"שביל העצמאות" – אתר מורשת לאומי חדש
ביום העצמאות הקרוב ייחנך בלב תל אביב שביל הליכה חווייתי ומרגש הקושר בין 10 אתרי מורשת מתולדות תל אביב וישראל – "מעיר עברית למדינה עברית"
הפרויקט הוא שיתוף פעולה של עיריית תל אביב-יפו, משרד ירושלים ומורשת ומשרד התיירות
- "שביל העצמאות", יהווה אתר חדשני שיציע חוויית ביקור במרחב ציבורי באחד האזורים התוססים בישראל
- "שביל העצמאות" מתחיל בקיוסק הראשון של תל אביב בפינת הרחובות רוטשילד והרצל ועובר דרך 10 אבני דרך היסטוריות
- האתר ייפתח לקהל הרחב בחגיגות ה-70 לעצמאות ישראל ויפעל 7 ימים בשבוע
- "שביל העצמאות" מסומן על המדרכות בפס פליז מוזהב, המואר בלילה בתאורה ייחודית. ההליכה בשביל תתבצע בעזרת מפות ב-8 שפות, מערך הדרכה נרחב, וכן אפליקציה ייחודית בעברית ובאנגלית שתספר את סיפור המקום דרך חומרים ארכיוניים, סרטים, צילומים וטכנולוגיות מתקדמות
- במהלך שנת ה-70 למדינה יעמוד בקצה שדרות רוטשילד "שער הדמוקרטיה הישראלית" – מפגן אורקולי מרגש אודות מגילת העצמאות וערכי הדמוקרטיה השזורים בהיסטוריה של ישראל – שיתוף פעולה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועיריית תל אביב-יפו
חוגגים עצמאות בתל אביב –יפו: עיריית תל אביב יפו, משרד מורשת וירושלים ומשרד התיירות חונכים אתר מורשת לאומי חדש לכבוד יום העצמאות ה-70 לישראל. האתר ששמו "שביל העצמאות", מספר את סיפור הקמתן של העיר העברית הראשונה ומדינת ישראל. אורכו של השביל הוא קילומטר אחד, והוא יעבור דרך נקודות מורשת ציוניות כמו גימנסיה הרצליה, בית הכנסת הגדול, בית ההגנה, האנדרטה למייסדי תל אביב, הפסל של ראש העירייה הראשון מאיר דיזנגוף ועד "בית העצמאות" – ביתו של דיזנגוף, שהפך למוזאון תל אביב לאמנות ושבו התקיים ביום ה' באייר תש"ח הטקס ההיסטורי במהלכו הקריא דוד בן גוריון את המסמך המכונן של מדינת ישראל - מגילת העצמאות. בכך נשלם המעגל, ובמקום בו נוסדה העיר העברית – כוננה כעבור ארבעה עשורים המדינה העברית.
לקראת חגיגות ה-70 החליטה העירייה כי ראוי להנגיש להמוני הישראלים והמבקרים מחו"ל המסיירים בשדרות רוטשילד, את הסיפור ההיסטורי-לאומי הייחודי שהתרחש במקום. אזור "שביל העצמאות" הוא ייחודי ברמה עולמית: ריכוז האתרים בשטח קטן, הפופולאריות של האזור ההיסטורי שממשיך להיות מרכזי ומבעבע גם בימינו, והחיבור יוצא-הדופן בין הולדת העיר להולדת המדינה – כל אלו יוצרים מרחב שוטטות ומורשת נדיר באיכויותיו ההיסטוריות והאורבניות.
בחודשים האחרונים התבצעו עבודות תשתית נרחבות בין נקודות השביל, העשוי מפליז מוזהב המרוצף בתאורה ייחודית שתאפשר גם סיורים ליליים. "שביל העצמאות" נוצר בהשראת "שביל המורשת" בבוסטון שהינו אחד האתרים ההיסטוריים הפופולאריים ביותר בארצות הברית. הסיור בשביל יהיה באמצעות מדריכים, מפות ב-8 שפות, ובאמצעות טכנולוגיות ייחודיות שיוטמעו על השביל ושיאפשרו סיור עצמי חווייתי המשלב תיעוד היסטורי ואמצעי המחשה מתקדמים.
רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "שנת ה-70 לעצמאותה של מדינת ישראל היא הזדמנות טובה לשזור בין שני נסים בתולדות הציונות – הקמת העיר העברית והקמת המדינה העברית, תוך ציון תרומתה של תל אביב-יפו, העיר העברית הראשונה, לתקומת העם בארצו ומימוש חזונו של הרצל על מדינת היהודים הדמוקרטית. אני מקווה שכל ישראלית או ישראלי יסיירו בשביל העצמאות בעיר העברית הראשונה, בשדרה ההיסטורית, בנקודות הציון המשמעותיות שתרמו להגשמת החלום הציוני."
שר התיירות, ח"כ יריב לוין אומר: "אנחנו גאים להיות שותפים בהקמת שביל העצמאות שנחנך לכבוד יום העצמאות ה-70 לישראל, שמדגים באמצעי המחשה מתקדמים את הסיפור ההיסטורי של הקמת העיר והמדינה. השביל, יעניק לתיירים חוויה אורבנית והיסטורית מעשירה וייחודית על הדרך בה הוקמה המדינה. המשרד בראשותי מקדם את שיווק תל אביב בעולם בקמפיינים המציגים את העיר כשילוב של ים, שמש, קולינריה, חיי לילה, אדריכלות, תרבות והיסטוריה. אני בטוח שהשביל החדש יעשיר את חוויית התיירים שיזכו להבנה עמוקה יותר של המורשת הישראלית".
שר המורשת וירושלים, ח"כ זאב אלקין ציין: "אנחנו במשרד ירושלים ומורשת שמחים לפתוח, יחד עם עיריית תל אביב, את שביל העצמאות לכבוד יום הולדת ה70 של מדינת ישראל. תל אביב, העיר העברית הראשונה, לא במקרה קיבלה את שמה משם התרגום העברי של הספר הידוע של חוזה מדינת ביהודים תיאודור הרצל, אלטנוילנד, שבו תיאר את המדינה היהודית שתקום. בהתאם למה שמחייב השם, ההיסטוריה של תל אביב מקפלת בתוכה כמיקרוקוסמוס את ההיסטוריה של הציונות ומדינת ישראל הצעירה. הפרוייקט החדש יאפשר לכל אחד, ישראלי ותייר מחו"ל, לגעת בפרקים המרתקים של סיפור הקמת מדינת ישראל מבלי לצאת ממרכז תל אביב".
במהלך שנת ה- 70 למדינה, החל מיום העצמאות ועד סוף שנת 2018, יוכלו מבקרי "שביל העצמאות" ליהנות ממוקד חווייתי נוסף- "שער הדמוקרטיה הישראלית"- מיזם של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועיריית תל אביב-יפו. המתחם יציע למבקרים חוויה וויזואלית ייחודית שתוקרן בטכנולוגיית 360 מעלות, הסוקרת אירועים מרכזיים, שעיצבו את הדמוקרטיה הישראלית מקום המדינה ועד ימינו. המבנה המרהיב, שיוצב בשדרות רוטשילד 1 בתל אביב, יוקף בקשתות המסמלות את השילוביות והמורכבות של החברה הישראלית. על הקשתות יוטמעו ציטוטים נבחרים ממגילת העצמאות, הטקסט המכונן שמבטא את הערכים והיסודות עליהן מושתתת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מבקרי שער הדמוקרטיה הישראלית יוזמנו לחתום על התחייבות קיום ערכי מגילת העצמאות ולקבל מזכרת– מגילה בחתימתם. הצפייה וההשתתפות תוצענה ללא תשלום, ובתום שנת ה- 70 צפוי המיזם לנדוד בין ערים אחרות בישראל.
מצ"ב להודעה: תמונות של שביל העצמאות, נקודות הציון, מפה, וסרטון.
נקודות הציון בהן עובר השביל:
הקיוסק התל אביבי הראשון תל אביב נוסדה בשנת 1909 על גבעות חול שוממות על ידי 66 משפחות יהודיות שיצאו מיפו. השכונה נקראה תחילה "אחוזת בית", ואולם בהמשך הציע מנחם שינקין, את השם "תל אביב". בקיוסק, שהינו העתק של הקיוסק המקורי, מותר היה למכור רק גזוז, ואסור היה לנשים לעבוד בו. סמוך לקיוסק הוצב פנס לוקס, והמקום הפך לנקודת מפגש לצעירים .
