Translate

יום ראשון, 11 באוגוסט 2019

"פרזיטים", להיט ענק שהתקבל בתשואות וזכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון. מאת: שרית יוכפז




"פרזיטים", להיט ענק שהתקבל בתשואות וזכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון.
דרמה קומית מסעירה ורבת הפתעות המציגה את סיפורה של משפחה ענייה, שכל אחד מבניה מסתנן בתורו לאחוזתה של משפחה עשירה ואז מגיע הטוויסט. סרטו של הבמאי הקוריאני
בונג ג'ון-הו זכה לקונצנזוס נדיר בין הקהל לביקורות והפך לשיחת היום מיד עם בכורתו.
"פרזיטים" נרכש להפצה בכל העולם ושובר קופות בקוריאה, אוסטרליה וצרפת, עם קרוב ל - 100 מליון דולר הכנסות, הסרט בדרכו להיות סרט פולחן וזוכה דקל הזהב המצליח ביותר מאז "ספרות זולה" של טרנטינו (מעריץ גדול של בונג ג׳ון-הו).

זוכה פרס דקל הזהב לסרט הטוב ביותר, פסטיבל קאן 2019
פרס הסרט הטוב ביותר, פסטיבל סידני 2019
סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע ירושלים
לצפייה בטריילר:
https://youtu.be/Wuqx5iL0u1Q

תיבת טקסט: "האם פרזיטים הוא הסרט הטוב ביותר של 2019? בהחלט יכול להיות
האם בונג ג'ון-הו הוא הבמאי הכי טוב בעולם כרגע? כנ"ל"   עין הדג

 


יוצרים
בימוי, תסריט והפקה: בונג ג'ון הו   Bong Joon-ho
תסריטאי נוסף: ג'ין וון האן             Jin Won Han
צילום: קיונג פיו הונג                     Kyung-pyo Hong
עריכה: ג'ינמו יאנג                        Jinmo Yang
עיצוב הפקה: הא-ג'ון לי                 Ha-jun Lee
הפקה: יונג-הוואן ג'אנג                  Young-Hwan Jang
            יאנג-קוון מון                    Yang-kwon Moon
            קוואק סין-אה                  Kwak Sin-ae
שחקנים
קי טאק (אבי המשפחה הענייה): סונג קאנג הו                      Kang-ho Song
מר פארק (אבי המשפחה העשירה): לי סון-קיון                     Sun-kyun Lee
יון קיו (אם המשפחה העשירה): ג'ו (צ'ו) יו-ג'אונג                   Yeo-jeong Jo (Cho)
קיו וו (ה"מורה לאנגלית"): צ'וי וו-סיק                                   Woo-sik Choi
צ'ונג סוק (ה"מורה לאומנות"): ג'אנג היי-ג'ין                         Hye-jin Jang
קי ג'ונג (אם המשפחה הענייה): פארק סו-דאם                     So-dam Park







132 דקות קוריאנית, כתוביות לעברית ולאנגלית
הפצה בישראל סרטי נחשון ורד קייפ
החל מתאריך 15/08/2019 בבתי הקולנוע בכל רחבי הארץ




סרט חדש של בונג ג'ון-הו הוא תמיד אירוע. הפרמיירה של "פרזיטים" בפסטיבל קאן האחרון יצרה ציפיות גדולות במיוחד. לאחר שעבד על סרטים גדולים ועתירי תקציב מחוץ לקוריאה, חוזר בונג ג'ון-הו ליצור סרט בארצו כשהוא מלא אמביציה ויותר מפוקס. זהו לא רק סרט חדש, אלא כיוון חדש בקריירה של הבמאי.

בונג ג'ון-הו הקפיד מאד לא לחשוף יותר מדי לפני בכורת הסרט. "פרזיטים" הוא סרט בלתי צפוי לחלוטין שלא ניתן לשייך לז'אנר מסוים. בונג ג'ון-הו מצליח לזגזג בין הדרמה, המתח והצחוקים בקלילות אלגנטית ומשלב  ביקורת חברתית. זהו סרט של בונג ג'ון-הו ויחד עם זאת קשה למצוא סרט נוסף מהפילמוגרפיה שלו שמשתווה לעבודה הזו.

מה שיש לסרט לומר על החברה המודרנית הוא חשוב מאד. בימים ששל קיטוב כלכלי גדול, בהם חלקים גדולים באוכלוסיית העולם חשים יותר ויותר ייאוש, יש פיתוי גדול להאשים את האחרים ולחפש פתרונות קלים וחד צדדים. "פרזיטים" מספק מבט מורכב, אלגוריה כנה על האתגרים שהעולם עומד בפניהם בו חיים זה בצד זה נעשים רעיון שיותר ויותר קשה להגיע אליו.







ראיון עם הבמאי בונג ג'ון הו
ש: מה משמעות השם "פרזיטים"?
ת: שם הסרט יצר צפייה שגם סרט זה יעסוק ביצור בדיוני בשל הזיקה בשם לסרטי הקודם "המארח", אבל הגיבורים של הסרט הזה הם בני משפחה שחיים בעולם האמיתי. יש אנשים שמקווים לחיות עם אחרים בשיתוף או באיזו סימבוליות של יחסים. היות וזה לא עובד, הם נדחקים למערכת יחסים פרזיטית. אני חושב שזו טרגי-קומדיה שמבליטה את ההומור, האימה והעצב שמתפתחים כשאתה מנסה לחיות חיים של נוחות ביחד ואז אתה נתקל בקושי ומגלה עד כמה זה יכול להיות קשה. בשם הסרט יש מימד אירוני בהמשך לאירוניה שהייתה בשם "זיכרונות נעימים", השם הקוריאני המקורי של "זיכרונות מרצח" שעורר קונוטציה של משהו חם.  
ש: איך היית מגדיר את הז'אנר של פרזיטים?
ת: זו דרמה אנושית מאד עכשווית. למרות שהעלילה מורכבת ממספר אירועים בולטים הסיפור ללא ספק היה יכול להתרחש בעולם האמיתי. יש שיתייחסו לזה כאילו לקחנו אירוע שהופיע בחדשות או ברשת החברתית ושמנו אותו על המסך כך שהסרט הוא גם דרמה ריאליסטית. אני לא אתנגד אם מישהו יקרא לסרט דרמת פשע. קומדיה, דרמה אנושית עצובה או מותחן אימה. בעבודתי, אני תמיד מנסה להפתיע את הצופים ואני מקווה ש"פרזיטים" אכן יצליח בכך.
 


ש: מי הן המשפחות במרכז של "פרזיטים"?
ת: האחת, משפחה מן המעמד הנמוך המתגוררת בחצי דירת מרתף מוזנחת, חולמים על חיים רגילים. לא יוצאי דופן, אבל מסתבר שגם את זה קשה להם להשיג. האב נכשל במספר גדול של ניסיונות עסקיים, האם שהוכשרה כאתלטית לא הגיעה להצלחה כלשהי והבן והבת כשלו מספר רב של פעמים בבחינות הכניסה לאוניברסיטה. בניגוד אליהם משפחתו העמידה של מר פארק, העובד כיושב ראש בחברה, הם משפחה של מתעשרים חדשים. אדון פארק הוא סוג של וורקוהוליק. יש לו אישה צעירה ויפה, בת חמודה תלמידת תיכון וילד צעיר. הם יכולים להיראות כמשפחה אידאלית בת ארבע נפשות בקרב העילית העירונית.
ש: ספר לנו בבקשה איך ליהקת את השחקנים ומה עמד מאחורי זה         
ת: היה לי חשוב שכל אחד יוכל לגלם את הדמות כראוי אבל גם להיות חלק מאנסמבל. כמו בנבחרת כדורגל. היה לי חשוב שהם יוכלו להקרין את הייחוד של המשפחות כבר ממבט ראשון. 
ש: איזה דימוי של החברה בת זמננו אתה מנסה להעביר דרך הסרט הזה?
ת: אני חושב שדרך אחת להציג את הקיטוב ואת חוסר השוויון של החברה שלנו הוא דרך קומדיה עצובה. אנחנו חיים בעידן בו הקפיטליזם שולט, ואין לנו אלטרנטיבה אחרת. אין זה המצב רק בקוריאה, אלא מצב שכל העולם מתמודד איתו. בעולם האמיתי יש סיכוי קלוש שדרכיהן של משפחות כמו זו של ארבעת הגיבורים שלנו ומשפחת פארק יצטלבו. האפשרות היחידה שזה יקרה היא כשמישהו נשכר לעבודה. כמורה או מנהל משק בית. במצב זה, מתקיימת האפשרות ששני המעמדות יגיעו לסוג של קירבה, בה הם יכולים לחוש האחד את נשימתו של השני. בסרט הסיטואציה שנוצרת מביאה למצב שבו הזעזוע הקטן יכול להביא לקרע או התפרצות. בחברה הקפיטליסטית של היום יש מעמדות וקבוצות שהן שקופות. אנו ממשיכים להחביא אותן ולא להתעלם מהן. ומתבוננים בצורה מלאכותית על בני מעמד נמוך מאיתנו, מעין מזכרת מן העבר. אבל במציאות יש קווים מעמדיים שלא ניתן לעבור. אני חושב שהסרט משרטט את השברים הבלתי נמנעים המופיעים כששני מעמדות מתעמתים אחד מול השני בחברה של היום המקוטבת יותר ויותר.
ש: מה אתה מצפה שהצופים יקבלו מן הסרט?
ת: אני מקווה שהסרט ייתן לצופים הרבה חומר למחשבה. הסרט בחלקו מצחיק ובחלקו עצוב. אם הוא יגרום לצופים לרצות לשבת על כוסית אחרי הצפייה ולחלוק תחושות ומחשבות שעלו בזמן הצפייה, אני לא יכול לבקש יותר מזה.


נקודות מרכזיות בעבודה על הסרט                                                           
חוסר היכולת לחיות ביחד
יותר מאשר בסרטיו האחרים של בונג ג'ון-הו, מיטיב סרט זה לתאר את מצב החברה היום. בונג מדגיש את חוסר היכולת של בני מעמדות שונים לחיות ביחד. הסרט מתאר מערכת יחסים סימבולית בין שתי משפחות בעלות קווים משותפים. שתיהן מורכבות מארבעה בני משפחה, זוג הורים, בן ובת, אבל בכל מה שנוגע לחיי היום יום שלהם, הן מייצגות שני קצוות. קצוות אלו מתחברים יחד במערכת יחסים של עובד-מעביד המובילה לתוצאה בלתי צפויה.
ב"רכבת הקרח" התייחס בונג להיררכיה מעמדית וב"אוקג'ה" התייחס לכללים הלא אנושיים של הקפיטליזם.  "פרזיטים" מעניק מבט קרוב במיוחד על השאלה של חיים משותפים. באיזושהי סיטואציה יתכן שהם כן היו יכולים לחיות ביחד אך עדיין הייתה נותרת השאלה האם זה בלתי נמנע שברגע מסוים צד אחד יתגלגל לפרזיטיות? העובדה שאין רשעים ב"פרזיטים" לא הופכת את הקונפליקט הבלתי נמנע בין שתי המשפחות לפחות אינטנסיבי.
 



