Translate

יום שני, 9 באפריל 2018

"הבלתי נראים " -סרטו של קלאוס רפלה THE INVISIBLES A film by Claus Räfle זוכה פרס ציון לשבח פסטיבל הקולנוע היהודי ירושלים 2017/ מאת: שרית יוכפז


 


הבלתי נראים
סרטו של קלאוס רפלה
THE INVISIBLES
A film by Claus Räfle


זוכה פרס ציון לשבח פסטיבל הקולנוע היהודי ירושלים 2017

תקציר
1943, בעוד המשטר הנאצי מכריז רשמית על ברלין כ "נקייה מיהודים" היו יהודים שהצליחו לעשות את הבלתי אפשרי ולהפוך "בלתי נראים" לעיני השלטונות. מה שהציל אותם מציפורני הגסטפו היו מזל ולא מעט תושייה. מעטים בלבד ידעו את זהותם האמיתית. סיומה שונהאוס מזייף דרכונים ומציל עשרות יהודים. האני לוי צובעת את שיערה לבלונד ומשוטטת במרכז ברלין בזהות ארית בדויה. אויגן פרידה חי עם משפחה גרמנית, ביום הוא חבר בתנועת הנוער ההיטלראי ובלילות מפיץ עלונים הקוראים למרי. ואחרונה, רות גימפל, מאמצת לעצמה דמות של אלמנת מלחמה ומגישה מטעמים לקצינים נאציים בשוק השחור. כולם נלחמים על חייהם תחת האימה להיחשף.
"הבלתי נראים" מספר פרק לא מוכר בתנועת ההתנגדות היהודית למשטר הנאצי. התסריט מבוסס על ראיונות שערך הבמאי קלאוס רפלה עם ניצולים שחיו תחת זהות שאולה. זהו סרט מטלטל ורחום ששזורים בו הומור בלתי צפוי, ראיונות וקטעי ארכיון החוברים ליצירת דרמה מהודקת, מרגשת ומעוררת השתאות המזכירה לנו פעם נוספת שהמציאות של אותה תקופה עלתה על כל דמיון.

הבלתי נראים | טרום בכורה


צוות היוצרים
במאי:    קלאוס רפלה                              CLAUS RÄFLE
תסריט:             קלאוס רפלה ואלחנדרה לופז       CLAUS RÄFLE & ALEJANDRA LÓPEZ
הפקה:   קלאוס רפלה, פרנק אוורס                        CLAUS RÄFLE, FRANK EVERS
צילום:   ירג וידמר                                  JÖRG WIDMER
עריכה: ירג האוסשילד, יוליה אהרינג        JÖRG HAUSCHILD, JULIA OEHRING
עיצוב הפקה: ק' ד' גרובר                         K.D. GRUBER
מוזיקה מקורית: מתיאס קליין                   MATTHIAS KLEIN


שחקנים                                          
סיומה שונהאוס: מקס מאוף                     MAX MAUFF
האני לוי:            אליס דוויר                                 ALICE DWYER         
רות ארנדט:       רובי פי                          RUBY O. FEE
אויגן פרידה: אהרון אלטאראס                  AARON ALTARAS
אלן לוינסקי: ויקטוריה שולץ                      VICTORIA SCHULZ
וורנר שרף: פלוריאן לוקאס                      FLORIAN LUKAS      
הנס וינקלר: אנדראס שמידט                    ANDREAS SCHMIDT
סטלה גולדשלאג: לילה מריה וויט             LAILA MARIA WITT
לודוויג ליכטוויץ: סרגיי מויה                     SERGEJ MOYA




לצפייה בטריילר:
https://youtu.be/kbIMRNbjyHo


גרמניה 2017, הסרט דובר גרמנית
תרגום לעברית ולאנגלית, 110 דקות
הסרט יוצא בתאריך 12/4 בבתי הקולנוע בכל רחבי הארץ בהפצת סרטי נחשון




"סיפור אמיתי ומטלטל, אודות קרן אור בלב אפלת הנאציזם" דוד ויצטום





אודות הסרט

ההכרזה של יוזף גבלס, שר ההסברה הגרמני ב - 19 ליוני 1943 שברלין "נקייה מיהודית", הייתה הכרזת ניצחון מבחינתו. למרות ההצהרה כ- 7000 יהודים נותרו עדיין בבירת הרייך. הם דאגו "להיעלם" בדרכים מיוחדות, תוך סיכון רב. חלקם התחבאו, חלקם חיו תחת זהות שאולה וכולם חיו כ"בלתי נראים" עם הפחד המתמיד שמא יתגלו.

ארבעה מתוך אותם "בלתי נראים" עומדים במרכז סרטו של קלאוס רפלה, דרמת אנסמבל עשירה ורבת רבדים. זוהי יצירה המציעה מבט רגיש ונוגע ללב על פרק לא ידוע בהיסטוריה. מדובר בארבעה צעירים שבגיל מאד צעיר נאלצו לקחת אחריות על עצמם ועל אחרים. יתכן שתחושת חוסר הסכנה המלווה את הנעורים, היא שהעניקה להם את הכוח להתנגד לברבריות של הנאצים. כל הארבעה נקרעים מחייהם. אויגן פרידה הצעיר, עסוק במחשבות על בנות המין השני, אבל האירועים סביבו גורמים לו להיות מעורב פוליטי. חנה לוי הביישנית, נטמעת בסביבתה כארית לאחר שצבעה את שיערה לבלונד, מחפשת מקלט בחשכת בתי הקולנוע של ברלין. סיומה שונהאוס העקשן, המסכן עצמו לא פעם ומסתבך בעסקי זיוף מסמכים. והאחרונה, רות ארנדט הנאה, שמתחזה לאלמנת מלחמה ומוצאת מקלט במקום הכי לא צפוי, ביתו של קצין בורמכט, הצבא הנאצי.

ארבעת גיבורי הסרט עוברים חוויות מטלטלות ויוצאות דופן, עד שהן בלתי נתפשות כמעט. אולם הבמאי אינו מעוניין בהגזמת האירועים ובסרטו העלילתי הראשון נשאר הבמאי הדוקומנטרי המיומן צמוד לעובדות. יחד עם שותפתו לכתיבה והפרטנרית שלו אלכסנדרה לופז, ערך הבמאי תחקיר מעמיק וראיין עדים רבים. היות והראיונות צולמו, שולבו הדמויות המקוריות והעדויות שלהם בצד הסיפור המצולם. כך אנו שומעים את הגיבורים האמתיים מגיבים לאירועים במהלך הסרט. ארבעה ניצולים שהסכימו לספר את סיפורם ולנקוט בצעד חשוב כדי  שאירוע היסטורי זה לא יישכח. הודות להם הפרויקט הזה יכול היה לעלות לרמה אחרת.

גיבורי הסיפור מעולם לא פגשו אחד את השני והסיפורים נארגים אחד בשני. הם הופכים בעצם לסוג של קהילה בה חברות נשמות תאומות, בשילוב דמויות שסייעו להם וחברים לסבל, כמו החשמלאי וורנר שרף, והמרגלת סטלה גולדשלאג. בנוסף לראיונות מן העת האחרונה, שולבו בסרט גם קטעי ארכיון המעניקים לסרט ממד ריאליסטי נוסף.

ראיון עם הבמאי קלאוס רפלה

ש: איך החל הפרויקט?
ת: הסרט החל מסרט דוקומנטרי אחר. לפני עשר שנים צילמתי סרט דוקומנטרי על בית הבושת הנאצי "סלון קיטי". זה היה מקום בו ביקרו באופן קבוע דיפלומטים ואנשי צבא בכירים וכל שיחותיהם צוטטו על ידי רשויות הביון הגרמניים. גם אישה יהודיה מברלין, בעלת מסמכים מזויפים, התחבאה שם. זה עורר את סקרנותי, ויחד עם שותפתי התחלתי תחקיר על היהודים שהצליחו להתחבא בברלין. התחקיר שלנו הצליח בסופו של דבר, ולאחר מאמץ ממושך גילינו שהמספרים היו גבוהים ולא היה מדובר בהצלחות בודדות. מאוקטובר 1943 ועד אפריל 1945 כ- 7,000 אזרחים ברלינאים יהודים, ניסו לחיות במחבוא או תחת זהות שאולה. מתוכם נצלו קרוב ל- 1,700. זה התאפשר בין היתר הודות לעזרתם של ברלינאים נוצרים שהפרו את ההוראות של השלטונות. כך שהסרט מתעד גם את פעילות המחתרת.

ש: איך הצלחתם למצוא עדים?
ת: בתחילה פנינו למרכז ההנצחה לאנשי המחתרת הגרמניים, בו פועלת גם קבוצת המחקר של "הגיבורים השקטים". בעזרת ההיסטוריונים שפעלו שם והקדישו זמן רב לחקור ולחשוף סיפורים רבים, הצלחנו ליצור את הקשרים הראשוניים, וגילינו שמרבית הגיבורים שהצליחו להציל את עצמם היגרו לארצות אחרות, כמו אמריקה, דרום אמריקה, צרפת ושוויץ. את הפגישות הראשונות קיימנו ב- 2009, ולאט לאט התחלנו להתרכז בארבעה גיבורים: סיומה שונהאוס, צעיר ברלינאי שנולד בשנת 1922 ועבד כמזייף דרכונים וחי  בשוויץ. בפריז פגשנו את האני לוי, שנקראה קודם הנלורה וייסנברג. אליהם צרפנו את רות ארנדט, בתו של רופא מקרויצברג, שלאחר המלחמה נישאה לגבר צעיר אותו הכירה ובו התאהבה בימיהם במחתרת. הסיפור הרביעי עוסק בצעיר מבין כל הבלתי נראים, אויגן פרידה, היחיד מכל בני משפחתו הנוצרית-יהודית שנאלץ להסתובב עם טלאי צהוב.



ש: אתה יכול לדבר על המבנה יוצא הדופן של הסרט, המשלב בתוכו גם סצנות של ראיונות מצולמים  וקטעי ארכיון?
ת: בחרנו בפורמט הזה מפני שרצינו לספר את הסיפור של ארבעת הגיבורים בצורה אמינה ככל שניתן, אותנטית ומדויקת. העדויות של הדמויות האמיתיות מוסיפות כוח רב, וקובעות את הקצב של הסיפור. הגיבורים שלנו, שחוו את האירועים בזמנו, הם אנשים מבוגרים המתקרבים לסוף חייהם. הם עדיין מספרים את הסיפור שלהם בחיות רבה עם ניצוץ בעיניהם. הם מספרים אותם בטון של השלמה. הם חוו בעצמם שבין הנאצים היו גם אחרים. זה השאיר עליהם רושם בל ימחה לאורך שנים רבות. זה מסר נוסף שהסרט רוצה להעביר, אם סרט בכלל יכול להעביר איזשהו מסר.

ש: סיפורי 4 הגיבורים מסופרים בקווים מקבילים שלעולם לא נפגשים. אך יש שתי דמויות הנשזרות בסיפורים של כולם, אחד מהם הוא החשמלאי וורנר שרף.
ת: וורנר שרף היה אמן שגדל בברלין וליבו היה במקום הנכון. הוא שכר סדנה בוואלד שטראסה ביחד עם סיומה שונהאוס והחבר שלו לודוויג ליכטוויץ. זה התאפשר הודות לנהג ברלינאי שעבד בשגרירות האפגנית.  שרף נאסר על ידי הגסטפו ולמזלו במקום להישלח לאושוויץ, נשלח "רק" לטרזינשטאט. שרף היה אחד הבודדים שהצליחו לברוח ולבסוף סיים עם משפחה בעיירה לוקנולדה. משפחה שגם הציעה מקלט לאויגן פרידה. שרף לא התחבא בדרך שבה התחבאו כל האנשים ללא המסמכים. הוא היה מלא כעס על הנאצים. לאחר שגילה בטרזינשטאט שאנשים באושוויץ מוצאים להורג בגז, החליט להתנגד ולעדכן את האנשים על ידי חלוקת עלונים.

ש: בעוד ששרף הוא סוג של גיבור, היהודיה הבוגדת סטלה גולדשלאג היא בעצם היפוכו.
ת: סטלה גולדשלאג היא דמות טרגית. היא היתה בשנות העשרים לחייה, צעירה מושכת בצורה יוצאת דופן. היא התחבאה בעצמה, נתפסה ושוכנעה לשתף פעולה עם הנאצים. היא החלה לשמש כמלשינה של הגסטפו והסתובבה בברלין כמעין "לוכדת" ופיתחה התלהבות של ציידת תוך כדי התהליך. היא שלחה מאות יהודים שהתחבאו אל מותם. שניים מן הגיבורים שלנו פגשו בה, רות ארנדט וסיומה שונהאוס.  האחרון הכיר אותה כשניסתה להתקבל לבית ספר לאמנות.

הדמויות האמיתיות
האני לוי
האני לוי, נולדה וייסנברג בשנת 1924 בברלין טמפלהוף. משנת 1931 התגוררה עם הוריה בקרויצברג. אביה נפטר בשנת 1940 כתוצאה מעבודת כפייה. אמא נפטרה שנתיים אחר כך. האני בת ה-17 הצליחה להתחמק ממאסר בעזרת מכר לא יהודי ועד לשחרור התחבאה בברלין בדירתה של מוכרת כרטיסים בבית הקולנוע בנולנדורף פלאץ. מתגוררת בפריז מאז שנת 1946.

סיומה שונהאוס
סיומה שמשון שונהאוס נולד ב1922 וגר עם הוריו בזופינשטראסה, באזור המיטה בברלין. בסוף שנות
ה- 30 החל ללמוד גרפיקה, לימודיו נקטעו בעקבות האירועים. כעובד עבודת כפייה הוא היחידי מבני משפחתו שניצל מן הגרוש. בגיל 20 החל לעבוד כזייפן פספורטים וסיפק למאות יהודים זהות בדויה. כשהיה על סף גילוי של אנשי הגסטפו, הצליח סיומה לעבור את הגבול השוויצרי ולברוח לאזור הניטרלי עם פספורט צבאי מזויף. התגורר בשוויץ עד יום מותו בשנת 2015.

רות גמפל
רות גמפל (במקור ארנדט) נולדה בשנת 1922. התחבאה עם משפחתה בין השנים 1942-43. שורדים בברלין כשהם בורחים ממקום למקום ובסיוע של מכרים. חבר לא יהודי סייע לרות למצוא עבודה כמשרתת אצל קצין מהוורמכט, שביתו בוילמסדורף היה מרכז הברחות גדול למעדנים ולאלכוהול. כאן רות הצליחה לא רק להרוויח כסף, אלא גם לקבל אוכל עבור בני משפחתה. המשפחה היגרה לארצות הברית לאחר המלחמה. התגוררה בסן פרנסיסקו עד למותה ב 2013.

אויגן פרידה
אויגן הרמן פרידה נולד ב 1926. אמו היהודייה גידלה אותו עם בעלה הנוצרי, אביו החורג. בעקבות חוקים שעסקו בנישואים מעורבים ניצלה האם ממאסר על יד הגסטפו. אבל בנה בן ה-16 לא. הוא התחבא ומאוחר יותר  הצטרף לחבורת ההתנגדות היהודית שהונהגה על ידי וורנר שרף. במהלך השנתיים האחרונות למלחמה הוא סייע לוורנר שרף בחלוקת עלונים בברלין במטרה לעדכן את התושבים בפשעי הנאצים ובחשיפת יהודים משתפי פעולה שסיכנו יהודים אחרים. בחורף 1944-45 הוא נאסר על ידי הגסטפו ונלקח למחנה היהודי האחרון בברלין ברחוב אירנשי. ניצל עם שחרור ברלין ומתגורר עד היום ליד פרנקפורט.

גיבורים שקטים - התנגדות והרדיפה של היהודים.
מיד לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 מתחיל גרוש, אפליה והתעללות ביהודים בגרמניה. החרמת עסקים יהודיים בשנת 1933, חוקי הגזע בספטמבר 1935 והפוגרומים בנובמבר 1938, מציינים את החרפת הצעדים נגד יהודי גרמניה. לאחר הפוגרומים, מעל ל - 30,000 גברים יהודיים מגורשים למחנות ריכוז וחוקים נוספים מצרים את צעדיהם של יהודים אחרים.
רבים מבינים שהחיים בגרמניה נעשים מסוכנים ומתכוננים להגר, נרשמים ללימודי שפות ומתאמנים בקריירות חדשות. עד תחילת המלחמה, למעלה מ 300,000 יהודים הצליחו לברוח מגרמניה. מבין 6 המיליונים שנספו בשואה, 165 אלף היו יהודים גרמנים. מרביתם נרצחו במחנות השמדה בפולין וברוסיה.
כ 10-12 אלף ניסו לברוח מאימת המוות. בהיעדר אפשרות להגר, לא נותר אלא לנסות לרדת למחתרת תוך נטילת סיכון גדול וצורך להחליף לא פעם את מקום המחבוא מחשש להתגלות או להימסר על ידי המחביאים. רבים לא התחבאו עד 1943, עת היהודים הנותרים, מרביתם עובדי כפייה במפעלי הנשק,  עמדו בפני גרוש. בגרמניה ניצלו כ5,000 איש שהתחבאו. 1,700 מתוכם בברלין.

במרבית המקרים נעזרו באנשים שהסכימו לסייע תוך נטילת סיכון גדול לחייהם שלהם. "הגיבורים השקטים" הללו סיפקו מזון, מסמכים מזויפים, אמצעים לברוח ומגורים. חלקם החביאו אנשים בבתים שלהם. ניסיונות הצלה יחידניים הובילו לעיתים ליצירת רשת גדולה יותר של סייענים. כעשרה סייענים לכל יהודי שהוחבא. לפי הערכות היו בגרמניה הנאצית עשרות אלפים שסייעו ליהודים.

לאחר 1945 מרבית הסייענים האמיצים הללו הסתירו את תרומתם להצלת יהודים. פעילותם זכתה להכרה רק זמן רב מאוחר יותר. עד 2013 הוכרו על ידי 'יד ושם' 24 אלף איש, גברים ונשים, כחסידי אומות עולם.

'מרכז ההנצחה לגיבורים השקטים' בגרמניה מוקדש לזכרם של אלה שהצליחו לברוח מאיום המוות ולאלה שסייעו בידם לעשות זאת.

ההפקה מבקשת להביע את תודתה ל'מרכז ההנצחה לגיבורים השקטים: ההתנגדות לרדיפת היהודים", ובמיוחד להיסטוריוניות ברברה שייב וד"ר ביאטה קוסמלה, על העזרה הרבה והתמיכה.

קלאוס רפלה - במאי
החל משנת 1990 יצר סדרה של סרטים דוקומנטריים שבלטו בסגנונו הייחודי. הוא זכה בפרס הגרימי על כתבת טלוויזיה מיוחדת שעשה. יצר סרט פוליטי סאטירי שנקרא 'המועמד', הסרט זכה בציון לשבח בתחרות מקס אופולס. שני סרטים נוספים שיצר היו מועמדים לפרסים גם כן. צילם כ-40 סרטים דוקומנטריים באורך מלא, כבמאי ותסריטאי. יצר סדרה של וידיאו קליפים שבלטו בדרך המיוחדת שלהם לספר סיפור.

ירג וידמר - צילום
ידוע בעיקר בזכות הצילום מלא הרגש שלו. נולד וגדל בדרום גרמניה. החל את דרכו כצלם מכוניות בעסקי הפרסום. מ - 1988 מעורב בתפקידים שונים הקשורים לצילום במעל ל- 200 סרטים. צילם לטרנס מאליק בסרטו "עץ החיים". היה שותף ליצירת "פינה" של וים ונדרס, ואף הוזמן לצלם בסרטים בולטים כמו "הפסנתרן" של פולנסקי, "הבושם", וצילם את הסרט "באך בברזיל".

אלכסנדרה לופז - תסריט
לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטה של סלבדור בבואנוס איירס בפקולטה לעיתונאות, החלה לכתוב כתבות על תרבות ונושאים חברתיים בעיתון 'לה נסיון', העיתון השני בגודלו בארגנטינה. עברה לברלין בשנת 2001 והחלה לעבוד עם חברת ההפקה 'לוק' בשנת 2006. מאז 2010 היא משמשת כעורכת וקריינית בתחנת רדיו ספרדית בגרמניה.

מומלץ  בחום.

תגובה 1:

  1. הבלתי נראים-סרט# סרטו של קלאוס רפלה. בסינימטק. סרט חובה לקראת יום הזכרון לשואה. מאת: שרית יוכפז.

    Good news: מגזין תרבות תיירות עיצוב ויופי מאת שרית יוכפז

    השבמחק