קולנוע חדש בע"מ מציג סרט לאהוב פשוט מאת שרית יוכפז

 

                                                    קולנוע חדש  בע"מ מציג

לאהוב פשוט

The Nature Of Love

סרטה של מוניה שוקרי

A Film By Monia Chokri

 הבחירה הרשמית פסטיבל קאן במסגרת תחרות מבט מסוים

 

סופיה היא מרצה לפילוסופיה בשנות הארבעים לחייה מנהלת זוגיות יציבה עם קסבייה. בין אין ספור פתיחות בגלריות וארוחות ערב מי שם לב שחלפו כבר עשר שנים  משותפות. ואז מגיע סילבן- גבר צעיר בנוי לתלפיות, שנשכר לשפץ את הבית החדש של הזוג. הרומן שניצת בין סופיה לסילבן מנפץ את עולמם. אומרים שהפכים נמשכים אך האם הם יכולים לשרוד לאורך זמן?

 

מוניה שוקרי לוקחת את ז'אנר הקומדיה הרומנטית ונוטעת בו הרבה עומק ושנינות. תוך שהיא מספקת אבחנות דקות על אהבה, תשוקה וגם פערי המעמדות בחברה המערבית המודרנית.

 

צוות יוצרים

תסריט ובימוי :מוניה שוקרי

צילום : אנדרה טורפין

עריכה: פולין גאייר

מוסיקה מקורית : אמיל סורנין

הפקה: סילבן קורבי, ננסי גרנט , נתנאל קרמיץ, אלישע קרמיץ.

 

שחקנים

סופיה: מגלי לפין- בלונדו

סילבן : פייר -איב קרדינל

פרנסואז: מוניה שוקרי

קסבייה: פרנץ וילאם ראומה

פיליפ : סטיב לפלנט

 

קנדה צרפת 2023, 111 דקות

צרפתית , תרגום לעבירת ואנגלית.

 

הפצה בישראל קולנוע חדש בע"מ

החל מהאחד בפברואר בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ.

 

ראיון עם הבמאית

ש: מה גרם לך לבחון סיפור אהבה רומנטי מזווית חברתית?

ת: זו היתה בחירה ברורה מאליה, סיפורים רומנטיים תמיד מוצגים בסרטים בצורה אידילית. כמעט ולא מתייחסים לסביבה החברתית בהם הם מתרחשים. אבל לרקע החברתי יש מקום חשוב מאד בדרך שזוגיות מתפתחת. אני חוויתי כמה סוגים של מערכות יחסים שהביאו אותי למודעות לגורמים שונים שמשפעים על היחסים מלבד בני הזוג עצמם. בשלב מסוים הסביבה היא שמשפיעה על היחסים, החברים, המשפחה, העבודה, שכונת המגורים, הכל מתחיל בסופו של דבר להכביד על היחסים.

העניין הגדול ביותר שלי היה לספר סיפור אהבה. זה כבר הפך לעניין אובססיבי בכל גוף העבודה שלי, הרצון להבין את המסע אל האהבה והמכשולים. אבל גם רציתי לבחון מפגש בין שני עולמות מאד שונים. מה קורה כששני אנשים הבאים מרקעים מאד שונים מתאהבים?

 

התחלתי לחשוב על הפרויקט אצלי בראש כבר לפני חמש שנים.  בינתיים ביימתי את סרטי הראשון ועשיתי כמה עבודת משחק. התחלתי לכתוב פיזית שנתיים וחצי לפני הצילומים.

קראתי המון ספרים, המון ספרי פילוסופיה כל דבר שיכול היה לסייע בידי להבין את העולם ואת החשיבה של סופיה , כל הוגי הדעות שקראתי את מחשבותיהם על אהבה היו גברים ורק בסוף התהליך בשלב עריכת הסרט. נתקלתי בספריה של הפילוסופית בל הוקס ולכן הוספתי את דבריה בקרינות לאחר שהסתיימו הצילומים. כמובן שקראתי גם את חנה ארנדט אבל חשבי שהדרך שהיא רואה את הדברים היא מעט משונה. והעובדה שרוב הכותבים הם גברים גרמה לי לחשוב שאנחנו מתוכננים לחשוב כמו שהגברים חושבים , רואים ופועלים לפי הדרך שהם רואים את האהבה ואפילו את הדרך בה אנו מדמיינים אהבה רומנטית במחשבות שלנו. כשנתקלתי בספרה של בל הוקס,  "הכל על אהבה", מצאתי שהוא מעמיק ומלא תובנות. זה ספר שמלמד אותנו איך לאהוב בצורה טובה יותר. והחשוב ביותר הוא אומר שהאושר שלנו לא תלוי באדם האחר. זה שינה את חיי הבנתי שאנחנו כיחידים אחראים על הרגשות שלנו

 

ש:למרות שאת מתייחסת לנושא האהבה ברצינות רבה יש רגעים  קומיים רבים.

ת: אנחנו חיים בתקופה שמאופיינת בציניות וזה בא לידי ביטוי בקולנוע. אבל הרבה יותר קשה להביא את עצמך לחשוף את הרגשות שלך. פתאום הבנתי כמה כל זה מעניין. אולי כי אני מזדקנת והתמודדתי עם כמה אתגרים רומנטיים חוויתי כמה חוויות שגרמו לי להבין את עצמי יותר טוב. ניסיון החיים שלי בשלושת השנים האחרונות הביא אותי לקלף את הציניות הזו.  כשאנשים קראו את התסריט הם אמרו לי שהם ממש צחקו ואני אמרתי זה שונה כשתראו את הסרט . יש רגעים מצחיקים אבל חשבתי שזה חשוב יותר לבחון את הצד האנושי בכל נושא המעמדות. אני בחרתי להדגיש אמפטיה במקום ללחוץ על צחוקים, זו החלטה מכוונת בה אני גאה מאד.

 

ש: הנושא של הזדקנות נוכח מאד בסרט, האם זה נובע מן היחס שלך לזמן?

ת: הזמן הוא תמיד עניין כשאתה מתאהב. כשאתה חי את התשוקה שלף. יש התייחסויות רבות לילדות שלי ולהתבגרות שלי אבל הם נוכחים רק עבורי. המפגש של סופיה עם סילבן מצית משהו פנימי, משהו שמעורר איזה סוג של נעורים לפני שעוברים לגיל המעבר. דבר נוסף הוא ההתמודדות עם נושא האימהות, סופיה מעלה את זה פעמיים, פעם במכונית היא אומרת , "לגדל ילדים בתקופה הזו ובגיל הזה זה סיוט". ופעם היא אומרת לסילבן," מעולם לא רציתי ילדים אבל איתך יתכן שהייתי מחבבת את זה." היא שואלת את עצמה כמו רבים היום, האם הייתי צריכה ללדת. אין לי ילדים כיון שהיססתי זמן רב ושנית כיון שלהביא ילד היום זה סוג של עבדות עבור האישה. נשים נשאלות תמיד אם הן רוצות ילדים. הייתי במערכת יחסים עם גבר במשך עשר שנים ואיש מעולם לא שאל אותו את השאלה הזו. הגברים חייבים להבין את המעמסה שזה מהווה עלינו והדרך היחדה להתמודד עם זה היא שנשים יכתבו את הסיפור שלהן שתינתן להן הזכות לספר ולחלוק את הסיפור שלהן.

 

ש: הסרט אמנם בוחן את היחסים הרומנטיים מבחינה אינטלקטואלית אבל הוא גם מאד חושני איך ניגשת לצלם את הסצנות הללו?

ת: זה היה אתגר יש כל כך הרסה סצנות סקס בקולנוע. זה מעולם לא עניין אותי , זה בדרך כלל תיאור גרפי, עבורי לסצנות סקס יש הצדקה רק אם הן מקדמות את העלילה. אנחנו מותנים במה שגברים חושבים שהוא סקסי, נקודת המבט הגברית, התפיסה היא שגוף האישה הוא סקסי וגוף הגבר הוא לא.  כנשים אנחנו חשופות לעבדה שנשים חייבות לחשוף את גופן, האתגר שלי היה איך לא להראות את גופה החשוף של השחקנית. רציתי להראות את הסצנה מנקודת המבט שלה. אז צילמנו את הגוף של סילבן, גם סצנת הליקוק היא מנקודת המבט שלה. זו הדרך שלי לומר לנשים " אתן חופשיות להביא את המיניות שלכן , לומר מה שאתן רוצות לומר" . התייחסתי לסצנות הסקס כמו לסנות של דיאלוג, כדי לקדם את הסיפור.  

 

ש: השאלה הגדולה של הסרט היא האם קשר רומנטי בין אנשים כל כך שונים הוא אפשרי, האם גיבשת דעה לכאן או לכאן לגבי הנושא הזה?

ת: אני חושבת ששני אנשים יכולים לאהוב אחד את השני למרות הבדלים רבים. אבל זהו אתגר גדול הדורש נחישות. הבחירה באהבה כמו שנכתב בספרה של בל  הוקס, היא הבחירה להתחבר, למצוא את עצמנו אצל האחר.

מוניה שוקרי

למדה בקונסרבטוריון של מונטריאול לאומנויות הבמה. שחקנית, תסריטאית ובמאית.

עבדה גם בקנדה ובצרפת כשחקנית תיאטרון וקולנוע. סרט הבכורה שלה היה סרט קצר שיצרה ב- 2013, "אישיות יוצת דופן". אותו ערך הבמאי קסבייה דולן. הסרט זכה בפרסים רבים. היא כתבה וביימה את הסרט "אהובתו של אחי", שיצא ב2019, והוצג במסגרת התחרות מבט מסוים, בפסטיבל קאן. בסרט השתתף גם ששון גבאי. סרטה השני, "בייסיטריות", הוצג בפסטיבל סאנדנס. היא הופיע בסרטיהם של במאים קנדיים חשובים וכן בקולנוע הצרפתי , והופיעה  כשחקנית בכמה מסרטיו של קסבייה דולן.

צילומים באדיבות יח" צ . וקולנוע חדש בע"מ

מומלץ