עכו. מסע מוסיקלי אופראי באולמות האבירים בעכו. מקומות אודות החברה לפיתוח עכו העתיקה . ומקומות קסומים בעיר . מאת: שרית יוכפז

מימין- יובל פורת  מנכ"ל החברה לפיתוח עכו העתיקה. שרית יוכפז -עיתונאית

וראש העיר מר שמעון לנקרי

Good news: מגזין תרבות תיירות עיצוב ויופי מאת שרית יוכפז

מבארוק עד ביורק, מסע מוסיקלי אופראי

באולמות האבירים 
מאת: שרית יוכפז

מיזם חדש של משרד התיירות בשיתוף עם החברה לפיתוח עכו העתיקה והאופרה הישראלית, מיזם אוצרות הגליל ועירית עכו, הוביל ליצירתה של סדרת מופעי אופרה קלה 'מבארוק עד ביורק' באולמות האבירים בעכו העתיקה.

המופעים יכללו מטעמים מוסיקליים באקוסטיקה המפנקת של אולמות האבירים בעכו העתיקה, עיבודים ייחודיים לפניני בארוק, אריות אופראיות, שירי עם ושירים אהובים של ביורק, המודי בלוז, החיפושיות, קווין, שלמה גרוניך, מתי כספי ועוד.

הקונצרטים יתקיימו במהלך חודשי החורף  עד מרץ בימי שלישי בערב.

המופעים כוללים קוקטייל קבלת פנים וסיורי ערב  באולמות האבירים במצודה ההוספיטלרית בעכו העתיקה.
מומלץ.

לרכישה ופרטים נוספים -  

04-9956706/7     info@akko.org.il

www.akko.org.il   ויצמן 1, עכו העתיקה

אודות החברה לפיתוח עכו העתיקה

החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ נוסדה בשנת 1967, וכיום עומד בראשה המנכ"ל יובל פורת.

החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ היא חברה ממשלתית, הכפופה למשרד התיירות. תפקיד החברה להוציא לפועל את המשימות הנזכרות לעיל ואלה המוגדרות בתזכיר ובתקנון החברה, והם: פיתוח העיר העתיקה והפיכתה לעיר תיירות בינלאומית.

החברה מתוקצבת על ידי כל משרדי הממשלה בהתאם לתחומי פעילותה.

הכנסותיה מושקעות בפיתוח העיר העתיקה ובשיווקה בהתאם לתפיסה אזורית, המשלבת חדרי אכסון (בתי מלון), סיורים וביקורים באתרים ובאטרקציות בעיר עכו ובסביבתה. הכנסותיה גם מושקעות בפיתוח ובהנעת הצד הכלכלי לטובת פיתוח ושגשוג העיר. 

בגן הקסום, הממוקם בעוגן הצפוני בכניסה לעכו העתיקה, הוקם מרכז מבקרים והזמנות לשירות הציבור. במרכז ניתנים שירותי מידע וכן ניתן לבצע דרכו הזמנות ללינות ולביקורים באתרים שונים בעכו, בגליל המערבי, בגליל העליון, בחיפה, בכרמלים ובנצרת.

תוכן ההכרזה של   אונסקו -

ההכרזה על עכו העתיקה כאתר לשימור מורשת תרבות עולמית מהווה הכרה בינלאומית בעכו העתיקה כעיר שחיו בה תרבויות רבות ומהווה מוקד למחקר ולמידה ואתר נחשק תיירותית. עכו העתיקה נמצאת באתר אונסקו ובכך יש הכרה בינלאומית בחשיבותה ההיסטורית ומהווה אבן שואבת למטיילים המבקשים להגיע לאתרים ייחודיים ברחבי העולם. 

                 

עם אמיר הלוי -מנכ"ל משרד התיירות.

מיזם חדש של משרד התיירות בשיתוף עם החברה לפיתוח עכו העתיקה והאופרה הישראלית, אוצרות הגליל ועירית עכו, הוביל ליצירתה של סדרת מופעי אופרה קלה 'מבארוק עד ביורק' באולמות האבירים בעכו העתיקה.