מזרקת הפסיפס של נחום גוטמן העיר תל אביב נולדה כפרבר של יפו ובשנותיה הראשונות נחשבה שכונה של עיר הנמל העתיקה. בהזמנת העירייה יצר האמן נחום גוטמן עבודת פסיפס גדולה שנחנכה ב 1976 ומציגה בשלל צבעים ודמויות את תולדות יפו בת אלפי השנים ותל אביב הצעירה שנולדה ממנה. בפסיפסים ניתן להבחין בתמונות מפורסמות מתולדות יפו: יונה הנביא במעי הדג, מסע ארזי הלבנון לבניית המקדש, אגדת אנדרומדה, מסע נפוליאון, ביקורי מונטפיורי והרצל, שכונות "אחוזת בית" ונווה צדק, וטקס הכרזת העצמאות.
בית ויס עקיבא אריה ויס עמד בראש ועד השכונה "אחוזת בית" עד שהוחלף על ידי מאיר דיזנגוף. ויס ארגן את הגרלת המגרשים הנחשבת לרגע המכונן של תל אביב: הוא רשם את שמות המייסדים ואת מספרי המגרשים על גבי צדפים, ואחד מילדי המייסדים הגריל את מגרשי השכונה. ביתו של ויס הוא אחד האחרונים שנותרו על תילם מאז ייסוד העיר ב-1909 – והוא עשוי, כראוי למעשה המכונן של ויס, מלבנים משובצות בצדפים.
הגימנסיה העברית הרצליה בנקודה זו עמדה פעם הגימנסיה העברית הרצליה, שנבנתה בהשראת דימויי בית המקדש. קשה להפריז בחשיבותה של הגימנסיה לנס התרבותי שהתחולל בתל אביב: החייאת השפה העברית אחרי 2000 שנים בהן שימשה כשפת קודש ותפילה בלבד. הגימנסיה הייתה בית היוצר לחינוך ולתרבות העברית החדשה, מוסד בו טופחה הזהות הלאומית, ומקום לידתם של רבים מהארגונים והתנועות שהשפיעו על היישוב כולו. במגדל שלום, שנבנה במקום הגימנסיה, נמצא כיום המרכז לתולדות תל אביב הפתוח לקהל הרחב ללא תשלום ובו תערוכות היסטוריות המתעדות את ימיה הראשונים של העיר. במהלך השנים הקרובות, בזמן שבית העצמאות יהיה סגור לשיפוצים, יפעל במקום מרכז מבקרים ומוקד חינוכי לתולדות המדינה ומגילת העצמאות.
בית הכנסת הגדול בית הכנסת הגדול נועד מתחילתו לשקף את חשיבות הזהות היהודית של העיר ולאחד בין כתליו את התל אביבים כולם - דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים. בראש הוועד להקמתו עמד ראש העיר מאיר דיזנגוף, שגם גייס כספים לבנייתו. ממדיו העצומים שיקפו את רצונה של העיר להיות מרכז רוחני, והבית שימש לא רק לתפילות אלא גם לטקסים לאומיים, התכנסויות, חגים והלוויות של גדולי היישוב ונפגעי פרעות. ביולי 1946 נמצא במרתף בית הכנסת מחסן נשק של מחתרת הלח"י,., ושמש בית הכנסת אליעזר נוימן נשפט לשנת מאסר ע"י בית דין צבאי.
מוזיאון ה"הגנה" מוזיאון ההגנה שוכן בביתו של אליהו גולומב, ממייסדי ארגון ה"הגנה" ומפקדו. הבית היה המטה החשאי של הארגון וגם מקום התכנסות משפחתי ל"ארבעת הגיסים" שהיו בין המנהיגים של היישוב היהודי – גולומב, משה שרת (לימים ראש הממשלה ושר החוץ), דב הוז (מראשי ההגנה ומחלוצי התעופה העברית) ושאול אביגור (ממגיני תל חי, מראשי ההגנה, מפקד המוסד לעלייה ב') . כיום שוכן במקום מוזאון המציג את תולדות ה"הגנה" וכוחות המגן השונים שקמו בקרב היישוב העברי. במהלך שנת ה-70 לישראל המוזאון פתוח לקהל הרחב ללא תשלום, באדיבות משרד הביטחון.
בנק ישראל בניין זה נבנה עבור "בנק אשראי" בסוף שנות ה-30 ובהמשך שכנו כאן משרדי מס ההכנסה הבריטי. בשנת 1944 התקיימה כאן פעולה מפורסמת של מחתרת האצ"ל, כשלוחמיה פוצצו את המקום במקביל לפיצוץ משרדי מס ההכנסה בירושלים ובחיפה, ללא קורבנות בנפש. כיום פועל בבניין הסניף התל אביבי של בנק ישראל ומרכז מבקרים לתולדות הכסף. המרכז יפתח סמוך ליום העצמאות ויהיה פתוח לקהל הרחב ללא תשלום..
האנדרטה למייסדי העיר תל-אביב האנדרטה למייסדי תל אביב הוקמה בשנת 1949 במלאות 40 שנה לייסוד העיר. במקום הזה ממש נערכההגרלת המגרשים ההיסטורית ביום ייסודה של תל אביב, ואחרי ייסוד העיר הוקם כאן בית הועד ומגדל מים. על האנדרטה חקוקים שמות מייסדי העיר וכן תבליט המציג שלושה שלבים בהתפתחות תל אביב: כיבוש החולות; הקמת "אחוזת בית" וגימנסיה הרצליה ;והעיר הפורחת בשנות ה-40. משני צִדי האנדרטה מתנוסס סמל העיר ההיסטורי, שעיצב נחום גוטמן, ובליבו מגדלור, אשר לדברי האמן מסמל את הייעוד שמייסדי תל אביב הועידו לעיר: להיות "שער לעלייה ומאור לגולה".
פסל דיזנגוף בשדרות רוטשילד, סמוך לבית העצמאות, ניצב פסל מאיר דיזנגוף רכוב על סוסתו "מהירה". דיזנגוף נבחר בשנת 1911 לראשות ועד תל אביב, ובמשך 25 שנה (לא רציפות) הנהיג את העיר. דיזנגוף היה במידה רבה ראש הריבונות היהודית הראשונה מאז היציאה לגלות. אישיותו המיוחדת השפיעה מרוחה על אופייה של תל אביב שבחזונו הייתה עיר עברית מודרנית, נאורה, יוצרת ושוקקת חיים. על אף שתל אביב בימי דיזנגוף היתה לא יותר מעיירה, הוא ייעד אותה לגדולות וראה חשיבות עצומה בהשקעה במוסדות תרבות, אמנות, חינוך, קהילה, בריאות ורווחה כמודלים שישמשו את המדינה העתידית. כדבריו: "לא הבתים, הרחובות והבניינים מהווים עיר - כי אם תכונות תושביה: הלשון, אהבה לעבודה וליצירה, השוויון, החופש, האמונה בכוחות עצמנו, והרצון לחיות חיים של כבוד ושל עמידה בזכות עצמנו. שימרו על האידאלים הלאומיים שלנו, כי בהם טמון עתיד עירנו. יחי הגניוס היהודי; תחי העיר תל אביב!"
בית העצמאות
זהו ביתם ההיסטורי של מאיר ורעייתו צינה דיזנגוף, אחד מ-66 הבתים הראשונים של אחוזת בית, שבשנות ה-30', אחרי מות צינה, הסב דיזנגוף לצורך הקמת מוזיאון תל אביב לאמנות. הוא עצמו עבר להתגורר בקומה העליונה, ופתח את סלון ביתו כבית תרבות לתושבי עירו. ביום ששי, ה' באייר תש"ח (14.5.1948), התכנסו ראשי היישוב באולם המוזאון לטקס הכרזת העצמאות ההיסטורי. ההכרזה, שנמשכה מעט יותר מ-30 דקות, הסתיימה בצלילי "התקווה" שניגנה התזמורת הפילהרמונית שבשל צפיפות התמקמה בקומה שמעל. בית העצמאות שימש בחודשי המדינה הראשונים גם את מועצת המדינה הזמנית שהתכנסה בו במקביל לקרבות מלחמת העצמאות. עם פתיחתו המחודשת בשנים הקרובות יהפוך הבית לאתר מורשת לאומי שיוקדש להקמת המדינה ועצמאותה. מקום של כבוד יוקדש לאבי העיר תל אביב ובעל הבית מאיר דיזנגוף, ולתפקידו ההיסטורי בבניין העיר ופיתוחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה