בית כנסת 'צמח צדק' שברחוב גוטמן בפתח תקווה, ראיינתי את הרב חיים הלל רסקין רב בית הכנסת מאת: שרית יוכפז

בית כנסת 'צמח צדק' שברחוב גוטמן מול ה''שוק'' בפתח תקווה, מאת: שרית יוכפז

נוסד בשנת תרע''ב, ועל פי המסורת הוא בית הכנסת השני שנוסד בפתח תקווה אחרי בית הכנסת הגדול שנוסד בשנת תרנ''ח.

הבית והשטח נתרמו ע''י מר גרשון איטוגן שהעתק משטר ההקדשה מצורף לכתבה זו.

בערך בשנת תר''פ הגיע החסיד המפורסם ר' אברהם פריז לפתח תקווה, ועם הגיעו דחף לסיום בניית בית הכנסת וליסודו.

במשך השנים כיהנו פאר בבית כנסת  הרב משה צבי נאה ע"ה והרב דוד חנזין ע"ה. הרב חנזין שימש גם כראש בית דין רבני חב''ד, ואשר לכן בתוך  כותלי בית כנסת נוהלו  דיונים מכריעים רבים בנוגע לפעולות חב''ד במשך השנים. באי בית הכנסת זוכרים היטב בשנות השמונים והתשיעיים  החלטות גורליות שנקבעו בתוך כותלי בית הכנסת.

בשנת 1989 עבר המבנה שיפוץ והורחב ע''י הגבאי המסור דאז ר' חיים צבי לפסקר ע''ה. בשנת 1990 נפתח בבית הכנסת 'תלמוד תורה" - בית ספר חב''ד 'צמח צדק' פתח תקווה, ושם הוא שכן כמה שנים עד שעבר למבנה מתאים יותר בו הוא שוכן עד היום .

בשנים האחרונות ב''ה גדל בצורה משמעותית מספר הפוקדים את בית הכנסת בפרט וכמות השייכים לקהילת חב''ד בפתח תקווה בכלל גדלה בצורה משמעותית. בעקבות זאת הגבאים הרב נפתלי ליפסקר והרב אפרים סג''ל פיתחו ושיפצו את בית הכנסת בשנית, והרחיבו את פעילות בית הכנסת: את הקידושים והועדויות החסידים התוססות שהביאו קהל רב. כיום יש כמעט מאתיים משפחות שקשורות לבית הכנסת.

בנוסף, בסוף שנת תשע"ח לאחריי כחמש עשרה שנה בלי רב במקום הקהילה בחרה ברב חיים הלל רסקין שליט"א לכהן כרב הקהילה ובית כנסת.

הרב רסקין הוא יליד ארצות הברית, דור שלישי לשלוחי חב''ד: סבא שלו כיהן כשליח חב''ד במרוקו והוריו שי' מכהנים כשלוחים בוורמוט, ארה''ב.

הרב מספר שבזמן מלחמת עולם השנייה סבא וסבתא שלו היו בסמרקנד.

הרב מוסמך על ידי הרבנות הראשית לישראל לכהן כרב עיר.

ב''ה מאז שהרב ומשפחתו  הגיעו,  הקהילה ופעילותה חוו תנופה גדולה:

נפתחה מדרשת 'ניצוצות' - מערך שיעורי תורה לנשים, 'בת מלך' - פעילות לבנות ועוד.

בקהילה פועלים שיעורי תורה לגברים ולנשים, ארגון 'שפרה ופועה' - עזרה ליולדות, פעילות נוער לבנים ולבנות, קרן צדקה למשפחות ועוד.

בית הכנסת חם ומזמין, ופתוח לכל עמך בית ישראל על כל גווניה. בבית הכנסת מתפללת קבוצה של יהודים בוכרים ובראשם ד''ר ברוך מוריאל, שקבע את בית כנסת זה כמקום תפילתו הקבוע. בית הכנסת פועל גם כמקום מועדף לנוער לעלות לתורה לקראת הבר מצווה בזכות הפתיחות והחום הקורנים ממנו.