Translate

יום שלישי, 31 באוגוסט 2021

שאלות לעו"ד בני דון-יחייא לתוכניתי " המלצות וראיונות" יום רביעי ה1-9 .2021 - מ10-12 ברדיו ליפס .www.radiolips.com מאת: שרית יוכפז

 


שאלות לעו"ד בני דון-יחייא לתוכניתי " המלצות וראיונות" יום רביעי ה1-9 .2021  . מ10-12 בבוקר ברדיו ליפס   .www.radiolips.com   מאת: שרית יוכפז

שאלות לעו"ד בני דון-יחייא לתוכניתי " המלצות וראיונות"  ברדיו ליפס

תקשיבו לתוכנית  תקבלו תשובות.....

     מאת: שרית יוכפז


1.      שלום עורך דין בני דון-יחייא, הנחשב לעורך הדין הבכיר לדיני משפחה וירושה. בני חיבר שלושה עשר ספרים וגם מעלה שני מופעים הומוריסטיים.

 

2.      בני, מה מצב הנישואין והגירושין בימים אלה? האם הקורונה מיטיבה עם בני זוג או להיפך?

 

3.      מה אתה מצפה בתחום עיסוקך לשנה הבאה המגיעה אלינו לטובה, אני מקווה?

 

4.      מהי הסיבה העיקרית לגירושין כיום?

 

5.      על מה בדרך כלל זוגות רבים בעת גירושין?

 

6.      יש תופעה בשנים האחרונות של יותר ויותר נשים היוזמות גירושין. מדוע?

 

7.      חזרת להופיע על הבמות במופעים שלך. במוצ"ש שמונה עשר בספטמבר אתה מופיע בקפה הקאמרי בתל אביב בשעה 9 במופע ההומוריסטי שלך "טובים השניים". איך הקהל מקבל אותך?

 

8.      ואחרי כמה ימים, ביום רביעי עשרים ושניים לספטמבר, אתה משתתף בפסטיבל מספרי סיפורים בגבעתיים של יוסי אלפי במופע השני שלך, "צחוק הגורל", על הומור יהודי. מה יש במופע הזה?

                                             @@@


                         תאזינו לתוכניתי  ביום רביעי 1-9-2021. בין10-12 בבוקר. 

יהיו עוד מרואיינים מעניינים. 

הזמר  :אבי טולדנו.    ד"ר  גבריאלה- מנטורית  רוחנית. מור בסן- כתב טכנולוגי. אספר על האופרה  הישראלית " אמהות". אורח -הרב יואל ישכיל רב הממונה לשירות הציבור ברשב"י הקדוש  במירון .


המלצות לחגים.  טיולים .אירועים .ספרים שוירים  מוקדשים לכם  .והפתעות..

                           "שנה טובה"


" המלצות וראיונות עם שרית יוכפז עיתונאית.www.radiolips.com


מפיקה .עורכת ומגישה.


sarit0404@yahoo.com

יום שני, 30 באוגוסט 2021

פוטומנטה צילום מארצות הים התיכון מתוניסיה ועד לאלבניה, מיוון ועד למרוקו מבטים שונים של עשרות צלמים ומאות תצלומים בתערוכת ענק המשתרעת ברחבי המוזיאון/מאת שרית יוכפז



 נדיג בוצא'ן
 

לראשונה במוז"א

פוטומנטה

צילום מארצות הים התיכון מתוניסיה ועד לאלבניה, מיוון ועד למרוקו

מבטים שונים של עשרות צלמים ומאות תצלומים בתערוכת ענק המשתרעת ברחבי המוזיאון

 

מ־21 בספטמבר 2021

 