במסגרת המיזם החדש לחורף, תקיים האופרה סדרת קונצרטים של אופרה קלה. המופעים כוללים מטעמים מוסיקליים באקוסטיקה המפנקת של אולמות האבירים בעכו העתיקה, עיבודים ייחודיים לפניני בארוק, אריות אופראיות, שירי עם ושירים אהובים של ביורק, המודי בלוז, החיפושיות, קווין, שלמה גרוניך, מתי כספי ועוד.

 האופרה   "מבארוק עד ביורק   מתקיימת " באולמות האבירים. הנאה מובטחת 

 באירוע הפתיחה   שהתקיים  במעמד ראש העיר מר שמעון לנקרי. 

מנכ"ל משרד התיירות-אמיר הלוי. ויובל פורת  מנכ"ל החברה לפיתוח עכו העתיקה מנהלת שיווק – רקפת שמעון  אורחים וקהל שהגיע מכל הארץ.

צילום: שרית יוכפז

 

ראש העיר מר לנקרי שמעון-ברך את האורחים שהגיעו לעכו בערב גשום זה מחמם את הלב.

 נמל העלייה לרגל לארץ ישראל

ארץ הקודש משכה אליה מימים קדומים עולי רגל, בעיקר יהודים ונוצרים. רבים מהם הגיעו לארץ דרך נמל עכו. מעמדה של עכו עלה בעיקר לאחר כיבושה בידי הצלבנים בשנת 1104, כשנמלה הפך לשער הראשי של א"י. 
המצודה ההוספיטלרית - אולמות האבירים.

ההוספיטלרים היו מסדר צבאי נזירי שנשא על דגלו את הטיפול בחולים בארץ הקודש ואת השמירה על ביטחונם האישי של הצליינים שהגיעו לבקר במקומות הקדושים. הם ניהלו בתי חולים בירושלים ובעכו. 

 
בית הכנסת התוניסאי בעכו. 

כבר בשנים הראשונות להתיישבות הצלבנים בעכו קיבלו ההוספיטלרים רכוש בעיר. עדות ראשונה לכך נמצאה בתעודה משנת 1110, כשהמלך בלדווין הראשון אישר להם להחזיק מבנים מצפון לכנסיית הצלב הקדוש שאותם קיבלו כתרומות. בשנת 1135 נפגעו חלק ממבני המסדר בעת הרחבת מתחם הכנסייה לצד צפון. אירוע זה הביא את ההוספיטלרים לנטוש את המתחם בו ישבו ולהתחיל לבנות מרכז חדש בחלק הצפון-מערבי של העיר, בסמוך לחומה הצפונית של עכו מהמאה ה-12. זהו המרכז ההוספיטלרי אותו אנו מכירים היום. עדות ראשונה למרכז זה נמצאה בתעודה מימי המלכה מליסנדה (1149), בה מתוארת בניית כנסייה על שם יוחנן הקדוש הממוקמת ברובע ההוספיטלרי מדרום למרכז החדש. בשנת 1169 מבקר בעכו צליין בשם תאודוריך. ברשמי מסעו בארץ הקודש הוא מתאר את המרכז ההוספיטלרי בעכו כמבנה מבוצר ומרשים ביותר אשר רק המצודה הטמפלרית שווה לו. 

 לאחר מפלת הצלבנים בקרב קרני חיטין (1187) נפלה עכו בידי המוסלמים ותושביה הנוצרים ברחו. הם חזרו לעכו כעבור ארבע שנים (1191) עם כיבושה על ידי ריצ'רד לב הארי מלך אנגליה שעמד בראש מסע הצלב השלישי יחד עם פיליפ אוגוסט מלך צרפת. ההוספיטלרים חזרו לעכו, אך המבנים ששימשו אותם במאה ה-12 לא סיפקו את צורכיהם בעת ההיא, שכן ירושלים לאחר מסע הצלב השלישי לא חזרה לשליטה נוצרית.

המסדר איבד את מעוזו הראשי ואת מפקדתו שהיו בירושלים. זיכיונות מחודשים שהוענקו למסדר על ידי שליטי הממלכה החדשים, גי דה לוסיניאן (1192) והנרי משמפאן (1193), אפשרו להוספיטלרים להרחיב את מרכזם בעכו עד לרחוב הצמוד לחומות העיר מצפון. דבר זה הביא למפעל בנייה מחודש שמטרתו העברת ראש המסדר ומפקדתו לעכו. מפעל הבנייה, שתחילתו בסוף המאה ה-12 והמשכו במהלך המאה ה-13,

כלל הרחבת הרובע ההוספיטלרי והוספת אגפים חדשים במרכז הישן וקומות נוספות. בנוסף לכך בנו ההוספיטלרים מבנים ברובע חדש, רובע המונמיזר, אשר הרחיב את גבולות העיר לצד צפון וזכה לחומות חדשות. 

ממלכת ירושלים נוסדה בשנת 1099 בתום מסע הצלב הראשון וכיבוש ארץ ישראל. ירושלים הייתה לבירת הממלכה ועכו התפתחה לימים לעיר הנמל ושער הכניסה העיקרי לארץ הקודש. לאחר קרב קרני חיטין בשנת 1187 ותבוסת הצבא הצלבני נכבשה הממלכה על ידי צלאח א-דין שעמד בראש הצבאות המוסלמים. הוא שלט בירושלים ובעכו במשך כארבע שנים. בשנת 1191 לאחר מצור של שנתיים כובש חזרה ריצ'רד לב הארי שעמד בראש הצבאות הנוצריים את עכו. במסע זה, שהיה למסע הצלב השלישי, לא מצליחים הנוצרים לשחרר את ירושלים ומייסדים את ממלכתם החדשה לאורך מישור החוף בין צור לאשקלון. עכו, העיר השנייה בחשיבותה בממלכה הצלבנית, הופכת להיות בירת הממלכה השנייה. 

מסגד אל ג'אזר .צילום שרית יוכפז

צלמה-שרית יוכפז

המסדר ההוספיטלרי ששכן בירושלים בימי הממלכה הצלבנית הראשונה (1187-1099) מעביר את מפקדתו לעכו בימי הממלכה הצלבנית השנייה (1291-1191). ההוספיטלרים, שהיה להם רובע במקום בתקופת הממלכה הראשונה, חוזרים לעכו, מרחיבים את מפקדתם ובונים את המתחם מחדש. מתחם זה נבנה בשתיים עד שלוש קומות סביב חצר מרכזית, ולו גם חלקים תת קרקעיים - מאגרי מים ומערכת ביוב. לא כל המתחם נחפר. עד כה נחפר שטח של כ-5000 מ"ר והם כוללים את החצר המרכזית ואת האגפים הצפוני, המזרחי והדרומי. האגף המערבי טרם נחפר. המבקר באתר יוכל להתרשם בעיקר משרידי קומתה הראשונה של המפקדה הוספיטלרית, שכן הקומות העליונות נהרסו על ידי הכובש המוסלמי ושיני הזמן. כיום, מעל האתר הארכיאולוגי שוכן המוזיאון לתולדות המחתרות של משרד הביטחון.  

ברובע הוספיטלרי בעכו שלושה מבנים עיקריים: המפקדה (אולמות האבירים); כנסיית יוחנן הקדוש מדרום למפקדה (כיום מתנ"ס עירוני ששוכן במבנה הסראיה העות'מני); ובית החולים מדרום לכנסייה שטרם נחפר. 

האופרה באולמות אבירים

אולמות האבירים כוללים, בין היתר את: אולם כלי הסוכר, מה שמחזק את הידוע לנו מתעודות היסטוריות על היות ההוספיטלרים מהמובילים בפיתוח תעשיית הסוכר באזור עכו, ענף שהכניס לקופת המסדר רווחים רבים. אולם העמודים (חדר האוכל), אולם האומנות, האולם היפה אשר שמו ניתן לו, על ידי החופרים בשל אופי בנייתו באבני גזית מסותתות היטב והחלונות המעוצבים הקבועים בקירותיו.  

מוזיאון אוצרות בחומה חמדה מרהיבה בלב החומה של עכו עתיקה מוזיאון "אוצרות בחומה" בעכו עתיקה שוכן בלב החומה המזרחית של עכו העתיקה. מטרתו לשמר את המורשת ההיסטורית המרתקת של העיר ולשחזר מראות אותנטיים מהעבר.דרך מאות החפצים המוצגים במוזיאון נתוודע לבעלי המלאכה המסורתיים שעבדו בשווקים, לרהיטים המרהיבים של עשירי העיר ולרקמת החיים בעיר שהייתה מקום מפגש ייחודי של אמונות ודתות.מלבד תצוגות הקבע במוזיאון, מוצגות גם תערוכות מתחלפות אחת לשלושה חודשים. לקראת חנוכה נפתחת תערוכת חנוכיות בה יוצגו עשרות חנוכיות משנות ה-30 של המאה העשרים ואילך. בתערוכה נוכל לראות כיצד השתנו העיצובים והטכניקות בהתאם לרוח התקופה ולאופנה.השילוב הקסום בין אולמות האבן המקומרים לבין מאות החפצים יוצרים חוויה מיוחדת וייחודית.פנינה נוספת במוזיאון היא החצר הפנימית המעוגלת שעל החומה בה ניצבו בעבר התותחים. כיום משמשת הגינה לקבלת פנים, ערבי תרבות ואירועים פרטיים.הביקור במוזיאון אטרקטיבי למבוגרים וילדים כאחד. 

צילום שרית יוכפז

מוזיאון עוקשי לאמנות

בעכו העתיקה, בצמוד לאולמות האבירים, במבנה קמרונות מצולבים עתיק מהתקופה העות'ומאנית, נמצא מוזיאון המציג תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית לצד תצוגת הקבע מעבודותיו של האמן אבשלום עוקשי ז"ל (1916 – 1980). אמן זה היה, ללא ספק, אחד הציירים הישראלים החשובים ביותר והטביע היטב את חותמו על האמנות הארצישראלית. את רוב שנותיו עשה האמן בעכו בה חי, יצר והקים את סדנת הציור שלו שהפכה לאחר מותו ל"מוזיאון עוקשי לאמנות" במטרה להנחיל את מורשתו האמנותית לדורות הבאים. עוקשי שימש מורה לציור ברוב בתי הספר בעכו. כמו כן לימד בחוג לאמנות של אוניברסיטת חיפה בשנותיה הראשונות. נושאיו הראשונים מושרשים בטבע ובמציאות האנושית והרוחנית בארץ ושואבים מן המקורות עליהם גדל בבית סבו. 

אבשלום עוקשי היה מעמודי התווך של תנועת "אופקים חדשים", קבוצת האמנים שהתארגנה בארץ אחרי מלחמת השחרור והציג בכל התערוכות שהציגה הקבוצה. את יצירותיו ניתן לראות בחלק המוקדש לתצוגת הקבע שבמוזיאון על שמו ושהוקם לזכרו בעיר העתיקה של עכו. בנוסף, בחלקו האחר של המוזיאון מתקיימות תערוכות מתחלפות – אף הן של אמנות ישראלית בת זמננו. במהלך השנים הוצגו תערוכות של אמנים ישראליים מובילים ביניהם: יגאל עוזרי, עופר ללוש, יחיאל שמי, מנשה קדישמן, שמואליק כץ, טלי אמיתי-טביב, עזריאל קאופמן, נחום גוטמן ועוד רבים וטובים. המוזיאון מנהל דיאלוג קבוע עם אמנים הנמנים עם ממשיכי דרכו של עוקשי ועם תלמידיו ומציג מעבודותיהם בכל הזדמנות. 

העדות הראשונה מן התקופה העות'מאנית לקיומם של מנזר וכנסייה של היוונים-אורתודוכסים בעכו, היא כנראה של הנזיר המינוריט יוג'ין רוז'ה (Roger), שביקר בעיר בשנת 1631.

35 שנים אחריו ביקר בעכו הרופא גבריאל ברמונד (Bremond) ממרסיי. ברמונד מציין, כי הכנסייה היוונית-אורתודוכסית שנקראה בזמנו (1666) על שם סנט ניקולס (St. Nicholas) שוקמה בידי פאח'ר אל-דין והפכה ליפה שבכנסיות הלבנט.
 

מנהרת הטמפלרים -הטמפלרים היו מסדר צבאי-נזירי אשר בשם האפיפיור סייעו לצליינים ולחולים, שהגיעו מאירופה לארץ ישראל, לבקר במקומות הקדושים.

תחילה הם ישבו בירושלים, בהר הבית, ומכאן שמם "הטמפלרים", שומרי המקדש (temple). לאחר כיבוש ירושלים על ידי צלאח א-דין בשנת 1187 קבעו הטמפלרים את מקום מושבם בעכו והחלו לבנות את הרובע שלהם בחלקה הדרום-מערבי של העיר.
כאן, בקצה המערבי של המנהרה, נבנתה המצודה המרכזית של מסדר הטמפלרים. "המבצר הטמפלרי היה המבנה החזק ביותר בעיר והוא נשק ברובו לקו הים. כמבצר חזק כניסתו הייתה מוגנת בשני מגדלים חזקים, שעובי קירותיהם 28 רגל. בשני צדי המגדלים החזקים נבנו שני מגדלים קטנים יותר; בראש כל מגדל הוצב אריה מוזהב בגודל של שור." (מדבריו של טמפלר שחי בעכו בימי המצור של 1291). 

 אורך המנהרה 150מטרים והיא נמשכת מהמצודה הטמפלרית במערב ועד לנמל העיר במזרח. בדרכה היא חוצה את הרובע הפיזני ובעבר שימשה כמעבר תת קרקעי אסטרטגי, שחיבר את הארמון עם הנמל.

חלקה התחתון של המנהרה חצוב בסלע הטבעי, חלקה העליון בנוי אבני גזית, ומעליה קמרון דמוי חצי חבית.

המנהרה נתגלתה בשנת 1994. החברה לפיתוח עכו העתיקה בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות פינתה את העפר והתאימה את המנהרה לביקורים. המנהרה נפתחה לקהל הרחב בחלקה המערבי באוגוסט 1999.

בשנים 1999-2007 המשיכה החברה לפיתוח עכו בחשיפה ובשיקום בחלקה המזרחי. בשנת 2007 נפתחה המנהרה לביקורי קהל לכל אורכה (האתר מונגש).    בית הכנסת הרמח"ללקהילת היהודים היו במאות 16-18 שני בתי כנסת בעכו: בית כנסת אחאב ובית הכנסת על שם הרמח"ל, שחי בעכו בשנים 1743-47.בית כנסת הרמח"ל היה הגדול והמפואר בין השניים.

בשנת 1758 החרים השליט הבדואי של עכו דאהר אל עומר את בית הכנסת, שהיה אחד המבנים היפים בעיר ובנה מעליו את מסגד אל-מעלק. יש האומרים כי שרידי בית הכנסת המקורי עדיין נשתמרו מתחת למבנה המסגד. כתחליף, קבלו היהודים מבנה קטן ועלוב מצפון למסגד אל-מעלק. בשנים האחרונות בית הכנסת שופץ ושוקם ופתח שעריו לקהל. 

חמאם אל באשה (בית מרחץ טורקי) "חמאם אל-באשה" נבנה בסוף המאה ה- 18 ע"י ג'זאר פחה, מושל עכו, בהתחלה נקרא "חמאם אל-ג'דיד" (החמאם החדש) אך לאחר מכן שונה שמו ל-"חמאם אל-באשה" (חמאם הפחה), לכבודו של אלגז'אר.

בניית החמאם הייתה חלק מהפיכתה של עכו בתקופה העות'ומנית, בעיקר ע"י אלגז'אר פחה, מכפר דייגים קטן לעיר נמל שבה מתנהלת תנועה ערה ושוקקת של מסחר ובנייה. בתקופת שלטונו פעל אלגז'אר לקידום העיר בתחומים רבים ושונים. בין מפעליו ניתן למנות את בניית אמת המים שהוליכה את מי המעיינות לעיר, הקמת שובר הגלים לעגינה בטוחה בנמל והקמת מבנים חשובים דוגמת חאן אל עומדאן, המסגד הגדול של עכו, ארמונו המפואר, וכמובן החמאם. 

בחמאם שלושה חלקים עיקריים: חדר ההלבשה של הקיץ - זהו האולם הראשון אליו תיכנסו מהחצר. שם היו באי החמאם מתפשטים, משאירים את בגדיהם, מתעטפים במגבות המיוחדות, נועלים את כפכפי החמאם ונכנסים לחדרי הטיפולים והאדים. לאחר הרחצה והטיפולים השונים, היו שבים אליו למנוחה והתרגעות.
 

ארבעת חדרי הביניים, שנמצאים בין החדר הקר לחדר החם - החדרים הפושרים, שימשו לטיפולים ופעילויות שונות. החל מטיפולים קוסמטיים, ריפוי ועיסוי ועד ולמסיבות רווקים רווקות והכנת היולדת לקראת הלידה.
 

החדר החם - החדר האחרון הינו עיקרו של החמאם – חדר האדים. החדר כלל בריכה חמה ומרחץ אדים, כולל קרצוף, סיבון ועיסוי הגוף והנשמה. החדרים הקטנים שסביב הבמה המרכזית שימשו לטיפולים פרטיים בעשירים ובמיוחסים.

במשך כמאה וחמישים שנה, מיום הקמתו ועד למלחמת העצמאות ב-1948, תפקד החמאם כבית מרחץ פעיל. בנוסף לתפקידו הדתי, למלא את מצוות הטוהרה לפני התפילה, מילא החמאם חלק נכבד כמעט בכל תחומי החיים בעיר העות'מנית. הוא שימש מקום למפגשים חברתיים, למנוחה בילוי וחגיגות, היה מקום משכנם של הרופאים והגלבים ושימש כ"בית פינוקים" לעשירי העיר. בקיצור, היה זה המקום בו מתרחשים הדברים ובו משוחחים על המאורעות האחרונים - מאורעות היסטוריים חשובים כמו גם מאורעות שהם בגדר רכילות בלבד. חוויית הבלן האחרון

חוויית הבלן האחרון מייצגת גישה חדשנית להצגת פרק בהיסטוריה של עכו - התקופה העות'מנית.

במקום מוזיאון אתנוגרפי או היסטורי בחרנו להציג פרקים מהתקופה בדרך סיפורית – להפיח חיים בחמאם ולשתף את המבקר בסיפורים שנשמעו בין קירותיו של "המוסד"

בית כנסת בעכו.

מומלץ להגיע לעכו לטייל להתארח בה.  הנאה מובטחת .
תמונות באדיבות- החברה לפיתוח  עכו .

תמונות האמנים וזמרי האופרה – מירו מדיה

Citadel dining’s hall – אלה לייטוס

האולם  הקריפטה ועוד- באדיבות החברה לפיתוח עכו העתיקה

חדר האוכל (the refectory) – גיל ירום

ובאדיבות מלון חוף התמרים

עם מיטל  דוידי מלון חוף התמרים.

מלון שאני בוחרת להתארח בו שאני מגיעה לעכו הוא "חוף התמרים"- בו  ספא מפנק .חדר כושר ברכה מחוממת.  סאונה 
ג'קוזי . 
טיפולים הוליסטיים בספא.

 חדר אוכל עם ארוחות בוקר טעימות ומפנקות ויחס אישי.
חדרים  מפנקים חלקם עם נוף לעכו העתיקה הברכה החיצונית .
למלון חוף  רחצה לים. וקרוב למוקדי בילוי.
ממליצה .

הגעתי לעכו ביום חורפי -יש קסם בעכו
תראו את הגלים  העננים . קסום.

תמונות באדיבות יח"צ  של חברה לפיתוח עכו העתיקה 
ומלון חוף התמרים

Good news: מגזין תרבות תיירות עיצוב ויופי מאת שרית יוכפז