליצירה תיאטרונית יהודית.
ד"ר יאיר ליפשיץ (מנחה), מרצה בכיר בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. עוסק רבות בתיאטרון יהודי בעבר ובהווה, בביקורת תרבות, ובמפגשים המגוונים שבין תיאטרון, מופע והתרבות היהודית. ספרו "מסורת מגולמת בגוף" עוסק בקשרים המפתיעים בין הטקסט היהודי לבין יצירות בימתיות.
על קבוצת התיאטרון הירושלמי
כשחושבים על תיאטרון פרינג' חושבים על משהו חדש, מרענן, מפתיע. זה נכון.
קבוצת התיאטרון הירושלמי עושה את זה כבר שלושים ושתיים שנים. הקבוצה היא הראשונה והוותיקה בארץ היוצרת פרינג' ישראלי.
הקסם בקבוצת התיאטרון הירושלמי הוא בהקשבה - למה שקורה בירושלים, בארץ, בעולם, הקשבה למה שקרה פעם ואיך הוא רלוונטי למה שקורה עכשיו. הקבוצה מצליחה לשלב בתוך הצגות - צבע, קול, תנועה - שאלות ותהיות, מרעננות מחשבה.
עד היום, לאורך כל השנים האלה הצליחה הקבוצה להשמיע את קולה של האישה הן במקורות והן בדו-שיח התרבותי הישראלי בצורה מקורית, חזקה ומפתיעה. קבוצת התיאטרון הירושלמי העמידה את האישה בקדמת הבמה בתרבות הישראלית.
הקבוצה הוקמה ביוזמתה של גבריאלה לב זוכת פרס מפעל חיים "קיפוד הזהב 2016", עבודות התיאטרון מקוריות וייחודיות ועל יצירתה ותרומתה לתרבות זכתה בפרסים ושבחים רבים בארץ ובעולם. משכנה של הקבוצה, בית מזיא לתיאטרון, רחוב מסילת ישרים 18, ירושלים.
קבוצת התיאטרון הירושלמי אף יזמה את הפסטיבל היהודי הבינלאומי לתרבות עכשווית, בשנת 2017 היה זה שנתו השנייה של הפסטיבל.
.jpg)
צ