לפרוץ את הז'אנר – טרגי-קומדיה משפחתית
קשה להגדיר את הז'אנר אליו משתייך "פרזיטים". הבמאי בונג ג'ון-הו צבר לעצמו מעריצים רבים עם סגנון יצירתי המחבר ומפרק ז'אנרים וקונבנציות. בסרט "פרזיטים" מקופלים הומור, סאטירה, ביקורת חברתית ומתח בהרכבים בלתי צפויים ומושלמים. אותם חיבורים יוצרים חוויה מאד דינמית. בעוד שבסרטיו הקודמים השתמש בונג בסגנון מסוים כנקודת מוצא, במקרה של "פרזיטים" קשה מאד לקטלג את הסרט במונחים של סגנון מסוים. הבמאי מתאר את הסרט כטרגי-קומדיה משפחתית. אבל מודע לכך שיש צופים שיראו אותו יותר כמותחן או קומדיה שחורה. הדמויות המיוחדות ופיתולי העלילה המפתיעים מקשים על הגדרת ז'אנר ספציפי. אבל הצופים יימשכו לסרט על ידי האנרגיה הרבה שבו, המומנטום שהוא יוצר והרלוונטיות של הסיפור.
יצירת שני עולמות שונים באמצעות עיצוב ההפקה
החללים בהם מתרחשת העלילה מתחברים לנושאים הכללים של היצירה. דירת חצי המרתף המוזנחת בה חיים הגיבורים הראשיים מהווה נקודת פתיחה משכנעת להתחיל ממנה את הסיפור. יותר מ- 60 אחוז מהסרט מתרחש בבית משפחת פארק, בניין מפואר שתוכנן על ידי ארכיטקט ידוע ומבליט את השוני מדירת החצי מרתף. ניגוד המדגיש את המרחק בין שני העולמות.
 



הליהוק ועבודת השחקנים
לסרט בו יש דמויות כל כך חזקות באופן ברור, והמהפכים במערכות היחסים בין הדמויות כה חשובים בקידום העלילה ומנבאים אותה, היה חשוב מאד לקבץ צוות שחקנים מעולה. בונג ידוע בטביעת העין הטובה והמיוחדת שלו, לא מפתיע שהוא הצליח לקבץ אנסמבל שמביא לא רק כישרון ברמה הגבוהה ביותר, אלא גם מחבר בין שחקנים ותיקים וצעירים שמגלים צדדים חבויים שלא נתגלו בדמויות הקולנועיות שלהם בעבר. גם השחקנים המופיעים בתפקידים קטנים, תפקידי משנה, משאירים רושם רב גם עם זמן המסך המוגבל שלהם.
הקונטרסט בין סגנון החיים של משפחת פארק והמצב הנואש של קי טאק ובני משפחתו האחרים טוען את הסרט באנרגיה. נוסף לכך ככל שנפרשת העלילה כמה מהדמויות מאמצות התנהלות ואישיות אחרת כדי להגשים את המטרות שלהם. זה בשילוב עם הדיאלוג נותנים לשחקנים חומר רב לעבוד איתו, והם מנצלים אותו בצורה מלאה ובלתי נשכחת ויוצרים צורה חדשה של עבודת אנסמבל שמוסיפה הרבה רעננות.
 




הדמויות והשחקנים
סונג קאנג הו בתפקיד קי טאק
קי טאק – אבי המשפחה של ארבעה מובטלים בוגרים. מחוסר עבודה או תוכנית חלופית, הוא מתמודד עם הביקורת של אשתו ונשאר שקט ושלם עם עצמו. לאחר מספר גדול של כישלונות עיסקיים הוא סקפטי בעניין הצורך לתכנן תוכניות גדולות, אבל כשבנו הופך למורה בבית עשיר הוא מתחיל לחלום על לחיות ולאכול כמו אנשים נורמליים.
סונג קאנג הו – יליד 1967. נחשב כפנים של הקולנוע הקוריאני. התחיל את דרכו בתיאטרון, פרץ כשחקן ראשי בשנת 2000 ומאז הופיע ברבים מן הסרטים האיקוניים של הקולנוע הקוריאני. בנוסף לשיתוף הפעולה בכמה סרטים עם בונג הופיע בכ - 50 סרטים במהלך הקריירה שלו, ביניהם שוברי הקופות הגדולים של קוריאה. סונג נחשב בעל יכולת משחק אדירה עם מנעד רחב המתאים לשלל דמויות שונות ומגוונות.

