חדרי הבית -סרט מומלץ מאת: שרית יוכפז

תסריט ובימוי: איתן גרין

חדרי הבית 

יובל סגל        עידו זייד        דני שטג        אסנת פישמן

בהשתתפות אריה צ’רנר | ג’מיל חורי | שרון אינגריד שטרק | יעקב זדה דניאל | דן תורג’מן

מלהקת מיכל קורן | צלם שי גולדמן | מעצב אמנותי עידו דולב | מקליט נפתלי (תולי) חן 

מעצב פסקול ומיקס רונן נגל | מוסיקה יוני רכטר | עורכת ערה לפיד מעצבת תלבושות זמירה רצ׳קובסקי מפיקים אילון רצ׳קובסקי | יוחנן קרדו | יוסי עוזרד | ליסה שילוח עוזרד | גיא יקואל

בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ׳ לאמנויות - פרוייקט קולנוע, משרד התרבות והספורט- מינהל התרבות, המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ברשות לפיתוח ירושלים, המועצה הישראלית לקולנוע

הקרן לעידוד הסרט הישראלי מיסודה של התאחדות ענף הקולנוע בישראל

פסטיבל קולנוע דרום

הקרנת טרום בכורה

פסטיבל הקולנוע ירושלים

הקרנה מיוחדת

מועמד לפרס התסריט הטוב ביותר

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה

ישראל 2016 | 104 דקות

הסרט "חדרי הבית" מופץ על-ידי "קולנוע לב"

ויוקרן החל מיום חמישי 4.5.2017

בבתי קולנוע לב וברחבי הארץ

החיים של אברם, קבלן בנייה ירושלמי, נמצאים על הדרך הנכונה. יש לו בן ואישה שהוא אוהב, הוא סיים לבנות את בית חלומותיו לו ולמשפחה, וגם הקריירה בכיוון הנכון. אך כשתפנית מפתיעה מביאה את העבודה באתר הבנייה שלו לעצירה מוחלטת, אברם מוצא את עצמו מאבד שליטה על העניינים – תזרים הכספים נפסק, הבוס שלו לא שש לעזור, והוא מסתבך עם חובות לכל מיני אנשים מהסוג שלא כדאי להיות חייבים להם.

כשנדמה שכל חייו מתפרקים סביבו, ובעזרת מערכת היחסים המיוחדת שלו עם בנו, ינסה אברם לשמור על אחדות המשפחה ועל בית חלומותיו, ויגלה תקווה חדשה במקומות שבהם הוא הכי פחות מצפה לכך...

"חדרי הבית", סרטו של איתן גרין, דרמה מרתקת עם הופעות משחק יוצאות דופן וסיפור סוחף ומותח, שהוקרנה בפסטיבל ירושלים וזכתה לשבחים רבים.

ביקורות

"סרט נהדר ומרגש, שעוטף אותך ביופיו האנושי וברגש אמיתי" שמוליק דובדבני, ynet

"אחד הסרטים היפים, העדינים והמרגשים שנעשו בארץ בשנים האחרונות. 9 בסולם אורשר" גידי אורשר, גל"צ

"גרין שוב מזכיר כאן למה הוא נחשב לאב הרוחני של הקולנוע ההומני שנעשה כיום בישראל. כמה עדינות, כמה אנושיות, כמה אמונה בערבות הדדית" אבנר שביט, וואלה!

הבמאי מודע לנקודות החזקות שלו בתור יוצר והוא משתמש בהן לטובת סרט שחודר ברכות מתחת לעור. בדרכו המעט מינורית אך הנחושה, הופך גוף היצירה של גרין לאחד המרתקים ביותר בקולנוע הישראלי העלילתי דווקא משום שיש בו משהו צנוע. חובבי הבמאי יודעים למה לצפות כאשר הם נכנסים לסרט חדש שלו והוא לא איבד מכוחו לאורך השנים, רק שייף את המגע שלו" עופר ליברגל, סריטה

דבר הבמאי – איתן גרין

בסרט "חדרי הבית" שתי דמויות ראשיות: אב ובן - אברם ודורון. שתי הדמויות חולמות. חלומו של האב שאפתני ומסוכן. חלומו של הבן תמים כחלומות בני 14. חלומות שני הגיבורים פוגעים אלה באלה ולעיתים פגיעה קשה ובעוד האב הולך ומסתבך, מנסה הבן להמריא ואולי להתנתק. אבל המציאות לא מניחה לא לזה לשקוע ולא לזה לעוף.

סביב דרמה זו חיה העיר ירושלים, אמנם גדושה במשמעויות, אך דוממת. וסביבה מדינת ישראל על מגוון תושביה וריבוי פניה. כל אלו נמצאים ברחובות, בבניינים ובמה שביניהם והם מגולמים בדמויות נוספות המקיימות יחסים דרמטיים עם הגיבורים ונושאות את תמונת הרקע של הסיפור ואת רחש הזרמים שהוא קול המקום בו אנו חיים.

כך אנו נפגשים בסלים, עוזרו ושותפו של האב, תושב כפר ערבי הסמוך לירושלים, החולק עם אברם את תשוקת העיסוק בבניית בתים ואף את סיפור השקיעה שתשוקה זו הביאה עליו. אנו פוגשים את דסי האם, אחות בית-חולים במקצועה שהרחיקה לרומניה כחלק ממשלחת הומניטרית. אנו פוגשים בשמואל אחיה של דסי. גבר קולני, חם מזג השש לתקוף כמו גם להגן בחום על בני משפחתו. ואנו פוגשים באשתו של שמואל, אורנה. חוזרת בתשובה המנסה לדבוק באמונתה שזה עתה עמסה על כתפיה וגם לתמוך במשפחה סביבה שאיום מרחף על ראשה. ואנו פוגשים גם בדולברג. מורה לספורט והיסטוריה גם יחד. גבר בודד השבוי בזיכרון השואה שהשפיעו עליו הוריו ניצולי השואה ואחותו הקטנה שנספתה שם.

כל הדמויות הללו חיות במגוון בתים וחדרים: בחדרים ובבתים שעודם נבנים, בחדרי בית רחב מידות שסכנה מרחפת מעל לקיומו, בחדרי בית משפחה צנוע ויציב ובחדרי דירה להשכיר. הן  מסתובבות ביניהם ומחפשות מקום שיארגן את חייהן במסגרת נחוצה כל כך לשלווה אנושית פשוטה. שלווה משפחתית.

חלומות שונים מרחפים, אם כן, בין חדרי בתים שונים בסיפור הסרט "חדרי הבית". חלומו של אברם להפוך לקבלן גדול ועשיר. חלומו של סלים, בן הכפר הערבי, להפוך שותף לחברו היהודי  בחברת בניה מצליחה. חלומו של דורון להביא את נבחרת בית הספר לניצחון. חלומה של אורנה להגשים את מלוא עומק חזרתה בתשובה. חלומו של דולברג להביא את נבחרת בית הספר לביקור בדכאו ולקרב את הספורטאים הצעירים שתחת חסותו אל זיכרון חיי משפחתו הטראגיים. 

את חלומותיהם של כל אלו ואחרים מבקש הסרט לספר. לספר אותם ואת סיפורם של האנשים החולמים אותם בבתיהם. קצת קטנים מול הקירות והתקרה שמעליהם כשסביבם העיר הגדולה (ירושלים) הממשיכה בחיי ההיסטוריה הסואנת שלה והיא, מנקודת מבטם של גיבורי הסרט, עיר של רחובות, בתים, חדרים ואבנים אטומות. הן לעבר והן להווה.

אבל הסרט הוא כאמור סיפורן ש

ל דמויות החיות בעיר שבין קירות בתיה מהדהדים דאגות וחלומות. מהדהדים נושאים גדולים מגודל הדמויות אך כבושים אל מידותיהן בעוד לחש קיומם עובר בין הקירות. והן, הדמויות, נראות כמעט תמיד דרך חלון הבית, או דרך הדלת, או דרך התריס, או דרך שער הברזל או דרך חלון המכונית. כלומר, אנו רואים את המבט החרד או המבט מלא התקווה מבעד למסגרת המציאות כפי שהיא: ברורה וקשוחה.

ולסיום:  כשאנו עוברים ברחובות העיר אנו מביטים מדי פעם אל חלונות הבתים ויודעים ששם, בבית, חיה משפחה ולה סיפור. אני בחרתי במשפחה אחת כזאת והתעכבתי קצת. בתולדות משפחה זו ארוגים סיפורים שהם צבע המקום בו אנו חיים ושפע צליליו. משפחה זו היא משפחתי.

סרט מקסים מרגש. מומלץ בחום.

הצטלמתי בהקרנת הפרימיירה  שהוקרנה בקולנוע לב
עם השחקנים-   יובל סגל.
 קרדיט צילום: מור בסן..