מוז"א – מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב, מציג לראשונה את הפוטומנטה – תערוכת צילום רחבת היקף, שתערך מעתה אחת לחמש שנים, ואשר מציגה מבטים שונים של צלמים ותצלומים מארצות  הים התיכון. התערוכה, הכוללת עשרות משתתפים ממדינות רבות, משמשת כגשר על פני ימים ועמים, גבולות ומחלוקות פוליטיות, ויוצרת אופק שבו הצילום משמש כמפגש מנטלי, אמנותי ונרטיבי להכרת "האחר" אך הקרוב. התערוכה המוצגת ברחבי המוזיאון – בגלריות, בביתנים השונים ובגן הארכאולוגי – נפרסת כמפת ים או כרשת דייגים. אתריה השונים של התערוכה משמשים למבקרים בה כערי נמל וסדרות התצלומים המוצגות בתערוכה משתלבות עם האוצרות הארכיאולוגים וההיסטוריים של המוזיאון. 

 

"הפוטומנטה הראשונה מוצגת במסגרת העונה הבינלאומית של מוז"א, לרגל עשור להכרזת תל־אביב כעיר עולם. מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב, חוגג עם העיר בתוכנית תערוכות גלובלית עם יצירות ויוצרים מרחבי תבל, ממדינות ותרבויות מגוונות. בכל תערוכות העונה מתקיים דיאלוג המציב את התרבות המקומית על המפה העולמית.", אומרת ד"ר דבי הרשמן, סמנכ"לית ואוצרת ראשית – "צילום הוא השפה החזותית הגלובלית, והעונה נפתחת בתערוכות צילום."

 

פוטומנטה מעלה על הדעת רצף מושגים: פוטוגרפיה (צילום), קרטוגרפיה (מיפוי), מונומנט (מבנה הנצחה), דוקומנט (תיעוד), מומנט (רגע), מיתולוגיה (מיתוסים) ומדיטרנה (הים התיכון) שהם יסודותיהם של שפת הצילום המתהווה בין שלוש היבשות – אירופה, אסיה ואפריקה. שורשיה העמוקים של הפוטומנטה נסמכים אפוא על מפגשים מיתיים בערש התרבות האנושית. הים התיכון ששימש בעבר צומת דרכים, משמש גם כיום כגשר תרבותי בין מזרח למערב, גשר הצף על פני ימים ועמים, מחלוקות וגבולות פוליטיים.

 

התמה שנבחרה לפונומנטה הראשונה היא ריתמוס (מקצב) המתייחס למשקל ולקצב במוזיקה, בשירה ובתנועה. "הבחירה בתמה זו מבקשת לומר כי כל סדרת תצלומים, והתערוכה כולה, היא כמעשה של שירה חזותית, ולכן לפוטומנטה ריתמוס משלה. אסופת תצלומים זו מעלה את השאלה, האם יש מקצב צילומי ייחודי לצלמי אגן הים התיכון? המבקרים בתערוכה מוזמנים להצמיד לאזנם קונכייה מטפורית, להפליג בין נמליה במעין אודיסאה ולהאזין לריתמוס הפוטומנטה", אומר גיא רז אוצר התערוכה.

 

בתערוכה משתתפים 33 צלמים וצלמות מ־16 מדינות בים התיכון: טורקיה, יוון, קפריסין, אלבניה, מונטנגרו, בוסניה-הרצגובינה, קרואטיה, סלובניה, איטליה, צרפת, ספרד, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, מלטה, ישראל, וגם מהרשות הפלסטינית; מוצגים בה כ־300 צילומים ו־13 עבודות וידאו (סאונד).

הצלמים בתערוכה יוצרים את הפוטונמנטה – נקודת מפגש בין דימויים שצולמו מנקודות מבט אישיות ואמנותיות, מן הים פנימה אל היבשה ואל נופיה הפיזיים והמנטליים. באמצעות התצלומים המוצגים אפשר לבחון הקשרים חזותיים בין הצלמים ובין מדינות הים התיכון.

 

 

בין הצלמים הנבחרים:

 

אדריאן פאצ'י (אלבני הפועל באיטליה), מציג את עבודת הוידאו (2006) Per Speculum העוסקת באלגוריה על זיכרון ילדות שביר והצבתה בביתן הזכוכית במוזיאון מטעינה את החוויה החזותית וההיסטורית.

 

מארי אודלו (צרפת-אלג'יריה), בעבודה (2013)Heritage  הופכת ייצוגים צילומיים למעין טוטמים של זיכרון, כחלק מעיסוקה בשאלות של זהות ים תיכונית כפולה. "בחרתי לצלם דמויות שבהן הטבע והחפצים שהן נושאות מגיעים מטקסים וממנהגים שונים. התצלומים מקובצים לשלוש קטגוריות מטפוריות: 'סימן' – עם אלמנטים של אדמה, מוות ולידה מחדש; 'מאבק' – כמחווה לאבות קדומים ולאדישות הלוחמים למוות; 'נשיות' – תכשיטים, נוצות, פרחים וסרטים הופכים לסמלי פיתוי, נשיות, נעורים, זיכרון, מאבק, חיים ומוות. זהו משחק בהצטברות של סמלים. הדימוי הצילומי הופך לטוטם בעצמו".

 

לטיציה בטאליה (איטליה) מצלמת את קורבנות טבע האדם. כצלמת בעיתון המקומי L'ORA היא תיעדה בשנות השבעים והשמונים את רחובות פאלרמו שבסיציליה, שבה פעלה המאפיה הסיציליאנית, "הקוזה נוסטרה", אבל צילמה גם חיי יום־יום ונשים מקומיות. בשנה שעברה יצא לאקרנים סרט תיעודי על חייה "לצלם את המאפיה" (2019) שהוקרן בפסטיבל הסרטים 'אפוס'.

 

הִשאם בנוחוד (מרוקו) מציג בפרויקט ההומוריסטי "אקרובטיקה" (2017) את המשפחה המרוקאית, ובתוך כך מביא אלינו את חיי היום־יום באסתטיקה חושנית יוצאת דופן. נפש האמן מתערבת בחיים המשפחתיים המסורתיים, וזאת תוך כדי הצבת המצולמים בקומפוזיציות לא שגרתיות ומלאות הומור – הסלון כבמת תיאטרון, החיים כמשחק.

 

דור גז (ישראל) בסדרה 'חבצלות השדה, 2019' – מציג אלבומי פרחים מיובשים שהיו מזכרות פופולריות לתיירים ועולי רגל שהגיעו מאירופה ואמריקה לארץ הקודש בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20. לצד הפרחים צוינו באלבומים המקומות שבהם נאספו: ירושלים, יריחו, טבריה ועוד. על סמך מחקר של צילומי אלבומי פרחים בארכיון המושבה האמריקאית בירושלים יצר גז סדרה העוסקת במחזור החיים של הצמח והאדם באגן הים התיכון, ובמחזור חייו של הצילום. הסדרה בוחנת את הקשר בין טבע לתרבות ובין העתקה למקור, ומערערת על ההיררכיה בין מה שנחשב אותנטי לעומת המפוברק.

 

ראאד בואיה (הרשות הפלסטינית/צרפת) בסדרת התצלומים "זיכרונות ילדות" (2002) מתעד בואיה את קטנא, כפר הולדתו, את חיי היום יום ומשחקי הילדים. בואיה מתעד גם שוטרים פלסטינים בחברון, חולים במרכז לבריאות הנפש בבית לחם, פועלים באתר תעשיית פחמים ליד ג'נין. בעשור האחרון עוסק בואיה בתצלומי דיוקנאות, בעיקר של צוענים ואנשי שוליים באירופה, וכך הוא כותב: "בתצלומי השחור־לבן שלי, על כל גוני צלליו, השחור הוא החיים והלבן הוא האמנות – הצבע הוא רק הסחת דעת". באמצעות גוונים אלה הוא משרטט ברגישות דיוקן אנושי פיוטי ויוצר מסמך חברתי על אודות אנשים שחיים בקרבנו וחייהם נשארים עלומים מאיתנו, חבויים בין הצללים.

 

ועוד צלמים ידועים נוספים בעבודות נבחרות: ראידה אדון (עכו, ישראל); אורית אדר בכר (ישראל); פרימוז' ביזיאק (סלובניה); נדיר בוצ'אן (טורקיה); עודד בלילטי (ישראל); נועה בן נון מלמד (ישראל); פאתן גדס (צרפת/תוניסיה); אנה גלאן (ספרד); מאיה גלר (ישראל); עודד הירש (ישראל); הינדה וייס (ישראל); אלמין זרנו (בוסניה והרצגובינה); ראפת חטאב (יפו, ישראל); דפנה טל (ישראל); ריטי טקסום (מלטה); מקס יוהאס (קרואטיה); עמאר יונס (כפר עארה, ישראל); דנה לוי (ישראל); לוקה לוקאטלי (איטליה); ניקולס למבוריס (קפריסין); תאודור פאפאדאקיס (יוון); דייוויד פיזאני (מלטה); מריה פנסיני (איטליה); תמיר צדוק (ישראל); יורם קופרמינץ (ישראל);  פרנצ'סקה פיקראס (צרפת); סינישה רדולוביץ' (מונטנגרו)

 

מייסד ואוצר הפוטומנטה, אוצר הצילום של מוז"א: גיא רז




 

התערוכה תפתח לקהל הרחב בחג הסוכות 21.9 במסגרת "סוכת אירוח בינלאומית" כשהקהל והאמנים כולם הם האושפיזין. ביום זה ולרגל פתיחת התערוכה, הכניסה למוזיאון ללא תשלום. כמו כן במהלך התערוכה יתקיימו אירועים מיוחדים, סיורים מודרכים, שיחי גלריה, מופעי מוזיקה ים-תיכונית ועוד.

בימים אלה כשנסיעות לחו"ל נראות רחוקות מאתנו, מוז"א מזמין אתכם להפלגה אמנותית ברחבי הים התיכון.

 

שעות פתיחה: ימים שני ורביעי 16:00-10:00, שלישי וחמישי 20:00-10:00, שישי 14:00-10:00, שבת 18:00-10:00

www.eretzmuseum.org.il

 


יום ראשון, 29 באוגוסט 2021

לכבוד ראש השנה תשפ"ב, תתקיים במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, סדנת יצירה מיוחדת לילדים ובני משפחותיהם, במסגרתה יכינו 'קפסולת זמן'.מאת שרית יוכפז



מוזיאון נחום גוטמן לאמנות  יערוך  סדנה מיוחדת  לילדים לראש השנה:

 

"קפסולת זמן משפחתית"

 

יום רביעי, ה-8 לספטמבר, משעה 11:00 עד 13:00

 

לכבוד ראש השנה תשפ"ב, תתקיים במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, סדנת יצירה מיוחדת לילדים ובני משפחותיהם, במסגרתה יכינו 'קפסולת זמן'.

 

הסדנא החווייתית והמגבשת מתחילה ביצירת קופסה מעוצבת המייצגת את בני המשפחה וכוללת ציורים, סיפורים והחלטות לשנה החדשה. את הקופסה תחביא כל משפחה בביתה ותקבע מועד פתיחה חגיגי בה תיפתח ו-'תחזיר את בני המשפחה אחורה בזמן'.

 

הפעילות מתאימה  לגילאי 6 – 12.

מחיר סדנה: 45 ₪ לילד // 15 ₪ למבוגר מלווה -  מחיר הכרטיס כולל כניסה למוזיאון.

 

מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, שמעון רוקח 21 נווה צדק ת"א   |   טלפון:  03-5161970

עמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/gutmanartmuseum
אינסטגרם: instegram/gutmanartmuseum
אתר הבית של המוזיאון:
http://www.gutmanmuseum.co.il

 



 

* מספר המקומות מוגבל. הרשמה לסדנאות בתשלום מראש באתר המוזיאון או בהרשמה טלפונית דרך המוזיאון ביום הפעילות, על בסיס מקום פנוי.

* הכניסה לאירוע תחת הנחיות התו הירוק, בהצגת תעודת חיסון / תעודת מחלים או בדיקת קורונה שלילית בתוקף. למבוגרים ולילדים מעל גיל שלוש.

* המוזיאון שומר את הזכות לבטל או לבצע שינויים.

האופרה הישראלית מעלה שוב את: "אמהות".מומלץ. מאת שרית יוכפז

 


                                                                   צילום יוסי צביקר


לאור ביקוש הקהל – האופרה מעלה שוב את:

"אמהות"

אופרה עכשווית וסוחפת מאת דוד זבה
אחרי שבתנ"ך קולן הושתק  - האופרה הישראלית מעניקה לנשים של

ספר בראשית את הבמה לספר את הסיפורים המוכרים מנקודת מבטן

30-29 באוגוסט 2021 בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בתל אביב

 


https://www.youtube.com/watch?v=hK00cKPAYaA



לאור ביקוש הקהל והביקורות הנלהבות תעלה האופרה הישראלית שני מופעים נוספים של האופרה "אמהות" מאת דוד זבה.

נשים רבות מופיעות בסיפורי בראשית, אבל את הסיפורים עליהן אנו שומעים מנקודת המבט הגברית. חלקן אפילו לא מוזכרות בשמן הפרטי אלא רק בשם בעלן – אשת לוט, אשת פוטיפר ואחרות. דוד זבה, זוכה פרס רוזנבלום לשנת 2020 ואחד היוצרים הבולטים כיום בישראל, ביקש לחזור אל הסיפורים המוכרים, אך הפעם לספר אותם מבעד לעיניהן של הגיבורות ולא של הגברים.

מה חשה אשת נח כשגילתה שכל חבריה ויקיריה טבעו למוות? מה קרה לאשת לוט כאשר שמעה שבעלה ביקש מגברי סדום לאנוס את בנותיה? מדוע העדיפה רבקה בן אחד על פני אחיו התאום? ועל מה חשבו בלהה וזלפה כשיעקב הציב אותן כבשר תותחים לפני המחנה? כל אותן דמויות מרתקות מסיפורי המקרא, שבחברה הגברית בה חיו תפקידן היחיד היה להרות, ללדת וחוזר חלילה, זוכות סוף סוף להשמיע את קולן.

זבה, אשר כתב את הטקסט והלחין אותו, מביא את האמהות לקדמת הבמה. הוא מנתק אותן מהאבות, ומציג בפנינו את האופן שבו בחרו להתמודד עם המציאות שלרוב נכפתה עליהן על ידי הגברים או על ידי אלוהים. ומי שמנווט את המארג העלילתי המיוחד הזה הוא אלוהים בכבודה ובעצמה – שמיוצגת על ידי זמרת סופרן.

 

היצירה כולה בנויה כסדרה של מונולוגים או אנסמבלים המתרחשים כל אחד ברגע קריטי מסוים בסיפור התנ"כי המביא את הכאב האנושי וביניהן משולבים רצ'יטטיבים של אלוהים המבוססות על הטקסט המקראי.

 

מתוך הליברית:

"אנחנו האמהות שלא זכרתם

ובקושי נתתם לנו שם

ברגעים של סכנה אותנו ראשונות הפקרתם

אסור היה לנו לחלום וגם לא להתגשם

כדים של מים העמסנו על השכם

מחינו זיעה וגם דמעות

אבות האומה פתחו לנו את הרחם

אך כשילדנו בכאב לא קראו לנו אמהות

מרדת הערב עד עלות השחר

כמעט שלא הוזכרנו במאונך

ותלד ותהר ותלד ותהר

רק תרמנו בשתיקה את הרחם לתנ"ך

אנחנו האמהות שלא הכרתם

שסיימו את תפקידן בלידתכם

כשספרתם אמהות אותנו לא תמיד ספרתם

אבל לנצח נהיה האמהות שלכם"

 

אלמנט ייחודי נוסף שבו השתמש זבה לצורך היצירה הוא חיבור בין שירה אופראית לדיבור מלווה במוסיקה. לצורך ביצוע החזון האמנותי הייחודי הזה, חברו שני גופים מבצעים מובילים: האופרה הישראלית ותיאטרון גשר. לצד ארבע זמרות האופרה האהובות - שי בלוך, יעל לויטה, דניאלה סקורקה וענת צ'רני, יופיעו ארבע מהשחקניות המובילות של תיאטרון גשר - נטשה מנור, רוני עינב, לנה פרייפלד, וליליאן רות. אליהן יצטרף אנסמבל של נגנים מתזמורת האופרה - התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, שילווה את המארג המוסיקלי המיוחד שזבה יוצר בו הדיבור והשירה מתמזגים לסביבה צלילית משולבת ומיוחדת במינה.

גם צוות היוצרים של ההפקה מחבר בין שני המוסדות: את ההפקה תביים שירית לי וייס. מעצב התפאורה  הוא מיכאל קרמנקו; מעצבת התלבושות היא מאיה מידר מורן ומעצב התאורה הוא נדב ברנע.

דוד זבה: "ניסיתי להקשיב וניסיתי לבטא את רחשי לבן של האמהות של ספר בראשית, אלה שזכו להיקרא אמהות ואלה שלא זכו. לבטא את רגעי האפליה הנוראיים והמכוננים, בהם - הגר המגורשת עם בנה למדבר, שרה אשר הסכמתה לא נדרשת בעניין עקידת בנה היחיד יצחק, לאה השנואה, המוגנבת בחושך לאוהלו של יעקב, בלהה, זילפה, אשת לוט, בנותיו ועוד. על אף היותם גיבורים מיתולוגיים של הנרטיב היהודי - התייחסתי אליהם כאל בני אדם עם יצרים, אהבות, שנאות וחולשות, ממש כפי שהם מופיעים בספר בראשית, מבלי לבקר או ללעוג להם, אך בניסיון לגעת בשורש הכאב ללא יראת קודש ומבלי ליפות

 

"אמהות"
אופרה מאת דוד זבה

ליברית: המלחין וקטעים מספר בראשית
מנצח: דוד זבה
במאית: שירית לי וייס
מעצב תפאורה: מיכאל קרמנקו
מעצבת תלבושות: מאיה מידר מורן
מעצב תאורה: נדב ברנע

סולניות האופרה הישראלית:
שי בלוך
יעל לויטה
דניאלה סקורקה

ענת צ'רני / שקד סטרול

שחקניות תיאטרון גשר:
נטשה מנור
רוני עינב
לנה פרייפלד
ליליאן רות

תזמורת האופרה - התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון

השירה בעברית
כתוביות תרגום מוקרנות בעברית ובאנגלית
משך המופע כשעה ורבע ללא הפסקה

תאריכים:

א׳, 29.08.21 שעה:20:00 .2021

ב׳, 30.8.21 שעה 20:00

כרטיסים בקופת האופרה הישראלית בטלפון 03-6927777 ובאתר האופרה
www.israel-opera.co.il

מומלץ בחום

מאת: שרית יוכפז  הכתבה מתורגמת  לשפות ראו במסך מחשב  בתרגום

בית הקונפדרציה משיק מופעים חדשים היוצאים מהאולם האינטימי של בית הקונפדרציה אל החלל הגדול של מועדון זאפה . מאת: שרית יוכפז

 




ברוח ראש השנה המתקרב:

 

בית הקונפדרציה משיק מופעים חדשים היוצאים מהאולם האינטימי של בית הקונפדרציה  אל החלל הגדול של מועדון זאפה  

 

מופע ראשון בסדרה:

 

אנסמבל הפיוט מארח את נטע אלקיים ועמית חי כהן

לחגיגה סוערת של קדושה ושל בקשה לחיבור ופתיחת לבבות לשנה החדשה

 

 

יום חמישי, 2.9.21

פתיחת דלתות: 20:00, תחילת מופע: 22:00

 

בית הקונפדרציה חונך סדרה של מופעים חדשים היוצאים מהאולם האינטימי שלו אל החלל הגדול של מועדון זאפה ובכך, המנכ"ל והמנהל האמנותי של בית הקונפדרציה  אפי בניה  "יוכלו קהלים חדשים וגדולים יותר להיחשף להפקות המקור של הבית ".

במופע הראשון בסדרה שיתקיים ימים ספורים לפני ראש השנה ביום חמישי, ה-2.9.21, יופיע אנסמבל הפיוט שיארח את נטע אלקיים ועמית חי כהן לחגיגה סוערת של קדושה ושל בקשה לחיבור ופתיחת לבבות לשנה החדשה. .מופע מיוחד זה התגבש במהלך חזרות החוץ בהרי ירושלים ובחצרות עין כרם, אליהם יצאו חברי האנסמבל במהלך שנת הקורונה. שירי המופע נעים במרחב שבין פראות לקדושה, בין התנועה האקסטטית לנעלה ולנשגב.

 

אנסמבל הפיוט הוא קולקטיב של מוזיקאים ופייטנים המונה שבעה עשר חברים בני שלושה דורות, ומתמחה בביצוע מקורי ופוליפוני של שירת קודש יהודית בעברית ובערבית ממרחבים שונים בצפון אפריקה, בדגש על שירי משפחת אבוחצירא ויהודי חבל תפילאלת שבפתח הסהרה.

 

האנסמבל בניהולם האמנותי של יאיר הראל ואברהם כהן, הופיע עשרות פעמים בארץ ובעולם, מאוסטרליה, דרך קרקוב ועד מרוקו ובין היתר שיתף פעולה, עם הרב חיים לוק, ברי סחרוף, ויקטוריה חנה, יוסי פיין, נטע אלקיים, רביד כחלני, שלמה בר, עומר אביטל ואבישי כהן. אלבום הבכורה של האנסמבל, "ארבע אותיות" (נענע דיסק, 2017),  נבחר ע"י אופיר טובול מ"כאן תרבות" כאחד מאלבומי העשור בתחום המוזיקה הישראלית השורשית.

 

השפה האמנותית של אנסמבל הפיוט מבקשת להיות בו בעת גם שורשית, גם מאתגרת את גבולות המסורת וגם נועזת ומקורית, והיא תוצאה של לימוד ומחקר מעמיקים במקורות המסורתיים, בשילוב חיפוש מוזיקלי ואמנותי עכשווי וחסר פשרות.

לאתר אנסמבל הפיוט: https://he.piyutensemble.com/music

 

במופע זה יארח האנסמבל את נטע אלקיים ועמית חי כהן- זוג בעבודה ובחיים, מוזיקאים שיוצרים גם אמנות חזותית וקולנוע, ילידי נתיבות שמתגוררים בירושלים ומופיעים על במות במרקש, קרקוב ומרסיי. המוזיקה שלהם שואבת השראה ממקורות מגוונים כמו שירת נשים מכפרי מרוקו, מוזיקה אנדלוסית וצלילים אלקטרוניים ועיבודים עכשוויים.

 

 




לאתר אנסמבל הפיוט: https://he.piyutensemble.com/music

 

 

המופע  בתמיכת משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות ועיריית ירושלים, האגף לתרבות

יום חמישי ה-2.9.21

שעה 22:00

 

, (פתיחת דלתות זאפה החל משעה 20:00)

 

לרכישת כרטיסים: בימות

http://tickets.bimot.co.il

  

למידע נוסף:
"בית הקונפדרציה" בפייסבוק

 

אתר בית הקונפדרציה:

http://www.confederationhouse.org

טל' 02-5399360, שלוחה 5

מומלץ.

צילום: א. קאהן

מאת שרית יוכפז כתבת ועורכת תראו במסך מחשב האתר מתורגם לשפות