לי סון-קיון בתפקיד מר פארק
מר פארק – הוא מנכ"ל צעיר בחברה גדולה. על פניו, אדם מצליח מאוד, בעל חברה משלו, מתגורר עם אשתו היפה, בתו המתוקה ובנו הקטן בבית יוקרתי שתוכנן על ידי אריכטקט נודע. אדיב תמיד לאנשים שעובדים עבורו ומשאיר את ניהול הבית היום-יומי לאשתו.
לי סון קיון – יליד 1975. התחיל את דרכו על בימות התיאטרון ומחזות זמר. הופיע בכ - 40 סרטים וסדרות טלוויזיה במנעד רחב של תפקידים. קשה לסכם את קסמו הרב במשפט אחד.

ג'ו (צ'ו) יו-ג'אונג בתפקיד יון קיו
יון קיו – גברת פארק. אחראית על חינוך הילדים, שכירת צוות העובדים וכל ענייני הבית. אשה נאיבית וטובת לב הבוטחת באנשים בקלות יתרה מבלי שהיא מודעת לכך. דאגתה הגדולה ביותר היא בנה השני, גאון אמנותי, חסר מיקוד ומאד אקסצנטרי.
ג'ו (צ'ו) יו-ג'אונג – ילידת 1981. משכה את העין בתפקידה בלהיטים "המשרתת" ו"הפילגש", קרוב לוודאי שעדיין לא נחשפנו למחצית ממה שהיא מסוגלת.

צ'וי וו-סיק תפקיד קיו וו
קיו וו – בנו הבכור של קי טאק, נכשל ארבע פעמים בבחינות הכניסה לאוניברסיטה, מרוויח פה ושם כסף  בעבודות מזדמנות. תמיד חיובי מטבעו, חבר טוב שלו הלומד באוניברסיטה יוקרתית מציע למשפחת פארק לקבל אותו כמורה לאנגלית. מצויד בתעודה מזויפת ביד ותקווה גדולה להכנסה קבועה בלב, הוא מוזמן לראיון עבודה בבית משפחת פארק.
צ'וי וו-סיק – יליד 1990. זכה במספר רב של פרסי השחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט "שחרר אותי", ומאז נראה בתפקידים בלתי נשכחים בלהיטים כמו "רכבת לבוסאן", "המכשפה" ועוד. ב"אוקג'ה" הוא שיחק תפקיד משני, כמי שעוזר לדמות הראשית.




פארק סו-דאם בתפקיד קי ג'ונג
קי ג'ונג – בתו הצעירה של קי טאק, גם היא נכשלה בבחינות הכניסה לבית הספר לאמנות. מאחר ואין לה מספיק כסף כדי לשלם לקורסים שונים היא מובטלת כמו שאר המשפחה. יכולות הפוטו שופ שלה מסייעות ליצור דיפלומה מזויפת מושלמת לראיון העבודה של אחיה. היא הדמות הכי ריאליסטית מבני המשפחה, נותרת ממוקדת ללא תלות בסיטואציה שנוצרה. כשהיא יוצאת לראיון עבודה אצל משפחת פארק כמורה לאמנות, היא הופכת לתקווה השנייה של משפחתה להכנסה קבועה.
פארק סו-דאם ילידת 1991, נחשבת כהבטחה גדולה בעולם הקולנוע הקוריאני. הופיעה כבר ביותר מעשרים תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה בקוריאה.
ג'אנג היי-ג'ין צ'אנג בתפקיד צ'ונג סוק
צ'ונג סוק – אשתו של קי-טאק, זוכת מדליות עבר בהטלת כידון. בניגוד לבעלה, דמותה חזקה ומקרינה נחישות. למרות מריבות רבות בין בני הזוג היחסים ביניהם טובים.
ג'אנג היי-ג'ין – ילידת 1975. משכה תשומת לב רבה בסרט הקוריאני העצמאי "העולם שלנו". לוהקה לתפקיד האם בזכות ניסיונה הרב ויכולותיה.

תמונות באדיבות -סרטי נחשון.


תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏כולל ‏‎Sarit Yochpaz‎‏‏, ‏‏תקריב‏‏‏‏

מומלץ
פגשתי את השחקנית גילה אלמגור לקראת ההקרנה בסינמטק.מקסימה 
נאחל לה מזל טוב ליום ההולדת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה